אתמול ראיתי את התוכנית של מיקי חיימוביץ על ילדי המסתננים שגורשו חזרה לסודן ומצאו עצמם בתנאים קשים מאוד ואני לא מתבייש לומר שבכיתי כמו ילד קטן. היה ממש קשה לראות עד כמה קשה לילדים התמימים שלא עשו רע לאיש לחזור לסביבה המקורית מחד אך הכול כך זרה למה שהם התרגלו בשנים בהם הם חיו בישראל (חלקם נולדו בישראל) מאידך. אני חושב שכל אדם באשר הוא אדם כאשר הוא רואה את הדברים ללא ניסיון להגן על עמדה כזו או אחרת הוא נשבר, הוא מזדעזע עד כמה הפערים גדולים וליבו נחמץ.
התמונה נלקחה מאתר ynet
לא בטוח שהבנתי מה הייתה מטרת התוכנית, האם כמו תמיד להציג את ישראל כרשעים שמגרשים ילדים , להעלות את נושא מצבם הקשה של ילדי ותושבי אפריקה לאזרחי ישראל או סתם תפסו טרמפ על סיטואציה קשה שיכולה להביא רייטינג טוב בצורה הקלה ביותר "ילדים מסכנים" אבל אני שמח שראיתי את התוכנית כי היא בהחלט חידדה את דעתי בנושא המסתננים שלמרות הסיפור הקשה נשארה חד משמעית כי אין מקומם של המסתננים מאפריקה בישראל ואין ישראל אחראית לסבלם של תושבי העולם כולו. אני עדיין מאמין כי צריך למנוע מהם להסתנן לישראל בצורה לא חוקית , וגם כי צריך להמשיך להוציא את אלו שכבר הסתננו חזרה למדינות שלהם אך פתחה לי כמה תובנות בדרך שיש לעשות זאת:
1. אני מאמין כי צריך להיות רגיש וללמוד מהניסיון של הילדים הללו כי על מדינת ישראל להזדרז בהוצאת המסתננים ולא להתמהמה על מנת למנוע מילדים נוספים להיוולד ולהתרגל לחיים בישראל דבר שיקשה על עזיבתם והסתגלותם מחדש.
2. חשוב גם לקחת אחריות על אלו שאנו מסלקים במיוחד הילדים ולהכינם לקראת המעבר הקשה, במקום לתת להם כסף לשקול להשקיע כספים אלו דווקא בגופים שידאגו לקלוט את המסתננים חזרה במדינותיהם (כמו אותה פנימיה). אני חושב שמדינת ישראל טעתה שנתנה למסתננים להיכנס , וטעתה שהתשההתה בסילוקם ועל טעויות משלמים , ולכן כן יש להקצות כספים אלו בניסיון להגן על אותם אנשים (לפי קריטריונים של זמן שהייה כמובן) בחזרתם למדינות שלהם.
3 . ייתכן ומהטעות הזו צומחת גם הזדמנות למנף את אותם ילדים היום ומבוגרים לעתיד ביצירת גרעין אוהד למדינת ישראל שיוכל להוות גשר וקשר למדינת ישראל בעתיד. אני חושב שניתן לשקול על מעורבות של הסוכנות היהודית או גוף אחר שינסה להקים קהילה של "אפריקאים ישראלים" במדינות, לתמוך בהם דרך פרוייקטים של חקלאות, מסחר ומדע , לחזק אותם אל מול המדינות שלהם וגם להרוויח מזה בעתיד.
בכל מקרה אני דוחה מכל וכול את הביקורת שהושמעה, על כך שמוסרית אסור לנו לגרש אותם מישראל וכי עשינו להם עוול בזה שנתנו להם מקלט וחיים טובים ואז החזרנו אותם לגיהנום, להיפך לצד הסימפטיה והכאב על גורלם הקשה, הרגשתי גם גאווה כי ילדים אלו שחוו את שולי החברה הישראלים (בואו נזכור מדובק בילדים שגדלו בתנאי עוני בישראל) מתארים את ישראל כגן עדן.
חבל שאזרחי ישראל לא מבינים עד כמה טוב לנו, וכל הזמן מתלוננים ומשמיצים את המדינה, אולי צריך לשלוח כל ילד בישראל או אולי כל אזרח לחיות בעוני באפריקה על מנת שיחזור וינשק את אדמת ישראל ויעריך את מה שיש לנו. בטוח שצריך להראות כתבה זו ואחרות לילדים שלנו בבתי הספר גם בשכונות החזקות שיראו כמה טוב להם , ואולי גם לשכבות החלשות שיראו שעוני זה דבר יחסי, וגם הם שקשה להם עדיין יש להם הרבה יותר ממליוני אזרחים במדינות לא כלכך רחוקות מאיתנו.
אני גם גאה כי מדינת ישראל כן נתנה ונותנת למסתננים הזדמנות לחיות , להתארגן ולהתפתח , היא יכלה גם להתנהג כמו מדינות באירופה שמטביעות ספינות של פליטים או לירות בהם בגבול אך היא בחרה בדרך מוסרית ואסור שנשכח זאת ונאשים אותה : "בעיה שלכם , לא הרגתם אותם? אז תהפכו אותם לאזרחים".
אני גאה לחיות בגן עדן שנקרא "מדינת ישראל" ומודה על גורלי שנולדתי פה ולא באפריקה. |