כותרות TheMarker >
    ';

    durim

    אירוניה או מציאות הישראלי המצוי

    2 תגובות   יום שני, 23/4/07, 13:20

    קריית שאול, רבע שעה, 20 דקות אחרי הצפירה.

    עמיר פרץ נואם אבל בעצם מהרגע שהגהה את האות הראשונה במילה הראשונה בנאומו החל לו רחש, צורם.

    מאז שאנו פוקדים את קברו של יאיר (13 שנה מיום נפילתו - יהא זכרו ברוך) לא זכור לי כזה רעש.

    הסיטואציה הביזארית הזו מביאה לכך, שעם השנים, נרקמת לה היכרות בין פוקדי החלקה.

    מתבצעת לה, במודע או שלא במודע, בדיקת נוכחות לא פורמלית - בכל שנה מחדש.

    השנה, בקבר לידנו בלטה בחסרונה הסבתא....

    בשיאו של הנאום, כך אני מניחה לאור אורכו המייגע, נשמע משפט אשר גם עכשיו מהדהד באוזניי:

    "חכי לי פה, אני קופץ לקבר של זהר, ליעד, ואז לחלקה של משה ויגאל ואח"כ לאזרחי, לקבר של אמא. אני אחזור..."

    תעלומת הסבתא נפתרה באחד....

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/4/07 14:14:

      אצלנו,עולים צפונה בימי זכרון, לראשונה מזה המון שנים.. פשוט לא נשמעה הצפירה.

      היה טיפה מביך אך ברקע למרחוק אי שם בהמשך העמק נשמע איזה זמזום ששימש כצפירה. אולי מישהו שכח.. החשיבות והערכים משתרשים היכן שננטעו (לצערי) אבל מרחק נגיעה עסקים כרגיל וטיפת אמפטייה אולי רק בימים כאלו.

        23/4/07 16:16:
      אני גם היתי שם ואני ראיתי את התמונה שאת מתארת, אבל משום מה קיבלתי גם את הרושם שהנאום שלו היה ממושך מידי ומיגע מידי דבר שגרם לחוסר סבלנות אצל הסובבים אותי.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      durim
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין