כותרות TheMarker >
    ';

    אוטו-ביו-גרפיה: מדבר אל עצמי. (פוסט מספר 44)

    0 תגובות   יום רביעי, 19/3/14, 23:18

    שבוע עובר.

    מחר ניצן משתחררת מהצבא והופכת להיות אזרחית מן השורה.

    לשמחתי גם נועה בזמן האחרון מתחילה לחזור לעצמה, היא נראית הרבה יותר טוב וגם מצליחה הרבה יותר טוב בעבודה.

    אני מתכונן להעביר את השיעור ונועה נכנסת לחדר שלי בהפסקה,

    "מה קורה, מאמי?" היא שואלת בחיוך, "מצוין, מתרגש לקראת מחר." אני עונה לה, "הולכים לשמח אותה, הא?" היא שואלת, אני מהנהן, "היא ממש זקוקה לזה." אני מוסיף, "הימים האחרונים היו קשים בעבורה." נועה אומרת, "שטויות, הימים האלה הסתיימו ועכשיו מתחילים ימים טובים יותר." אני אומר ונועה מחייכת.

     

    יום למחרת.

    שעת צהריים, אני ונועה מתייצבים לקראת בואה של ניצן, והנה דקות רבות לא חולפות והיא יוצאת אלינו במדים אזרחיים, היא נעמדת לפנינו ומחייכת חיוך רחב,

    "זהו, נגמר הצבא..." היא אומרת בחיוך, "בואי, זמן לחגוג." אני אומר לה ואני ונועה נותנים לה יד, "סושי!" היא קוראת בקול כמו ילדה קטנה ונועה מצחקקת ומנשקת אותה.

    אנחנו הולכים לאכול סושי ובערב יוצאים לבר, ניצן מצליחה להקים אותי ואת נועה לרקוד והאמת שמרב אלכוהול כבר לא אכפת לי מה אני עושה.

     

    מגיעים הביתה, "וואי, היה כ"כ כיף! תודה לכם." ניצן אומרת ומנשקת אותי ואת נועה,

    אנחנו נופלים למיטה, מרב עייפות אנחנו אפילו לא עושים סקס, אני שוכב באמצע ולצידי שוכבות נועה וניצן.

     

    נופל לתוך חלום עמוק,

    אני יושב על ספה לבנה דו מושבים ומולי יושב... אני?! מולי יושבת דמות שלובשת את הצורה שלי, הדמות מחייכת אליי, היא מחזיקה קלסר, דפדפת ועט "פיילוט" כחול, יופי! עכשיו אני הפסיכולוג של עצמי!

    "אתה הולך לכתוב כל מה שאני הולך להגיד?" אני אומר לדמות, "אני יכול להקליד אם אתה רוצה, המחשב בנייד נמצא ממש שם." הדמות עונה ומצביעה לפינה ששם שוכב מחשב נייד, "אז ספר לי, מיכאל, מה עובר עליך?" הדמות שואלת, "אתה יודע יותר טוב ממני, אחרי הכל, אתה אני." אני עונה, "נכון... אבל עדיין, אני צריך להוציא את זה, להראות את מה שאתה לא מראה לאף אחד." הדמות אומרת ואני רק מביט מבט רציני, "אתה יכול לספר לי כמה אתה מפחד לאבד את ניצן, מפחד לאבד את אלי, להישאר לבד... מה שמוזר הוא, מיכאל, למה בחור שיש לו כל מה שצריך: כסף, דירה משלו, עבודה מסודרת, שתי בחורות שמאוהבות בו, חבר נאמן... למה בחור כמוך כ"כ רוצה להתאבד? למה הוא מרגיש רצון כ"כ גדול שזה הופך לצורך?" הוא מוסיף, "כי אני מרגיש שאני לא ראוי! אני לא ראוי לקבל אהבה! אני לא טוב מספיק!" אני צועק לעברו.

    ואז אני מתעורר, אני שם לב שאני דומע, אני נכנס למקלחת ומתחיל לבכות, החלום הזה... הוא היה כ"כ אמיתי! אני מנסה להתגבר על הדמעות, אבל לא מצליח, הדמות הזו פשוט דיברה לליבי, העירה דברים שנלחמתי לכבות ועכשיו אני פשוט חייב להתפרק.

    לאחר כמה שניות נועה נכנסת למקלחת,

    "מיכאל, מה קרה? למה אתה בוכה?" נועה ניגשת אליי במהרה ומחבקת אותי חזק, "אני מרגיש שאני לא ראוי, נועה, סליחה, אני מצטער, אני פשוט שאני לא טוב מספיק!" אני לוחש לה, היא מלטפת את הלחי שלי ומביטה בי במבט לא מבין, "לא טוב בשביל מה? דבר איתי." היא אומרת.

    ואני מרגיש... שיט, היא לידי כשאני מתפרק!

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      En La Burbuja
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין