כותרות TheMarker >
    ';

    נקודת מבט

    0

    על חמישה ספרים של מישקה בן דוד

    8 תגובות   יום שני, 10/3/14, 01:28

    18 ספרים פירסם מישקה בן-דוד (שניים מהם זה אותו אחד: לא ראיתי חיילים שמחים 2003 ו 2013):

    • זקן : סיפורים הוצאת אלף   1979
    • חיילים שמחים הוצאת משרד הביטחון  1982
    • אהבה אחרת הוצאת משרד הביטחון  1984
    • הבריחה האחרונה: תסריט פוליטי הוצאת מעריב 1984
    • מרגוליס נוסע לווגאס: סיפורים ספריית פועלים   1984
    • חיילים שמחים  אנשים לא כל-כך הוצאת זמורה ביתן  1987
    • מפלשת עד צקלג: עיונים ברומן מלחמת העצמאות הוצאת משרד הביטחון 1990
    • ספר האפשרויות המוגבלות הוצאת הד ארצי  2000
    • דואט בביירות הוצאת כתר  2002
    • לא ראיתי חיילים שמחים הוצאת קסת  2003
    • אלוהים מאוהב הוצאת מעריב  2005
    • מפגש בברלין הוצאת מעריב  2006
    • אהבה אסורה בפטרבורג הוצאת כתר  2008
    • ביקור אחרון במוסקבה הוצאת כתר  2010
    • החיים האהבה המוות: מסע לגיבושה של פילוסופיה על פי המדע ידיעות ספרים  2011
    • תחנה סופית אלג'יר ידיעות ספרים  2012
    • סוף המרוץ הוצאת ידיעות-ספרים 2013
    • לא ראיתי חיילים שמחים הוצאת כתר 2013

    חמישה מהם קראתי.

     

    קטונתי מלכתוב ביקורת ספרותיות. אני לא אריאנה מלמד וגם לא מתיימר להיות אריאנה מלמד. אבל אחרי שקראתי חמישה מספריו אני מרשה לעצמי לעשות סיכום קטן. מי שלא מכיר את מישקה בן דוד כדאי שיתעדכן בויקיפדיה. (בקצרה ממש: ד"ר לספרות מטעם האוניברסיטה העברית. שירת ב"מוסד" 12 שנים ולאחריהן כתב ספרים שרוב עלילותיהם סובבים סביב ה"מוסד" וסוכניו. יש המחזיקים ממנו כדובר הלא רשמי של ה"מוסד").

     

    בכל אחד מהספרים שקראתי יש נושא מרכזי והדיון בו מתקיים תוך כדי פעילות מבצעית ומתח. בעצם, מישקה בן דוד עוסק בשאלות שמטרידות אותו ובמקום לכתוב מאמר בעיתון או לפרסם מאמר אקדמי, שאף אחד לא קורא, הוא מייצר סיפור מתח ולתוכו יוצק את התכנים שעומדים לדיון.

     

    את אהבה אסורה בפטרבורג קניתי במבצע של 4 במאה לאחר שקראתי, לגמרי במקרה, ביקורת בעיתון. ספר מתח על סוכן מוסד שנסחף באהבה שלו לבחורה רוסיה, בסנט פטרבורג כמובן, ומחליט לחיות את חייו בזהות הבדויה אותה אימץ לעצמו במסגרת התפקיד. האם הצליח או לא, לא אגלה כמובן. הנושא המרכזי של הספר הוא אהבה. הסיפור עטוף בהרבה אקשן של סוכני מוסד ובכך קולע פעמיים. פעם אחת לגברים שאוהבים את האקשן והמתח ופעם שנייה לנשים שמתחברות בקלות לסיפורי אהבה. עוד אחזור אליו.

    ''

     

    ביקור אחרון במוסקבה מנסה לשחזר את קורות חייהם של הוריו של מישקה בן דוד. הנושא המרכזי הוא טיול שורשים. הרצון להבין את ההורים ואת מה שעבר עליהם בזמן השואה ולאחר עלייתם ארצה. הסיפור מסופר דרך עיניו של סוכן מוסד שנשלח לרוסיה ונתפס שם. החקירה הארוכה שעובר הסוכן והמאמץ שלו לא לחשוף את זהותו האמיתית לוקחים את הקורא במסע בזמן אל מלחמת העולם השנייה ולשנים הראשונות שלאחר קום המדינה.

    ''

     

    דואט בביירות. לו הייתי צריך לנחש הייתי אומר שזה הספר שהיה לו הכי קשה לכתוב. אפשר היה לחוש תוך כדי הקריאה את הזעם הגדול שיש לו על המערכת הפוליטית ועל המוסד ושהיווה, לדעתי, את המוטיבציה העיקרית לכתיבת הספר. זו כמובן רק ההרגשה שלי ואין לי שום אימות עליה. הנושא המרכזי כאן הוא ניסיון להתמודד עם כישלון החיסול של חאלד משעל בירדן ב 1997. מישקה בן דוד היה הקמ"ן של המבצע ובעודו יושב במלון ברבת עמון הוא התבקש לתת את הניסיוב שהחזיק בתיק לקצין מודיעין ירדני כדי להציל את חייו של חאלד משעל. הדי הכישלון ההוא ניכרים היטב בספר בו סוכן מוסד נוסע על דעת עצמו לביירות במטרה להשלים משימה אותה לא הצליח להשלים בניסיון קודם.

    ''

     

    תחנה סופית אלג'יר היא פצצת ציונות. על רקע הפיגועים הרבים בשנות האינתיפאדה מוצא עצמו לוחם המוסד במקומות שונים בעולם במטרה לעצור את שטף הדם ולבוא חשבון עם האחראים. הנושא המרכזי בספר הוא ציונות. מישקה בן דוד בוחן את נושא אהבת המדינה ומה אנשים מוכנים להקריב למענה. סיפור אהבה, עם בחורה גויה, שמתחיל דווקא ביפן מחדד את הדילמה בין הבחירות האישיות והלאומיות. הבחירה באהבה ובחיים נורמטיביים אל מול הבחירה במדינה ובציונות ובחיים של מאבק למען רעיון.

    ''

     

    סוף המרוץ הזכיר לי את אותו שירות מילואים בגבול מצריים בין הדיונות של ישראל לדיונות של מצריים, כשכל מה שהפריד בין שתי המדינות היתה גדר שקועה בחול. הבאתי איתי למילואים ספר פילוסופיה בנושא שהתעניינתי בו אז ביתר שאת. אחד החיילים ראה את הספר ושאל "את זה אתה קורא?". "כן, זה מעניין מאד" עניתי לו. "זה יעבור לך" הוא ענה. ובאמת השנים עברו ואני כבר פחות בענייני אקזיסטנציאליזם ובודהיזם וטאו וזן וניטשה ובודהה ורבי נחמן וכו'. הספר מסופר מנקודת מבטו של אוגדונר בשריון שעוזב את הצבא והולך לגדל סוסים בחווה. הספר מפגיש את איש הצבא עם אחיו. מפגש בין מזרח ומערב ומנסה להבין רגשות וכעסים כפי שנתפסים כאן וכפי שניתן לתפוס אותם שם. מהו ניצחון? ולמה חשוב בכלל לנצח? האם ניתן להסביר את החיים בעזרת המדע? האם המדע מספיק משוכלל בשביל לענות על שאלות של מהות החיים? הרבה שאלות מעניינות עולות לכל אורך הספר. לא בטוח שהיתה תשובה. הספר גם לא מתיימר לתת תשובה, רק להעלות שאלות ונושאים לדיון.

    ''

     

     

    השאלה המתבקשת היא: "מבין החמישה שקראת, על איזה ספר אתה הכי ממליץ? ממה להתחיל?". התשובה שלי היא ברורה: אהבה אסורה בפטרבורג. ספר שיש בו הכל. מתח ואקשן וחיסולים ומבצעים ומעל לכל סיפור אהבה. קראתי אותו ב 2010 ומאז הספר עובר בין משפחה וחברים (עכשיו הוא בנתניה). זה אולי לא ממש עוזר למישקה בן דוד מבחינה כלכלית אבל הוא בסדר עם זה (שלחתי לו מייל ועדכנתי אותו). זהו הספר היחיד שנתתי להרבה אנשים ותמיד חזר. ותמיד חזר עם תשואות.

    סיבה נוספת שהתחברתי אליו היא שגיבור הסיפור הוא בן גילי (לפחות ב 2010 זה היה נכון). סיטואציות וחוויות שעבר יוגב, איש המוסד, בשלבים השונים של חייו היו מוכרים לי מאד ולו רק בזכות מיקום העלילה והאירועים שקרו בארץ ובעולם באותן שנים. חוץ מזה אין בינינו כלום. אני הייתי בשיריון ויוגב היה בצנחנים. הוא במוסד ואני בכלל לא עברתי את המבדק הראשון שלהם (הם אפילו שלחו מכתב שדרכינו לא ייפגשו יותר).

     

    ספר נוסף שכדאי לקרוא הוא תחנה סופית אלג'יר. הוא טוב למי שרוצה לחזק את האמונה בציונות אבל הוא באמת ספר מתח טוב ששזור בסיפור אהבה לא פחות טוב. באחד הלילות, תוך כדי מבצע באחת מארצות אירופה, חוויתי הצפת אדרנלין. רעדתי בכל הגוף והשיניים נקשו. אשתי ראתה אותי וממש נבהלה. הייתי בדרך למקלחת והיא חשבה שקרה לי משהו. הרגעתי אותה ואמרתי לה שמקלחת חמה מרגיעה את הגוף. המים החמים מאטים את שצף האדרנלין והגוף חוזר לעצמו. חוויה. חוויה שרק ספר מתח טוב יכול לייצר.

     

    ליד המיטה שלי ערימה של ספרים שצלחתי עד האמצע פחות או יותר ואז התייאשתי. "פעם אני עוד אחזור אליהם" אני אומר לעצמי כשאני יודע שזה לא הולך לקרות. אבל הם שם. מחכים לשעת כושר, אולי באמת היא תגיע. פעם, לפני שנים רבות קראתי את "זן ואמנות אחזקת האופנוע". ספר ירוק שהיה בכל בית שילדיו היו ילידי שנות השישים של המאה הקודמת.  שנה וחצי קראתי אותו. חצי שנה לקח לי להגיע לאמצע וכעבור שנה עוד יומיים לחצי השני. אז ספר זה גם מוזה ומצב רוח ומי יודע מה עוד.

     

    עם הספרים של מישקה בן דוד זה לא קרה. לא הנחתי אף ספר באמצע בהרגשה שלא בא יותר. וגם, בסוף כל ספר יש את המייל שלו. מעין הזמנה אישית לתגובה. וזה נחמד כי הוא תמיד עונה.

     

    דודו ישורון

    
    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/1/15 19:00:
      http://simania.co.il/showReview.php?reviewId=72018
        9/1/15 18:55:
      היי כתבתי ביקורת על אהבה בסנט פטרבורג... פוסט מדליק על ספרים הממתקים של החיים.
        8/10/14 08:35:
      קראתי את "סוף המרוץ" בהרגשה לא נוחה שהסיפור הוא רק תרוץ לדיון הפילוסופי בעד ונגד גישה מדעית להבנת מהות החיים.
        12/3/14 15:49:
      תודה רבה על הסקירה הנרחבת וההמלצות.
        12/3/14 15:47:
      אכן הוא כותב יפה על אהבה ופעולות חשאיות וזה בלי לגרוע מהעומק של כל נושא. חבל שאין לי יותר זמן לקרוא
        12/3/14 11:40:
      מתי אתה מספיק לקרוא איש צעיר? לצערי כישורי הקריאה שלי לאחרונה ירודים מאד...בקושי מצליחה לקרוא פוסטים ארוכים :( אבל עוררת בי סקרנות..תודה על ההמלצות...נשמע מעניין....
        10/3/14 15:27:
      יופי של סקירה. עד עכשיו חשבתי (באופן בלתי מבוסס בעליל) שהוא סופר זבלונים כמו רם אורן, אבל בזכותך, אשתדל לקרוא.
        10/3/14 12:48:
      נשמע שאחלה קריאה. לא יצא לי עדיין לקרוא כלום שלו, אז אני שמחה על ההמלצה. אבל למה ככה דודו "גברים שאוהבים אקשן ונשים שמתחברות לסיפורי אהבה"? למה לבוא בחלוקות סטריאוטיפיות? אגב אני מעדיפה אותך על אריאנה מלמד...

      ארכיון

      פרופיל

      מסתכל סביב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין