nomen omen
השם (nomen) הוא הגורל (omen) - קובעת הלטינית
כמו למילה, לשם כוח יצירה המתווה גורלות וקובע מהויות, ובכך מעצב את העתיד
והשם גל - עולה יורד, שוצף ורוגע - מסביר את כל הבלגן
© כל הזכויות שמורות לגל וייס. כל הכתוב נוצר על ידי ושייך לי, אלא אם כן צוין אחרת.
ו.. אני מעונינת בבקורות אמיתיות, בהערות נוקבות, בדברים שיוכלו לשפר את כתיבתי ולא רק בתשבחות המנומסות שמאד נעימות לי - מודה
ותודה
פוסטים אחרונים
- וואו.. אפשר פתאום שוב? 24/6/19
- invictus - William Ernest Henley 1849–1903 14/5/11
- "אני לא פמיניסטית" או מבוא לפמיניזם אבולוציוני 16/11/10
- דבורה בארון 1/11/10
- ביער ובעיר – ש"י עגנון (מתוך הקובץ אלו ואלו) 22/10/10
- סאראמגו 21/7/10
תגובות (26)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה, איריס
זה מדהים שבמגירות החשוכות, כך אני מתיחסת לפוסטים הללו, כותבת וסוגרת, פתאום עוברים להם אורחים וקוראים ומגיבים.. זה נפלא
תודה תודה
כל כל חזק,
כל כך מצמית
כל כך מצמרר
צריכה להתרחק כדי לעכל בשקט...
הכתיבה שלך פשוט...כוכב ודי!
הי, מיים יקרה
תודה, מרגשת אותי תגובתך
חבל שאיני מורשת להענקת כוכבים...אבל זה שטויות ..
את הכוכב בעצמך!!
חנוקה.לא מילים!דמעות !
נקרעתי.ו..כן קראתי את כל הקודמים עד כה ברצף.
מיוחדת אחת.
הי הי דליה, את פה :)
כן, איני מלינה, ידועה ומוכרת הדינמיקה
לקח חודשים עד שהבחינו בפוסטים שלי ודווקא דברים שאני מאד אוהבת והעליתי בהתחלה עברו בלי התיחסויות, ככה זה
אולי באמת אוסיף תמונה, אוריד מילה, אגדיל רווחים :)
כנראה לא הכרנו אותך ואת כתיבתך בימים ההם.
בתחילת דרכי פה כתבתי פוסט שכוח וזנוח שזכה בשני כוכבים מסכנים. לא מזמן צירפתי לו תמונה, ולכן קפץ לראש הטבלה. בתוך 24 שעות קיבלתי ים תגובות ו-17 כוכבים. לוקח זמן לקבל הכרה. ככה זה.
אורלי, דליה ואיציק, תודה לכם
איזו עדנה לפוסט ישן :)
אולי אני צריכה להציף קטעים ישנים שכוחים שלא זכו להתיחסות במקום להתאמץ על חדשים..
האמת עם יכולת הזכרון בימים עמוסים כשלנו.. אני עשויה לקבל כוכבים מאותם אנשים, אה, בעצם הקפה לא יתן, יש דברים שהוא טוב בהם :)
באמת תודה
החיים באמת לא טורחים לשמור על חוש טעם ומינונים.
כתוב נהדר.
את הורסת אותי! (וזאת מחמאה)
טילטלת אותי.
הותשתי מהכאב.
חוזרת לקרוא שוב, משהו שם מושך אותי ...
קורא וקורא בפרקים המפותלים עובר מלינק ללינק
נשאב לתוך ספור חייך
וקורא וקורא
ואיני יודע מה להגיב
חוץ מזה שאת כותבת מעולה
ויותר משיש לי מה לומר על הכתיבה, כי היא טובה כל כך
קורא את הספור האישי
והפרק הזה
מצמית ועצוב
ויש דמעות בעיניים
ורצון לתת לך חיבוק
מרגישים את הריק את האבדן וגם מרגישים .......
הי אניגמא - אגב, למה בא'? זה עיוות של אניגמה כדי להיות אניגמטי או קשור לאניגמא אופנועים?
אז לא, לא מאוחר להגיב, אף פעם לא מאוחר לקבל התיחסות :))
במיוחד אם מאד רצית
האירוע אכן אמיתי ואכן אישי
אבל את סוף דבריך ואת השאלה לא הבנתי, צר לי
שלום geee
ושבת שלום
יכול להיות שקצת מאוחר כדי להגיב
כי מאוד רציתי
מה שכן מעניין האם הארוע אמיתי ואישי
וזאת לא הצלחתי להבין בבירור -- וגם איני מתיימר
אם הדבר אינו מוגדר בבירור מראש,
או אוסף מידעי
מזוית ראיה וקליטה של מה שקורה?
שבת שלום
מהגברים הבוכים.. :))
תודה
הדמעת אותי לגמרי..וכתבת מעולה.חיבוק.
(פליקר לחשנית איכותית ואת והיא לא הבאתם אותי? הייתי צריכה למצוא לבד)
את כותבת מעולה !
(תודה לפליקר שלחשה לי עלייך)
התחלת הסיפור מופיעה בפוסט דייט עם המעמד הבינוני העליון
http://cafe.themarker.com/view.php?t=324494
וואו, כוכב ממך! אשרי, כוכבת אני :))
כתבת יפה ומרגש.
אטימות הרשויות יכולה להוציא מהדעת
וכמו שכתב הבחור מעלי, חיבוק.
מרגש.
חיבוק.
בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב
יעני במהרה ובזמן קרוב, רק טוב, רק טוב
וכולנו יודעים, כן, יודעים
מצמרר
כתיבה מצויינת
שבת טובה
תמי.
זה קשה גל גל
וזה כואב
וזה חשוף גל גל
שרואים את שלד הכאב מלבין
למרחקים
אפילו מעבר לאוקינוס
זוהר בתוך הדמעות
שאולי יביאו נחמה
ואולי לא
ויש המכסים בעפר את הזכרונות
ויש שלא
ויש המצמיח דשא
טל
ויש שלא
בעלמא די ברא כרעותיה
יהא שמי רבא מבורך לעלם
ולעלמי עלמיא
בעגלא וזמן קריב
ואימרו אמן