באחד מהאמשים הלכתי בשדרות בן גוריון ברגל בדרך לחבר. על הכביש נסעה מכונית סיאט ישנה שממנה נבע רעש מוכר. היה לה פנצ'ר. הנהג, קשיש בשנות השבעים שלו, המשיך לנסוע בלא משים עם גלגל מפוצץ לחלוטין ואף אדם לא עצר אותו. או אז החלטתי לעשות את המעשה הטוב שלי לאותו היום ולדווח לו שיש לו פנצ'ר. למזלי הוא עמד ברמזור אדום, רצתי לעברו נקשתי על חלונו וציפיתי שהחלון ירד, אבל זה היה אוטו ישן. אז נאלצתי לצעוק לו כמה פעמים דרך החלון הסגור שיש לו פנצ'ר. לבסוף הוא הודה לי והמשיך לנסוע לדרכו. כעבור 100 מ' פגשתי אותו כשהוא מנסה לעצור את הרכב איפה שהוא כדי להחליף גלגל. הוא שילב את הרכב בהילוך אחורי והצליח לדפוק את האוטו בעמוד. אז הוא החליט לעצור. הוא נראה לי די אבוד אז הצעתי את עזרתי. הוא היה אסיר תודה וביקש שאעזור לו.  התחלתי בקושי רב לפרק לו את הגלגל, מי שהרכיב אותו קודם עשה עבודה ממש טובה ועשה לי חיים קשים. הרגשתי ממש טוב עם עצמי. אין ספק שהוא לא היה מצליח לפרק את הגלגל הזה. אחרי זה מיקמתי את הג'ק מתחת לאוטו והתחלתי להעלות אתו. בשלב הזה הוא כבר ממש ממש הודה לי ואמר שהוא לא יודע מה הוא היה עושה אם לא הייתי עוזר לו. עניתי לו שלמרות שהוא לא בחורה צעירה מישהו היה עוזר לו, יש אנשים טובים. בשניה שאמרתי את זה נשבר הג'ק והאוטו נפל. ניסינו לעצור מכוניות כדי למצוא ג'ק אחר אבל אף אחד לא הסכים לעצור. בסוף הוא עצר נהג מונית שדרש כסף. הנהג מונית הגיע ובמיומנות רבה העלה את האוטו על הג'ק. פרקתי  את הגלגל המפונצ'ר ושמתי את הרזרבי. נהג המונית הוריד את האוטו ואז גילינו שגם הרזרבי מפונצ'ר. בשלב הזה הנהג מונית לקח את הג'ק, ראה שמצבו של האיש קשה ויתר על הכסף והמשיך לדרכו. עמדנו שנינו נבוכים. אני שניסיתי לעזור ובעצם יצא שלא עזרתי והוא שהוא תקוע באמצע הדרך עם רכב שבעצם לא יכול להביא אותו למחוז חפצו. הצעתי לו שבשלב הזה יביא גרר או שירותי דרך ולא ימשיך לנסוע כי אז הוא יהרוס גם את הצמיג הרזרבי. נפרדנו. זה כבר לא היה בידיים שלי. ככה יצא שלמרות שרציתי לעזור לאדם במצוקה כל מה שעשיתי לא עזר מלבד העובדה שהוא הבין שהוא במצוקה. אולי גם זה משהו....