כותרות TheMarker >
    ';

    תגובות (1)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      27/3/14 18:09:

    כן, "איכות האנשים"...
    יכול היה לומר זאת על כל תחום.

    הבעיה בשרות הציבורי היתה ונשארה - איכות הניהול.

    סוגיות מתקדמות בניהול - בלוג משותף עם עפרון רזי

    הבלוג מוקדש לסוגיות בניהול - כמו: יצירתיות, חדשנות, שיתוף פעולה בינמערכתי, קבלת החלטות, ייצור ידע והדמיית תהליכים - הנובעות מתורות חדשות יחסית, כ\"תורת הכאוס\", \"תורת המערכות המורכבות\", \"תורת הרשתות\" ו\"מהפיכת הויזואליזציה\". נשמח מאוד אם יימצאו לנו שותפים לדיון ולעיסוק בנושא

    על הדוקטרינה הצבאית

    1 תגובות   יום חמישי, 27/3/14, 00:32

    ''

     

     

    לאחרונה, הופיע האלוף גרשון הכהן ביום עיון במרכז בס"א באוניברסיטת בר אילן. להלן קטע מדבריו על הדוקטרינה הצבאית, ועל הייחוד בצה"ל:

     

    images

     

     

    למאפייני הייחוד התרבותי של מערכת צבאית קוראים במונחים המקצועיים האוניברסלים – "דוקטרינה". קשה להביא בתוך צנצנת דוקטרינה של צבא לבחינה במעבדה. דוקטרינה היא ישות תפיסתית כוללת, הבאה לביטוי באופן המגלם את העקרונות המנחים את פעולת הארגון הצבאי, בהם גם אלה המוצהרים והבלתי מוצהרים, הגלויים והסמויים הכתובים והבלתי כתובים.

     

     סכימה גרפית זו מייצגת את המרכיבים הבסיסיים שבהם מתאפיינים כל הצבאות בגישתם לבניין הכוח הצבאי ולכינון דפוסיי פעולתו. במסגרת ההתייחסות הזו, במכלול תכניה הייחודיים לכל צבא, נוצר האופי המיוחד של כל צבא. מה ששונה מצבא לצבא ויוצר את הייחוד הגנטי המבחין כל צבא בייחודו, אינו מתבטא על פי רוב בייצוג שונה של מסגרת ההתייחסות לתיאור מרכיבי היסוד, אלא בדרך הייחודית בה נוצק התוכן ובה מתגבש תוכן ייחודי לכל אחד מן המרכיבים. השוני מתבטא גם במערכת הזיקות והיחסים המתקיימים בין המרכיבים, בדומיננטיות המשתנה במשקלו הסגולי הייחודי של כל אחד מהמרכיבים, בכל אחד מן הצבאות. רק דוגמה קטנה – בהתייחסות לדבריי תא"ל (מיל') גל הירש על צנחנות. מאז ומתמיד טענתי שצנחנות היא קודם כל אורח חשיבה ודפוס פעולה. היא אינה מתבטאת רק באירוע ההרואי של קפיצה ממטוס; אלא מבטאת גישה כוללת, כתרבות המכוננת צורת חשיבה ותודעה של לוחם, המכין עצמו להיות מושלך  לשדה הקרב בכוונת מכוון לפעול במצב כיתור, על מנת ליצור לאויב איום בכיתור – בהיפוך נקודת המבט.

     

    ''

     

    באפיון כזה, צנחנות יכולה להתבטא גם באורח פעולתו של כוח משוריין, דוגמת אופי פעולת כוחות חטיבה 14 בפיקוד אמנון רשף, בחדירתם הלילית אל עומק מערכיי דביזיה 16 המצרית, בקרב הצליחה במלחמת יום כיפור. מבחינה זאת, צנחנות היא מצב שבו מכוננים את עוצמה התעוזה ואת צורת הלחימה. באחד מהתרגילים הראשונים של האוגדה המוצנחת, אחרי 2006, הסבירו בתחקיר אחרי התרגיל שיש קושי לממש את תוכנית הפעולה, לנוכח מגבלת אמצעי השו"ב – שאינם מספקים שליטה מלאה במרחקים בהם מבקשים לפעול. היו בדיון אלופים שטענו כי יכולת השליטה, היא תנאי הכרחי שאין לפעול בלעדיו. אני טענתי להפך. זו להבנתי מהות הצנחנות: צנחנים אמורים להבין לבד את הנדרש מהם בהתפתחות הקרב, הם מוכווני מטרה גם בהעדר שליטה רצופה והם יוצרים בכך תנאיי פיקוד ושליטה ייחודיים. כך פועלת יחידת העילית הבריטית SAS, בשימור מורשתה מימי מלחמת העולם השנייה. שולחים אותם למרחב הפעולה, סומכים עליהם שיבינו בעצמם בתוך מהלך המבצע, יסתדרו וינצחו. לכן כשבוחנים את ארגון הצבא במרכיביי פיקוד ושליטה ומיון כוח-אדם, בוחנים גם את התאמתם לתפיסת פעולה הנוצרת ומתקיימת בזיקה ישירה לדפוסיה התרבותיים של האומה. השילוב הייחודי המתקיים בכל ארגון צבאי בין כלל מרכיבי היסוד, יוצר את הדפוס ההרמוני המיוחד שבו צבא מתאפיין בייחודו כמערכת.

     

    ''

     

    נבחן דוגמה אחרת: בכל צבא מודרני קונבנציונאלי, בידיי מפקד הדיביזיה קיים אגד ארטילרי המשרת את משימות האש של מפקדת הדיביזיה. בנוסף, לכל מפקד חטיבה קיים גדוד ארטילריה אוטונומי משלו. ומדוע? כי מלחמה היא אירוע סבוך ומפתיע. בשל כך יוצרים סוג של אוטרקיות המניחה באופן מודע צורך ביתרות. צה"ל של מלחמת יום כיפור למד שבשעה שתותח עומד במקום אחד ומחכה למילת הפעלה, לסיוע ישיר לטובת גדוד בהתקפה או בהגנה, בינתיים הוא יכול לשרת את מפקדת האוגדה, במשימות אש נוספות. לכן מאז מלחמת יום כיפור, לכל אוגדה בצה"ל יש אגד אחד בלבד לכלל המשימות, שזה אומר 50% פחות ממה שיש בדיביזיה קלאסית – גרמנית, צרפתית, רוסית, סורית, מצרית או אמריקאית. על הנחיתות הכמותית, מפקדת האוגדה ומפקדת האגד הארטילרי בצה"ל, פיצו במצוינות  ניהולית, בדרישה לאופטימיזציה בניצול משאביי האש. לשם כך הוקם במפקדות האוגדה בצה"ל, מרכז אש. כשהקימו את מרכזי האש באוגדות בראשית שנות ה-90, בנימין עמידרור שנשא במשך שנים רבות (כאזרח עובד צה"ל) בתפקיד ראש ענף תורת לחימה במטכ"ל, הסביר שצורת ארגון כזו, אינה קיימת באף צבא בעולם והתנגד בזמנו להקמת מרכזיי האש באוגדות. למרות התנגדותו, צה"ל בחר בשיטה הייחודית לו, המבוססת על מיצוי כישורי הניהול של קציני האש, בציפייה כי בכישורי הניהול המיוחדים, אפשר יהיה לעשות עם פחות יותר. זה בהחלט מאפיין תרבותי, המציג יחוד דוקטרינרי.

    בשנת 1991-93, כשהתחלנו בפרויקט "אסופה", שהציב כיעד את העצמת יכולות האש ושיפור יעילות הפעלתן, ניגשנו לתרגילים שבוחנים את ההספק הכמותי ביכולות התקיפה. בתרגיל "עוקץ פלדה", הראשון בסדרת תרגילים רחביי היקף שהתמקדו בהפעלת האש המערכתית, הוצבו שתי אוגדות זו לצד זו. האלוף עוזי דיין  כמנהל פרויקט "אסופה", היה מנהל התרגיל. הייתי אז ראש מחלקת תורת לחימה ביבשה ובחנו בשתי האוגדות את הספקי התקיפה; האוגדה הסדירה 162, הייתה בפיקודו של אלוף שלמה ינאי, השנייה הייתה אוגדת מילואים 252, בפיקודו של תא"ל אורי אגמון. כשסיימנו את התרגיל הגיעו אליי צוותי התחקור עם האמירה: – "טעות בניסוי". הטרידה אותם העובדה שבמבחן הכמותי לאוגדת המילואים היה בסיכום התוצאות, הספק גדול באופן מובהק  מאשר לאוגדה הסדירה. על פניה, התוצאה נראתה בלתי הגיונית. במשך שנה פיתחנו את התהליכים ושיטת העבודה עם הצוותים הסדירים, של אוגדה 162. לימדנו את השיטה בשבוע אחד  למילואימניקים של אוגדה 252. לא נראה הגיוני. שבמבחן הביצוע הם יצליחו יותר. בדקנו את התוצאות שוב ושוב, זו אכן הייתה התוצאה. את החידה הסברנו בהתייחסות למרכיב האנושי המיוחד של אוגדת המילואים: מפקד מרכז האש של אוגדת המילואים, היה מנכ"ל "תנובה", אחד מקציני המטה המרכזיים במרכז האש שלו, היה  פרופסור מנחם פיש מאוניברסיטת מתל-אביב, העוסק בפילוסופיה של המדע. בקיצור, איכות האנשים, יצרה מימוש יעיל יותר של מתודת הפעולה שפותחה ע"י הקצינים הסדירים. תוך כדי הביצוע, איתרו במפקדת אוגדת המילואים צווארי בקבוק בתהליך יצור המטרות ותקיפתן ועקפו בתחכום תפעולי את צווארי הבקבוק. כך הסברנו את יעילותם המובהקת בהספקיי התקיפה. איכות האנשים היא איפוא, כפי שידוע מכבר הימים, אחד המאפיינים הבסיסיים שבהם צבא מובחן בשונותו מצבא אחר.

     

    ''

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/3/14 18:09:

      כן, "איכות האנשים"...
      יכול היה לומר זאת על כל תחום.

      הבעיה בשרות הציבורי היתה ונשארה - איכות הניהול.

      ארכיון

      פרופיל

      פיני יחזקאלי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין