כותרות TheMarker >
    ';

    פרופיל

    bonbonyetta
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    ארכיון

    0

    קצר ומשעשע

    58 תגובות   יום שלישי, 1/4/14, 19:19

    ''

    קצר ומשעשע

     

    משעשע כזה וקצר,

    תורידו חזרה ת'גבה,

    פוסט-צ'יק ו – מאוּיר,

    ותתביישו על המחשבה...

     

    '' 

    באופן מיוחד יש לי חולשה לבוקסרים, והריני כופרת ב"אשמה" לגבי המקרה בהמשך לחתולין. כלבי הראשון זצ"ל היה בוקסר שאימץ אותנו עוד בהיותו חבילה מיללת, אז אפשר להבין, ובשל הכרות עמוקה עם אופיו המשעשע המוזר של הגזע הזה, אני שבויה בקסמו לנצח.

    כל פעם שאני רואה בוקסר, ולו מהקצה השני של הכביש אני מחשבת את הסיכויים להשתעשע קצת אתו. מבין הכלבים הוא הכי יודע ואוהב לעשות זאת, כילד קטן, גם כשמזדקן. נראה לי שחווית הבוקסר אצלי הייתה נדבך חשוב ויסודי באהבתי לבעלי החיים ה"מכוערים" ופחות אהודים.

     

    מהאוטובוס קשה לעשות זאת (לקפוץ ולרדוף אחריו), הנהג משום מה מסרב לעצור  !

    כשאתה מנסה להסביר שאתה חייב להגיע אל הבוקסר הענקי המשגע הזה שהולך על המדרכה לפני האוטובוס מצד ימין, שיש לו שלושה צבעים שאחד מהם ורוד (לא להאמין), הוא מביט עליך במבט מוזר וקשוח (מעניין למה, מה כבר ביקשתי???).

    '' 

    בדרך הביתה ראיתי לפני כמה ימים במעבר חציה בוקסר צעיר, לבן, וראו שאינו בוגר למרות שהיה כבר די "בריוני למראה". הוא השתעשע עם הצעצוע שלו בפה מטלטל אותו מכאן לשם, (כמובן שהיה קשור ובהשגחה), מה שעשה לי צביטה כל כך חזקה בלב של געגוע....מי שמכיר את הקטע הזה עם השפתיים הענקיות שלהם, שמשתרבבות ומתנודדות מצד לצד זה, זה מראה מעלה חיוך ומוכר.

    '' 

    אמדתי את הסיכוי להשתעשעות קצרה והצלחתי לתפוס אותם באמצע הכביש, במעבר חציה, אך היה עדיין ירוק ! כלומר יש לי כמה שניות של כיף.....

    בעיניים קיבלתי "אישור" מהבעלים שזה בסדר, ו...פוצי מוצי קוצי, וההשתוללות התחילה. החום והאהבה שבה הם מקבלים אדם שהם אינם מכירים אך חשים בחושיהם הבריאים שהוא אוהב מדהים.

    אלה כלבים לבביים, תמימים, שובבים, מלאים שמחת חיים, וכמו כל בעלי החיים מרגישים באמת מי אוהב אותם. מי שמכיר יודע שהם אינם יודעים שהם כאלה גדולים וכבדים ועם פרצוף קצת מפחיד, וזה מצחיק כמה שהם רגישים.

     

    אז אני והבוקסר - ישר לקפיצות, נישוקים, ליקוקים, ואני כולי זורחת מהנאה ופורצת בצחוקים יחד הם האיש שלו......

     

    "האיש ההולך הירוק" במעבר החצייה "נעמד והאדים" (אור אדום) מהר מדי, כמובן שלא שמנו לב, ופתאום הרעים עלינו קולו העצבני וחצי מגדף של גודזילה חמום מוח, שהשניות הללו ברמזור היו כל כך חשובות לו שהוא התחיל להשתולל כי גזלנו אותן ממנו.

    אף אחד לא צרח רק הוא:  "יאללה פוסטמה, קחי אותו כבר, תנשקי אותו קחי אותו למיטה, תשני איתו" ייאללה תזיזי ת'תחת כבר"..

    '' 

    אבל שום דבר לא יכול היה לקלקל לי את הכיף של המפגש עם גור הבוקסר הענק הלבן המשגע הזה, ושום אנרגיות רעות לא מסוגלות להרגיז ולהלחיץ אותי כשאני בכיף כזה....גם לא הגודזילה.

    הסתכלתי לכיוון הצועק, לתוך העיניים ממש. בחיי שניסיתי, אבל פשוט לא יכולתי לעצור את החיוך הזורח שהמשיך לגלוש לי מהפנים ללא שליטה או מחשבה, הייתי באמת שרויה בכיף, והוא....הוא לא עמד בזה.....

     

    התחלתי לראות סדקים ראשונים "בחומה" שלו, כשזוויות פיו התחילו להתעקם בחיוך נגד רצונו, אבל כנראה שהוא חשש שתישבר החזות הקשוחה ואולי יצטרך קצת להתנצל, חלילה ושס (למה מי אני בכלל?), אז לפני שלא יוכל לעצור את החיוך זרק משהו כמו:  "יאללה שלך נו....גמרת עם הנישוקים"?.....

     

    האמת, שהקטע אתו שעשע אותי לא פחות מהמפגש המלבב עם הבוקסר היפיוף. דווקא בגלל שאף אחד לא תכנן ולא התכוון וככה יצא.

    לא יכולתי שלא להיזכר בפתגם "מענה רך ישיב חימה"......

     

     ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (58)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/7/14 22:53:
      הי אהבתי את הפוסטיצק, ואת הבוקסר, מאוד והעלת חיוך על שיפתותי, זה משחשוב לא? מפגשים עם אנשים וחיותיהם תמיד מענינים, תמיד טומנים בחובם, משהוא חדשני, וזה כל הכיף לא?
        27/4/14 20:46:

      צטט: יוסף זיתוני 2014-04-26 02:00:53

      יש רגעים בחיי הפרט בהם הוא "שוכח" את הסביבה ,משל וכל העולם עצר מלכת. ולדידו שום דבר לא יכול לחדור ולהפריע לתחושה זו שאת מתארת. הבעיה היא שהחיים האורבניים בהם מעורבים גורמים ומשתנים רבים ,אינם מאפשרים לתחושות אלו של פרטים בחברה .להפריע למהלך התקין של ההיתנהלות הכוללת שמסביב.וכל יציאה לרחובה של העיר, מהווה היתמודדות מחודשת עם רצון הפרט לאוטונומיה בחייו לעומת מחויבויות חברתיות מוסכמות ושלל איסורים והגבלות שאדם חייב לכבד בחברה בה הוא חי. בהנחה שהוא שואף להמנות ולהיות חלק ממנה.ובמסגרת זו כלולים גם מעברי חציה ושימוש נכון בהם.

       ---

       

      יוסף זיתוני

      אתה איש נורא רציני.

      הייתי שמחה לראותך כותב בהתלוצצות, ויותר מזה מתפוצץ בצחוק.

      אתה יודע? יש פתגם שאומר שלאמת פנים רבות. מה שאמרת בהחלט שריר וקיים ונכון, וגם מה שאני סיפרתי....

      ''

        26/4/14 02:00:

      יש רגעים בחיי הפרט בהם הוא "שוכח" את הסביבה ,משל וכל העולם עצר מלכת. ולדידו שום דבר לא יכול לחדור ולהפריע לתחושה זו שאת מתארת. הבעיה היא שהחיים האורבניים בהם מעורבים גורמים ומשתנים רבים ,אינם מאפשרים לתחושות אלו של פרטים בחברה .להפריע למהלך התקין של ההיתנהלות הכוללת שמסביב.וכל יציאה לרחובה של העיר, מהווה היתמודדות מחודשת עם רצון הפרט לאוטונומיה בחייו לעומת מחויבויות חברתיות מוסכמות ושלל איסורים והגבלות שאדם חייב לכבד בחברה בה הוא חי. בהנחה שהוא שואף להמנות ולהיות חלק ממנה.ובמסגרת זו כלולים גם מעברי חציה ושימוש נכון בהם.

      .

        9/4/14 20:59:
      בקשר להשכבה הלילית: איזה קוראת מספר? יש תהליך. קודם קוראים סיפור מספר שהיא בוחרת. אז היא נכנסת למיטה שהיא בצורת רכב ג'יפ (היתה קודם של אחיה הבוגרים), אני מכסה אותה, מדליקה כוכב תכול שהוא אור לילה ומספרת לה סיפור מהסיפורים שאמא שלי ספרה לי. ואחר כך שרה מהשירים של אמא : קום בחור עצל וצא לעבודה...ואת זה היא אוהבת. עכשיו שיש כלבה שישנה על מזרן נהדר ליד הילדים, התברר שגם הכלבה אוהבת...
        8/4/14 20:09:

      צטט: למדנית 2014-04-06 14:23:59

      תודה על הפוסט המלבב שהעלה חיוך על שפתי, בונבונייטה. חג חירות שמח!

       

      תודה, גם שמח גם לך ולכל היקרים לך.

      ''

        8/4/14 20:05:

      צטט: גילהסטחי 2014-04-05 14:44:26

      כוחו של חיוך להמיס לב של אבן, ולבבות של מי שאינם חובבי כלבים. פעם חשבתי שאופיו של כלב הוא נגזרת של אופי בעליו, ואת למעשה טוענת שאופיו של הכלב הוא מולד ותלוי גזע.

      -

       

      ממש לא טענתי כך, איפה ראית שכתבתי זאת?

      אופיו של כלב הוא משולב בין תכונות של גזע מסוים וחינוך ויחס שהוא מקבל מבעליו.

      יכול להיות בוקסר תוקפני ועצבני למרות אופיו הרגוע בדרך כלל, ולהיפך.

      ''

        8/4/14 20:02:

      צטט: פרח יפה 2014-04-05 10:17:22

      אשריך שאת אוהבת כלבים .לא אוהבת ויותר נכון מחבבת .אתמול יצא לי להיות גיבורה ליטפתי כלב גדול מידה עם פרווה שעונה לשם בלנקו ..........ובכל זאת מיציתי ........לא אוהבת .לא אוהב .מתרחקת כשאני לבד מהחיה ......ותודה לך על פוסטציק קטן ונחמד .

      -

      שמחתי ותודה לתגובתך, דווקא בגלל כפי שהיא.

      זה בסדר אינך חייבת לאהוב, וכל הכבוד לך שניסית למרות הכל. אבל זה צריך לבוא מהבטן מהלב ולא מהראש, ומה שאת עשית זה ליטפת אותו מהראש בגלל שהחלטת שאת צריכה לנסות.

      אם אינך אוהבת אז לא.

      האם רק כלבים אינך אוהבת או בכלל בעלי חיים?''


        8/4/14 19:59:

      צטט: נערת ליווי 2014-04-05 02:45:27

      כתבת שפתיים משורבבות וכלב לא יפה. ושמת תמונה של יצור מתוק להפליא.

      אז קראתי את התגובות. והבנתי שאני לא היחידה לא הבינה כלום. (כנראה) כי ממה שהסבירו לי.

      בוקסר זה כלב שגדל לגדול די גדול. ומה שאת פגשת. <כתבת לבן> זה בכלל לבקן. 

      איך הוא יכל להיות חמוד. איך??? לא מבינה.. לא מבינה.. נבוך

       

      כתבתי לא יפה ושפתיים משורבבות כי כך זה מקובל, לא כי אני חושבת כך הרי, ומתוק להפליא זה בעינייך. יש אנשים הרי שלא יקחו בשום אופן גור בוקסר והוא אינו יפה בעיניהם.

      אנשים רואים דברים בעיניים שונות.

      הבוקסר שאני פגשתי לא היה לבקן, אני יודעת להבחין בין לבקן ללבן, מפני שהבוקסר שפגשתי היה לבן אבל היו לו כמה כתמים קטנים בודדים של צבע.

      עכשיו מה את לא מבינה? 

      מה?

      מה?

      ''

       

        8/4/14 19:53:

      צטט: shabat shalom 2014-04-04 07:02:19

      אם את מצליחה לרכך בוקסר, אז מה זה בני אדם לעומתו....? נחמד.

       

      בוקסר יותר אמיתי מהן אדם, ובכל זאת לפעמים יש הפתעות גם בשטח זה, קורים דברים בלתי צפויים וזה עלול להיות מפחיד מאד.

      קרה לי פעם ששאלתי מישהו שראיתי אם אפשר ללטף ולשחק עם הבוקסר שלו, שהיה כבר בוגר לחלוטין.

      אמר כן בהחלט.

      הבוקסר קפץ עלי חזיתית לשחק אתי, אבל אז כשראש העצום שלו בדיוק מול הפנים שלי החליף פאזה, לא יודעת מה קרה, והוא התחיל לנהום עלי ורצה לתקוף.

      הבעלים איבד עשתונות, אני היא זו שאמרתי לו בדיוק מה לעשות. וכמובן גם צריך הרבה מזל.

       ''

        8/4/14 19:48:

      צטט: יונה הגדול 2014-04-03 20:04:59

      אהבתי

       

      איזה מזל   ''


       

        8/4/14 19:47:

      צטט: איציק אביב 2014-04-03 12:47:22

      לא הכי קצר, בהחלט משעשע.

       

      חמוד.....מה אתה רוצה שארד לרמה של סטטוסים אדיוטים כמו בפייסבוק?

      חוץ מזה הכל יחסי הרי....

      ''

        8/4/14 19:39:

      צטט: עמנב 2014-04-03 12:46:41

      סיפור נחמד. חותם בשתי ידיים על השורה התחתונה. כל טוב, עמוס.

       

      שכחת חתימת נוטריון.... לשון בחוץ

        8/4/14 19:38:

      צטט: קוביקוב 2014-04-03 10:15:57

      ליקוקים ונישוקים עם בוקסר צעיר על המדרכה,

      נו לא פלא שהיו תגובות מהקהל...

      --

      בהחלט, אבל למה להתרגז? אם הוא היה יותר שרמנטי ונחמד, והיה חושב שהוא יכול להתחרות עם האוביקט השני, אולי הייתי ניגשת גם אליו ...

      ''


       

        8/4/14 19:36:

      צטט: שירי ב 2014-04-03 09:38:17

      גרמת לי לצחוק על הבוקר ולרצות לחבק איזה בולדוג שמנמן ועצלן, האהבה שלי..

      -

       

      הכי כיף שבעולם, להתחבק עם בולדוג שמנמן ועצלן, בוקסר, דוג דה בורדו, ועוד...אוהבת אותם מאד

      ''

        8/4/14 19:31:

      צטט: שחר י 2014-04-03 00:30:04

       

       

      פני הדור כפני הכלב

      -

      לא בדיוק, גם התמונה שבחרת להביא אינה בדיוק מעוררת בי רגשות חיוביים. אולי אפשר לדבר על זה למה. יש אחרות מוצלחות יותר. אולי זו בדיוק הייתה כוונתך בעצם....קריצה

        7/4/14 22:48:

      צטט: חופר סדרתי :) 2014-04-02 22:08:25

      יפה מאוד שיש לך אהבה כזאת לכלבים, אני פשוט מלטף אותם בקטנה וממשיך כרגיל, למרות שאני מודע לכך שזאת חיית מחמד מקסימה.

      -

      יש לי אהבה גדולה לא רק לכלבים אלא בכלל לבעלי חיים, ואני מנסה לגשת אליהם כשיש אפשרות וזמן כל אחד לפי מה שמתאים לו, לפעמים אפילו מגזימה קצת....

      כתבתי על זה בדיון בקהילת טיולים,  ואצלי ב"הצחקתם אותי"   חיוך

        7/4/14 22:38:

      צטט: נסים גבאי 2014-04-02 20:31:59

      נחת... היית גדולה והכלב כנראה לא פחות. יישר כח לשניכם - ולקשר...

       

      לצערי נפרדו דרכנו שלי ושל גור הבוקסר המגודל והחתיך לא חושבת שנתראה שוב, זו היתה פגישה מקרית במעבר חציה, חפוזניק כזה....

      ''

        7/4/14 22:33:

      צטט: ד ר ו ר 2014-04-02 20:31:15

      גם לי יש חולשה לבוקסר, בוקסר שורטס, ויותר נכון - בוקסר בריפס:

       

      אתה לא יודע מה אתה מפסיד אם זה הבוקסר היחידי שאתה אוהב....  לשון בחוץ

       

        7/4/14 22:31:

      צטט: amii 2014-04-02 17:59:27

      יופי של מפגש, והפוסט מרענן

       

      אשתדל לגוון ובפעם הבאה לתת משהו מפחיד     לשון בחוץ

        7/4/14 22:30:

      צטט: דוקטורלאה 2014-04-07 21:46:28

      אני ממש נירגשת מהטיפול המיוחד לו זכיתי. תודה מקרב לב. באשר לבנים: הבן שכלבו נפטר בימים אלה קבל אותו ממני לאחר שבגללו ובגלל כלב מופרע שעבר לידינו נהוג על ידי ילד קטן, שברתי את כתף ימין ועד היום, למעלה מתריסר שנים אני סובלת מכאבי תופת. הבן ואשתו ובניהם הם חובבי כלבים וחתולים. באופן מקרי נפטרו הכלב והחתול שלהם כמעט ביחד. הבן השני, הוא הבן היחידי הגר באותו יישוב כמונו. שנינו עובדים אצלו באופן קבוע, כמעט בכל יום. הוא הביא את הכלבה ממקום שאת דברת עליו. באשר לתהליך ההשכבה - השיר הנהדר ששמעתי אצלך לא עובד שם. שם יש שלושה - בן 9 - מרדים עצמו לבד בקריאת ספר. בן 6 - חייב לקרוא סיפור לילה איתי, ואחרונה חביבה הבת, בת שלוש - היא חייבת סיפור על ימים שעברו וגם שירים מאותם הימים. בסיפורים - אני ממש אלופה, אבל בשירה אני מרדימה כלבים, אולי הם לא עומדים בזיוף...שוב - תודה.

      --

      ולגבי הבת בת השלוש - את ממציאה את הסיפורים על העבר או קוראת לה מספר?

      ולכלבים איזה שירים את שרה? מה הם אוהבים?  מגניב    צוחק    חיוך

        7/4/14 21:46:
      אני ממש נירגשת מהטיפול המיוחד לו זכיתי. תודה מקרב לב. באשר לבנים: הבן שכלבו נפטר בימים אלה קבל אותו ממני לאחר שבגללו ובגלל כלב מופרע שעבר לידינו נהוג על ידי ילד קטן, שברתי את כתף ימין ועד היום, למעלה מתריסר שנים אני סובלת מכאבי תופת. הבן ואשתו ובניהם הם חובבי כלבים וחתולים. באופן מקרי נפטרו הכלב והחתול שלהם כמעט ביחד. הבן השני, הוא הבן היחידי הגר באותו יישוב כמונו. שנינו עובדים אצלו באופן קבוע, כמעט בכל יום. הוא הביא את הכלבה ממקום שאת דברת עליו. באשר לתהליך ההשכבה - השיר הנהדר ששמעתי אצלך לא עובד שם. שם יש שלושה - בן 9 - מרדים עצמו לבד בקריאת ספר. בן 6 - חייב לקרוא סיפור לילה איתי, ואחרונה חביבה הבת, בת שלוש - היא חייבת סיפור על ימים שעברו וגם שירים מאותם הימים. בסיפורים - אני ממש אלופה, אבל בשירה אני מרדימה כלבים, אולי הם לא עומדים בזיוף...שוב - תודה.
        7/4/14 19:53:

      צטט: דוקטורלאה 2014-04-02 17:12:24

      ראשית, נהניתי מאד מכל הטכסט.
      שמחה
      שנית, לא נפל לנו אף פעם בוקסר. אנחנו גידלנו רק כלבים גדולים, כולם זכרים, והכל במקרה.
      בוקסר נחשב לכלב גדול, לא ענק, אבל 50-60 קילו בהחלט נחשב גדול.
      קבלנו אותם מכל מיני מקומות. אבל בוקסר לא היה.
      גם אצלי, זרקו לנו אותו כגור למרפסת לא יודעים מי זה וכיון שזה היה ביומולדת שלי פחדתי שלא לאמץ אותו, נכנס לי כזה ג'וק לראש...
      די הצטערנו, והתנחמנו במה שיש.
      כל כלב זה טוב בבית ולמשפחה, באמת שלא חשוב הגזע והמראה, ממש לא.
      עכשיו הבנים עוסקים בנושא. אחד, שגידל כלבה גולדן רטריבר והלכה בימים אלה לעולמה, מחפש תחליף, ולא מגלה את הסוג של הכלב.
      שלא יחפש תחליף ולא יחליט מראש מה הוא רוצה, שיגש לעמותות הרבות למען בעלי חיים, יסתכל לכלבי בעיניים ופשוט יחליט עם מי הוא יוצר קשר.
      השני - הביא כלבה חמודה, רזה, ללא זהות ברורה. היא מתוקה מאד. השבוע הרדמתי את שלושת הילדים שלו בשירה (לפי בקשת ההורים והילדים) והראשונה נרדמה הכלבה... עד עתה צוחקים עלי.

      אוי זה קטע נפלא, שיר ערש שבסוף נרדמה ממנו הכלבה....חמוד.

       

      הנה דוקטורלאה של שירי הערש

      הנה שיר ערש שאני מאד אוהבת

      ''


        7/4/14 19:46:

      צטט: אורי אביבי 2014-04-02 15:31:56

      איזה כיף זה ככה

       

      כן, אני אוהבת כשהתגובות אמיתיות, מהלב והבטן, ואת זה אפשר להשיג או מבעלי חיים או להבדיל מילדים - אלה פחות "מקולקלים"...''


        7/4/14 19:44:

      צטט: נעם דימנט 2014-04-02 14:45:10

      שלא יעלה בדעתך להשתעשע עם הצועק למרות הסדקים הראשונים.....

       

      איזו תגובה ונקודת השקפה מקורית הרבצת כאן.

      האמת, בסיטואציה הזו לא היה לי שום רצון, אך אני רגילה להתמודדות עם אנשים בעלי תגובות לא נעימות מאז ילדות, בנוסף יש לי נסיון רב עם כאלה בשל הפעילות למען בעלי חיים, מישהו אחר בטח היה נורא מתפדח....

      ''

        7/4/14 19:40:

      צטט: אזוטריקה-יומן לימוד 2014-04-02 14:41:11

       

      בכלבים יש אינטליגנציה הניתנת לאילוף.

      כשהם בבית האדם, הם יודעים ללמוד אותו ולהשתלב.

      חיבור פנטסתי ולא רק כשעשוע.

      עד היום במקומות מסויימים בעולם, הם חלק ממשפחת האדם וכוח עזר לו..

      תודה, נהניתי לקרוא.

      -

      תודה, שמחה שנהנית.

      זה תלוי כמובן בשאלה של גישה ואיך אתה רואה את הדברים.

      אני מראש לא מחפשת "לאלף" ו/או להתאים אותם לצרכים שלי, או לעשות בהם שימוש, כן חיובי בעיני להשתמש בזה כדי לעזור להם להשתלב, פשוט כדי שיהיו להם בתים חמים ואוהבים ושלא ימצאו עצמם נטושים ברחובות וגרוע מזה.

      ''

        6/4/14 22:49:

      צטט: קנולר 2014-04-02 12:46:42

      בדרך כלל העניין שלי מתמצה בחיות אדם בלבד. אבל כתבת כל כך יפה ובעיקר על ההשפעה של החיוך שלך על הבריון, ובעקיפין התיקון שבא באמצעות הכלב. מאד אהבתי.

      -

      אצלי אין הבדל בין לבין, גם בעל חיים וגם בן אדם צריך להרוויח את תשומת הלב ואהבה שלי בכבוד.

       

      אני שמחה שראית זאת אכן כפי שהתכוונתי.

      אומרים לי שאני כותבת הרבה על בעלי חיים, אך לפעמים בדיוק כמו שאמרת זה רק האמצעי להמחשה.

      ''

        6/4/14 22:45:

      צטט: נועהר 2014-04-02 10:22:31

      מקסים...והעלה חיוך גדול על פני...

      את נהדרת..ואני אוהבת לקרוא אותך..

       

      תודה רבה

      ''

        6/4/14 22:41:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2014-04-02 09:00:17

      תודה, חג שמח! http://cafe.themarker.com/post/3077899/ (נא לקחת ברוח טובה)

       

      ?

      חג שמח גם לך מכבית

        6/4/14 22:39:

      צטט: ~בועז22~ 2014-04-02 05:48:21

      וקייסי שלנו מצא play mate בצורת גורה של בוקסר ננסי. והיא מראה לו מהיכן משתין הבוקסר, כלומר - הבוקסרית..., מצחיק לראות את שניהם מתגוללים זה על זו בדשא...

      -

      אח.....הקמצנות אם כל חטאת.....תמונות יש של הכיף הזה?   צוחק

       

        6/4/14 20:09:

      צטט: * חיוש * 2014-04-02 00:36:17

      בונבוניטה יקרה לליבי נשיקה

      הפוסטצ'יק הקטן שלך העלה חיוך על שפתיי(-:

      ונידמה שכן..... הצלחת לרכך את הרגזן שצעק עלייך.

      בכללי - נהנתי יחד איתך עם אותו בוקסר חמוד.

      במשפחה שלי גידלו ואוהבים רוטוויילרים גם אחותי וגם בתי.

      ואני תמיד טוענת שהבעלים הם אלו הגורמים לכלבים האלו להיחשב כמסוכנים

      * חיבוקים אוהבים ונשיקות חמות לליבך

      ---

      הקטע שזה התפלק לי כזה, בלי כוונה. הייתי כל כך בכיף עם הכלבון המגודל המשגע הזה,,,,אם הייתי במצב רגיל הייתי בטח מקללת אותו חזרה והיה בלגן...

      ''

        6/4/14 14:23:
      תודה על הפוסט המלבב שהעלה חיוך על שפתי, בונבונייטה. חג חירות שמח!
        6/4/14 03:31:
      "מענה רך ישיב חימה" - תמיד. חג שמח
        5/4/14 14:44:
      כוחו של חיוך להמיס לב של אבן, ולבבות של מי שאינם חובבי כלבים. פעם חשבתי שאופיו של כלב הוא נגזרת של אופי בעליו, ואת למעשה טוענת שאופיו של הכלב הוא מולד ותלוי גזע.
        5/4/14 10:17:
      אשריך שאת אוהבת כלבים .לא אוהבת ויותר נכון מחבבת .אתמול יצא לי להיות גיבורה ליטפתי כלב גדול מידה עם פרווה שעונה לשם בלנקו ..........ובכל זאת מיציתי ........לא אוהבת .לא אוהב .מתרחקת כשאני לבד מהחיה ......ותודה לך על פוסטציק קטן ונחמד .
        5/4/14 02:45:

      כתבת שפתיים משורבבות וכלב לא יפה. ושמת תמונה של יצור מתוק להפליא.

      אז קראתי את התגובות. והבנתי שאני לא היחידה לא הבינה כלום. (כנראה) כי ממה שהסבירו לי.

      בוקסר זה כלב שגדל לגדול די גדול. ומה שאת פגשת. <כתבת לבן> זה בכלל לבקן. 

      איך הוא יכל להיות חמוד. איך??? לא מבינה.. לא מבינה.. נבוך

        4/4/14 14:16:
      יפה
        4/4/14 07:02:
      אם את מצליחה לרכך בוקסר, אז מה זה בני אדם לעומתו....? נחמד.
        3/4/14 20:04:
      אהבתי
        3/4/14 12:47:
      לא הכי קצר, בהחלט משעשע.
        3/4/14 12:46:
      סיפור נחמד. חותם בשתי ידיים על השורה התחתונה. כל טוב, עמוס.
        3/4/14 10:15:

      ליקוקים ונישוקים עם בוקסר צעיר על המדרכה,

      נו לא פלא שהיו תגובות מהקהל...

      ''

        3/4/14 09:38:
      גרמת לי לצחוק על הבוקר ולרצות לחבק איזה בולדוג שמנמן ועצלן, האהבה שלי..
        3/4/14 00:30:

      ''

       

      פני הדור כפני הכלב

        2/4/14 22:08:
      יפה מאוד שיש לך אהבה כזאת לכלבים, אני פשוט מלטף אותם בקטנה וממשיך כרגיל, למרות שאני מודע לכך שזאת חיית מחמד מקסימה.
        2/4/14 20:31:
      נחת... היית גדולה והכלב כנראה לא פחות. יישר כח לשניכם - ולקשר...
        2/4/14 20:31:

      גם לי יש חולשה לבוקסר, בוקסר שורטס, ויותר נכון - בוקסר בריפס:

       

      ''

        2/4/14 17:59:
      יופי של מפגש, והפוסט מרענן
        2/4/14 17:12:
      ראשית, נהניתי מאד מכל הטכסט. שנית, לא נפל לנו אף פעם בוקסר. אנחנו גידלנו רק כלבים גדולים, כולם זכרים, והכל במקרה. קבלנו אותם מכל מיני מקומות. אבל בוקסר לא היה. די הצטערנו, והתנחמנו במה שיש. עכשיו הבנים עוסקים בנושא. אחד, שגידל כלבה גולדן רטריבר והלכה בימים אלה לעולמה, מחפש תחליף, ולא מגלה את הסוג של הכלב. השני - הביא כלבה חמודה, רזה, ללא זהות ברורה. היא מתוקה מאד. השבוע הרדמתי את שלושת הילדים שלו בשירה (לפי בקשת ההורים והילדים) והראשונה נרדמה הכלבה... עד עתה צוחקים עלי.
        2/4/14 16:48:
      יופי!!!!
        2/4/14 15:31:

      איזה כיף זה ככה

       

       

        2/4/14 14:55:
      יופי, חם, משעשע ואנושי
        2/4/14 14:45:
      שלא יעלה בדעתך להשתעשע עם הצועק למרות הסדקים הראשונים.....

       

      בכלבים יש אינטליגנציה הניתנת לאילוף.

      כשהם בבית האדם, הם יודעים ללמוד אותו ולהשתלב.

      חיבור פנטסתי ולא רק כשעשוע.

      עד היום במקומות מסויימים בעולם, הם חלק ממשפחת האדם וכוח עזר לו..

      תודה, נהניתי לקרוא.

        2/4/14 12:46:
      בדרך כלל העניין שלי מתמצה בחיות אדם בלבד. אבל כתבת כל כך יפה ובעיקר על ההשפעה של החיוך שלך על הבריון, ובעקיפין התיקון שבא באמצעות הכלב. מאד אהבתי.
        2/4/14 10:22:

      מקסים...והעלה חיוך גדול על פני...

      את נהדרת..ואני אוהבת לקרוא אותך..

      תודה, חג שמח! http://cafe.themarker.com/post/3077899/ (נא לקחת ברוח טובה)
        2/4/14 05:48:
      וקייסי שלנו מצא play mate בצורת גורה של בוקסר ננסי. והיא מראה לו מהיכן משתין הבוקסר, כלומר - הבוקסרית..., מצחיק לראות את שניהם מתגוללים זה על זו בדשא...
        2/4/14 00:36:

      בונבוניטה יקרה לליבי נשיקה

      הפוסטצ'יק הקטן שלך העלה חיוך על שפתיי(-:

      ונידמה שכן..... הצלחת לרכך את הרגזן שצעק עלייך.

      בכללי - נהנתי יחד איתך עם אותו בוקסר חמוד.

      במשפחה שלי גידלו ואוהבים רוטוויילרים גם אחותי וגם בתי.

      ואני תמיד טוענת שהבעלים הם אלו הגורמים לכלבים האלו להיחשב כמסוכנים

       

      * חיבוקים אוהבים ונשיקות חמות לליבך