ניצוץ היצירה

 
בצלמו עשה האל את האדם כך נאמר,
מלאכת מחשבת, פיסה אחר פיסה,טווה האל את נושא דברו בעולם, וניצוץ קטן לקח האל מצלמו שלו וטמן בה,באותה היצירה - הניצוץ האלוהי.
לא מזמן בבואי הביתה, עצובה ועמוסה , לאחר מפגש לא פשוט עם מטופל,עלתה השאלה-מה גורם לך להיות שם? איך את יכולה?
ואני עניתי- האמונה.
האמונה ששם ,מעבר לשכבות הגוף העייף והנפש הפצועה,נמצא אותו הניצוץ.
אותו הניצוץ שנמצא בי, בך, באל,בעולם.
אני מאמינה בו , באותו ניצוץ, שכן, שהוא יכול.
אז כן, אני אשב שם,כל פעם מחדש, אקשיב ,אכאב,אדמע,אצחק,ואפילו אקלל ואזמין אותו פעם אחר פעם לבוא,להיפגש,לנצוץ
וכאשר הוא בא- לזה אני קוראת קדושה.