כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    לפוצץ ת' בלון

    45 תגובות   יום שני, 17/3/14, 20:30

    ''

    לפוצץ ת' בלון

     

    לפעמים מרגיש לי כילדה קטנה שרוצה לפוצץ את הבלון שלא אוהבת, ומתאפקת. אז לכבוד "יום המעשים הטובים" (כמה טוב. כך נראה יום מעשים טובים ה-8 ), ואני יודעת שהוא 'passé , הכוונה הייתה לא לקלקל שמחה של אחרים, הנה אני עכשיו מפוצצת ת'בלון.

    הרי בכל מקרה, ותמיד בחיים - זה סופו של כל בלון !

    הכוונה ב"פיצוץ הבלון" לביטוי תחליפי ל"לשחוט פרה קדושה", שאותי דוחה ומזעזע כל פעם מחדש בשל אקט השחיטה עצמו, היחס לבעלי חיים במשקים בכלל, ואפילו שזה רק ביטוי, אז בגלל זה מצאתי משהו חיובי ושמח.

    ''

    בכלל אני חושבת שהדברים החשובים המהותיים בחיים כולם מתחילים ב"דברים קטנים" שהופכים לאט לאט מבלי ששמנו לב והרגשנו לגדולים ומקובעים – בנו, ובחברה.

     

    לא מתרגשת במיוחד מימים מיוחדים שצצים אצלנו לאחרונה כמו פטריות אחרי הגשם, ואינם קשורים לחגים. כמו למשל היום הזה "יום המעשים הטובים", "חג האהבה", "יום המשפחה" (יום האם), ועוד כל מיני שמוצאים סיבה למסיבה (בעיקר מסחרית).

     

    ביום המעשים הטובים מעלים על נס, מקבלים הכרה – אלה שעושים משהו טוב ביום הזה, או לכבודו במיוחד, מה שדי מוציא את הפואנטה מהמעשה הטוב עצמו, לא?!

    מי שעושים טוב כל השנה לא רק ביום הזה, שפועלים בהתנדבות, למען הכלל, מטעם או עצמאית, מאחרי הקלעים, בצנעה, לא תמיד זוכים להכרה ביום זה או בכלל.  למה?

     

    כי לרוב אלה אינם מנפנפים בזה כדגל, אינם פוצחים בפרסומי "למען הקהילה" כגורמים מסחריים, אלא עושים מתוך השקפת עולם מסוימת ואהבה, מאחרי הקלעים בשקט כי הפרסום לא ממש מעניין אותם.

    מי שיודע באמת מה שהם עושים הם חבריהם לפעילות למאבק המשותף הזה.

    הם אינם מקבלים הכרה ממלכתית פומבית או פרס, ואם יש אזכור בעיתונות זה בד"כ ריקושטים מגורמים בעלי חוזק כלכלי שפעילותם מפריעה להם, כך שלא רק שאינם מקבלים טפיחה ממלכתית על השכם, אלא גורמים שונים מנסים להערים קשיים אין סוף על פעילותם.

     

    כשהמטרה מצטלמת ונראית היטב מאמצים אותה גורמים מסחריים גדולים, כי זה מקובל ואהוד על כולם, למשל "ילדים במצוקה". אך כשהמטרה הם חסרי ישע נזקקים אחרים פחות פופולאריים כמו : חסרי בית, נוער שירד לזנות, זנות, וזכויות בעלי חיים, על זה כבר אין הרבה קופצים.

    מי שמתנדב בתחומים אלה יודע זאת, ובכוונה עושה במקום שהכי הכי זקוקים לו, מקום שלא רק עושה פחות כותרות, לא רק שאינו מקבל "טפיחות ציבוריות על הכתף" אלא כאמור ריקושטים שליליים.

     

    למשל פעילי זכויות בע"ח נקראים "קיצונים אלימים" "מפריעי סדר ציבורי" בפעולות רבות, כמו בהצגת ראשי הבקר במזרקה בת"א לא מזמן. והרי לא הם כמובן הרגו את בעלי החיים, אבל הם אלה שנקראים פורעי חוק, קצת מצחיק אם לא היה עצוב נכון?!

    מי שמעוניין לשמור את מעשי ההרג וכיצד הם נעשים בבתי המטבחיים (אדום אדום) הם הגורמים המסחריים בבעלי חיים בתעשיית המזון המעוניינים להשתיק ולהחביא מה שבאמת קורה שם. לכאלה כמובן יש ממון והשפעה רבים ורואים היטב זאת בדוגמאות רבות במדיה.

      

    אז כשמעדכנים על  אי אלו ימים מיוחדים כאלה (המעשים הטובים, האהבה ועוד), כדאי לראות בין השיטין גם את הכדאיות הכלכלית המסחרית מאחרי הדברים. לכן חגיגות בפרהסיה של ימים דוגמת אלה לא "עושות לי את זה".

     ''

    אבל לפעמים, בכל זאת יש הכרה ולו סמלית גם לפעילים כמו אלה שעליהם דיברתי, למשל בכנס זכויות בע"ח 2014, או כאן, הכרה שאינה באה במציאות, ובכל זאת היא קיימת.  

    אלה והרבה אחרים, בפעילות בודדת וכעמותות וארגונים, לא פועלים ועושים מעשים יום אחד פעם בשנה, אלא כל יום, כחלק מסדר היום והשקפת עולם במשך הרבה שנים. לא בשביל פרסום והכרה הם ורבים אחרים עושים זאת, אך טפיחה על השכם, הערכה, תמיכה בזמנים קשים בהחלט יעזרו.

     

    ארגוני ועמותות בעלי חיים ואחרים ופעילות בודדים נוצרו ופועלים הרי מלכתחילה בשל החסר והמצב במציאות וכשלון הממונים בתחום. במציאות הרשויות הממונות פעמים רבות כושלות במילוי התפקיד עליהן ממונות והפער במציאות כה משווע לשמיים – שקמים אנשים ועושים מעשה ונוצרות עמותות שפועלות על התנדבות.

     

    אז היום אני מתכבדת "לפוצץ את הבלון" הזה

    ''

    לכבוד כל אותם פעילים מתנדבים למען האחר, חסר הישע, באשר הוא - ומקווה שתשומת לב הציבור תהיה מעבר לפרסומי בעלי עניין שונים בתקשורת.

    כי הרי יש המון בלונים קטנטנים, פחות זוהרים, אך בהחלט קיימים וראויים להערכה.

    הם אינם זקוקים לה, אינם מקבלים אותה, אך ראויים לה, ובהחלט זקוקים לפעילים מתנדבים נוספים שיפעלו שכם אחת יחד אתם ולא למען אורות הזרקורים גמול.

     

    ''

     

    (כיון שלאחר שעליתי את הסרטון הקודם שעיקרו "זה סופו של כל בלון" לא ניתן היה לצפות בו  העליתי סרטון עם אותו עקרון חמוד לא פחות)

    דרג את התוכן:

      תגובות (45)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/10/15 00:00:
      מאמר מעניין וצודק
        25/3/14 19:23:

      צטט: bonbonyetta 2014-03-25 18:41:25

      צטט: נסים גבאי 2014-03-22 13:53:03

      הבטחתי לך עורב מהחבר'ה בגינה שלי?

      אז אני מקיים.

       

      איזה כיף, תגיד, קוראים לו במקרה מנחם ?  הוא נורא מזכיר לי מישהו....

      יש עוד תמונות, בלי טרחה, סתם לכיף....אולי אחד שאוכל ממך אוכל ?

      תודה

       

      gallery thumbnail

       

      הוא באמת מזכיר את מנחם... (מי זה מנחם?...)

      אבל לחבר'ה שלי אני קורא "עורי".

        25/3/14 18:41:

      צטט: נסים גבאי 2014-03-22 13:53:03

      הבטחתי לך עורב מהחבר'ה בגינה שלי?

      אז אני מקיים.

       

      איזה כיף, תגיד, קוראים לו במקרה מנחם ?  הוא נורא מזכיר לי מישהו....

      יש עוד תמונות, בלי טרחה, סתם לכיף....אולי אחד שאוכל ממך אוכל ?

      תודה

       

      gallery thumbnail

        25/3/14 18:39:

      צטט: מיכאל 1 2014-03-22 09:46:45

      יפה כתבת, בונבונייטה. תבורכי.

       

      gallery thumbnail

        25/3/14 18:38:

      צטט: עמנב 2014-03-22 00:40:35

      מסכים אתך שמעשים טובים צריכים להיעשות לשמם, מתוך שכנוע פנימי, ולא להיות כלי ומנוף להשגת יעדים אחרים. "מתן בסתר" היה תמיד עיקרון נכבד במסורת היהודית, ולא דגל לנפנף בו. לקבוע למעשים הטובים יום מיוחד, מצמצם אותם כביכול לאותו יום ומייתר אותם בימים האחרים. (כמו שיעור נפרד ל"הבנת הנקרא". בתנ"ך, בספרות, בהיסטוריה וכו' לא צריכים להבין את הנקרא?) שבת שלום, עמוס.

       -

      לא מסכימה שאתה מסכים אתי, אולי נתקוטט פעם ?

      gallery thumbnail

        25/3/14 18:37:

      צטט: * חיוש * 2014-03-20 15:00:19

      בונבוניטה יקרה לליבי נשיקה

       כל יום " מיוחד " כזה מעורר אותי לגיחוך

      "ימי אהבה", "יום המעשים הטובים"

      ואני חושבת שכל זה צריך להתקיים 365 יום בשנה

      ואם יום כזה מעורר למודעות - הרי זה משובח.

      * חיבוקים אוהבים וסופ"ש נהדר

       

      תודה, חברה גם ממני

      gallery thumbnail

        25/3/14 18:35:

      צטט: נערת ליווי 2014-03-19 16:49:09

      הסרטון למטה לא זמין עקב זכויות יוצרים או משהו כזה.. חוץ מזה קצת הלכתי לאיבוד. אין לי בלון. מקווה שכן יהיה לי לפחות כוכב כי את יתר הקישורים של אדום אדום וכו לא ממש בא לי לראות. מודה ואף מתוודה... (אולי כי כרגע אני לא רעבה)

       --

      תודה יקרה, החלפתי את הסרטון וכעת אפשר לראות את המוחלף עם חיוך.

      מרגישים שאת עסוקה ועייפה, וואלה מרגישים זה יוצא ומבצבץ מבין המילים שלך.

      gallery thumbnail

        25/3/14 18:32:

      צטט: Lisi-strata 2014-03-19 14:55:44

      מסכימה לגמרי לגבי הימים המיוחדים האלה שעוברים לידי בלי שאדע עליהם בכלל...- סתם סיבה למסיבה - במיוחד מסחרית. גם יום כיפור לא עושה לי את זה :) בדיוק שמעתי איזו סדנא על כך שבזוגיות יש לזכור להודות ולשבח על מה שקיים - כל הזמן - לא ביום האם או המשפחה, כפי שמכנים זאת עכשו... אנשים מהר מאד מקבלים דברים כמובן מאליו ויום אחד בשנה לא משנה את זה.

      -

      גם לי יום כיפור לא עושה כלום אך אני אוהבת אותו מאד כי יש שקט נפלא, והרבה פחות זיהום אויר. 

      gallery thumbnail

        25/3/14 13:16:

      צטט: אורית רז 2014-03-19 13:17:23

      לדעתי שכחת איזה בלון

      אז מה אם אתה כבר לא כזה חתיך ?

      אז מה אם ישבת מול טיפוס אדיש שחושב שהוא כבר ראה הכל?

      יש גם דברים אחרים וחשובים בחיים, וזה מה שחשוב

      ---- 

      צטט: ~בועז22~ 2014-03-18 06:10:37

      ישבתי פעם מול איש פירסום (לא כול-כך מפורסם,

      אבל אחד שמכיר היטב את התחום...).

      התבכיינתי בפניו על הסיקור העלוב לו זכתה פסיקתו

      האחרונה בהחלט של בימ"ש העליון שסתמה וסגרה

      את הגולל בעניין תביעת אנשי השייטת.

      הוא הביט בי בעיניים גדולות שהביעו פליאת אין-קץ.

      "כשהייתם צעירים, יפים ובלונדינים עם עיניים כחולות

      וגוף מסוסקס - משכתם תשומת-לב מכול אחד, במיוחד

      מכול אחת..., והיום..., היום אתם לא סקסיים: מקריחים,

      מגדלים כרסים ופימות, אפילו הכחול של העיניים דהה...,

      אז מה הפלא שאתם לא מעניינים איש?...", כך אמר...

      על זה לא התבכיינתי.

      את כול התיאור הזה שלו, הרווחתי ביושר...

      (~:

      ---

      כן, בהחלט מסכימה לדעתך, המהות - כדאי לזכור אותה, גם אם כל הסביבה נוטה לשכוח.

       

        25/3/14 13:15:

      צטט: ישראל איגרא - isig 2014-03-19 13:06:52

      אכן, צדקת. אותם המעשים "האפורים" היומיומיים, שראויים להוקרה ופרסום נעלמים. אך במחשבה שניה, אולי גם הטוב המפורסם של מחוברי התקשורת, שווה גם הוא משהו? לפחות כשהמצלמות דולקות, הם לא עושים דברים רעים, לפחות משתדלים..

       --

      כן, תודה להומור....והם כמו כולנו רק בקנה מידה גדול יותר שוכחים שהמעשים לא רק בשביל להראות והתקשורת.....אז בכל זאת יש בזה טוב כל עוד זוכרים כמובן את העיקרלשון בחוץ

        25/3/14 13:06:

      צטט: רונית אברהם 2014-03-19 12:36:06

      כוכב לכל הבלונים הקטנטנים, הלא זוהרים שעושים לבד, בלי שיגידו להם, בלי שיקבלו פרס או הכרה, הם בכלל לא זקוקים לה. להיפך.

      אכן.   מגניב   צוחק   קריצה

        25/3/14 13:03:

      צטט: דליהו 2014-03-19 11:29:28

      אנשים הם אנשים פרטיים לא רכוש הציבור!! לפעמים זה מבלבל כי משתפים במחשבות אבל אנשים הם אנשים פרטיים נקודה.

       

      שלום דליהו

      תודה לתגובתך, אבל עלי להודות שלא ירדתי לסוף דעתך, אשמח אם תסבירי ותרחיבי.  חיוך

        25/3/14 12:58:

      צטט: meir7 2014-03-18 16:17:41

      כדאי למצוא את שביל הזהב. גם יום הכיפורים אינו אומר שבכל יתר השנה אפשר לדרוך על כל העולם ולבגוד בכל הערכים. ברור. אך בכל זאת מדרש יום ייחודי, כדי לחדד את הדברים, ולהוות השראה ואבן בוחן להתנהלות הרגילה. צודקת בכל האבחנות שלך, צודקת מאוד, אבל אין זה אומר שיש לבטל את היום. יש לו ערך, רק שכדאי לברור את העשיה שבו, ואת האופן שבו מציגים אותו.

       -

      תודה רבה לתשובתך.

      כללית אני לא סבורה שהעיקר בכל דבר ותמיד זה למצוא את שביל הזהב. אדם שזו דרך חיים והסתכלות שלו לעולם לא יתקדם, לא ישנה, לא יוביל שינוי או מאבק למען מישהו.

      העניין שצריך לא לשכוח כשחוגגים את מהות החג והסיבות לחגיגה, ואילו עושה רושם שפעמים רבות שוכחים זאת ונותנים לבעלי שררה וממון להוביל את ההמון באף מבחינה זו ואחרות. לא חייבים תמיד להסכים, להיסחף בחגיגות ולעשות דברים שלא נראים לנו.

      למשל ביום האהבה לא חייבים כמו מסוממים להתרוצץ בהיסטריה לחפש מתנות לאשה, לאמא ולכל הנשים שמכירים - אם באים בהתפתעה עם חיוך נשיקה ופרח זה יכול לעשות את העבודה.

      ישנם עם זאת ימים כמו היום הזה למשל שאינם חיוניים, כי אהבה ומשפחה (יום האהבה, יום המשפחה) אפשר לחגוג מתי שרוצים.

        23/3/14 19:39:

      צטט: אורי אביבי 2014-03-18 15:24:58

      יום מעשים טובים

      יום הכיפורים

      יום האהבה

      תודה על שלקחת את המילים הלא מאורגנות שהיו לי בראש

      והפכת אותם לפוסט מעולה

      שנדע כל יום לתת ולקבל אהבה

       

      בהחלט, זה הרעיון של הדברים, התחלת להבין אותי יותר מדי טוב אתה....

      ''

        23/3/14 19:37:

      צטט: Perfect-Beat 2014-03-18 15:18:06

      בום !!! איתך.

       

      סוף סוף באת ! יש לציין שאת יודעת לבוא בדיוק לכל מעשה שטות ומשובה....''

        23/3/14 19:35:

      צטט: אזוטריקה-יומן לימוד 2014-03-18 14:09:16

      גמני רוצה לפוצץ בלון.

      הרבה בלונים..

       

      בבקשה איש, הנה מלא בלונים, וגם מחט גדולה וחדה, תפוצץ, זה הרי תלוי בך.

      ''    ''

        23/3/14 19:31:

      צטט: ronkraus 2014-03-18 13:50:00

      חמלה היא דבר יפה, ראוי וחשוב

       

      תגיד, מאיפה דיברת? מהראש או מהלב?

      ''

        23/3/14 13:03:

      צטט: דוקטורלאה 2014-03-18 11:51:01

      ישנן אגודות ואנשים פרטיים העושים "מעשים טובים"כל השנה. הם נעלמים ובדרך כלל אינם זוכים לפירסום. הימים המיוחדים, שמכריזים הרשויות, מטרתם לעודד אנשים נוספים להצטרף לאגודות הללו, או לגבש אגודות חדשות ולפעול למען הציבור. ברמת בתי-הספר הימים נועדו לעורר את התלמידים לבחור בעשייה חיובית, כל ימות השנה. זה פריט חינוכי. בסך הכל, הימים המיוחדים יכולים להביא תועלת, בחשבון ארוך, ויכולים לחלוף ללא השפעה מהותית. אבל האפקט החינוכי יש לו סיכוי להיוותר אחריהם. וזה כבר שווה את כל העניין.

       -

      אני בהחלט בעד הגברת מודעות דוקטורלאה, אבל כשזה הופך לחגיגה שהעיקרי בה זה שאו אוף וקניות שהרבה הולך לכיסים של גורמים מסחריים, קשה להיות בעד זה.  הסנני

        23/3/14 13:02:

      צטט: eyalees 2014-03-18 10:49:06

      את צודקת ובמקרה קראתי את התגובה של בועז וזה מקומם עד כאב. כשהמדינה צריכה לשלם על הסבל של אלו שהקריבו את חייהם או בריאותם עבורה היא מתנערת מהם. נקודה למחשבה.

      כן. הרבה דברים כואבים יש במדינה הקטנה למודת הסבל שלנו. 

      חלקם מכרסמים בנו בלב, מאז ילדות, בילד אין....

       

        23/3/14 12:58:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2014-03-18 06:51:09

      אתך, לגמרי.

       

      תודה.

      רגע, כמה לגמרי?

      ככה?

      ככה?

      ככה?

        23/3/14 08:10:
      אוהבת את הפוסטים שלך:)
        22/3/14 13:53:

      הבטחתי לך עורב מהחבר'ה בגינה שלי?

      אז אני מקיים.

       

      ''

        22/3/14 09:46:
      יפה כתבת, בונבונייטה. תבורכי.
        22/3/14 00:40:
      מסכים אתך שמעשים טובים צריכים להיעשות לשמם, מתוך שכנוע פנימי, ולא להיות כלי ומנוף להשגת יעדים אחרים. "מתן בסתר" היה תמיד עיקרון נכבד במסורת היהודית, ולא דגל לנפנף בו. לקבוע למעשים הטובים יום מיוחד, מצמצם אותם כביכול לאותו יום ומייתר אותם בימים האחרים. (כמו שיעור נפרד ל"הבנת הנקרא". בתנ"ך, בספרות, בהיסטוריה וכו' לא צריכים להבין את הנקרא?) שבת שלום, עמוס.
        21/3/14 19:21:

      צטט: ~בועז22~ 2014-03-18 06:10:37

      ישבתי פעם מול איש פירסום (לא כול-כך מפורסם,

      אבל אחד שמכיר היטב את התחום...).

      התבכיינתי בפניו על הסיקור העלוב לו זכתה פסיקתו

      האחרונה בהחלט של בימ"ש העליון שסתמה וסגרה

      את הגולל בעניין תביעת אנשי השייטת.

      גם לי הפריע הנושא הזה מלכתחילה, ובודאי בצורה בה הסתיים.

      הוא הביט בי בעיניים גדולות שהביעו פליאת אין-קץ.

      "כשהייתם צעירים, יפים ובלונדינים עם עיניים כחולות

      וגוף מסוסקס - משכתם תשומת-לב מכול אחד, במיוחד

      מכול אחת..., והיום..., היום אתם לא סקסיים: מקריחים,

      מגדלים כרסים ופימות, אפילו הכחול של העיניים דהה...,

      אז מה הפלא שאתם לא מעניינים איש?...", כך אמר...

      על זה לא התבכיינתי.

      את כול התיאור הזה שלו, הרווחתי ביושר...

      (~:

      וזה עולמו של איש פרסום, אני לא חושבת שכל האנשים מתסכלים על הדברים ועל החיים בצורה כזו.  כשאתה איש פרסום אני משערת שזה דולף פנימה גם לנשמה שלך.

      animated gifs

        20/3/14 20:36:

      צטט: נהר רגוע 2014-03-17 22:58:08

      אולי לא צריך לנפח יותר מידי...לא בלונים, לא מעשים טובים ולא את האנשים שעושים אותם...מעשים טובים בעולם יפה, היו צריכים להיות מובנים מאליהם ולא משהו שמנפח את מי שעשה אותם..אבל אנחנו חיים בעולם שלנו, בו הטוב ממש לא מובן מאליו

      -

      מסכימה בהחלט, אבל אנשים תמיד רוצים עוד ועוד, והנורמה החברתית היא שאם מישהו עושה משהו הוא צריך להראות את זה אחרת זה לא קיים....כל הפייסבוק והסממנים החדשים של התקופה מבוססים על זה.

      ''

        20/3/14 15:00:

      בונבוניטה יקרה לליבי נשיקה

       כל יום " מיוחד " כזה מעורר אותי לגיחוך

      "ימי אהבה", "יום המעשים הטובים"

      ואני חושבת שכל זה צריך להתקיים 365 יום בשנה

      ואם יום כזה מעורר למודעות - הרי זה משובח.

      * חיבוקים אוהבים וסופ"ש נהדר

        20/3/14 00:12:
      לגמרי .
        19/3/14 16:49:

      הסרטון למטה לא זמין עקב זכויות יוצרים או משהו כזה.. חוץ מזה קצת הלכתי לאיבוד. אין לי בלון. מקווה שכן יהיה לי לפחות כוכב כי את יתר הקישורים של אדום אדום וכו לא ממש בא לי לראות. מודה ואף מתוודה... (אולי כי כרגע אני לא רעבה)

        19/3/14 14:55:
      מסכימה לגמרי לגבי הימים המיוחדים האלה שעוברים לידי בלי שאדע עליהם בכלל...- סתם סיבה למסיבה - במיוחד מסחרית. גם יום כיפור לא עושה לי את זה :) בדיוק שמעתי איזו סדנא על כך שבזוגיות יש לזכור להודות ולשבח על מה שקיים - כל הזמן - לא ביום האם או המשפחה, כפי שמכנים זאת עכשו... אנשים מהר מאד מקבלים דברים כמובן מאליו ויום אחד בשנה לא משנה את זה.
        19/3/14 13:17:

      לדעתי שכחת איזה בלון

      אז מה אם אתה כבר לא כזה חתיך ?

      אז מה אם ישבת מול טיפוס אדיש שחושב שהוא כבר ראה הכל?

      יש גם דברים אחרים וחשובים בחיים, וזה מה שחשוב

       

       

      צטט: ~בועז22~ 2014-03-18 06:10:37

      ישבתי פעם מול איש פירסום (לא כול-כך מפורסם,

      אבל אחד שמכיר היטב את התחום...).

      התבכיינתי בפניו על הסיקור העלוב לו זכתה פסיקתו

      האחרונה בהחלט של בימ"ש העליון שסתמה וסגרה

      את הגולל בעניין תביעת אנשי השייטת.

      הוא הביט בי בעיניים גדולות שהביעו פליאת אין-קץ.

      "כשהייתם צעירים, יפים ובלונדינים עם עיניים כחולות

      וגוף מסוסקס - משכתם תשומת-לב מכול אחד, במיוחד

      מכול אחת..., והיום..., היום אתם לא סקסיים: מקריחים,

      מגדלים כרסים ופימות, אפילו הכחול של העיניים דהה...,

      אז מה הפלא שאתם לא מעניינים איש?...", כך אמר...

      על זה לא התבכיינתי.

      את כול התיאור הזה שלו, הרווחתי ביושר...

      (~:

      אכן, צדקת. אותם המעשים "האפורים" היומיומיים, שראויים להוקרה ופרסום נעלמים. אך במחשבה שניה, אולי גם הטוב המפורסם של מחוברי התקשורת, שווה גם הוא משהו? לפחות כשהמצלמות דולקות, הם לא עושים דברים רעים, לפחות משתדלים..
        19/3/14 12:36:
      כוכב לכל הבלונים הקטנטנים, הלא זוהרים שעושים לבד, בלי שיגידו להם, בלי שיקבלו פרס או הכרה, הם בכלל לא זקוקים לה. להיפך.
        19/3/14 11:29:
      אנשים הם אנשים פרטיים לא רכוש הציבור!! לפעמים זה מבלבל כי משתפים במחשבות אבל אנשים הם אנשים פרטיים נקודה.
      מדהים המשך לילה מקסים :)
        18/3/14 16:17:
      כדאי למצוא את שביל הזהב. גם יום הכיפורים אינו אומר שבכל יתר השנה אפשר לדרוך על כל העולם ולבגוד בכל הערכים. ברור. אך בכל זאת מדרש יום ייחודי, כדי לחדד את הדברים, ולהוות השראה ואבן בוחן להתנהלות הרגילה. צודקת בכל האבחנות שלך, צודקת מאוד, אבל אין זה אומר שיש לבטל את היום. יש לו ערך, רק שכדאי לברור את העשיה שבו, ואת האופן שבו מציגים אותו.
        18/3/14 15:24:

      יום מעשים טובים

      יום הכיפורים

      יום האהבה

       

      תודה על שלקחת את המילים הלא מאורגנות שהיו לי בראש

      והפכת אותם לפוסט מעולה

       

      שנדע כל יום לתת ולקבל אהבה

        18/3/14 15:18:
      בום !!! איתך.

      גמני רוצה לפוצץ בלון.

      הרבה בלונים..

        18/3/14 13:50:
      חמלה היא דבר יפה, ראוי וחשוב
        18/3/14 11:51:
      ישנן אגודות ואנשים פרטיים העושים "מעשים טובים"כל השנה. הם נעלמים ובדרך כלל אינם זוכים לפירסום. הימים המיוחדים, שמכריזים הרשויות, מטרתם לעודד אנשים נוספים להצטרף לאגודות הללו, או לגבש אגודות חדשות ולפעול למען הציבור. ברמת בתי-הספר הימים נועדו לעורר את התלמידים לבחור בעשייה חיובית, כל ימות השנה. זה פריט חינוכי. בסך הכל, הימים המיוחדים יכולים להביא תועלת, בחשבון ארוך, ויכולים לחלוף ללא השפעה מהותית. אבל האפקט החינוכי יש לו סיכוי להיוותר אחריהם. וזה כבר שווה את כל העניין.
        18/3/14 10:49:
      את צודקת ובמקרה קראתי את התגובה של בועז וזה מקומם עד כאב. כשהמדינה צריכה לשלם על הסבל של אלו שהקריבו את חייהם או בריאותם עבורה היא מתנערת מהם. נקודה למחשבה.
      אתך, לגמרי.
        18/3/14 06:10:

      ישבתי פעם מול איש פירסום (לא כול-כך מפורסם,

      אבל אחד שמכיר היטב את התחום...).

      התבכיינתי בפניו על הסיקור העלוב לו זכתה פסיקתו

      האחרונה בהחלט של בימ"ש העליון שסתמה וסגרה

      את הגולל בעניין תביעת אנשי השייטת.

      הוא הביט בי בעיניים גדולות שהביעו פליאת אין-קץ.

      "כשהייתם צעירים, יפים ובלונדינים עם עיניים כחולות

      וגוף מסוסקס - משכתם תשומת-לב מכול אחד, במיוחד

      מכול אחת..., והיום..., היום אתם לא סקסיים: מקריחים,

      מגדלים כרסים ופימות, אפילו הכחול של העיניים דהה...,

      אז מה הפלא שאתם לא מעניינים איש?...", כך אמר...

      על זה לא התבכיינתי.

      את כול התיאור הזה שלו, הרווחתי ביושר...

      (~:

        17/3/14 22:58:
      אולי לא צריך לנפח יותר מידי...לא בלונים, לא מעשים טובים ולא את האנשים שעושים אותם...מעשים טובים בעולם יפה, היו צריכים להיות מובנים מאליהם ולא משהו שמנפח את מי שעשה אותם..אבל אנחנו חיים בעולם שלנו, בו הטוב ממש לא מובן מאליו

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין