
כבר האוזניים רגילות לשמוע על בכיר פלוניהאו אלמוני שנחשד בעבירות מין. מסתבר שהדרך הטובה למנוע קידום של בכיר היא על עניין של עסקי נשים מה מידת האמת בדבר לא תמיד אפשר לדעת בבירור כי לפעמים זהו קו דק על דק עד אין נבדק רק מוזר ביותר שהתלונות הללו נשלפות מהבוידם לאחר שנים רבות והרושם העולה שמגמתן לא עצם ההטרדה האסורה, אלא הרצון לעשות שימוש בחוק כאמצעי לפגיעה בקידום מעמדו של פלוני או אלמוני דומני שריבוי השימוש בחוק באופן זה רק שוחק וסודק את התכלית הגלומה בחוק ובמקום שהאפקטיביות של החוק תהיה בהווה ותצפה פני עתיד הוא מיושם על עבר רחוק שמתחיל בקול תרועה גדולה ומסתים בקול ענות חלושה |
ליריקה.
בתגובה על הסיר והמכסה בשירות האהבה
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני מסכים עם כל מה שכתבת
אני רק בקשתי להסב את תשומת
הלב לעובדה שבסופו של עניין
נעשה שימוש בחוק הזה
שלא בתום לב. ואני לא חושב
שזאת היתה המטרה בחוק
הזה
איך אתה מגדיר הטרדה?
(וכן קראתי עכשיו כל התגובות שלך עד כה)
מותר להיזכר מאוחר. מותר לא לרצות לאבד מקום עבודה.
מותר להסכים לקבל מחמאה.
מותר לא להסכים איתי
מותר שלא כל הנשים ירגישו / יחשבו אותו הדבר
ומעניין לי מעניין לי מאד. כי יש פה בארץ הזו כמה גברים ששילמו מחיר "בזכות" נשים סדרתיות
(אפשר לצריף לפה רשימה אפשר גם לא. אני לא נוהגת להעתיק שמות מהעיתון)
ובאותה נשימה, נשים בכל מיני גילאים שאכלו אותה בענק בגלל אחרות שקישקשו את עצמן לדעת
ורק יותר מאוחר הסתבר שהן דיברו שטויות.
אני יכולה לקחת אוויר, ולציין גם גברים שלא היו פוליטיקאים ו"סתם" לא יכולים להראות את הפרצוף שלהם ברחוב למרות שהסתבר שהם לא עשו כלום. אז?
הייתי ברורה?
או שאני צריכה לנסח אותי מחדש?
אני לא מציע הצעה
אני מביע את האכזבה שהשימוש
בחוק הזה נעשה מתוך מניעים לא ענייניים
ולפעמים עושה הרושם כי התלונות הללו
נשמרות בצד כקלפי מיקוח
החוק כשלעצמו הוא דבר ראוי ומבורך
אבל הוא פתאום הפך להיות כלי לסגירת חשבונות
ולא למניעת הטרדות
"נו, אז נניח שהיא דוברת אמת, ולפני חמש־עשרה שנה איזה פוליטיקאי צעיר ביקש ממנה למצוץ לו בבית מלון, אז לפני חמש־עשרה שנה הוא היה במלון וניצל את סמכותו וכו'. לא בסדר? לא בסדר!
"אז עכשיו היא התעוררה אחרי חמש־עשרה שנה, כי לא בא לה מול עיניה שהאיש הזה יהיה נשיא?"
"כן. מה הבעיה בדיוק?"
לא ממש הבנתי מה (אם בכלל) אתה מציע כאן. זה סוג של "קול קורא"? אם כן למה? או למי בעיקר?...