בחודשים האחרונים חולשתה של החברה הישראלית במאבקיה בפשע המאורגן ובפשע הלא מאורגן נחשף ביתר שאת ואנו עדים ברמה היום יומית למקרים חמורים של חיסולים , רציחות לאור יום , מקרי אונס ופשעי מין וגם לפרשיות שחיתות שהמשותף לכולם הוא החיוך הבלתי נסבל של הפושעים לנוכח אזלת ידה של המשטרה מחד ורכות המערכת המשפטית מאידך.
לפני מספר ימים שמעתי ראיון של רזי ברקאי עם אסף חפץ אחד מהמפכ"לים היותר טובים שהיו לנו והאנשים הישרים והמקצוענים שיש למדינת ישראל להציע , והוא "הימם" את רזי ברקאי הוותיק באמרו משפט בסגנון "המשטרה תפקידה להפחיד ולהרתיע את האנשים הישרים, אין לה שום יכולת להתמודד עם אלו שכבר בחרו בדרך הפשע" , רזי ברקאי היה בטוח שלא שמע טוב וביקש מאסף חפץ לחזור על דבריו ואכן כך עשה והנמיק כי כל מודל הענישה והאכיפה בנוי על כך שהאדם יפחד ובכך ימנע מלעשות פשע, הדבר מוכוון לאנשים נורמטיביים שיש להם מה להפסיד בתפישת עולמם, אך כאשר ישנם אנשים שכבר עמוק בתוך הפשע , ועולם הפשע כולל האפשרות לשבת בכלא מהווה עבורם אורח חיים סביר ואף טוב מאוד (כסף , מכוניות, בחורות , סמים , פרסום) המשטרה ומערכת המשפט כולה כפי שהיא בנויה היום קורסת ואין לה שום סיכוי להתמודד עם פשע מסוג זה.
אני מחזיק בדעה/הערכה זו כבר שנים ושמחתי לשמוע בפעם הראשונה איש מקצוע מהשורה הראשונה, אחד שעמד בראש במשטרה ועשה עבודה טובה אומר זאת בגלוי. כבר שנים שאני מתרעם כל פעם מחדש על כך שלאחר כל תקרית יירי פלילי, חיסול או אזלת יד כנגד משפחת פשע , מייד מוצאים כותרות ענק בעיתונים ובמהדורות הטלויזיה השונות אשר מצביעות על הבעיה של המשטרה, על כך שהיא לא עושה את עבודתה כראוי , למה ? כי הכי קל להיטפל אל המשטרה ולדרוש ממנה לעצור את הפושעים למרות שכל מי שעיניו בראשו וקצת מתעמק יכול לראות כי :
1. מערכת המשפט מקשה באופן מתמיד על היכולת של המשטרה לטפל בפשיעה ע"י קשירת ידיה באמצעים שונים של איסורים שכולם חוסים תחת "חופש הפרט , דמוקרטיה, זכויות אדם". הפושעים יודעים זאת ואף מצויידים בעורכי דין בכירים אשר מייעצים להם הלכה למעשה כיצד לבצע את מעשיהם כך שהמשטרה תתקשה להילחם בהם.
2. מערכת המשפט מקשה בכך שהיא באופן קבוע מקלה בענישה גם כנגד אלו שנתפסו אשמים פעם פעמיים ואף יותר, מעודדת עסקאות טיעון על מנת "להוריד מהעומס" ומתעסקת בעולם של "נדמה לי" של פלפולים ודקויות תוך שהיא זונחת את עולם המציאות בו הפשע משתלם מאוד!
3. מערכת הענישה (בתי הכלא) גם הם הופכים באופן מתמיד לגן עדן לפושעים המתחיל ברמת תנאי המחייה , שלעיתים מדובר בתנאים שחלק מאזרחי מדינת ישראל (בשכבות החלשות של החברה) לא זוכים להם כגון לימודים חינם, פרנסה, אוכל , חוגים , תחת המעטה "שיקום" ועוד ועד להכשרה והתמקצעות בתחום הפשיעה תוך מתן קרקע פוריה ל "נטווקרינג" עם פושעים אחדים , יצירת קשרים ולמידת יכולות פשיעה מתקדמות.
כיצד אנו מצפים ממשטרת ישראל להתמודד תוך שהיא מתקשה לתפוס את הפושע כי קשרו את ידיה, כשהיא תופסת אותו היא מתקשה להכניסו לכלא כי דורשים ממנה דרישות לא הגיוניות וגם שהיא כבר מצליחה , מפנקים את הפושע ו"משביחים" אותו, כך שלא רק שהוא לא יחדל מפעילותו אלא מקבל תמריץ לחזור ביכולת משודרגת. הדבר שאיתו לא הסכמתי עם אסף חפץ באותו הראיון הוא במסקנתו , כאשר נשאל "אז מה עושים"הוא הלך למחוזות הרגילים של "צריך להתחיל מלמטה , הכול מתחיל בחינוך" וכו' ולא ממש הביא פתרונות חדשים שבאמת יטפלו בבעיה וכאן אני רוצה להביע את דעתי הצנועה.
מלחמה בפשיעה היא דבר קשה המצריך לקחת החלטות חברתיות קשות ורציניות באם אכן ישנו רצון אמיתי למגרו או לפחות להקטינו למימדים סבירים. אני סבור כי דוקטורינת המלחמה בפשע כפי שהיא מייושמת בישראל וגם ברוב העולם המערבי היא מיושנת ומושתתת כפי שאסף חפץ טען על יסוד כי הפשע לא משתלם לרוב האוכלוסיה וכי המחיר שתשלם הוא יקר, אך העולם השתנה , השתכלל מערכת המשפט נשארה תקועה מאחור בזמן שעריכת הדין התפתחה ושיכללה את יכולותיה לעקוף את מערכת המשפט, מערכת הכליאה הושפעה רבות מעקרונות חברתיים דמוקרטיים אשר הפכו אותה ללא מאיימת, מוגבלת ולא אפקטיבית (שלא לדבר על יקרה מאוד ברמה הכלכלית). חייבים לשנות את התפיסה , להיות הרבה יותר קשוחים כגון:
-שינוי מערכת המשפט מהיסוד: יש לחשוב מחדש על כל הנחות הייסוד עליה מושתתת המערכת המשפטית כגון האם שופט הינו באמת "מורם מעם" בצורה שמאפשרת לו ולשיקול דעתו להכריע כמעט לבד גם באשמת הפושע וגם בעונש אותו יקבל? האם הפחד מטעויות שמצריך אותנו להיות סופר מדויקים בדיני הראיות והעובדות הוא זה שצריך להנחות אותנו , או שמא יש לאפשר לעצמנו יותר חופש פעולה על מנת למצות את הדין אם אלו שאנו יודעים כי הם עבריינים.
-שינוי רציני בהגדרת תפקידו של עורך הדין: יש לבצע שינוי עמוק בהגדרת התפקיד של עורך הדין הסנגור כך שימנע או יקטין בצורה משמעותית את המצב הנוכחי שתפקידו של עורך הדין הוא "להוציא את המואשם מדין בכל המאצעים העומדים לרשותו" ולא "לעשות צדק" ויתרה מכך למנוע את הפיכתם של עורכי הדין כיועצים לענייני פשיעה כפי שהם היום.
-שינו מערכת הענישה : גם פה יש לשאול שאלות קשות , האם מערכת הענישה צריכה גם להוות קרקע ל"שיקום"? האם באמת ניתן לשקם עבריינים שחוזרים על עבירותיהם פעם אחר פעם, האם זכויות האדם כפי שאנו נלחמים עבור אנשים חפים מפשע צריכים להיות שווים גם לעברייני מין חמורים שאנסו נשים , ילדים , זקנות , גברים או שמא צריך לצייר גבול אחר?
-שינוי סמכויות הפעולה של המשטרה: יש לשקול מחדש את מקומה של המשטרה וסמכויותיה , בדומה למלחמות בטרור ובפעילות מעבר לקווי האוייב יש להגדיר את הפשיעה כאוייב מספר אחד על החברה יותר מפיצוץ של מחבל מתאבד ולתת סמכויות פעולה למשטרה בהתאם.
-דילול החברה מעבריינים קשים: בדומה לקונספט שהביא להקמתה של אוסטרליה שהיוותה "פח זבל" של פושעים מאנגליה , יש לחשוב האם אין מקום לחשוב על שיטות לסילוק עבריינים חמורים שחוזרים על פשעם מהחברה לצמיתות (כולל עונש מוות במקרים קיצוניים).
-הגדרת ערכי מוסר חברתיים שונים : כגון הבהרת מסר ברור לכל אדם אשר ישתף פעולה עם עבריינים כי זה אסור, לא ייתכן כי פוליטקאים , שחקנים וזמרים יתגאו בהופעתם לצד עבריינים , ראשי משפחות פשע וכיוצא בזה. באם החברה תקיא גם אותם הם יחשבו פעמיים באם להופיע בבר מצווה או חתונה של איש פשע או לפחות יסתירו זאת.
חינוך הוא כמובן נדבך חשוב , אך לטעמי חינוך בדומה לחינוך ילדים אינו רק בתכנים הישירים אותם אתה מעביר בכיתה אלא גם בדוגמא אישית ופעולות שאתה נוקט בפועל , החמרת התפיסה של החברה כלפי פושעיה תביא לאורך זמן גם לשינוי תפיסתי באלו שאולי שוקלים זאת מטעמים כאלו ואחרים. אני בטוח כי יהיו רבים שיקראו פוסט זה ויאמרו "מדובר בקיצוניות" ויחזרו ל זכויות אדם ויפחידו בתחזיות קשות של חברה קשוחה שידה "קלה על ההדק" בהרשעות ובענשות פושעים, וכמובן יאמרו כי מתן כוח ייתר למשטרה ומערכת המשפט והכליאה עשויה להביא לניצול הכוח לרעה, אך תשובתי תהיה כי:
1. מצבנו כבר היום קשה כי אנו חיים בחברה שלא מושתתת על צדק, להיפך לעבריין היום יש יותר כלים וזכויות מלאזרח הטוב והדברים רק מדרדרים משנה לשנה. במצבים קיצוניים יש להתמודד באמצעים קיצוניים ולטעמי הגענו לקיצוניות אבסורדית שבכלים הנוכחיים לא רק שאין אנו מטפלים בה אלא מעודדים אותה. |
