כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מהלב, מהבטן ושאר ירקות

    תנועת היקום

    22 תגובות   יום ראשון, 9/3/14, 02:23

    מי מסתובב סביב מי? השמש והכוכבים סביב כדור הארץ או כדור הארץ סביבה?

     

    ''

     

    למה זה משנה מי מסתובב סביב מי?

    זה משנה.

    זה משנה לתפיסתנו את העולם.

    פעם העולם היה שטוח, פעם עגול, פעם אליפטי

    פעם השמש הסתובבה סביב כדור הארץ, אח"כ הארץ הסתובבה סביב השמש, ועכשיו? 

     

    למדנו יותר ויותר שכל מה שאנחנו בטוחים בו, לעד עומד בסימן שאלה.. שגם הגמור יכול להתעצב ולהשתנות. ולברוא תפיסת עולם. שטעויות הן דרך.

    למדנו לשנות. 

    להודות בטעויות.

     

    למדנו שאנחנו לא יודעים כלום.

     

     

    איזה כיף להתחיל מהתחלה 

     

    לבן

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (22)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/3/14 00:10:
      כן, אני יכולה להזדהות איתך בנושא הזה.
        22/3/14 08:42:

      צטט: אלו-נה 2014-03-15 13:42:06

      צטט: יוסיפור 2014-03-14 23:27:12

      את מזכירה לי את כופר-ניקוס

       

      איך?

      לא טענתי שכדור הארץ והכוכבים נעים סביב השמש.

      גם לא טענתי שהשמש במרכז היקום. למען האמת, אין לי מושג מה נמצא במרכז היקום. איך אפשר למצוא מרכז למשהו שלא יודעים את גודלו, צורתו, ועל פניו נראה בכלל שהוא מתפשט?

      מהי נקודת המרכז של מים שהרגע נשפכו מכוס?

      יותר מזה, לא בטוחה שהמרכז הוא נקודת המשיכה סביבה נעים דברים. זו מן מחשבה הגיונית לחשוב שדברים נעים מהמרכז, אבל נראה לי שיתכן שכח, המשיכה או התנועה או זה שעוד לא הומצא לו שם, מושפע יותר מהמסה האנרגטית שיש לגרם מסויים. (לאוו דווקא מהמיקום שלו).

       

      כלומר, לשם ההסבר בלבד ובלי לטעון שכך זה, השמש, שהיא נכון לכרגע בעלת האנרגיה הגבוהה ביותר ביקום ממה שמוכר לנו, יכולה ללהיות ממוקמת בכל חלק של היקום שהוא לא המרכז. זה לא סותר שום הגיון שהוא. והאנרגיה העצומה שלה יכולה להשפיע על גרמים אחרים ביקום, אולי אפילו חלקם ינועו לקראתה, זה לא משנה את נקודת המרכז ולא אומר לנו כלום לגביה אם בכלל.

       

      ע"פ התנ"ך טוענים כי הארץ עומדת. לא נאמר נחה, אבל עומדת.

      אני תוהה אם זה נכון. "והארץ לעולם עומדת", האם הכוונה למשל ונמשל או לכך שהארץ אכן עומדת במקומה? אם כן, יתכן שאנחנו מתקשים להעריך את האנרגיה של העולם שאנחנו נמצאים בתוכו

       

      לצערנו לא כל כך קל להיפטר מחשיבות שאלת המרכז,ולו רק בגלל שכל אדם הוא גם מרכז,מרכז של תנועה ומבט ופעולה שיוצאת ממנו לאחר וחוזרת אליו,ברור שמקור הפעולה,גם זאת שיוצאת וחוזרת מהאחד לשני,מהאדם לאחר,מדבר כזה לאחר,הוא לא רק במרכז החפץ,האדם,הדבר,אבל הוא גם,ולזה צריך להתייחס,למידה,הכנראה מאוד מדוייקת,של הדבר כמקור ,כמרכז,יחסית למידה שבה הוא,גם,רק גורם משדר,מצטט,משהו שמשקף בעצם מרכז אחר שמצוי מחוץ לו.

      התנועה הזאת,שלכן היא גם חסרת תנועה ,או יותר נכון בסיס להבדל או להבחנה בין תנועה להעדרה,היא התעלומה שפתרונה ישנה ומשנה בהתמדה את המציאות.

      אנרגיה,כמו שידוע לנו מאז שאיינשטיין ניסח את המשוואה המפורסמת שלנו,משקפת ונגרמת גם מהמתח הזה,בין ההיבט הסטאטי,העומד,של החומר לבין היותו גם תנועה מוחלטת.

      מוצאים את המרכז ,גם של האישיות והזהות,דרך ההבנה של יחסיותו,דרך ההבנה של הדרך והסיבה והצורה להיותו של כל מרכז גם שוליים ורקע למרכז אחר,מהתובנה הזאת יתכן ויווצר שיוויון אמיתי ומהותי יותר.


        22/3/14 00:05:
      מפץ, גדול
      האנושות...ככל שהחא צוברת יותר ידע כך היא נעשית אבודה יותר......
        15/3/14 13:43:

      צטט: Gfaus 2014-03-15 06:51:36

      החומר הבלתי נראה ביקום הוא מעל 95% מכל מה שרואים. לו היינו יודעים קצת על החומר הזה היינו מתרכזים פחות בצורות, מרכזי תנועה ואגו מדעי.

      חוקרים מה שאפשר. 

      חג פורים שמח *

      ''
      חג פורים שמח *

       

      ומבדח

        15/3/14 13:42:

      צטט: יוסיפור 2014-03-14 23:27:12

      את מזכירה לי את כופר-ניקוס

       

      איך?

      לא טענתי שכדור הארץ והכוכבים נעים סביב השמש.

      גם לא טענתי שהשמש במרכז היקום. למען האמת, אין לי מושג מה נמצא במרכז היקום. איך אפשר למצוא מרכז למשהו שלא יודעים את גודלו, צורתו, ועל פניו נראה בכלל שהוא מתפשט?

      מהי נקודת המרכז של מים שהרגע נשפכו מכוס?

      יותר מזה, לא בטוחה שהמרכז הוא נקודת המשיכה סביבה נעים דברים. זו מן מחשבה הגיונית לחשוב שדברים נעים מהמרכז, אבל נראה לי שיתכן שכח, המשיכה או התנועה או זה שעוד לא הומצא לו שם, מושפע יותר מהמסה האנרגטית שיש לגרם מסויים. (לאוו דווקא מהמיקום שלו).

       

      כלומר, לשם ההסבר בלבד ובלי לטעון שכך זה, השמש, שהיא נכון לכרגע בעלת האנרגיה הגבוהה ביותר ביקום ממה שמוכר לנו, יכולה ללהיות ממוקמת בכל חלק של היקום שהוא לא המרכז. זה לא סותר שום הגיון שהוא. והאנרגיה העצומה שלה יכולה להשפיע על גרמים אחרים ביקום, אולי אפילו חלקם ינועו לקראתה, זה לא משנה את נקודת המרכז ולא אומר לנו כלום לגביה אם בכלל.

       

      ע"פ התנ"ך טוענים כי הארץ עומדת. לא נאמר נחה, אבל עומדת.

      אני תוהה אם זה נכון. "והארץ לעולם עומדת", האם הכוונה למשל ונמשל או לכך שהארץ אכן עומדת במקומה? אם כן, יתכן שאנחנו מתקשים להעריך את האנרגיה של העולם שאנחנו נמצאים בתוכו

       

       

        15/3/14 06:51:

      החומר הבלתי נראה ביקום הוא מעל 95% מכל מה שרואים. לו היינו יודעים קצת על החומר הזה היינו מתרכזים פחות בצורות, מרכזי תנועה ואגו מדעי.

      חוקרים מה שאפשר. 

      חג פורים שמח *

      ''
      חג פורים שמח *

        14/3/14 23:27:
      את מזכירה לי את כופר-ניקוס
        10/3/14 10:30:

      כמובן שלא בכדי צורה מתהווה. לכל הפחות בעינינו. אין גבול איננו גוזל ייחודה של צורה

       

       

      צטט: (--) 2014-03-10 09:28:15

      צטט: אלו-נה 2014-03-10 08:52:45

      צורה היא סוג של תנועה מרוכזת של חלקיקים, כך שמה שנראה מופרד איננו באמת נפרד. סוג של אשליה אופטית. מהמקום הזה אני באה כשאני מתייחסת לכל כאחד, מה שהמריד אותך לא פעם.

       

      זה ממריד אותי כי הנפרד הוא באמת נפרד והאחדות האמיתית עוברת דרך קבלת נפרדותו האבסולוטית וכשאני קורא את מה שאת כותבת מתוך הקשרים שעולים מדברים אחרים שכתבת אז יש לי תחושה שאינך באמת מקבלת את זה,לפחות לא כמו שאני רואה וחווה את זה,ואני בסך הכל מספר את חווייתי

       

      הוויכוחים,שמשסעים גם את הקהילה המדעית,הם תמיד בדיוק סביב העניין הזה,חוסר היכולת לקבל את הנפרדות המהותית,שרק דרכה מתאפשר מבט ותנועה יחודית ומאחדת כאחד,

      כולם יודעים להגיד שכל צורה היא לא יותר מענן חלקיקים,אולי אפילו ענן הסתברותי,השאלה היא איך הדברים האלה מתחברים להיבטים אחרים של הקיום,שאז נדמה שנראה שברוב המקרים אנשים חוזרים מהר מאוד לדעות הקדומות,מה שהופך את הענייין למרגיז מבחינתי.

        10/3/14 09:28:

      צטט: אלו-נה 2014-03-10 08:52:45

      צורה היא סוג של תנועה מרוכזת של חלקיקים, כך שמה שנראה מופרד איננו באמת נפרד. סוג של אשליה אופטית. מהמקום הזה אני באה כשאני מתייחסת לכל כאחד, מה שהמריד אותך לא פעם.

       

      זה ממריד אותי כי הנפרד הוא באמת נפרד והאחדות האמיתית עוברת דרך קבלת נפרדותו האבסולוטית וכשאני קורא את מה שאת כותבת מתוך הקשרים שעולים מדברים אחרים שכתבת אז יש לי תחושה שאינך באמת מקבלת את זה,לפחות לא כמו שאני רואה וחווה את זה,ואני בסך הכל מספר את חווייתי

       

      הוויכוחים,שמשסעים גם את הקהילה המדעית,הם תמיד בדיוק סביב העניין הזה,חוסר היכולת לקבל את הנפרדות המהותית,שרק דרכה מתאפשר מבט ותנועה יחודית ומאחדת כאחד,

      כולם יודעים להגיד שכל צורה היא לא יותר מענן חלקיקים,אולי אפילו ענן הסתברותי,השאלה היא איך הדברים האלה מתחברים להיבטים אחרים של הקיום,שאז נדמה שנראה שברוב המקרים אנשים חוזרים מהר מאוד לדעות הקדומות,מה שהופך את הענייין למרגיז מבחינתי.

        10/3/14 08:52:

      צורה היא סוג של תנועה מרוכזת של חלקיקים, כך שמה שנראה מופרד איננו באמת נפרד. סוג של אשליה אופטית. מהמקום הזה אני באה כשאני מתייחסת לכל כאחד, מה שהמריד אותך לא פעם.

       

       

      צטט: (--) 2014-03-10 06:45:29

      צטט: אלו-נה 2014-03-10 01:30:15

      צטט: rebosher 2014-03-09 20:28:52

      אפשר לקרוא על "הדלי של ניוטון" ואפקט סנגנאק "Sagnac" -- למרות כל השופכה הנשפכת ברשת שני הטיעונים ניתנים לצמצום למשפט שאין מרחב-זמן מוחלט

       

      את זה גם אמר איינשטיין. הכל יחסי. (על זה מתבססת הטענה שלא ניתן לדעת מי נע ומי נח)

      מה יש?

      ברגע שאת יודעת שהתשובה תלויה בנקודת היחוס ניתן לדעת משהו אחר,מהותי יותר,על יחסי הדברים במרחב ועם המרחב,מהעובדה שתפישת התנועה,ואפילו הגודל והמרחק והזמן,תלויה כל כך בנקודת היחוס אפשר לזהות הרמוניה הרבה יותר מהותית,הרבה יותר חלקה,הרבה יותר מכילה ומכלילה של היחסים בין הדברים והפרטים עם עצמם ועם המרחב שסביבם ובתוכם,מה שבעצם עולה מכך זה סוג של זהות בין המרחב לבין העצם המוכל בתוכו,שיש תנועה חלקה וללא שום שבירה בין הפנים והחוץ,בין האדם לסביבה,שיש גבולות אבל עם לא מבוססים על מחסומים ועל שבירות אלא דווקא על איזה שהוא רצף בלתי מופרע,

       

        10/3/14 06:45:

      צטט: אלו-נה 2014-03-10 01:30:15

      צטט: rebosher 2014-03-09 20:28:52

      אפשר לקרוא על "הדלי של ניוטון" ואפקט סנגנאק "Sagnac" -- למרות כל השופכה הנשפכת ברשת שני הטיעונים ניתנים לצמצום למשפט שאין מרחב-זמן מוחלט

       

      את זה גם אמר איינשטיין. הכל יחסי. (על זה מתבססת הטענה שלא ניתן לדעת מי נע ומי נח)

      מה יש?

      ברגע שאת יודעת שהתשובה תלויה בנקודת היחוס ניתן לדעת משהו אחר,מהותי יותר,על יחסי הדברים במרחב ועם המרחב,מהעובדה שתפישת התנועה,ואפילו הגודל והמרחק והזמן,תלויה כל כך בנקודת היחוס אפשר לזהות הרמוניה הרבה יותר מהותית,הרבה יותר חלקה,הרבה יותר מכילה ומכלילה של היחסים בין הדברים והפרטים עם עצמם ועם המרחב שסביבם ובתוכם,מה שבעצם עולה מכך זה סוג של זהות בין המרחב לבין העצם המוכל בתוכו,שיש תנועה חלקה וללא שום שבירה בין הפנים והחוץ,בין האדם לסביבה,שיש גבולות אבל עם לא מבוססים על מחסומים ועל שבירות אלא דווקא על איזה שהוא רצף בלתי מופרע,

       

        10/3/14 06:39:

      צטט: אלו-נה 2014-03-10 02:03:31

      אני מהרהרת אם הכל נכון. 

       

      כמו כדור שמסתובב מהר מהר מהר. ממש מהר, עד שהוא נראה עומד ממש. כמו המאוורר של פעם. בשביל לדעת אם הוא נח או מסתובב תצטרך להתרחק ממנו.

      כלומר עמידה היא תנועה. מנוחה אינה בהכרח עמידה. נכון יותר לקרוא למנוחה, נשימה.

      בכדי לבחון את סיבוב כדור הארץ, אנחנו מסתכלים עליו "מבחוץ". עכשיו השאלה כמה "רחוקים/ קרובים" אנחנו ממנו, התשובה משתנה. אפשר להסיק מזה שכל המצבים נכונים בו זמנית?

      לא חייבים ליצור מרחק שהוא "ממשי". תנועה, מספיקה. פעם ישבתי באוטו, בנמל יפו, ממש קרוב למים, איפה שלא נכנסים רכבים. הסתכלתי על הים ועל אחת הסירות/יאכטה, שהתקרבה אליי. פתאום הרגשתי בתנועה. לגמרי. הרגשתי איך הרכב שאני נמצאת בתוכו מתקרב לים, נבהלתי, בדקתי שהרכב לא מונע, התחושה חלפה. תנועת הסירה שמולי השפיעה על תפיסת התנועה/ מרחב שלי, ובו זמנית דבר "לא קרה".

      כמו להסתכל על שתי רכבות מקבילות ולא לדעת להבחין מי זו שנעה ומי במנוחה.

       

      אם כל ההנחות נכונות בו זמנית, כל אחת בהתאם לזמנה, וכולן ביחד עד ימינו, מה זה אומר?

      האם זה אומר בהכרח שהכל נכון או שיש תובנה למעלה מזה?

      לדעתי זה אומר שיש תובנה למעלה מזה

      גם אני נוטה להתחלף לנקודות מבט שונות,וקורה לי הרבה בדיוק מה שקרה לך,גם ביחסים בין אישיים,נקודות היחוס משתנות כל הזמן,הקבוע עצמו משוטט ופעם אנחנו נאחזים באובייקט שמחוצה לנו ופעם בזה שבפנים,

      התוצאה היה תחושת תנועה שונה והדבר בוודאי מספר לנו משהו על מהות המרחב,על ההבדל בין הקרוב לרחוק ,הגדול והקטן והשולי והמרכזי ,ועל המידה שבה מושגים אלה יכולים להיות פריכים ביחס להנחה הקלאסית שלפיה עדיין כולם חיים ומודדים את הגבולות והמגבלות בינם לבין אחרים.

      אין ספק שאנחנו נכנסים לעידן שהוא הרבה יותר דינמי מבחינה זאת

      רעיונות ותפישות שהיו לפני מאה שנה נחלת גאונים מעטים מחלחלים לאינטואציות ולחושים גם של האדם הממוצע,

      (ובעקבות זאת גם תפישתנו את מהות הממוצע משתנה)

      בין היתר גם בגלל שהטכנולוגיות המבוססות על תובנות אלה משנות את המרחב,גם הבין אישי

      לדעתי השינוי הוא לטובה

      אדם שמסוגל להניח,ולו זמנית,את נקודת המרכז מחוצה לו,אצל האדם האחר,אצל העץ,אצל החיה,אצל מה שנחשב עד היום כרקע,כבמה,הוא אדם טוב יותר,מוסרי יותר,רגיש יותר,מתחשב יותר

      אנשים המחוננים ביכולת ובצורך לתזוזת נקודת היחוס יכולים להיות מאוד מופרעי קשב ולא מתפקדים ואפילו אוטיסטים אבל הם אנשים שחווים משהו מאוד משמעותי ומשהו מאוד נחוץ

      משהו שמשקף שינוי מהותי ביחסי הפרט עם החברה ועם האחר שבתוכה

      וזהו שינוי לטובה

       

      הדבר יוצר עומק חדש,משנה סימטריה,פרספקטיבה,אצל אדם עם גמישות נקודת יחוס יש הלימה מדוייקת יותר בין החלום למציאות,בין הרפלקטיבי,שהוא מסורתית מרוחק,לבין הפעולה,שהיא מסורתית מהווה אינדיקציה לקירבה

       

      התגובה של החומר למבט,לאור,גם היא משתנה(אגב,נדמה לי שעל החקירה הזאת איינשטיין קיבל את הנובל ולא על תורת היחסות) ,היחס בין המיידי לנצחי הופך לגמיש יותר,חופשי

       

        10/3/14 06:26:
      רבאושר ,הקטע עם "הדלי של ניוטון" שהוא מאיר בעיקר את העובדה ששאלת המרחב היא עדיין מאוד פתוחה. למה בכלל הכוונה ב"מוחלט" ? זה נכון וברור והיום כבר מובן מאליו שיחסי המרחב-זמן אינם מוחלטים בפרמטרים שבה התפישות הקלאסיות מניחות מוחלט,אבל זה ממה לא אומר שאין משהו מוחלט,אבסולוטי,ניתן וצריך לתיאור ביחסי המרחב-זמן,יחסי האובייקט מרחב,בדיוק להפך,גם איינשטיין הצטער שקראו לתורתו תורת היחסות,היחסי הוא רק למה שנתפש בעבר כקבוע,האמת שאיינשטיין פשוט מצא מוחלט חדש,קרוב יותר לאמת הקבועה של היקום, ועדיין,היחס בין הגוף למרחב,בין היש והאין,בין הדברים לרווחים,מהווה תעלומה שמחכה לפתרונה. נדמה לי שניוטון ולייבניץ התווכחו קשות על שאלת המרחב אחד אמר שהוא ריק והשני אמר שהוא מלא,אולי הוא לא זה ולא זה אלא גם זה וגם זה,זאת אומרת,לריק יש תפקיד והשפעה לא פחות למלא,והאחד שואב את מאפייניו ומהותו מהשני. אלה דברים שרחוקים מאוד מאינטואציית השיגרה כי אנשים חיים עדיין תפישות מאוד ראשוניות וגולמייות של יחסים,גם בין אישיים.
        10/3/14 02:03:

      אני מהרהרת אם הכל נכון. 

       

      כמו כדור שמסתובב מהר מהר מהר. ממש מהר, עד שהוא נראה עומד ממש. כמו המאוורר של פעם. בשביל לדעת אם הוא נח או מסתובב תצטרך להתרחק ממנו.

      כלומר עמידה היא תנועה. מנוחה אינה בהכרח עמידה. נכון יותר לקרוא למנוחה, נשימה.

      בכדי לבחון את סיבוב כדור הארץ, אנחנו מסתכלים עליו "מבחוץ". עכשיו השאלה כמה "רחוקים/ קרובים" אנחנו ממנו, התשובה משתנה. אפשר להסיק מזה שכל המצבים נכונים בו זמנית?

      לא חייבים ליצור מרחק שהוא "ממשי". תנועה, מספיקה. פעם ישבתי באוטו, בנמל יפו, ממש קרוב למים, איפה שלא נכנסים רכבים. הסתכלתי על הים ועל אחת הסירות/יאכטה, שהתקרבה אליי. פתאום הרגשתי בתנועה. לגמרי. הרגשתי איך הרכב שאני נמצאת בתוכו מתקרב לים, נבהלתי, בדקתי שהרכב לא מונע, התחושה חלפה. תנועת הסירה שמולי השפיעה על תפיסת התנועה/ מרחב שלי, ובו זמנית דבר "לא קרה".

      כמו להסתכל על שתי רכבות מקבילות ולא לדעת להבחין מי זו שנעה ומי במנוחה.

       

      אם כל ההנחות נכונות בו זמנית, כל אחת בהתאם לזמנה, וכולן ביחד עד ימינו, מה זה אומר?

      האם זה אומר בהכרח שהכל נכון או שיש תובנה למעלה מזה?

       

        10/3/14 01:30:

      צטט: rebosher 2014-03-09 20:28:52

      אפשר לקרוא על "הדלי של ניוטון" ואפקט סנגנאק "Sagnac" -- למרות כל השופכה הנשפכת ברשת שני הטיעונים ניתנים לצמצום למשפט שאין מרחב-זמן מוחלט

       

      את זה גם אמר איינשטיין. הכל יחסי. (על זה מתבססת הטענה שלא ניתן לדעת מי נע ומי נח)

      מה יש?

       

       

        9/3/14 20:28:
      אפשר לקרוא על "הדלי של ניוטון" ואפקט סנגנאק "Sagnac" -- למרות כל השופכה הנשפכת ברשת שני הטיעונים ניתנים לצמצום למשפט שאין מרחב-זמן מוחלט
        9/3/14 16:14:
      זה הכי חשוב לכולם,ביחוד לאלה שבכלל לא חושבים על זה ובכלל לא מודעים לזה ,כי דווקא אלה הכי מונעים ונשלטים על ידי זה
        9/3/14 15:57:
      לחלק גדול באוכלוסיה, לא משנה מי מסתובב סביב מה. חשוב למדענים, חשוב למי שרוצה להפיק מסקנות מהנושא.
        9/3/14 07:09:
      אנחנו לא בדיוק מתחילים מהתחלה כי כבר היינו בסוף
        9/3/14 07:08:
      חשוב להבין מי מסתובב סביב מה ולמה,הדבר מהותי ומשמעותי בגלל שהוא גם מהווה את הבסיס לנסיון להבחין בקשר ובכיוון בין הסיבה לתוצאה,לדרך זה שאנחנו מספרים לעצמנו את הסיפור,על עצמנו ועל האחרים. הדבר מהווה את הבסיס גם לציפיות שלנו,לדרך שבה אנחנו מבדילים בין העיקר לטפל ובין הדרך למטרה ובין השולי למרכזי, בקיצור,הדבר מהווה בסיס לזהות ולפרשנותה. גם העובדה שפעם כדור הארץ נתפש כמרכז היקום ואז,אחרי מאבקים שהיו גם ובעיקר פוליטים,התברר שזה ממש לא כך,מספרת לנו משהו מהותי על הדרך שבה הזהות ומקומה בסביבה מתפתחת ומשתנה. נראה שהיום אנחנו בשלב של התחלת הפנמת דינמיות יחסי המרכז-שוליים כדינמיים לחלוטין,ומה שמתאר את יחס האובייקט לחלל,שסביבו ובתוכו,אינו תפישה מקובעת שלו כמרכזי או שולי ביחס לאחר אלא הדרך המשתנה שבה הוא עובר ממצב אחד לאחר,לפעמים גם אינו צריך לנוע כלל,אותו דבר יכול להיות גם שולי וגם מרכזי בעת ובעונה אחת,תלוי למי,תלוי בנקודת המבט,לדבר יש משמעויות יפות לחלוטין,בהקשר של אהבה למשל ובכלל בהקשר של השפעה ותגובה,אלא שככזה הוא מאוד מבלבל ומאוד מערער ומרגיז ומשבש ומפחיד אנשים שעדיין חיים תפישות מקובעות והיררכיות. המרכז נע,כל הזמן,היסטורית ופסיכולוגית,בזמן ובמרחב,תנועתו זו מתארת משמעות,בסופו של דבר הכל יתאזן להדדיות מושלמת,לשולי לכאורה יהיה משקל בדיוק כמו למרכזי,אנשים יבינו שזה בדיוק אותו הדבר ולכן מה שצובע את העולם זה נקודת המבט הזמנית והיחסית(יחסית למה שהיה מקובע),העולם שואף לשיוויון מושלם ולכן השאלה הכי כבדה תתבטל בסופו של דבר כזניחה לחלוטין. עד שזה יקרה אנשים ימשיכו לעשות את המוות אחד לשני במקום לאהוב למה ? ככה
        9/3/14 06:08:
      "...כי ככה המבוגרים, הכול צריך להסביר להם!". (הנסיך הקטן) ((~: