אחרי שהעליתי את התוכנית הראשונה לטלוויזיה, הגיעה באופן טבעי גם השניה. באותה השנה עשו הורי היישוב מעשה והפגינו ברחבת המועצה על כך שהמועצה הפסיקה מימונה של מורה נוספת בבית הספר, דבר שהוריד את עומס התלמידים בכיתה.  לפתע הם נאלצו להסתפק בתנאים המחפירים שמאשר משרד החינוך, 40 תלמידים בכיתות שמתאימות בקושי ל25  ילד.

שלחתי כתבת נלהבת אשר סיקרה את ההפגנה ואף למען ההגינות, נתנה למנכ"ל המועצה להגיב על טענות ההורים. כתבת אחרת סיקרה תלונות של תושבים חדשים וגם היא צילמה תגובות לכל טענה ומענה שהועלתה מפי מנכ"ל המועצה.  אממה ראש המועצה ישב בלשכתו וראה שנתנו למישהו להתלונן עליו בטלוויזיה, הורה מיד לסגור את התקשורת המקומית שנמצאת בעירו, פנה למנהלי (לשעבר, תודה לאל) וזה התחנן שאפסיק את השידור לאלתר.

הסברתי לו שמשדרים ממוקד שידור של הכבלים אבל זה לא עזר.

מכתה הפיטורים לא איחר לבוא.. אז איך אני עדיין שם, לומדת מהר ויודעת שהטובים בסוף מנצחים....