כותרות TheMarker >
    ';

    אלי אלון עיתונות ישראלית

    באתר זה מוצגים מקצת מאמרים וכתבות פרי עטו של העיתונאי אלי אלון שפורסמו בעיתונות הישראלית

    אלי אלון החל כתיבתו העיתונאית בגיל 15 כשכתב במדור"חדשות לנוער" בעיתון "מעריב לנוער" לאחר שירותו הצבאי היה כתב עיתון "הארץ" פירסם מאות רבות של ידיעות ,כתבות ,ומאמרים בעיתונות הישראלית
    בשנים האחרונות כותב במספר אתרי אינטרנט חדשותיים.

    ארכיון

    נא להכיר:רחבת אריה אלחנני בנמל תל אביב

    0 תגובות   יום ראשון, 30/3/14, 19:29
    1. ''
    2. נא להכיר:רחבת אריה אלחנני בנמל תל אביב

       הרחבה שמסביב לפסל "הפועל העברי" בנמל תל אביב נקראת החל מהשבוע רחבת אריה אל-חנני על שמו של האדריכל אריה אלחנני, חתן פרס ישראל מתכנן ומעצב הפסל ומי שהיה האדריכל הראשי של "יריד המזרח" הנה סיפורו של האיש וגם קצת היסטוריה על התקופה.

                                                          מאת אלי אלון

    האדריכל אריה אלחנני ז"ל  תכנן ועיצב בשנות ה-30 של המאה הקודמת את  "יריד המזרח " סמוך לנמל תל אביב ובכלל זה את  פסל "הפועל העברי" שנמצא במתחם זה  ואך זה טבעי וראוי  שעיריית תל אביב יפו החליטה לקרוא את הרחבה הגדולה שמסביב לפסל "הפועל העברי" על שמו :"רחבת אריה אל-חנני"

    .

    אלחנני חתן פרס ישראל (1973)  נולד  בשנת 1898 בעיר פולאטבה שברוסיה למד אדריכלות וציור באקדמיה בקייב .עלה לארץ בשנת 1922. הוא היה לא רק אדריכל אלא גם מעצב גרפי של סמלים וכרזות בן השאר עיצב את סמל הפלמ"ח ואת סמל "יריד המזרח" ("הגמל המעופף").אלחנני תכנן מבנים ופרויקטים אדריכליים ובהם מוכרים וידועים במקומות שונים בארץ. הן לפני קום המדינה והן לאחריה. בן השאר תכנן את הפרויקטים הבאים: "יריד המזרח" בנמל תל אביב ופסל "הפועל העברי", בית "אוהל יזכור" ב"יד ושם" בירושלים, חידוש בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי בתל אביב  בשנת 1969, הספרייה המרכזית באוניברסיטת בר אילן, מבני גני התערוכה בשדרות רוקח,היכל התרבות בכפר סבא,מגדל "גן העיר" בתל אביב(מגורים),בית אליהו ברחוב אבן גבירול  ועוד. הוא נפטר ב-2 בדצמבר 1985 והוא בן 87.ונקבר בבית העלמין טרומפלדור בתל אביב.

     

    טקס קריאת הרחבה על שם אריה  אלחנני  והסרת הלוט  נערך היום אחר הצהריים  (30.3.14 י) למרגלות פסל "הפועל העברי" בנמל תל אביב  והיה חגיגי ומרגש. השתתפו בו ראש עירית תל אביב רון חולדאי,האמן והמעצב הגרפי חתן פרס ישראל  דוד טרטקובר,בתו של אריה אלחנני מעצבת הפנים מיכל גולן-אלחנני ,בנו האדריכל יגאל אלחנני בני משפחה נוספים,אדריכלים אנשי עיצוב ומוקירי זכרו.

     

    .ראש העיר רון חולדאי נשא דברי ברכה ואמר ,כי קריאת הרחבה בו עמד מאיר דיזנגוף ופתח את "יריד המזרח"  על שם אריה אלחנני  הוא  הצדעה לאמן רב גווני  ורב תחומי, יקיר העיר תל אביב שתרם רבות לעיר.

    1. ''

     

                   טרטקובר: אלחנני הוא ממעצבייה החזותיים הבולטים של המהפכה הציונית

     האמן והמעצב הגרפי חתן פרס ישראל דוד טרטקובר סקר בדברים שנשא בטקס את תולדות חיו של אלחנני ואת פעלו  ותרומתו לאדריכלות הישראלית   וכך אמר טרטקובר:

    "התכנסנו כאן כדי לחנוך את הכיכר שבאה לאזכר ולהנציח את פועלו של אריה אלחנני מהיוצרים החשובים שהטביעו את חותמם על המהפכה הציונית.אריה אלחנני -ספוז'ניקוב היה אמן רב-תחומי. לפניו היו פעילים בארץ מאיר גור אריה  וזאב רבן, שהיקף עבודתם במרחב הציבורי היה מצומצם.

    אלחנני היה אדריכל בהשכלתו הפורמאלית, בוגר ביה"ס  הגבוה לאמנויות בקייב בו למדו גם מלביץ', ארכיפנקו, ריבק וזריצקי.

    לאחר  סיום  לימודיו עם פרוץ מהפכת אוקטובר ב-1917,התגייס אליה. הוא פעל בשורות המהפכה כמעצב כרזות, עלונים ותערוכות.

    את  הידע וההכרה בחשיבות התעמולה הויזואלית ואת התערוכות הגדולות כמבטאות אידאולוגיה הביא אלחנני לארץ ישראל.

     בשנת 1922 בהיותו בן 24 עלה עם משפחתו לארץ ישראל ולאחר תקופה קצרה עבר לירושלים. שם גר בביתו של ערבי בשם אל-חוסייני שבעקבותיו עיברת את שמו לאל-חנני.

    נסיונו כגרפיקאי ומתכנן תערוכות תעמולה הביא אותו בתחילת דרכו לעבודה כגרפיקאי, מעצב תפאורות, כרזות להצגות ודברי דפוס.

     אלחנני הוא ממעצביה החזותיים הבולטים של המהפכה הציונית. -והוא נמנה על חלוצי המודרניזם בארץ ישראל.

     אלחנני היה - "רב אמנויות" כפי שהגדירה אותו כרמלה רובין. הוא  גם צייר שהשתתף בתערוכות  ושציוריו הנפלאים הוצגו רק בעשורים האחרונים וקבלו את מקומם בקאנון האמנות הישראלית, 

    הוא היה מתכנן העל של התערוכות הגדולות של יריד המזרח, מעצב סמלו של היריד- הגמל המעופף,  מעצב את סמלי  "ההגנה" הפלמ"ח,וצה"ל.

    אריה אל-חנני  העמיד כאן בהזמנת "סולל בונה" את הפסל הראשון במרחב העירוני בארץ ישראל המתחדשת.אלו הם רק כמה מהפרוייקטים בהם עסק אלחנני ,שגם עיצב את הביתן הארץ ישראלי  בתערוכה הבינלאומית בפריז 1931, ואת הביתן בתערוכה הבי"ל בניו יורק .

     גם לאחר הקמת המדינה היה אל-חנני מעורב בתכנון תערוכות גדולות ביניהן "כיבוש השממה" תערוכת ההדרים, תערוכת ה"עשור" ועוד. בנוסף עיצב תפאורות לתיאטרון("מסד","האוהל",ו"הבימה") וציורי קיר מונמנטליים לתערוכות ההסתדרות.

    אלחנני שהיה אמון עוד מימי פעילותו ברוסיה על טקסים, סמלים ומצעדים היה שותף לעיצובם  בשנותיה הראשונות של המדינה.

     כאדריכל תכנן אל-חנני את תוכנית המתאר למכון ויצמן ואף בנה שם כמה בנינים.  לאחר הקמת המדינה עסק בעיקר בבניה ציבורית: אוהל יזכור ב"יד ושם" , אוניברסיטת בר-אילן , פארק גני יהושע הם רק כמה מהם.

     יפה עשתה עירית תל אביב בראשותו של שלמה להט (צ'יץ) שבראשית שנות ה-90 שיפצה את הפסל המתפורר והחזירה אותו למצבו המקורי. קריאת הכיכר הזו  היום על שמו של אריה אל-חנני ראשון מעצבי המרחב הציבורי בתל אביב, היא סגירת מעגל תרבותית יבואו על הברכה ראש העיר רון חולדאי וכל המעורבים בהחלטה הנכונה לשקם ולהחיות את אזור התעשייה המתפורר של גני התערוכה ולהופכו לחלק מהמירקם התרבותי-עירוני."

     

     

    1. ''
    2. בתו של אריה אלחנני  מיכל גולן אלחנני בטקס קריאת רחבה בנמל תל אביב על שם אביה צילום :אלי אלון

          נאומה של מיכל גולן-אלחנני בטקס

     

    בתו של אריה אלחנני מעצבת הפנים מיכל גולן שחצתה את גיל ה-90 תיארה  בצלילות מרשימה ובחן רב את חווית ההשתתפות ב"יריד המזרח" 1934 מזיכרונה האישי ואני מביא דבריה כלשונם:


    "זה קרה במאה שעברה בארץ שנקראה פלסטינה (א''י), בעיר קטנה, תל-אביב. באפריל 1934 נפתח היריד העולמי, ''יריד המזרח''.נסעו לשם דרך רחוב דיזנגוף, שזה עתה נקרא שמו ע''ש ראש העירייה, מאיר דיזנגוף. הדרך הייתה צרה ומשני צידי הרחוב היו כרמים וערבים מכרו סלסילות ענבים. התחבורה התחלקה לשלושה: אנשי הממשל והמציגים באו במכוניות שחורות, מעט מהקהל בא באוטובוסים והרוב בעגלות משא שמשני צידיהן קרשים לשבת עליהם.בסוף הרחוב, מעל לראשינו, הזדקר גמל גדול בעל כנפיים פרושות, שקרא לקהל להיכנס פנימה. בפנים היה עולם אחר, גברים בפראקים, נשים בשמלות הדורות וכובעים, בניינים ישרים, לבנים, ללא גגות אדומים, הרבה פרחים והרבה הרבה דגלים מכל העולם והם מזמינים אותנו להיכנס ולראות את התוצרת המגוונת, ממכונות גדולות ועד בגדים ותכשיטים.לכל אחד היה מה לראות – הגברים עסקו במכונות והנשים התפעלו מהאופנה הצרפתית.ולנו, הילדים, היה ביתן מושך: הביתן השוויצרי. חלקו שם גביעי וופל עם חלב ממותק .ועוד נקודה מעניינת היה ביתן קטן, עשוי כתפוח אדמה, של יקה זקן ששכנע את הנציב העליון ווקופ שאפשר יהיה לגדל תפוחי אדמה בארץ והוא נתן לו 100 ליש''ט לניסוי שהצליח. הביתן היה מלא ילדים שחיכו לצ'יפס ועמדו שעות ואם אמא אבדה את יקירה, סביר להניח ששם הייתה מוצאת אותו.הזרים התעניינו בתוצרת ארצנו הקטנה והתייחסו אלינו כאל מדינה יצרנית. השמחה הייתה עצומה, מכל הארץ ומחו''ל באו אנשים. תארו לעצמכם שבכל הארץ היו כ 200,000 יהודים, בתל-אביב כ 80,000 תושבים וליריד באו כ 600,000 מבקרים!איני זוכרת שמחה יותר גדולה בעיר ובארץ עד הכרזת המדינה, אולי זמן קצר אח''כ, כשהגיעה הפילהרמונית, שנוסדה רק אז, בניצוחו של טוסקניני. גם זה היה ביריד, בביתן תוצרת חוץ.אחרי שישה שבועות התערוכה נסגרה והכול היה שומם. הרגשנו כאילו הייתה לנו עוגה יפהפייה ואחרי שאכלנו ממנה לא נותר דבר.הביתנים הוזנחו והפכו למוסכים וחנויות אינסטלציה והיה חבל-חבל,עד שבאו אנשים חכמים ובעלי יוזמה ואדריכלים מוכשרים שהבינו שאסור לוותר על מקום  כזה, והפכו את המקום לפרח יפהפה שבו נעים בכול הגילים לבלות.בכול שנות החורבן וההזנחה נשאר עומד על כנו זקוף וגאה הפועל העברי, לזכר תקופה יפה שאיננה עוד".

     

    ''

    בחלק האמנותי  הופיע נתן סלור נכדו של המשורר המיתולוגי  נתן אלתרמן שביצע(בליוו רמי הראל) את השיר "הבו לבנים". ו"ערב עירוני"(שקיעה ורודה)

     

    בתום הטקס הסירו ראש העיר רון חולדאי  ומיכל גולן בתו של אריה אלחנני  את הלוט מעל שלט הרחבה

    הנחתה את האירוע כתבת ערוץ 2 עמליה דואק

     


    כתבה נוספת על האדריכל אריה אלחנני בקישור הבא

    נא להכיר:רחבת אריה אלחנני בנמל תל אביב

     

     

     


    כתבות נוספות של כותב זה שעשויות לעניין אותך.


     

    על קברה של שולמית אלוני: "אזרחית"  

    http://www.news1.co.il/Archive/0024-D-90886-00.html

     

     

     האם יהרס בניין הסינרמה בתל אביב

    http://www.news1.co.il/Archive/003-D-65592-00.html

    "

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      חדשות ומבזקים

      תגובות אחרונות