כותרות TheMarker >
    ';

    לכל בלוג יש שם?

    קורטוב מפה ומעט משם. קצת טיפים על שיטוטים בארץ וקצת על אמסטרדם. על המצלמה שלי ואולי גם קצת עלי. בלוג בלתי מוגדר ולא מכופתר

    0

    איפה היית?

    5 תגובות   יום ראשון, 23/3/14, 12:41

    "היי, מדברת ניני, מה נשמע?"

    שטף מלל ואני מקשיבה

    בדרך כלל אני לא נדרשת לשלומי. אבל אני רגילה ואין לי טענות.  זו אני שמתקשרת מרצוני שלי. בחירה שלי  כדי לברך לחג שמח, יום הולדת שמח או סתם...יכולה הייתי להימנע.

    וכך, שנים על שנים נוהגת הייתי להתקשר לכל מיני אנשים וקרובים.

    לפני מספר שנים, בערב חג אחד, הייתי חולה. לא התקשרתי.  מן הצד השני, למעט מספר חברים קרובים, איש מבין מכותבי ההתקשרויות  ארוכות השנים שלי,  לא הרים שפופרת וחייג בעצמו, לברך.

    כחודש מאוחר יותר חל יום הולדתה של אחת מאותן אליהן נוהגת הייתי להתקשר. התקשרתי. לברך. מן הצד השני ענה לי קול זועם ובגערה רבת משמעות נאמרו המילים הבאות:-

    "את יודעת כמה דאגתי לך כשלא התקשרת? איפה היית כל הזמן הזה"?

    לרגע אחד השתתקתי. הייתי על סף התנצלות גורפת כשמשהו התעורר בי. נתתי לו רשות לפרוץ החוצה, ועניתי לדוברת :- "אם כל כך דאגת, למה לא התקשרת את?" התשובה הייתה:- "אני אדם עסוק ולא מוצאת זמן אפילו לעצמי"

    בתוך כל הזמן שהיא לא מצאה לעצמה, היא כן מצאה זמן להחזיק אותי כמחצית השעה על הקו ולספר לי את כל הקורות אותה בחודשים האחרונים.

    לא, היא לא שאלה למה לא התקשרתי באותו ערב חג, או מה שלומי היום.

    נפרדנו בידידותיות ומאז לא התקשרתי אליה יותר.

    מבחינתי זה היה שינוי. מבחינתה לא חל כל שינוי שהוא ואנחנו לא בקשר מאז.

    כשחליתי, בחרתי שלא לספר לחברי ולרוב מקורבי.

    אחרי שפרסמתי את  הפוסט שלי "פעם גם לי היו שניים" היו כמה שקראו אותו ופתאום צצו מחדש בחיי. רק לרגע, כי לא הרשיתי ליותר. הם כעסו! שאלות מטופשות כמו:- "למה לא התקשרת וסיפרת? למה לא שיתפת?" שבאו מפי אנשים שלא היו אתי בקשר שנים. איך הם בכלל הגיעו לפוסט הזה? אין לי מושג.

    לאט, עם השנים, התחלתי מנפה את האנשים שלא יודעים לשמור על קשר בעצמם. שלא יודעים להעריך קשר. למדתי לנפות את האנשים שאני טובה עבורם לשימוש חיצוני בלבד, אבל רק אם אני בסביבה. אם אני לא, הם בטח ימצאו מישהו אחר.

    רשימת המבורכים שלי לימי הולדת, חגים ומועדים, הלכה ופחתה. לא, אני לא מתגעגעת. כמו שהחלטתי להתקשר  כשהתקשרתי, כך החלטתי שלא – כשחדלתי.

    יש אנשים שאי אפשר לנפות אותם. על מנת לדייק את המשפט :- יש אנשים שאני לא יכולה לנפות אותם. הם חלק מנשמתי. על פניו נראה שאני לא חלק מהם. מנשמתם או מסדר יומם.

    כן, אני יודעת. הם עסוקים ואין להם זמן. כשאני מרימה טלפון הם יכולים לספר לי את שלומם, ואולי פה ושם הם ידרשו לרגע בשלומי. ודי.

    הם עסוקים בשלהם. אני לא עסוקה בכלום. שלובת ידיים ורגלים, אני ישובה חסרת מעש ותכלית.

    אלה האנשים שיודעים, שלא משנה מה, תמיד אהיה כאן בשבילם. כי תמיד הייתי.

    האמת העגומה היא, שלא תמיד אהיה כאן. פשוט כך. ושאין לי לא רצון ולא כוח לקום ולהגיד להם כמה אני נפגעת מהעובדה שאם אני לא מתקשרת אליהם, הם לא טורחים להתקשר, סתם כדי להגיד שלום.

    אני לא צריכה את האוזן שלהם כדי לספר להם מה עובר עלי. כך או כך אין זה ממנהגי. אני שייכת לזן השומע לא לזן המשמיע. כזאת אנכי וכך נוח לי.

    אבל כן. כן הייתי רוצה שמידי פעם, שיחת הטלפון שאני מנהלת איתם, תהייה כזו שהם יזמו ולא כזו שהם ענו לה, כי אני יזמתי.  או כזו שהם יזמו כי היו עסוקים, ופתאום ראו שהייתה ממני שיחה שלא נענתה אז התקשרו חזרה "כי לא נעים"

    לא תמיד אני אהיה כאן.

    אבל לא באמת זה העניין. אני הולכת ומתרחקת מכם. כי אני פגועה ונעלבת. כי אני מובן מאליו וכי נמאס לי.

    אני לא אנפה אתכם  מעולמי, כי זה לא אפשרי לי.  אבל, יום אחד פשוט תשימו לב שהשיחות ממני הולכות ופוחתות. הן לא תעלמנה כליל, כי אני לא מסוגלת. אבל הן תפחתנה. כבר עכשיו הן פוחתות והולכות. כמו שזה לא מפריע לכם היום, זה לא יפריע גם הלאה.

    דרישה אחת יש לי מכם. לעולם אל תעזו לשאול אותי על מה שלא יהיה "למה לא סיפרת"?!  אל תכעסו כעסים מזויפים ונפגעים  "איך הסתרת כזה דבר..."

     כי מעבר לצורך שלי להקשיב יותר מלספר, תרחף תמיד התשובה "כי אתם לא התעניינתם. כי אתם בחרתם שלא לשאול"  

     

     

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/3/14 22:08:

      :-) תודה. באתי, זרקתי, נרגעתי.

        24/3/14 09:48:

      כמטפלת ראשית כל בעצמי, הנהגתי בשלושים וחמש השנים האחרונות של חיי שיטה שהופכת את חיי הרמונים יותר במיוחד בתחום שאת כתבת עליו

      את מוזמנת להיכנס לכתבה שמסבירה את השיטה וכיצד להשתמש בה

      תהליך שלם שכתבתי לטובת הגולשות בדף האוהדים

      https://www.facebook.com/femininepower4you

       

      הכי חשוב זה לשחרר מחייך מרירות וכל דבר אחר

      כי אין אף אדם ששווה לך לקבל בגללו/בגללה אולקוס

      נכון?

       

      וחשוב שזה יהיה תהליך הרמוני לכל הנוכחים, כדי להימנע ממשקעים.

       

       

        24/3/14 09:34:
      * שאפו ! כל הכבוד על הדברים הכאובים הללו שהוצאת ממך. אני בטוחה שזה לקח זמן ולא היה קל. בריאות וחיוך על הפנים ובלב
        23/3/14 12:59:
      לא ממש. אבל אני שמחה שאת...ושמחה בך
        23/3/14 12:48:
      ת'יודעת למה אני אוהבת אותך , נכון?

      ארכיון

      פרופיל

      mipkin1
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין