0
| שלוש שנים בדיוק מאז שעברתי לפה, קשה לי להאמין כמעט שאני אותו האדם שמצא לו בית לברוח אליו, מקום מקלט עבורי מעצמי, מחיים משותפים שלא הצליחו לעשות טוב לא לו ולא לי. כל כך הייתי זקוקה אז לפינה שלי, לשקט של בלי אף אחד שיהיה שם איתי. שלושה ילדים קטנים ממש ואישה בת 40 מרוסקת ועצובה . ככה זה היה. ושוב מתוך ההריסות של עצמי חזרתי אלי, חזרתי אחרת , שונה, מועצמת משאי פעם הייתי. מצאתי נשיות בשלה ובטוחה , מצאתי לי שוב את הפראות והיכולת להשתולל ולעשות שטויות. מצאתי אצלי אומנות, כתיבה וביטחון במה שאני במישור המקצועי. וויתורים שחשבתי שבחיים לא אוכל לעשות במישור האימהי בתמורה לחופש שלי-עשיתי. שלוש שנים שהילדים חיים בשני בתים.. יש דברים שבחיים לא אוכל לספק להם, למרות שממש ממש רציתי. אבל יודעת שהיום לפחות מה שלא היה להם לפני, היום יש להם אותי .
|