בימים אלו הגיע המו"מ לשלב משבר ביחסים בין ישראל לפלסטין, שבא בעקבות חוסר ההתקדמות במו"מ והיתקעות כמעט בכל סעיפיה שעל השולחן, זמן טוב לבחון את מהות המו"מ מהצד, לפחות מנקודת מבט ישראלית. הדבר המשמעותי בעיני הישראלים היא כוונותיהם האמיתיות של הפלסטינים בנושא הנקרא: ש-ל-ו-ם. את הדרישה של סיום הסכסוך הפלסטינים אינם דוחים, לפחות לא על הסף, אך הם דואגים לרוקן אותה מכל משמעות. אינם מוכנים לוותר על זכות השיבה ואינם מוכנים להגדרת ישראל כמדינה יהודית. אז אנו הישראלים שואלים עד כמה הפלסטינים רציניים באמת בנושא השלום, דעתי שהם לגמרי לא רציניים ולמעשה הבעיה שהם גם מנותקים לחלוטין מן ההוויה המערבית שיודעת לחיות בדו קיום בין כל הדתות לעומת העולם הערבי המוסלמי שאינה משאירה מקום ללא מוסלמים, ואינה מקבלת מדינות כאלו במרחב שלהן, זו נקודה שאין נותנים את הדעת עליה דיו. זה כל הסיפור וזה שורש הסכסוך. רק הפנמה בנושא זה תביא לשינוי. ישנו גם ענין המנהיגות, יש רק דבר אחד שאפשר לומר לזכותו של אבו מאזן, וזה שהוא שולל אלימות (גם בעתיד), בניגוד גמור לקודמו בתפקיד. אבל זה באמת הדבר היחיד, והוא הוכיח, פעם אחר פעם, כי התפקיד להביא לשלום ולרעיון 2 מדינות ל-2 עמים גדול עליו בכמה מספרים. צריך לציין כי המנהיגות הפלסטינים מורכבת מאותם אנשים כבר זמן רב, רב מדי. בישראל יש תחלופה בריאה של ממשלים לאורך השנים, ברשות הפלסטינים אין וגם אין רעיונות חדשים, הרשות בנויה כך שלא ניתן לשנות מאום בתפיסה הפוליטית שלהם, אין שם שום מקום לרעיונות שונים. גם ההסתה בקרבם נגד ישראל ההולכת וגוברת משפיעה מאוד על הרחוב הפלסטיני, תרומתה הרסנית ביותר ליחסים הרעועים ממילא בין הצדדים. איני סבורה שיש לישראל ממה לחשוש מצעדים עתידיים של הרשות בזירה הבינלאומית הכוללת פנייות לבית הדין הבינלאומי בהאג, גם לישראל יש קייס שם, והרבה, הרבה מאוד. פניות ל-15 אמנות בינלאומיות יכולות לפעול נגדם כבומרנג, זהו חרב פיפיות שלא תועיל להם.
במילים אחרות: זו לא בעיה של חוסר אמון בין 2 הצדדים, כפי שהתנסחו האמריקאים בימים האחרונים (בעצם זה ניסוח דיפלומטי המבטא תסכול עמוק בקרבם לנוכח עוצמת הסכסוך ושורשיו) , מתוך הימנעות לצאת בהאשמות כנגד צד זה או אחר, גם אם ברור שאחד הצדדים אשם הרבה יותר מן השני, וגם מתוך תקוה שהמו"מ יתחדש בזמן הקרוב.
הבעיה היא אי רצון להגיע לשלום אמת ומוטיבציה להמשיך בדה לגיטימציה לישראל. |
תגובות (29)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ובהמשך - הסנקציות שביבי מכין לפלסטינים
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/571/548.html
הבעיה ב"משא ומתן" עם נציגי העם שלא היה מעולם ("פלסטיני") לבין ישראל, נעוצה במנהיגות, או ליתר דיוק, בבנג'מין נתניהו. נתניהו מראה כישורי מנהיגות ברמת האפס. בנוסף, וזה המסוכן, הוא נוהג בטיפשות לא מובנת: משחרר רוצחים כדי לא "להקפיא" את הבנייה... התוצאה - הרוצחים כבר בביתם צוהלים וחוגגים, וביבי נבהל ועוצר את הפעימה הרביעית... איפה השכל, איפה ההיגיון? העיקר שמראים לנו מי כאן הבוס כשזה נוגע לשקיות חלב....
במקומות אחרים בעולם אכן היו יוזמות טלוויזיוניות לשמוע ילדים משני צידי הקונפליקט, למשל ביוגוסלביה ובריה"מ.
זה לא בדיוק שיחות, ומה המטרה של שיחות? אם נכון מה שאת אומרת על הילדים, אז זה עגום ביותר, ודור ההורים נכשל, אין מי להאשים.
מה מטרה של משחק שח מט - ספורט?
אני רוצה להדגיש שהעולם צועד לשינויים כל כך גדולים שקשה לנו להעריך מה טוב ורע, מספיק לחיות בארה"ב או בסין כמה שנים כדי להבחין בזה.
קודם כל, על סמך אמירותיו בעבר שהוכחו כנכונות והצהרותיו בגנות הטרור מתוך הבנה כי הן מזיקות לאינטרס הפלסטיני ומסיבה זו אין לחשוד בו כי ישנה את דעתו בנושא.
* שבתי ובאמתחתי כוכב אהבה
ושבוע טוב ומבורך לכולנו (-:
יש אמון מוחלט למי שעיניו בראשו
מי שקורא רחובות ושאר מקומות כתואר הערכה לרוצחים ...כנראה אינו חושב על "השלמה" עם ישראל........... במילה "שלום"
מי שנותן פנסיה גדולה לרוצחי ילדים ...הוא כנראה לא מגנה טירור
מי שמימן את רציחת ספורטאי ישראל באולימפיאדת מינכן ...איננו מבדיל בין מאבק צבאי לאזרחי.
ומי שתואר הדוקטורט שלו מהותו הכחשת השואה, כנראה שאפילו לא מתבייש בתובנותיו.
אז אם בקולם הם משבחים טירוריסטים, בכספם הם מפרנסים טירוריסטים, ובכל פורום הם דורשים שיחרורם...
אז הצד השני לא באמת מתכוון לגנות טירור
אם יש להם חוצפה לדרוש מדינה ערבית נוספת...אבל לא מכירים במדינה יהודית....
אז הם מדברים על מדיניות השלבים
הרמזור לא יהיה יותר אדום ממה שהוא הרגע
שמעון
אם נלך כמו שאתה אומר, על הסכם ביניים כלשהו, הרי שתימשך הדה לגיטימציה לישראל והפלסטינים ימשיכו להתחמק מהכרה בישראל, ואת זה אסור להרשות. דווקא במצב הזה שהם סובלים ישנה אפשרות (גם אם קלושה) לאלץ אותם לנקוט בצעדים חיובים אמיתיים, בסיטואציות אחרות הם לא היו חולמים כלל ללכת להסכם שלום.
הדור של אבו מאזן ועראפת "שרוף".
שום ישועה לא תצמח ממישהו שגבל בצילו של הראיס..
אותן השיטות, אותם הטריקים.
לו רצה היה מיישם את ההסכם עם ביילין כבר לפני עשור.
מה שמוצע לו כיום דומה למה שביילין סיכם איתו ב 1994.
http://www.heskem.org.il/sources-view.asp?id=716&meid=43
מרק.
בוקר ניפלא של שבת ציונה יקירתי
אני לא ביחסים טובים עם כלכלה ביטחון ופוליטיקה
ואין לי מה לכתוב מלבד שאני כתושבת הדרום לא מאמינה שיהיה אי פעם שלום
ובינתיים רק דורשים עוד ועוד מאיתנו ודי! - המשחק הזה כבר יצא מכל החורים! (-:
חיבוקים אוהבים ושבת נהדרת
ועוד אשוב ( אין כוכבים במלאי )