כותרות TheMarker >
    ';

    החלום שלי

    החיים על הספקטרום.
    אני לא מאמינה שהם החיים שלי.

    חשופה

    20 תגובות   יום שישי , 4/4/14, 17:46

    קשה להתרומם ולהרגיש שניצחתי.

    שניצחתי את עצמי.

    ניצחתי את הכאב.

    ניצחתי את השיברון הזה מהחיים.

    ניצחתי את המכשולים.

    אז הגבר שנכנס אליי הכי עמוק לנשמה ולגוף לא רוצה לשמוע עליי יותר.

    לא מתעניין.

    לא כואב אותי.

    אז אני מדברת אליי ומסבירה שזה יעבור לי.

    שעברתי גירושים לפני שידעתי אותו ממש.

    שהילד לו פיללתי יצא ארוז עם קשיים.

    ושאם עברתי את כל זה.מה לי להלין על גבר?

    אבל אלוהים..

    הוא לא סתם גבר בשבילי.

    הוא היה החלום.

    החלום שבו אני מכירה מישהו שרואה אותי כמו שאני באמת.

    מישהו שפורט על נימי נפשי ומנגן עליהן.

    מישהו שמפיק ממני את הכי טוב מזוכך שיש בי לתת.

    איפה אני אמצא אחד כזה שיגרום לי להרגיש שאני יכולה על העולם?

    איפה אני אמצא מישהו שנוגע בי ככה?

    שגורם לי להרגיש שאני רוצה להבלע שם בין הזרועות האלה החזקות והמגוננות.

    כמו מעטפת של ביטחון.

    כמו חומה.

    איפה יהיה אחד שיגיד לי:"תהיי את כמו שאת חרמנית,עצבנית רגישה,עצובה ואת הכי יפה ככה"?

    אני בוכה כי קשה לי.

    אני נשברת.

    קמתי בבוקר והתאפרתי וצבעתי על פניי חיוך והלכתי להורים וצחקתי.

    יש לי אבא מדהים.

    איש יקר ואני רואה שכואב לו עליי.

    אני רואה את הלב שלו נחמץ כי אני כואבת את החיים.

    כי הילד שלי דורש המון.

    כי אני לבד.

    כי השעות אושר היחידות שלי נגזלו ממני כי התקרבתי אליו מ ידיי,כי זה נהיה קשה לו ,כי הוא התחיל אולי לאהוב אותי.

    האופן שבו הוא הרטיב אותי.

    התשוקה הזו לרצות אותו לספק אותו.

    איך שהוא היה מרים לי את השיער כדי לנשק אותי כשאני שוכבת על הבטן וכל הגוף שלו עליי.

    הרגשתי שאני שלו,רציתי להיות.

    הייתי אומרת:"תגיד שאני שלך".

    הוא היה עונה:"את רק שלי".

    הערבים האלה הבודדים שהייתי איתו עם פ' טענו אותי לשבועות של כוח.

    ואבא שלי הנהדר הוא היה רואה את זה.

    ועכשיו חזרתי משם מהוריי.

    והתקלחתי ארוכות עם נס קפה מונח על השיש של המקלחת.

    יצאתי עם שיער רטוב ופנים נקיות ואני יושבת בו והדמעות זולגות לי על המקלדת.

    כי זה קשה.

    קשה להחזיק חיוך ולדבר עם אנשים.

    ככה הייתי אצל ההורים ואז נכנסתי לפיפי והצצתי במראה שמולי.

    אני שומעת את רעש הפיפי ובוחנת את פניי.

    את העיניים הגדולות שלי וכמה שהן כואבות,מותשות.

    אני שומעת שיר של נינט "אם תבוא".

    שקט ויפה ועצוב.

    כמו מה שיש לי בלב.

    שקט עצוב.

    במקלחת דיברתי אל עצמי.

    אני תמיד עושה את זה.

    מדברת בשקט,מסבירה,מנחמת.

    אמרתי לי שהכל יהיה בסדר ושהבן שלי זה רק אתגר שאלוהים הניח על שולחני כי הוא יודע איזה עובדת חרוצה אני.

    אלוהים יודע שאני מסוגלת שאני הטובה ביותר.

    הוא נתן לי משימה להוציא ילד יפה וחייכן מהספקטרום.

    הוא יודע שאני אעמוד בזה.

    והלב שלי נשבר רק כדי שהוא יהיה שלם יותר כשהוא יחזור אליי ויבין שאני כן טובה,כן ראויה.

    זה יקרה.

    לא יכול להיות שלא.

    http://cafe.themarker.com/music/3082760/

    דרג את התוכן:

      תגובות (20)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/4/14 00:22:

      צטט: don - vetore 2014-04-25 19:37:21

      אהבה עיוורת היא האהבה הכי אומללה ,צאי מזה , כי לא שווה לסבול בגלל בנאדם אחר , אם הוא לא מרגיש כמוך , אז תחסכי לך כאב לב. .

       

      ומה עם אי אפשר לשחרר?

      מה עם ההרגשה הזו שבסוף זה כן יקרה?

        25/4/14 19:37:
      אהבה עיוורת היא האהבה הכי אומללה ,צאי מזה , כי לא שווה לסבול בגלל בנאדם אחר , אם הוא לא מרגיש כמוך , אז תחסכי לך כאב לב. .
        25/4/14 18:39:

      צטט: אבגי-כהן 2014-04-21 23:22:17

      אוףף...אבל כתבת מרגש ונוגע. ואמן ורק טוב יבוא לך במהרה. וגבר ראוי ונפלא!

       

      תודה מותק.

      נשיקות

        21/4/14 23:22:
      אוףף...אבל כתבת מרגש ונוגע. ואמן ורק טוב יבוא לך במהרה. וגבר ראוי ונפלא!
        21/4/14 22:51:

      צטט: נעמה לי 2014-04-08 22:48:39

      ברור שאת טובה וראויה ואם הוא לא יחזור זה כי הוא לא טוב ולא ראוי .

       

      הוא יחזור.

      הכל מת בי.

      אני רוצה לאהוב רק אותו.

        16/4/14 22:02:

      צטט: n1free 2014-04-08 21:56:05

      מותר לבכות.

      את חזקה מספיק כדי לתת לעצמך לבכות, כמה שצריך, בדרך להתחזקות והחלמה מהכאב הזה.

       

      אני בוכה המון.

      על הכל.

      אני רוצה לחזור להיות שמחה.

      לחזור להיות אופטימית.

        16/4/14 22:00:

      צטט: 77777777 2014-04-09 14:13:47

      מה שנעמה אמרה... וגם,לא אוהב לצטט את ה"אריסון", אבל השינוי מתחיל מבפנים. אם את תופסת עצמך כשווה וראוייה זה מקרין הלאה וסביב.

       

      תודה..

      אני עובדת על זה.

      כל הזמן.

        9/4/14 14:13:
      מה שנעמה אמרה... וגם,לא אוהב לצטט את ה"אריסון", אבל השינוי מתחיל מבפנים. אם את תופסת עצמך כשווה וראוייה זה מקרין הלאה וסביב.
        8/4/14 22:48:
      ברור שאת טובה וראויה ואם הוא לא יחזור זה כי הוא לא טוב ולא ראוי .
        8/4/14 21:56:

      מותר לבכות.

      את חזקה מספיק כדי לתת לעצמך לבכות, כמה שצריך, בדרך להתחזקות והחלמה מהכאב הזה.

        8/4/14 20:48:

      צטט: DesertEagle 2014-04-07 14:22:49

      צטט: מאריאנטואנט 2014-04-05 10:18:07

      צטט: ירח וכוכב 2014-04-05 07:03:43

      צטט: מאריאנטואנט 2014-04-04 22:22:10

      צטט: ירח וכוכב 2014-04-04 19:56:17

      את יכולה על העולם. נקודה. אל תפקידי את האושר שלך באדם זה או אחר. הבסיס לאושר שלך מתחיל בתוכך, אח"כ צרפי אלייך אנשים שתורמים לך ולא שגוזלים ממך אנרגיות. כתבת מאוד מרגש ואמיתי. שבת שלום:-)

       

      היי ירח,הרגשת פעם מובס?

       

      הייתה תקופה שהרגשתי שכל מה שבניתי מתפורר לי מבין האצבעות, שהגעתי למקום הכי נמוך שאפשר...לא לחינם לבלוג שלי קוראים 'צמיחה מהתחתית'...

      אני כבר נפלתי פעם.כשהתגרשתי הייתי הכי למטה שיש.

      הרגשתי אפס,כלום.

      הייתי תלושה.

      לא היה לי כסף ולא היה לי ידע איך מנהלים חיים לבד ועוד עם תינוק.

      רק היה לי אותי וידעתי שאני לא מסוגלת לספוג יותר שאני צריכה להרים את עצמי.

      את התרוממתי מכלום ובניתי אותי ואת הביטחון שלי.

      אבל אף אחד לא הכין אותי לעוד התרסקויות.

      מאיפה יש כוח למלא שוב את הלב בשמחה?

      הכח הזה הוא מהות החיים - שמו תקווה

       

       

      זה משפט יפה... "הכח הזה הוא תקווה".

      מאמצת אליי.

        8/4/14 20:47:

      צטט: עמי100 2014-04-07 09:51:23

      כאב עז ניבט מכתיבתך..אפילו הפסקת להאמין בעצמך...אך פה את טועה ...החיים מזמנים לנו הפתעות ויום אחד יגע בך כוכב המזל..והצחוק האמיתי יפרוץ מתוכך...רק תאמיני..

       

       

      אני באמת כואבת אבל אני גם יודעת לצחוק.

      המון.

      ושמחת החיים שלי נפגמה..

      אני רוצה אותה בחזרה.

        7/4/14 14:22:

      צטט: מאריאנטואנט 2014-04-05 10:18:07

      צטט: ירח וכוכב 2014-04-05 07:03:43

      צטט: מאריאנטואנט 2014-04-04 22:22:10

      צטט: ירח וכוכב 2014-04-04 19:56:17

      את יכולה על העולם. נקודה. אל תפקידי את האושר שלך באדם זה או אחר. הבסיס לאושר שלך מתחיל בתוכך, אח"כ צרפי אלייך אנשים שתורמים לך ולא שגוזלים ממך אנרגיות. כתבת מאוד מרגש ואמיתי. שבת שלום:-)

       

      היי ירח,הרגשת פעם מובס?

       

      הייתה תקופה שהרגשתי שכל מה שבניתי מתפורר לי מבין האצבעות, שהגעתי למקום הכי נמוך שאפשר...לא לחינם לבלוג שלי קוראים 'צמיחה מהתחתית'...

      אני כבר נפלתי פעם.כשהתגרשתי הייתי הכי למטה שיש.

      הרגשתי אפס,כלום.

      הייתי תלושה.

      לא היה לי כסף ולא היה לי ידע איך מנהלים חיים לבד ועוד עם תינוק.

      רק היה לי אותי וידעתי שאני לא מסוגלת לספוג יותר שאני צריכה להרים את עצמי.

      את התרוממתי מכלום ובניתי אותי ואת הביטחון שלי.

      אבל אף אחד לא הכין אותי לעוד התרסקויות.

      מאיפה יש כוח למלא שוב את הלב בשמחה?

      הכח הזה הוא מהות החיים - שמו תקווה

        7/4/14 09:51:
      כאב עז ניבט מכתיבתך..אפילו הפסקת להאמין בעצמך...אך פה את טועה ...החיים מזמנים לנו הפתעות ויום אחד יגע בך כוכב המזל..והצחוק האמיתי יפרוץ מתוכך...רק תאמיני..
        5/4/14 10:18:

      צטט: ירח וכוכב 2014-04-05 07:03:43

      צטט: מאריאנטואנט 2014-04-04 22:22:10

      צטט: ירח וכוכב 2014-04-04 19:56:17

      את יכולה על העולם. נקודה. אל תפקידי את האושר שלך באדם זה או אחר. הבסיס לאושר שלך מתחיל בתוכך, אח"כ צרפי אלייך אנשים שתורמים לך ולא שגוזלים ממך אנרגיות. כתבת מאוד מרגש ואמיתי. שבת שלום:-)

       

      היי ירח,הרגשת פעם מובס?

       

      הייתה תקופה שהרגשתי שכל מה שבניתי מתפורר לי מבין האצבעות, שהגעתי למקום הכי נמוך שאפשר...לא לחינם לבלוג שלי קוראים 'צמיחה מהתחתית'...

      אני כבר נפלתי פעם.כשהתגרשתי הייתי הכי למטה שיש.

      הרגשתי אפס,כלום.

      הייתי תלושה.

      לא היה לי כסף ולא היה לי ידע איך מנהלים חיים לבד ועוד עם תינוק.

      רק היה לי אותי וידעתי שאני לא מסוגלת לספוג יותר שאני צריכה להרים את עצמי.

      את התרוממתי מכלום ובניתי אותי ואת הביטחון שלי.

      אבל אף אחד לא הכין אותי לעוד התרסקויות.

      מאיפה יש כוח למלא שוב את הלב בשמחה?

        5/4/14 07:03:

      צטט: מאריאנטואנט 2014-04-04 22:22:10

      צטט: ירח וכוכב 2014-04-04 19:56:17

      את יכולה על העולם. נקודה. אל תפקידי את האושר שלך באדם זה או אחר. הבסיס לאושר שלך מתחיל בתוכך, אח"כ צרפי אלייך אנשים שתורמים לך ולא שגוזלים ממך אנרגיות. כתבת מאוד מרגש ואמיתי. שבת שלום:-)

       

      היי ירח,הרגשת פעם מובס?

       

      הייתה תקופה שהרגשתי שכל מה שבניתי מתפורר לי מבין האצבעות, שהגעתי למקום הכי נמוך שאפשר...לא לחינם לבלוג שלי קוראים 'צמיחה מהתחתית'...

        4/4/14 22:22:

      צטט: HagitFriedlander 2014-04-04 20:21:04

      הייתם סוג של יחד...ועכשיו קבלי חיבוק והרבה עידוד ליחד שלך עם עצמך ועם משפחתך ולראויים לאהבתך!

       

      תודה מאמוש.

        4/4/14 22:22:

      צטט: ירח וכוכב 2014-04-04 19:56:17

      את יכולה על העולם. נקודה. אל תפקידי את האושר שלך באדם זה או אחר. הבסיס לאושר שלך מתחיל בתוכך, אח"כ צרפי אלייך אנשים שתורמים לך ולא שגוזלים ממך אנרגיות. כתבת מאוד מרגש ואמיתי. שבת שלום:-)

       

      היי ירח,הרגשת פעם מובס?

        4/4/14 20:21:
      הייתם סוג של יחד...ועכשיו קבלי חיבוק והרבה עידוד ליחד שלך עם עצמך ועם משפחתך ולראויים לאהבתך!
        4/4/14 19:56:
      את יכולה על העולם. נקודה. אל תפקידי את האושר שלך באדם זה או אחר. הבסיס לאושר שלך מתחיל בתוכך, אח"כ צרפי אלייך אנשים שתורמים לך ולא שגוזלים ממך אנרגיות. כתבת מאוד מרגש ואמיתי. שבת שלום:-)

      ארכיון

      פרופיל

      מאריאנטואנט
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין