מחלות לב הן הסיבה השניה בשכיחותה למוות בעולם (הראשונה היא מחלת הסרטן), לאור זאת משאבים רבים מושקעים ביכולות האבחון של התקפי לב בשלב המניעתי ולנטר את קבוצות הסיכון ע"י שינויים באורח חיים, מתן טיפול תרופתי מונע ובמידת הצורך הליכים ניתוחיים טיפוליים למניעת נזק חמור יותר.

כאשר אומרים לנו "התקף לב" המחשבה הראשונה של אנשים רבים היא אדם החש דקירות בליבו, אוחז במיקום המשוער של ליבו וקורס. אך למעשה התקף לב יכול להיות מלווה בסחרחורות, זיעה קרה, הרגשת נימול ביד ועוד. לעיתים יופיעו חלק מהסימנים, או שיופיעו סימנים שונים בזמנים שונים.

מי שאחראי לאבחן את מקור הסימנים הם כמובן הרופא  או איש צוות רפואי, אבחון הסימנים אמור לקחת בחשבון את גורמי הסיכון הקיימים אצל המטופל כגון: לחץ דם גבוה, שומנים בדם, סוכר גבוה, היסטוריה משפחתית ונתונים נוספים.

כאשר הרופא אינו מברר לגבי נוכחות גורמי סיכון אצל מטופל המתלונן על סימפטומים רלוונטיים, או שאינו מאבחן את ההתקף למרות ידיעתו על נוכחות גורמי הסיכון – זו יכולה להיות עילה לרשלנות רפואית.

האם "התקף לב" יכול ליצור נזק בלתי-הפיך?

"התקף לב" הוא הפרעה באספקת הדם ללב, אשר ממנו יוצא דם רווי בחמצן לכל אברי הגוף. כל הפרעה, גם למספר דקות בלבד, יכולה לגרום נזק בלתי הפיך לרקמת הלב עצמו או לאחד האיברים (בהתאם למיקום החסימה בגוף) כגון: גפיים, איברים פנימיים או אפילו המוח.

אבחון וטיפול מיידי בהתקף לב יכול להציל חיי אדם או למנוע נזק לאיבר, אבחון שגוי עשוי להסתיים בנזק בלתי הפיך או מוות.

האם ניתן למנוע התקף לב?

מתפקידו של הרופא והצוות הרפואי לעדכן את המטופל על היותו בעל גורמי סיכון החושפים אותו לבעיות לב, ולהציע מגוון דרכים מניעתיות החל משינוי באורח החיים ושילוב תזונה בריאה וספורט ועד טיפול תרופתי במדללי דם ותרופות רלוונטיות נוספות.

כאשר יש חשש ל"טרשת עורקים" המהווה הצטברות שומנית על דפנות כלי הדם עד כדי חסימה מלאה או חלקית שלהם, יש לבצע צנתור אבחוני אשר יקבע את חומרת הבעיה. במהלך הצנתור האבחוני, במידה ונקבע כי יש צורך בכך, יכול הרופא לבצע את הטיפול ולהשתיל "סטנט" (תומכן) התומך בכלי הדם ומרחיב אותו במקומות בהם קיימת חסימה ובכך מאפשר זרימת דם תקינה.

האם צינתור מספיק כדי למנוע התקף לב?

בהתאם למצב ימליץ הרופא על צינתור אבחוני או טיפולי, במידה והחסימה במקום שבו צנתר הוא מסוכן או שהטרשת עורקים מפושטת יבוצע ניתוח מעקפים אשר עוקף את החסימה ומאפשר זרימת דם תקינה.

מתי אבחון התקף לב או טיפול רפואי הופכים לרשלנות רפואית?

כמו בכל מקרה של רשלנות יש להוכיח כי נגרם נזק עקב החלטה או פעולה לא סבירה של רופא או איש צוות רפואי. בישראל כ-500,000 איש בישראל החולים במחלות לב, וכ- 50,000 חולים העוברים מידי שנה צנתורים אבחוניים וטיפוליים בלב ובעורקים נוספים. עילה לרשלנות רפואית באבחון או בטיפול במחלות לב יכולה להיווצר במספר מקרים:

• אבחון שגוי – כאשר המטופל מתלונן על כאבים בחזה, והרופא טועה באבחון הבעיה. כאשר הרופא עובר על תוצאות בדיקות ומפרשת אותן בצורה מוטעית.
• התעלמות – כאשר הרופא מתעלם מתלונות המטופל לגבי כאבים וסימפטומים כגון כאבים בחזה, קוצר נשימה, בחילות וכו', כאשר הרופא נחשף לתוצאות בדיקות אשר עבר המטופל ומתעלם מהן, התעלמות ממצב המטופל בזמן הניתוח או אחריו ועוד.
• התרשלות – בדיקה רשלנית של היסטוריית המטופל ומשפחתו, אי הפניה לבדיקות רלוונטיות או למיון, ביצוע טיפול רשלני אשר בעטיו נגרם נשק למטופל (צינתור רשלני אשר גרם לקרע בשריר הלב, נזק לכלי דם וכו'), הותרת גוף זר בגוף המטופל וכו'.
• טיפול שגוי – ביצוע צינתור כאשר האדם מצוי בהתקף לב, מתן טיפול תרופתי שגוי, בחירת הליך רפואי שאינו תואם את מצבו הגופני של המטופל או בניגוד להתוויות הנגד של ההליך וכו'.

את מי תובעים על רשלנות רפואית באבחון או טיפול במחלת לב?

התביעה תופנה לגורם הרפואי אשר ביצע את האבחון או הטיפול, קופת חולים, מרכז רפואי, בית חולים או כל גוף רפואי אשר בו התקיים הטיפול. הנתבעים יהיו הרופא או אנשי הצוות הרפואי אשר רלוונטיים למחדל אשר גם למטופל לנזק.