גם בעוד עשרים שנה היהודים והפלסטינים יריבו. ויאשימו אחד את השני שהשני לא עם בכלל ושאין לו שום זכות היסטורית או אחרת על האדמה הזו, ושהאל של הראשון הבטיח אותה לראשון ומה השני לא מבין במילים "כי החבר הדמיוני שלי נתן לי את המילה שלו", ושהשני הוא התוקפן והראשון רק מגן על עצמו, ושהשני מבצע פשעים נגד האנושות והראשון בסך הכול מקיים את זכותו הטבעית להגנה עצמית, ושאי אפשר לסמוך על השני, שהשני לא רוצה בכלל שלום, שהשני פשוט רוצה לזרוק את הראשון מכאן ולקחת לעצמו את כל הארץ. והראשון כמובן צודק והשני כמובן טועה. בואו, חבר'ה, נלחמים.
גם בעוד עשרים שנה אנשים יפלו באותם מקומות. הם יהיו חמדנים וימציאו לעצמם עלילות על עלילות מדוע כל מה שהם עושים הוא טהור ומוסרי, איך הם תומכים באמנים בהופעות גם אם הם גונבים את המוזיקה שלהם ולכן זה בסדר, איך הם השתמשו במרפקים כדי להתקדם לא כי הם רוצים, כי ככה העולם עובד ולכן זה בסדר, איך זה לא שהם גזענים, הם פשוט מציאותיים ולכן זה בסדר, איך הם חייבים לנהוג בחוסר התחשבות בכביש, כי מי שמתחשב כולם חותכים אותו ועוקפים אותו ולא נותנים לו לעבור ולכן זה בסדר, איך האישה כבר מדכאת אותם והם לא עשו סקס טוב כבר שנים ומה שהיא לא יודעת לא יפגע בה ולכן זה בסדר, איך זה לא שהם מפנים גבם לכל זעקה וקריאה לעזרה, לכל רוע ולכל עיוות, הם פשוט קטנים וחלשים ולא יכולים לשנות את העולם כי הסדרה האהובה עליהם חוזרת היום לעונה חדשה אז למי יש זמן, ולכן זה בסדר.
גם בעוד עשרים שנה אנשים יהיו עדר. אבל הם נורא מיוחדים, הם פשוט לא ממש מסוגלים לשים את האצבע על מה עושה אותם מיוחדים, אבל זה שם, תאמינו להם! הילד שלהם הוא הכי יוצא דופן ומיוחד בעולם! אבל כמובן שנביא אותו ביום שבת לטיול משפחות כמו כולם, כן, כן, לבוש בחולצה הלבנה והמכנסים הכחולים כמו כולם, לא המימייה שלו תהיה המימייה פלסטיק הרגילה שיש לכולם, וכן הוא לא אוהב לקום כל כך מוקדם כמו כולם, אבל חשוב שלא יהיה שונה. הדעות שלהם נורא שונות ומקוריות! מה? תראו כמה לייקים הם קיבלו על הפוסט שבו הם כתבו שהם נגד נטילת כדורים ובעד רפואה אלטרנטיבית. כשהם היו בני נוער, הם קנו רק מותגים של פאנקיסטים ושילמו שלוש מאות שקל בשביל ג'ינס עם טלאים, כי כבר אז הם היו מורדים! יש להם שאיפות גדולות, שאיפות מקוריות! הם רוצים לראות את הילד מקבל קצונה, את הילדה מתחתנת עם גבר מצליח ואת העולם דרך כל מיני עסקאות מוזלות לטיסות במחלקת תיירים ומלונות שלושה כוכבים כשהם יהיו בפנסיה.
גם בעוד עשרים שנה הגלגל ימשיך להסתובב. דור חדש יגיע ושוב ישאלו אותן השאלות, ושוב יתגלו אותן תשובות, ושוב הוא יבחר להאמין דווקא בתשובות השגויות. ושוב הם יגידו שהמוזיקה של הדור לפני הייתה מסריחה, חסרת נשמה, חסרת ביצים, והדור שלפני יגיד שהדור הצעיר לא שומע מוזיקה בכלל, זה הכל רעש. ושוב יהיו להם זמרים שהם מעריצים, והם יצרחו את שמותיהם בהופעות ויחשבו שהנה עוד רגע האמן הזה יגלה לנו את הסוד שהוא יודע ואנחנו לא, את הדבר האחד הזה שיסביר לנו הכל ויגרום לעלילה להסתיים בסוף טוב, אבל כמובן שהאמן לא יגיד להם דבר והם פשוט יגדלו, יזדקנו ויתאכזבו בדיוק כפי שקרה בדור שלפני. ושוב הם ימחאו על עוולות, ושוב הם יאבדו כוחות וסבלנות ובסופו של דבר ייכנעו ויתנו להם להימשך. ושוב הם יתפלגו למפלגות, יאשימו אחד את השני בהסתה, בהשתקת פיות ובבגידה. והם יצביעו לימין ואז לשמאל ואז לימין ואז לשמאל. ותהיה מלחמה ויהיה שלום, והמיסים יעלו והמיסים ירדו, ומושחתים ייחשפו וייכלאו, ומושחתים אחרים ייחשפו אבל יד החוק לעולם לא תיגע בהם, והעשירים יהיו עשירים והעניים יהיו עניים ועולם כמנהגו נוהג ואין חדש תחת השמש.
גם בעוד עשרים שנה, מישהו יבטיח לנו שסוף העולם קרוב. המשיח עומד להגיע. החייזרים עומדים לנחות. המחשבים עומדים לקרוס. המכונות עומדות להשתלט. פייסבוק עומד להיסגר. המוות עומד להיפתר. ועכשיו לפרסומות.
גם בעוד עשרים שנה יהיה מישהו שיחשוב מה יהיה בעוד עשרים שנה. והוא יגיע למסקנה שהוא תקוע במעין לימבו כמו בסרט פנטזיה, נידון לעד לחיות חייו מבלי יכולת להשפיע או לשנות דבר, לצפות בהם עושים שוב ושוב את אותם הדברים, לא מחדשים כלום, רק משנים תפאורה, משנים תחפושות, אבל בבסיס הדברים חוזרים שוב ושוב על אותן אמרות, אותן החלטות, אותן דעות, אותם רצונות, אותם פגמים, אותן יכולות. גם בעוד עשרים שנה מישהו יבין שעשרים שנה זה מעט מאוד זמן אם מסתכלים על זה מרחוק. גם עשרים שנה זה לא מספיק זמן בשביל להשתנות. |