כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת השם

    על פרשות השבוע והקשר לימנו אנו, חסידות, סיפורי צדיקים, שמירת השבת, על דברים שבין אדם לחברו ולסביבה, על דברים שבין אדם לבוראו

    מה אפשר לתת למי שיש לו הכל? - פרשת צו

    0 תגובות   יום שישי , 14/3/14, 14:12

    בס"ד

    מה אפשר לתת למי שיש לו הכל?
    פרשת צו
     

     

    חומש ויקרא

    הפרשה השנייה בספר חומש ויקרא. עיקרו עניין עבודת הכהנים והקרבת הקורבנות.

    באומות ודתות אחרות של היום אין עניין הקרבת קורבנות ובוודאי לא בצורנה נרחבת ומדויקת כל כך.

     

    מרכז הבריאה

    השפע כולו נמצא בבית המקדש שעיקר העבודה שם היה הקרבת קורבנות.

    למה אי אפשר להיות פופולאריים, להיות צדיקים לאהוב את השם וזהו?

    בבסיס של האמונה היהודית נמצא עקדת יצחק אברהם אבינו מצווה להעלות אותו לעולה על הר המוריה מקום ששם עתיד להיות בית המקדש. בתקפה שאברהם אבינו נלחם במסירות נפש נגד הקרבת אדם שהייתה בסביבה שלו ומוסר נפשו על אמונה באל אחד הקב"ה ולא אלילים כפי שהיה מקובל בתקופתו. ועוד הקב"ה אומר לו לאחר סיום ניסיון העקדה שעתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה.

     

    בהפטרת פרשת צו

    ובמקומות רבים אחרים אומרים כאן ירמיהו שלא להקרבת קורבנות ממש הקב"ה התכוון אלה לשמוע בקולו. [ירמיהו ז' כ"א כ"ב] " כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹלוֹתֵיכֶם סְפוּ עַל זִבְחֵיכֶם וְאִכְלוּ בָשָׂר. כב כִּי לֹא דִבַּרְתִּי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם וְלֹא צִוִּיתִים בְּיוֹם הוציא [הוֹצִיאִי] אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם עַל דִּבְרֵי עוֹלָה וָזָבַח. "
    הקב"ה אומר שהוא לא ביקש עולות וזבחים = אלה [כ"ג] "כִּי אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה צִוִּיתִי אוֹתָם לֵאמֹר שִׁמְעוּ בְקוֹלִי וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם וַהֲלַכְתֶּם בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אֶתְכֶם לְמַעַן יִיטַב לָכֶם. "
    הנביא ישעהו  [ישעיהו א יב] "כִּי תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי."

    איך מיישבים את הסתירה הזאת שחומש שלם מדבר על קורבנות – והנביאים זועקים לא בקשתי. תשובה: אם האדם חושב שיביא קורבן שמן גדול הוא יקבל יותר אז הוא חושב כמו גוי.

     

    סיפור המלך אגריפס והעני

    מדרש ויקרא רבה על פרשתנו מביא מספר סיפורים בענייני קורבנות מיוחדים במינם. אחד מהם קשור לפועלו של המלך אגריפס: "אגריפס המלך ביקש להקריב ביום אחד אלף עולות. שלח ואמר לכהן גדול: אל יקריב אדם היום חוץ ממני! בא עני אחד ובידו שתי תורים. אמר לכהן הקרב את אלו. אמר לו: המלך צווני ואמר לי, אל יקריב אדם חוץ ממני היום! אמר לו: אדוני כהן גדול, ארבעה אני צד בכל יום ואני מקריב שנים ומתפרנס שנים. אם אי אתה מקריבן, אתה חותך פרנסתי. נטלן והקריבן. נראה לו לאגריפס בחלום. קורבן של עני קדמך. שלח ואמר לכהן גדול: לא כך צוותיך אל יקריב אדם חוץ ממני היום? אמר לו: אדוני המלך, בא עני אחד ובידו שני תורים, אמר לי: הקרב לי את אלו. אמרתי לו: המלך צווני ואמר לי אל יקריב אדם חוץ ממני היום. אמר: ארבעה אני צד בכל יום ואני מקריב שנים ומתפרנס משנים, אם אי אתה מקריב אתה חותך פרנסתי, לא היה לי להקריבן? אמר לו: יפה עשית!" (ויקרא רבה ג ה).

     אנשים שקונים עליה לתורה או בונים בית כנסת להאדרת שמם. או עושים סחר מכר עם הקב"ה. אצל הגויים בעבר גם היה עניין הקרבת קורבנות אבל הם יצאו מנקודת מבט שאם אני מביא הרבה ומשובח אני מקבל בהתאם. עד כדי כך שהיו מקריבים גם את הילדים שלהם. ולהבדיל אלף אלפי הבדלות גם אברהם מצווה להקריב את הבן שלו. וכל התורה מדברת נגד הקרבת אדם. איך ניתן להבין את הסתירה הזאת?

     

    אנחנו פועלים בעולם הזה

    ולא מבינים את החשיבות של במחשבות הדיבורים והמעשים שלנו. כמה הם פוגעים אם הם שליליים. מחשבות טומאה, דיבור לשון הרע, מעשי גזל אלימות. כל הדברים האלו פוגעים ופוגמים בבריאה. אדם שברך וכיוון של לשם שמיים ביטל ברכה. אדם שקונה פתיחת היכל להאדרת שמו נחשב עפ"י הזוהר הקדוש לעמלק ח"ו.

     

    הקורבן מתחיל באברהם אבינו

    מה הקב"ה אומר לו לא בגלל שהקרבת ח"ו אלא – עקב אשר שמעת בקולי. עתה ידעתי כי ירא השם אתה. ולא חשכת את בנך יחידך ממני. ובפעם השנייה לאחר שהקריב את האייל עקב אשר שמעת בקולי."כך את הדבר הזה ציוותי אתכם – שמעו בקולי"

    הקרבת קורבן שאדם מקריב לכפרה על עוון היא לא מתנה לקב"ה ח"ו הנה אני משחד את המלך. גם גויים יכולים להקריב בבית המקדש, שלמה המלך התיר להם להקריב עולות בלבד.

    כל אחד אם היה מבין איזה פגימה הוא עשה בבריאה בחטא שלו היה רץ לשלם בגופו, אז הנה הקב"ה עשה אתנו חסד גדול ואפשר לנו להקריב קורבן בהמה, את אותו חלק שפגמנו. הקב"ה נתן לנו אפשרות לשלם את הפגם ע"י הקרבת קורבן מהבהמה "מכם" (לא גזול), אבל מה הכוונה האמיתית?

    אל תביאו קורבן שיכפר עליכם ואחר כך תמשיכו לחטוא כרגיל. אלא תקריבו את עצמכם. את הבהמה שלכם את המידות.

     

    נשאלת השאלה עמוקה יותר:

    למה הקב."ה מלכתחילה עשה הנהגה כזאת של פגיעה בבריאה ואחר כך מכפרים בקורבנות שכל בית המקדש היה מפעל שכל היום כל יום ללא הפסקה הקריבו בו קורבנות.

    למה לא שתהיה הנהגה שאם חוטאים אז מבקשים סליחה, לוקחים על עצמנו כל מני דברים כו'. כמו בגויים שיש להם כומר שמכפר להם על עוון אחרי וידוי. זאת לא היהדות! יש לנו אחריות גדולה ועצומה אנחנו אחראים על כל העולם כולו.

     

    חיים וילוז'ן:

    אם אתה פוגם נפש האדם בו זה יותר חמור

    בפגיעה בקודש הקודשים בבית המקדש. כשאדם מכניס מחשבת טומאה בתוך נשמתו הוא פוגם יותר מטיטוס שחילל את קודש הקודשים במקדש בדברים נוראיים. מי שפוגם ומכניס טומאה לליבו פוגם יותר מטיטוס יותר מההרס בית המקדש. אמרו לו חז"ל: מה אתה חושב שאתה הרסת את טוחן קמח טחון אנחנו הרסנו אותו במו ידנו את רק מוטטה בנין הרוס מבפנים.

    איך אפשר לצוות על אברהם אבינו שיעלה את בנו על המזבח ובכל להוכיח את אהבתו לשם? בשביל להוכיח את אהבתי לשם אני צריך להקריב את הבן שלי זה נראה על פניו אכזרי.

    אני חייב להוכיח בכל ללבי בכל נפשי ובכל מאודי. בלבבך בשני היצרים שלך. בנפשך למסור את הנפש.

     

    רבי עקיבא

    סרקו את בשרו במסרקות ברזל. עד שמלאכי השרת אומרים זה תורה וזה שכרה. אמר להם שיתקו זה מה שעלה במחשבתי. משה רבנו אמר על רבי עקיבה בידיו צריך למסור תורה לא בידי. ככה אומרים? שיתקו ככה עלה המחשבתי. ואם אתם לא שותקים אני מחזיר הכול לתוהו ובוהו. הרב וסרמן (מהאחרונים) נותן משל למה זה דומה. היה חייט שעשה בגד מפואר למלך. בדים יקרים. חוטי זהב וכסף יהלומים ואבנים טובות הכול ברוב פאר. לאחר שסיים הביא למלך המלך בחן את הבגד והיה מאוד מרוצה אולם יועציו אמרו לו זה יהודי בטח גנב. כעס המלך ושאל את היהודי אם גנב אמר לו שלא. אמר המלך תוכיח לי. ענה לו היהודי: כדי להוכיח לך אני צריך לפרום את הבגד לחלקיו לשטח הכול על השולחן. בגד לא יהיה לך. אבל תוכל להיווכח שכל החלקים וכל החומרים שסיפקה לי ישנם ולא חסר דבר.

    הקורבן של רבי עקיבא תלוי במחשבה שהייתה לי לפני הבריאה. אם לא תשתקו אני אחזיר את העולם לתו הו ואני אראה לכם אבל העולם לא יהיה קיים.

     

    מה זה בכל ללבך בכל נפשך בכל מאודך? 

    מה אין אהבה לאישה לילדים לחבר לרב? אז ברור שהאהבה לבורא עולם היא הראשונית הוא המקור למושג הזה אהבה. חתול לא אוהב הוא נמצא עם הגורים שלה כמה חודשים ואחרי מסלק אותם ולא מכיר אותם יותר. (בטבע). אהבת האדם את רעו ואת בוראו אינה תלויה בדבר. האהבה הזאת שלנו מקורה בצלם האלוקים שבנו. אם אני רוצה לאכול ולפני עני מזה רעב אני נותן לו את האוכל. אני רוצה מאוד לאכול דבר מסיים – זה לא כשר אני לא נוגע. אני רוצה לקחת אסור. אני רוצה לרחם על העני [שמות כג ג] " וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ. " רש"י : " ' לא תהדר ' - לא תחלוק לו כבוד לזכותו בדין ולומר דל הוא אזכנו ואכבדנו".

     

    יש אמת וצדק אלוקי שמחייב אותנו.

    הנשמה שלנו מקורה ושורשה בחלק אלוקה מלמעלה ממש. ושכנתי בתוכם (בתוכנו) בורא עולם אומר על הצדיק ולא נשא את נפשי לשווא. הוא השתעבד אליה. לכן יש אהבת האישה, הילדים, החברים ועד ואהבת לרכך כמוך המקור זה אהבת השם. כי הקב"ה ברא אותי בצלם. ומקור האהבה זה הוא. הוא נטע בנו את הכוח למסור את הכול למענו.

    בורא עולם כולו רק נותן. הוא לא זקוק לשום דבר מאתנו זה ברור. אולם הוא עשה את הנהגתו שכאילו כביכול היא תלויה בנו. הכול.

     

    עד שהוא אומר לנו תקשיבו טוב: [שיר השירים ה' ב' ] אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל קְוֻּצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה. אומרים חז"ל אל תקרא תמת אלא תאומתי. בורא העולם עשה אותו קשור בנו. בנים אתם להשם אלוקיכם. שלושה שותפים באדם אביו ואימון ובורא עולם. והוא האבא של כל יהודי בעולם. ז"א שהוא שותף בפועל בתוך עם ישראל. ושכנתי בתוכם.

    בורא עולם אומר כך אתם מחוברים אלי כמקבלים. זה בלתי אפשרי. אתם צריכים להיות נותנים. שהרי חיבור אמיתי (תאומתי). יכול להיות רק בין שניים ששיכים זה בזה. אבל שני הפכים נותן ומקבל – לא שייך. אם אנחנו מקבלים אנחנו היפך הנותנים. בהמה היא מקבלת. בהמות שמחות שמקבלות מזון והולכות לישון. אבל תאומתי?! שכר שעין לא ראתה דרגה כזו של קרבה. איך אפשר להגיע לזה?

     

    למרות הכול עשה אותנו נותנים גמורים

    את האהבה, את ההבנה, את הייסורים,את העיניים, את הדיבור את המחשבה. ממצרים הוציא אותנו מעבדות לחרות: חרות מכל כבלי העולם הזה. שאז אנחנו יכולים למסור הכול. ואז אנחנו יכולים להתחבר עם שורש הכול שורש היש שורש האהבה. למי שעשה מאין יש. [משלי ח כ"א] "לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ, וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא." שי עולמות שי אותיות יש. את הכול איך? רק אם נגיע ל: "ואני אמרתי אלוקים אתם". ולא כאחד השרים תפלו. לא אבדנו את היכולת הזאת. לתת את הכול. אין אחד בין היהודים החיים היום שאין לו סבא או סבתא שבעבר לא הלכו להישרף על האמת הזאת. למסור את נפשם. את הכול. זה עניין הקורבן. למסור הכול. כלום לא נשאר. אז הופכים להיות נותנים גמורים.

     

    יש רק נותן אחד גמור

    הקב"ה. אז אנחנו מושווים כביכול לחסדו יתברך. והוא שאין לו שיעור עשה אותנו משתווים אליו. זה עניין הקורבן. וזה יסוד כל עם ישראל. הקרבת קורבנות. הקרבת הכול.

    עד כדי כך שישנם שתי פסוקים: [חבקוק ב יד] " כִּי תִּמָּלֵא הָאָרֶץ לָדַעַת אֶת כְּבוֹד יְהוָה כַּמַּיִם יְכַסּוּ עַל יָם." תמלא הארץ דעת זה חיבור. דעת וידע אדם את חווה. מים מכסים לא יהיה שום ספק. כמו מים ים אוקיינוס שמכסה את כל התהומות.


    אומר הגאון מוילנה:

    מים רבים לא וכולו לכבות את האהבה  

    ונהרות לא ישטפוה. ולמרות כל השפע האלוקי הזה המים לא יצליחו לכבות את אהבת עם ישראל לקב"ה. כל הטרגדיות שקרו בעבר יצרו הזדמנות להקריב למסור נפש. אנחנו נעמוד לצד בורא עולם לא מתוך חסד כמקבלים – אלא כשווים. דין. בדין שווים. כי כל השפע האלוקי לא יכול לכבות את הצער של חנה. ושבעת בניה. זה אמהות שמסרו את הבנים שלהם על קידוש השם. את האהבה הזאת את הקרבה שבהקרבה זה מושג הקורבנות. מים רבים לא יוכלו לכבות. זה הקרבה אמיתי על מנת לתת לא על מנת לקבל.

     

     

    ויהי רצון שנזכה לדבוק בהקב"ה ובמצוותיו, ומתוך כך להיגאל בגאולה שלמה בקרוב ממש."

     

    דברים בשם אומרם:

    הרב אורי זהר שליט"א

     

    מקורות:

    ויקיטקסט

     

     

    לעילוי נשמת שני חיה בת פרדריק

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      אריהאלוני1
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין