דוקו-בלוג
© כל הזכויות שמורות לי
________
מיני-פוסט
9.6.13
למען הסר ספק.
כל מה שנכתב פה שזה שם מקביל פחות או יותר לכאן או לכל תגובה שלי כמובן!
ויכול בהחלט לכלול מילים שאני המצאתי בכוונה תחילה
ו/או לא. בטעות סופרת ולא סתם. שגיאות מקלדת גם.
רצינות תהומית. קשרים פשוטים, שברים מסובכים, כאבי פאנטום // זיופים של פאנטום האופרה /// שירת ראפ לא סבירה לחלוטין.
הכל שלי! אלא אם ציינתי אחרת.
ותודה לעצמי שאני מבקרת אצל אנשים ובבלוגים אחרים שהעלו לי את הרעיון להוסיף היום את המיני פוסט הרעיוני הזה.
למען יוסר כל צל של חשד שכן המצאתי מילים מימי ו/או הגיגים ו//אולי חרוז ///חמשיר בלי כוונה גם.
כל תמונה באיכות מעולה יכולה להיות שלי!
כל תמונה באיכות ירודה היא תמונת מצב.
כל קטע מהיוטיוב הוא קטע יוטיוב והזכויות שמורות למי שהעלה ליוטיוב.
וזהו לעכשיו.
© כל הזכויות שמורות לי
פוסטים פופולאריים
-
טוטה מבסוטה.
1/4/15 | 3096 צפיות
-
אידה אמין
31/5/13 | 2351 צפיות
-
היום שהיה.
3/11/15 | 1611 צפיות
-
מין ומזלות
28/3/16 | 1155 צפיות
-
שער 11, שורה 13, כסא 164
8/6/13 | 5481 צפיות
-
שירת המיגרנה.
28/11/12 | 2669 צפיות
פוסטים אחרונים
- מנורת לילה # 3 31/12/16
- 31 ביולי 2016 6/8/16
- julieta 6/8/16
- וניל. 22/7/16
- טיפוס עצמאי, 17/7/16
- פ ר פ ר 13/7/16
על וירטואליה, מסכות. לא ההן של פורים. ואולי. טיפה על אזורי נוחות.
כי הכל קשור. אצלי לפחות
אתמול אמרתי למי שאמרתי שחזרתי לנשום.
וזה קטע. כי בבוקר קיבלתי בעיטה. בעיטה לפנים. באיזה שהוא מקום ידעתי שהיא תגיע. שבוע קודם הודעתי לעצמי בלחש שאני מרימה ידיים. ואז ש-לא. כי לפעמים לא בא לי לוותר ולפעמים ויתור זה הדבר הכי חכם שאני יכולה לעשות. אז לא הרמתי. כן אמרתי שלהיות בחוסר וודאות עושה לי רע ברמות. גם לקום מוקדם. אלא אם אני צריכה או רוצה או קמה עם חיוך על הפנים. או חוזרת עם חיוך.
ואני צריכה אנשים. לא המון ולא כל הזמן אבל מתי שאני מחליטה שאני צריכה. והוירטואליה הזאת.
בכלל חשבתי בשבוע שעבר שהגיע הזמן להקדיש פוסט גורף לצד השני של האביב. לפריחה שאני פחות, ההיא שאני מקבלת מכל המריירים למיניהם. שלא מבינים מה אני מחפשת פה ולמה צריך שרותי מין בחינם בקפה כי הם מקבלים בחינם. ועוד תאורים פלסטיים שחבל על הזמן. ההודעות שאני עדיין מקבלת לכאן, שזה לפרטי. כי הם. בכללי מנומסים נורא. לא אומרים מילים שלא נשמעות פחות טוב מרע. אני כבר מאז שהייתי הרבה יותר קטנה יש לי ברית מוזרה עם מילה ולא מלו אותי בכלל. לא בגיל 8 ימים. גם זה למשל לא משל,
וזה שאני בשיא טמטומי עונה לצאט כי בדיוק כשאני מגיבה לתגובות הצאט נפתח ומפריע לי בעין ואני פולניה מנומסת נורא! אז אני עונה. ואיזה ילד שואל אותי מה נשמע? ואני לא יודעת מה שלומו כי הוא ואני לא מכירים. ואז. אז הוא מתבכיין שאין לו טלפון. וזה באמת מעציב אותי נורא כי למי בימינו אין טלפון? ואני לא מדברת על טלפון חכם. כולו נייד מודל כזה או אחר.
וכל פעם אותן חפירות. ואותן בדיחות עם זקן ואני אוהבת נשים עם זקן ולא מהיום. אבל אנשים בלי חוש הומור לא מצחיקים אותי בכלל. לא משנה אם הם נשים או גברים. אם אני מכירה אותם או לא. בכלל.
לפעמים. הם מזכירים לי אנשים רגישים. אבל רק לעצמם. לפעמים הם לא מזכירים לי כלום. כשאני אפאטית אני לא הכי נחמדה. לפעמים אני מתעלמת עם סיבה,
בחודש האחרון לא היה לי זמן לנשום. אני יודעת לנהל את הזמן שלי ברמות. ולא. אני לא הולכת לקלל עכשיו. יום שישי אוטוטו מדליקים. נרות שבת,
וכן, החודש האחרון היה סיוט לא קטן. אני תמיד אומרת שמה שקורה צריך לקרות. קטנה ופאסיבית. אולי, חוץ מהתחת שלי הענק! אבל זה גם בזכות השוקולדים שאני לא מפסיקה לתקוע. בכל מצב. בעיקר אם הם טעימים,
וגם שם. אמרו לי שאני נורא לא ברורה. אמרתי להם שגם הם, מבלבלים אותי. זה לא היה משפט להנחתה, הסברתי אותי. הם לא מכירים אותי. הם לא יודעים מתי אני מתנצלת ומתי מסבירה.
אבל אחרי שקיבלתי בעיטה, הסתבר שהיו דמעות. ופעם אחת נורא רציתי להיות זבוב על הקיר ולראות.
ואפילו הבחור שכל הזמן היה עסוק בלהכניס לי מילים (תמימות נטולות גוון של סקס) מתחת לחגורה, פתאום יכל לראות גם את הצד השני. את זה אני לא יודעת מעצם היותי מכשייפה גדולה, אלא כי למרות שהסבירו לי כמה אני לא משתלבת (ואין לי צורה של אקרשטיין) אפילו משם הצלחתי לצוד לי או אולי בכלל ללקט חברה. כי נקבות הרי מלקטות ורק גברים צדים ואני. אני בכלל יש לי אוסף של פינצטות פלא. בכל הצבעים והדגמים. בכל אחד מהתיקים...
וזה שלא מדבר על כלום מלבד על עצמו, שאל מה שלומי. זה צעד ענק בשבילו. וההוא שהיה מגלגל אותי. אמר כמה יהיה לו משעמם עכשיו בלי השיחות שלנו. וזה עשה לי לחייך.
ולהן, להן אמרתי כמה הן הצליחו לרסק לי את הבטחון. כי מה כבר יכול להיות אם הן ידעו? הוא כבר רוסק. רסק עגבניות אני אוהבת. תפוחים גם. אז אפשר לחשוב. אנשים שאני לא סופרת ממטר, לא תמיד אכפת לי מה הם חושבים עלי. אלא אם הם נדחפים לי לחיים ברגעים שלא מתאימים לי. ממש, אנשים שאני כן סופרת ממטר, להם, אני לא דופקת חשבון. אלא, אם הם חשובים לי. נורא, גם זה לא תמיד מדויק.
משבוע הבא לפחות יהיה לי זמן. ועדיין יש חשד לחשד שב-6.6 כן יקרה מה שצריך לקרות. לא שכרגע יש לי מושג על מה מדובר אבל שמתי נעץ. ואם אני שמה נעץ בזמן. זה לעולם. לעולם לא סתם!
מה שכן. חגגתי. עוד הספקתי לחגוג אתם שם יומולדת. הם אפילו אהבו את העוגה. ההיא שלא אפיתי לבד. וגם את העוגיות. יש לי ספר חדש ועוד כמה דברים. אני ממשיכה לחגוג. נזכרתי שלא חזרתי לחברה נורא טובה שלי. אז עכשיו יש לי ים של זמן.
יש מצב שעוד פעם טעיתי, והכותרת המדויקת הייתה צריכה להיות: " מי צריך חברים בחיים אם יש בלוג?... "
______________________________________________ יש מצב שאני אוסיף תמונה או לא. נראה. מה שבטוח אולי. זה בוודאי!
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
1.4.14 20:35 [ודייק..]
ועכשיו. עכשיו דברתי עם מם. לא אני התקשרתי. אני הייתי כאן. העידכון היומי של מם. על מה קורה שם. זה שיש לו שם של מלך למרות שהוא לא ג'ינג'י בכלל. בכה היום. הבטחתי לה שאני כן יתקשר אליו. ההוא שאמרתי לו שיתמודד נפל עליו אסימון. ככה היא אמרה. הבטחתי שהיום או מחר אני מתקשרת. בהתאמה, אני תמיד מבטיחה. לפעמים אפילו מקיימת.
 (לפחות נזכרתי להוסיף את הזבוב 21:00 כיפק היי ...)
בצהריים הייתה לי פגישה. מה שכן מצחיק זה שיש מצב שאוטוטו עוד הפעם לא יהיה לי זמן לנשום. עד.. ה-6.6 לא היה לי מושג. אלא אם אני אקבל לפני זה עוד בעיטה. ושיר. קיבלתי היום יותר מ-1 בכלל אתמול תכננתי לכתוב על ההופעה שלה. וגם על זה שיש דבר אחד שאני לא כותבת עליו. אולי הדבר שהכי קשה לי לכתוב. עליו, בעצם עלי, וגם להגיד בקול רם. זה עוד הפעם נדחה.
ככה דרך אגב,
next
http://www.youtube.com/watch?v=HRBXT2VNPXs
|
תגובות אחרונות
-
רחלי בן-צור
בתגובה על עין חומה עם ריסים.
-
הסוכן
בתגובה על סוף כל סוף הגיע גם הזמן שלי לכתוב על זיונים.
-
לוריג
בתגובה על מגנוליה ולא מפלדה.
-
NudeNick
בתגובה על בק בוק
-
ס ט ו ד נ ט י ת.ש ל ה ח י י ם.
בתגובה על תחתית
-
לוריג
בתגובה על חת חתול
תגובות (143)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אתה לא רק משיג את המודה.
אתה חתיכת גאון!!!
פינצטת פלא מסוג מיוחד זה מה שאתה.
שולה פנינים
לא יכולה לשים לך כרגע תמונה-
צילום יש שם [אל תתייחס עכשיו לזה שההוא נראה קצת מרובע...]
אני משיג את המודה ---
שימחת אותי עכשיו ואפילו מאד :-)
כשהייתי קטנה החלום שלי היה להיות מוסכניק.
וזה אפילו לפני שהתאהבתי נואשות בדונלד שימודה
ואגו-טריק. זה גם!
סופ"ש מצוין
גמני מאחרת (לא אחת)
ואיך זה שהאנשים שאני מושכת אתם שנים
ואפילו מושכים לי את הצמה הם לא מהסוג שרגיש רק לעצמם?
כאילו מה?!
כנ"ל
ואיזה טיימינג
בדיוק מוצ"ש עכשיו מתחיל שבוע חדש וטובבב
עשית לי חיוך ענקי עכשיו!
ולך אני לא צריכה למלא אותו במילים... או מנגינה כי את לגמרי לגמרי מבינה
לפעמים אני יותר ממסכימה אתך.
ואני אחת שיותר מהרבה מחבבת את ה-אביב,
שבת שלום יוסי :-)))
ורוד של אהבה. אימצתי עכשיו. את השורה הזו ולא רק. תודה!
תודה יקירתי.
ואני לא חושבת שהיא ניסתה לפגוע בי. לא שאני מנסה להיות נחמדה כי אני ממש לא יצור נחמד או סימפטי
אבל זה שלא מבינים מישו לא אומר כלום.
ונשיקות. ים של נשיקות בחזרה }{!!!
http://www.youtube.com/watch?v=EroRtEUmZcU
תמיד? תמיד לסבך לא את הקשרים מה?
למזג למזג למזג...
או לקטר בכלל? אוף אתך!
[בטח יותר מאוחר יעוף פה איזה שיר עם כנפיים או גלגלים בלי שאני אשים לב בכלל....]
את חברה שלי.. זו לא חכמה
ו- תודה! 
ממשיכה.
תמיד ממשיכה :)
תודה יקירי!
אבנים אני אוהבת לא מאתמול
גם כמה בני אדם.
והכי מצחיק שבלי להיות פה.
אתמול דילגתי לרגע ושמתי את השיר הקוטל ההוא שם.
לפעמים כשעצוב אז אחד כזה וירטואלי לא מזיק.
אבל מי אמר שעצוב?
אף אחד
זה רק ניחוש אנושי
הרי כולנו עוברים את זה. וזה ורוד של אהבה.
לא בכדי נקרא על שמה המטוס הבריטי פורץ הגבולות 'הוקר סידלי הארייר'...
תראי,
בדרך כלל, אני למשל משפריצה פוסטים וגם תגובות. לא חושבת לרגע על מה אני הולכת לכתוב. (מדברת על תגובות אצלי בבלוג לא בבלוגים אחרים. ואני כותבת לך! ולא לכל מיני אנשים שאחרי זה מסבירים לי שאני מתנצלת כל הזמן. כי אני מסבירה אותי רק למי שבא לי וגם מתי שמתאים לי. ולמי שחשוב לי בעיקר. סוף סוגריים. עכשיו!)
ואת. את לדעתי אמיצה ברמות.
ואני הייתי צריכה לעשות לי הפסקה בכדי לענות.
גם אני לא מאתמול בוירטואליה.
בחיים לא כותבת על סקס. קוראת אותך גם אם לא תמיד יש לי מילים
אני לא מחפשת פה גבר. ויחד עם זה יש לי פה לא מעט חברות וחברים. וכן וירטואלים. שאין להם מושג איך אני נראית ולי אין מושג מה הם עושים פה או בחיים הפרטיים. או עם מי וטוב לי עם זה. וכנראה שגם להם איתי.
וכמו בארץ הקטנה הזו, יש גם אנשים שיש להם מושג מי אני ואפילו לפני איזה זמן, אשה אחת שאין לי מושג מה היה האינטרס שלה, הרגישה צורך עז לקשר בין הבלוג הזה שבו אני שומרת על אנונימיות מסיבותי שלי ובין מקום אחר שבו אני כותבת בשמי המלא ואפילו עם תמונה (אותה אשה אפילו ביקרה אצלי בעמוד לפני דקות.. היא ממשיכה לבוא לראות מה אני כותבת למרות שהיא חסמה אותי אצלה והיא לא הראשונה)
אני כן יכולה להגיד לך, שאצלי לפחות אנשים להבדיל מבני אדם. נמדדים ביכולת להיות ורסטילים.
אולי אני לא מסבירה אותי טוב.
אומרים לי כל הזמן כמה אני מבלבלת.
אבל עכשיו אני כותבת לך.
ולגבי חוזקות וחולשות.
זה קצת קשור למה שכתבתי קודם
וגם לזה שאני קוראת אותך.
ולזה שלאנשים יש מנעד ענק.
לא לכולם.
לכאלה שאני כן אוהבת ומתחברת אליהם.
ואוהבת. להסביר אותי להם.או להן באותה נשימה - כי ככה בא לי.
בוירטואליה וגם בחיים.
- כרגע. שזה לבלוג - עד כאן
אני מעדיפה לטוס ב- © כלומר ביזנס.
מדייקת אותי!!
יופי. עכשיו אני צריכה להתחיל לחשוב באיזה צד של השולחן אני
או בעצם על המפה?
ותמונות. (גם מתערוכה
) כמו שנעמי אמרה.
תודה אנטון.
תמונות אני צדה מליון שנה.
לפעמים אולי מלקטת.
תודה
תודה יקירתי!
לי ולך ולך ולי
תודה בובה!!
מתה עליו ומאד }{
הזבוב:
היה אמור להיות על הקיר..
הלוואי!
הלוואי שהיה לי עור חלק כמו שלה.
מה שכן אודם אני כבר לא צריכה. חזרתי לחפש ג'ינס.
תכף מחפשת את הלינק לפוסט המייבב מאז..
(מצאתי! נושמת לרווחה)
ועכשיו! הולכת להוסיף את התמונה של הזבוב כי כן מצאתי אותה
כן.
פעם קראתי שבלוג זה כמו חתול
לא ברור מי יותר של מי אתה שלו הוא הוא שלך
__________________
תודה שי! שמחה שאהבת
מזל וחבל
אבל תמיד אפשר להפגש שם [ו//או בדרך ..]
עם ג'ינס
זה גם
תודה ענקית
והנה השיר גם }{
הקודם נהדר. כבר אמרתי לך וכתבתי לך. וזה גם. ותודה . גדולה. (את יודעת איך אני נראית כשאני מחייכת אז עכשיו אני מחייכת ובענק
) 
קרועההה על השיר הזה ולא רק בגלל או בעצם בזכות הסוסים. תודה!
אתה מתוק.
והתאריך ההוא באמת היה ועוד יהיה.
< אני לא מתעצבנת. אגב, אין לי מספיק אנרגיה למרות שפעם היה מי שקרא לי ג'ינג'ית עם סיבה >
היום הלכתי בלי גולף! וזה קשור נורא
מה אני אומרת?
התמונה מקסימה.
קראתי את התגובה פעם אחת ואז פעם שנייה.
תודה רבה שולה
נשאר <ממש> קצת,
לא
ההם שלמעלה מהאינטרנט כולם. ועוד הפעם שכחתי לחפש את ההוא של הזבוב. שיגיע בקרוב אינשאללה...
אבל הלכתי להוריד את השושנות מהיום. הן עוד סגורות קצת. אבל יפתחו בקרוב... לא מצרפת עכשיו לינק לתמונה שהן פתוחות מפעם מזמן.
את תמיד רואה הכל!
ואני בכלל בלי לדעת כלום צילמתי היום (קצת מרחוק נראה לי שושנות היום שעוד לא נפתחו בכלל ותכף מביאה)
ואת מותק גדולה ותודה ענקית !!!
מצחיק אחד.
בטח שאתה יודע. אתה גם יודע מה קמתי לעשות ממש עכשיו.
טעים! מאד מאד מאד טעים השוקולד שאני אוהבת.
וגם אותך. אגב,
... בדיוק את העוד משהו ההוא. יש מקומות ו//או אנשים שממש. אנחנו יודעות לתת להם להגיד את המילה האחרונה.
תודה גדולה יקירתי! }{
התקבל[ו] בשמחה
לוקחת. לוקחת הכל בקלות.
כמעט התחלתי לחפור עכשיו מה הספקתי היום.. (לטחון. להיות. וחוזר חלילה)
תודה!
.. ועוד דבר.
עשית לי חיוך גדול ושמח!!! (בעיקר) עכשיו על הפנים
תודה רבה.
מתמודדת. ברור!
אני גם נערה עם צרכים מיוחדים. באותה נשימה.. עברית קשה שפה. לפעמים
יואב,
הגבת פה, שזה כידוע הבלוג הקטן והמתוק שלי, אז אני מרשה לעצמי לענות לך בחזרה.
ולא רק כי אני אגואיסטית גדולה. אבל קצת גם,
וגם הפעם, רק כי יש לי יומולדת פעם בשנה, להתייחס לכל מילה ושורה.
ראשית אהבתי מאד את השיר שצרפת. חבל שלא שמת אותו פה.
לגבי ה- x - למי שיש בעיה עם הניק שלי, או הניק-ניים שלי, תמיד יכול לקרוא לי נ"ל וככה זה לא גורם לו או לה חוסר נוחות על הלשון. או בגרון. אם אותו אחד או אחת, ממש יש להם חיבה יתרה, הם מורשים לקרוא לי או לכנות אותי נל"י.
גם זה פתרון.
חסדים אני לא עושה. גם לא ממש גומלת חסידים. אותו כנ"ל לגבי עוד הרבה שנים...
לגבי יום ההולדת של בת ה-9 תרשה לי לא להתייחס עכשיו. ומה שיש לחברים שלך בלבד, למה זה צריך להתנוסס אצלי בבלוג? אני שרות פרסום חינם?
מקווה שעניתי // הגבתי לכל פסיק ומילה ושורה של מקהלה...
תודה רבה והמשך שבוע טוב.
המון תודה על הברכות.
מסכימה אתך על הלימוד בחיים.
ובטח ובטח על האביב!
תודה גדולה על המזל טוב ועל ה-6.6 בהתאמה,
לעניין ה-זרקו או הראו לי את הדלת או אמרו לי שלום (לא משנה איך כל אחד מגדיר, השורה התחתונה היא אחת, אני בחוץ)
מי שנשאר לא בינוני. נשארו האנשים שהכי מתאימים לאותה עבודה. ויחד עם זה כשתסיימי את התזה תודיעי לי, נשמע מעניין לאללה, כלומר מאד מעניין. לקרוא,
תודה יקירתי!
בדיוק חושבת את מי הכי הכי אהבתי מהסרט ששם ^ :-)))
תודה!
13:09 אחל'ה שעה יצאה לך
קורס אמעק זה יפה!
אבל טקסט פוגעני קצת גם,
עוד פעם אני צריכה להחליט?
בירה או יין?
שחור או לבן?
אופס,
יין.
אז אדום.
אין שחור בכלל
למה תמיד אני [בסוף] ?! זה גם. . . .
* לא התחצפתי למורה (אני יודעת להיות מנומסת נורא)
* הכנתי שעורים כמו טאטאלה וחרשתי כמו שלא חרשתי בחיים!
* לגבי ה"למה" כי אני פשוט לא מתאימה...
אם הייתי ממשיכה לגהץ, הייתי עושה כזה פאץ' מה"לא מושלמת" ושמה על הכיס האחורי שלי עכשיו!
תודה תודה תודה.
[לפחות לא כתבתי מדביקה לי על התחת. גם זאת התקדמות. לא קצת ככה? }{! ]
תודה רבה
ולגבי כיבוי הצ'אט, היום גילו לי סוד מקצועי איך לנפנף קליינטים לא רצויים.
תודה ענקית !
פרפרים אני אוהבת מאד-מאד :)}{
שמה לא יריתי כלום.
כולו שאלתי שאלות.
ותודה רבה על הברכות :)
דרור,
תודה על הברכות
רק שבמקרה הפעם זה לא מדויק לעניין הראש,
כי התאור של הדמעות (ועוד כמה מילים שהיו שם למעלה) זה מה ששמעתי ממי שנשאר - אני כבר הייתי בדרך חזרה
בגלל זה אמרתי שפעם אחת נורא רציתי להיות זבוב כזה על הקיר.
עוד פעם נזכרתי ששכחתי להוסיף את אותה תמונה.
תכף הולכת לחפש אותה
תודה.
קוראת אותך ומסתכלת על השעון של המחשב. 30.3.14 יום ראשון 23:49 - ככה סתם. לא יודעת למה העין שלי עפה לשם
ההם מהקורס יצאו לגמרי בסדר אפילו כתבתי למעלה באופן הכי בהיר שיכולתי (נראה לי לפחות)
כשאני פה ו//או שמה לב, הצ'אט לא זמין. אלא אם אני לא. לידו,
לגבי דיוק. מדויק. מה שאמרת.
והמורה ההיא - היא גם המנהלת של מי שיסיים. ככה מסתבר או הסתבר תוך כדי תנועה,
לפעמים תגובות עושות לי לפחות לראות את התמונה. המלאה :-)
תודה רבה.
לגבי הקצוות. עכשיו מותר ללכת עם צמות
תודה יקירתי
צטטי חופשי
ובלי האפוסטרופי
סליחה וסליחה
רק כעת כשחזרתי לקרוא אותך בשניה
ואותך הרי חייבים לקרוא כמה פעמים
אחרת קשה לקלוט כל העניינים
ראיתי שכתבת שהיא היתה....
היומולדת רבה
מזל טוב בהצלחה והרבה בריאות יקרה
וחיבוק אחד גדול נורא
לכבודך במקום זר הפרחים....
מזל.
וחבל גם.
כי חשבתי שאולי אראה אותך
שם
אבל הכי טוב זה מה שטוב לך
וזה מה שחשוב
'קחי מה שתרצי, מי יסרב לך
קחי את העולם כולו
מי יוכל לומר לך לא
אם רק תחייכי, מי לא יתאהב בך
מי שאת רוצה יבוא
אל תלכי עם מי שלא.
תעשי רק מה שאת אוהבת
רק מה שאת חושבת
שיהיה לך טוב.
יש לך זמן לגדול, כמה יפה את
קחי את העולם כמו פרי
קחי כל מה שאפשרי
אין אחת כמוך, את כבר יודעת
שתוכלי תמיד לבחור
כל מה שתרצי לזכור. '
הסרטון הקודם ... כי פשוט נעצרתי עם תמונת האקדח .
ואחכ המשכתי לקרוא . מזל טוב לך }{ את פשוט אחת כזאת , שורדת
שוקולד זה בכלל ה ד ב ר .
ומה עוד? אני מתגעגעת אליך. אולי עכשיו יהיה לך זמן לקצת חברותא. מה ת'ומרת?
מזדהה על כך כך. את קופצת מנושא לנושא ולא תמיד אני מבינה את ההקשר, וגם לי נשאר השוקולד.
יש מצב דרך אגב שזה שוקולד מריר עם פלפל חריף?
את יודעת שבכל הג'יפה שיש מסביב יש גם פרח אחד...ואותו אני תמיד רואה... והיום צילמתי אותו
וחשבתי שהוא מתאים לי להקדיש לך אותו באהבה רבה! ♥
נשיבוק...
מזל טוב ליומולדת שהיה, ובתקווה שהקורס הבא לא יהיה מעיק.
וחוצמיזה, הכול בחיים זה לימוד אחד ארוך..
אז קחי פסק זמן ואויר לנשימה ותהני מהאביב המדהים שבחוץ :))
או יקירתי..מצטערת להבין שנתנו לך
בעיטה בתוכ'ס...ואולי זה לטובה?
המון מזל טוב והמשיכי עוד ועוד לכתוב
בחוש ההומור שכ"כ מאפיין אותך.:).
טלי צמתך מתוך פיך,
הזדקפי
והמשיכי לירות מילים.
מזל טוב
תודה מיצי!!
אפית לבד?
תודה אהובתי!
עם העיניים הכי הכי הכי
.. או משהו כזה.
[זכית באחת עם צמות. ולא רק על השיר ההוא. אבל גם
]
כן כן מתחזקים
http://cafe.themarker.com/video/3079544/
ובעצם שבת. אז לא יודעת אם זה מקובל! אם לא אז לחכות למוצאי ואז בקול רם... הנה עוד אחד:
אני מרשה לצטט אותך לעצמי, על עצמי.
"לפעמים לא בא לי לוותר ולפעמים ויתור זה הדבר הכי חכם שאני יכולה לעשות.
אז לא הרמתי. כן אמרתי שלהיות בחוסר וודאות עושה לי רע ברמות."
כמוך כמוני וכמו רבים.
מזל טוב לך. עד 100 וכמה שתרצי, חיים טובים.
סתכלי על הצד החיובי, עכשיו יהיה לך זמן לעולם. מזל טוב.
יש בלוג יש חברים...:)), מזל טוב ליום הולדתך יקירה, ושבת מדהימה כמוך ♥
שנייה! עניתי לך. לא צריך. (אני) ז זה אמור להיות בעצם לא צריכה.
אבל לאכול כן. לפעמים.
אפילו עשיתי כזה קודם _ _ _ לעמוד בקצב של ההכתבה רק עכשיו אני רואה שזה לא יצא טוב כ"כ
נסיון שני.
...
גם לא מדויק.
מה יהיה איתי מה???!
חיבוק לקחתי
ואני אפילו לא כותבת פה שאני לא מתחבקת. כי מי שיודע יודע ומי שלא זה לא עניינו או עניינה בכלל...
תודה!
בריבוע! וגם גורף. לסופ"ש ובכלל
(לא יודעת לכתוב משוואות או לצייר אותן בכלל
)
אז זהו שאני אין לי כלום נגד קיבוצים, חוץ מאשר קבוצות שאני לא מחבבת מי יודע מה.
לא אוהבת לדקלם מה שאני לא. כן זוכרת שירים ולא רק, כי יש לי זכרון איום ונורא!
ובהמשך אני אחפור במחשב שלי שגם הוא כמו האוטו שלי לא מוכן כרגע להגיד את השם שלו בקול רם ואולי אני אדוג את התמונה של הזבוב עם הסוס. זה גם
את יודעת מה, המתכון. נראה לי רעיון נפלא! בטח עכשיו כשיש זמן :-)
עכשיו היא תהיה. השבת.
וכן. טוב שיש. (בדיוק מגניבה עין לצאט לפני שיגיע איזה משועמם.. )
בינתיים שקט
זה בסדר שאני מחייכת עכשיו רק כי החזרת את התמונה (שלך) ?
הרבה תודה רבה!!
שרי תודה.
את גרפילד אני אוהבת.
גם שמשות. לא רק ירוקות.
נדמה לי שכתבתי בעיטה.
בעיטה וסטירה אצלי זה לא אותו דבר.
לפעמים יוצא שאני מדייקת אותי.
לפעמים פחות.
וכמה שאני לא ממש חוגגת יומולדת זה עדיין כיף גדול לקבל ברכות :-)
צודק.
החיים הם לגמרי over-rated
ו//או במקום אחר.
אופס - - -
תודה! סגולים אני אוהבת. סגולות גם. לגבי החומוס והאנרגיה. עניתי לך שם
טוב. הוספתי.
תמונות.
חוץ מההיא של הזבוב. שלא מצאתי עכשיו.
אולי בהמשך. אם יהיה מקום. נראה ...
ה-maybe היחיד שאני מחבבת אבל ממש זה את ההוא של הגי'נג'ית ההיא. משם
ואם אני כבר פה עכשיו. אז הגיע הזמן להוסיף תמונות .. שבת ברכה! :))
תכלס'...
אני, אם הייתי מקבלת בעיטה, הייתי מה זה עצובה...
לפי הכתוב כאן נראה שאת לא או שאת מסתירה את זה
כמו הילד מהשיר של לאה גולדברג:
אני לבדי בבית
אוטו עמד מול הבית
כלב עבר בכביש
אני לבדי בבית
בכל הבית אין איש
אני לבדי בבית
מביט בחלון על הכביש.
אמא הלכה לסבתא
אבא נסע לגליל
אמא אמרה: "כבר שבוע שכבת"
צריך ללבוש מעיל
אתה לא תלך לסבתא
אם לא תלבש מעיל
התעקשתי והיא הלכה לה
קראתי שלשה עמודים
בדירת השכנים למעלה
מנגן פטיפון ורוקדים
לאמא טוב - היא הלכה לה
ובבית אני לבדי
אני לבדי בבית
לי בכלל לא עצוב...
הנה אוטו עומד מול הבית
על החלון מטייל לו זבוב
רק הוא ואני בבית
מתי כבר אמא תשוב?!
כשהייתי בכיתה ב', אני חושבת, דיקלמתי אותו בע"פ.(למדנו "לאה גולדברג" ככה היה אז בקיבוצים)
יקירתי,
לקבל נפנוף/סטירה זה לא נעים לגמרי, זה ברור.
אפילו אם זה לא ממישהו שקרוב לך.
אבל,
את מאוד מיוחדת וכשרונית
ואני בטוחה שתצליחי במקום אחר!!
~~~~
חוץ מזה - צריך גם חברים, אפילו שיש בלוג...
זה לא בדיוק אותו דבר ...
~~~
והכי חשוב?
ואם מדברים על שמש? אז שולחת לך את זו שציירתי
וגם קצת פרחים למצב רוח כייפי!
מי צריך חיים אם יש בלוג..?
אשים לך תמונה ותזכורת קטנה:
גם לאביב וגם ליומו שנחת בהפתעה:
ותזכורת לקושי, אחר אבל עדיין.
כל קושי לטובה !!
וגוד שעאבס !!