כותרות TheMarker >
    ';

    חביתה

    רשימות מהמחבת, מהלב ומעוד מקומות - בקצור, קולינריה ספרותית וחיים

    0

    מה נשתנה הלילה הזה - הרהור על שחרור

    76 תגובות   יום שבת, 5/4/14, 19:14

    בעקבות שלושה קטעים

    1. שחרור העבד מתוך ההגדה: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו, כאילו הוא יצא ממצרים".

       

      לפי ההגדה לא די בסיפור יציאת מצרים, ההגדה מחייבת את מה שמעבר לה, את המעורבות ואת ההזדהות הרגשית האישית של כל עורך ומשתתף בסדר עם מי שיצא מעבדות לחרות, עם מי שהעז להפר את חוקי העבדות ויכול להם. בעצם, אני שומעת בהגדה, דווקא תחת כסותו של "הסדר" את הקריאה לחוסר סדר, קריאה לשינוי, לפריקת עול עבדות, לשחרור, לפתיחת אשנב, לראיית האחר, שעדיין לא יצא לחרות.

      החובה להזדהות עם העבד בטרם יציאתו מעבדות לחרות, מקבילה בעיני לחובה לא להתעמר בגר ואיננה נחלתה של ההגדה בלבד, אלא היא המשכה של חובה מוסרית המוטלת על האדם, לא רק בפסח אלא בכל ימות השנה. "וגר לא תונה ולא תלחצנו, כי גרים הייתם בארץ מצרים". התורה מזהירה על היחס לגר שלושים ושש פעמים!

       

      אז בואו נזדהה. לרגע נהיה במקומם של העבדים של ימינו, נזיע במקומם של העובדים הזרים למשל, שעובדים שעות בתנאים בלתי נאותים במקרה הטוב ובתנאים לא אנושיים, ללא טפול רפואי, לא אחת עד כיליון הגוף ועד מוות.

       

      בואו נזדהה לרגע עם מי שקרויים, כתוצאה מתעמולה של פקידי שלטון "המסתננים", בואו נתנער מהתואר הנבזי, בואו נקרא להם בשמם האמיתי "מבקשי מקלט", שברחו ממקומות של תופת. אמנם הם הגיעו לפה באופן לא חוקי, אבל הם לא פשעו. אין לכלוא אותם בבתי סוהר, גם אם שמם של אלה כובס. אם הגיעו לכאן וכל עוד הם פה, יש לאפשר להם להתפרנס, אחרת יפשעו.

      במקום לייבא עובדים זרים, אפשר לתת להם להתפרנס ולבצע באופן מוסדר את עבודותיהם של העובדים הזרים. גם אנחנו היינו פעם ולא מזמן כל כך מבקשי מקלט.

       

      2. שחרור האדם על ידי היכולת לתת ולחלוק

         רגע השחרור ממחנה ריכוז נאצי, אחרי תשעה חודשים שבהם כמעט קיפח המסַפֵר את חייו. מתוך ספרו של רובר אנטלם "המין האנושי", הוצאת עם עובד. כך, ברגע השחרור, מסיים אנטלם, (שהיה לוחם רזיסטנס, נתפס ונכלא על ידי הגסטפו,) את ספרו:

         

         "האור כבוי עכשיו. גם על הספסל הזה אני לא יכול להשתרע, מכיוון שעוד אנשים יושבים עליו.

        על ידי יושב צל עם בדל סיגריה אדום. מפעם לפעם שאיפה מאירה פֶה ואף, כמו איזה פנס רחוק.

        הגחלת התרחקה מהפה, והוא נבלע שוב בחשכה. היא מתקרבת אלי. אני לא שם לב. מרפק דוחק בזרועי. הגחלת מתקרבת. אני לוקח את הסיגריה ומוצץ שתי מציצות. היד לוקחת אותה בחזרה.

        "תודה."

        המילה הראשונה. הייתי לבדי. אפילו לא ידעתי שהוא קיים. למה הסיגריה הזאת לקראתי?

        אני לא יודע מיהו. הגחלת חוזרת ומאדימה בפיו, ואז מתרחקת ממנו ומתקרבת שוב אלי. מציצה. אנחנו יחד, הוא ואני: אנחנו מוצצים מאותה הסיגריה. הוא שואל:

        "Franzose?"

        "Ja", אני עונה.

        הוא שואף מהסיגריה. מאוחר. שום רחש לא נשמע עוד בחדר. אלה שיושבים על הספסל לא ישנים, אבל שותקים, אני שואל בתורי:

        "Rusky?"

        "Ja".

        הוא מדבר ברכות. הקול שלו נשמע צעיר. אני לא רואה אותו.

        "Wie alt?" (בן כמה?).

        "Achtzehn" (בן שמונה עשרה).

        הוא מגלגל קצת את הר'. שקט משתרר בזמן שהוא מוצץ מהסיגריה שלו. אחר כך הוא מושיט לי את הבדל, ונעלם שוב בעלטה. אני שואל מנין הוא.

        "סבסטופול."

        בכל פעם הוא עונה ברצון, ובחשכה הזאת, זה כאילו הוא מספר את סיפור חייו.

        הסיגריה כבתה. לא ראיתי אותו. מחר לא אכיר אותו. צל גופו נרכן, עובר רגע. נחירות בוקעות מהפינה. גם אני נרכן. שום דבר לא קיים עוד מלבד האיש שאני לא רואה. יד הונחה על כתפו.

        בלחש:

        "Wir sind frei" (אנחנו חופשיים).

        הוא מזדקף. הוא מנסה לראות אותי. הוא לוחץ את ידי.

        "Ja".

         

        אנטלם בוחר לתאר את רגע השחרור מהשבי, כשיבה אל האחר, כהיפתחות אל האחר, כרגע של נתינה ולו של בדל סיגריה, של בדל אור בחשכה, מגע זרוע, כתף, שיבת התקווה, שיבה לרגע הנתינה. השיבה למצב האנושי, שבו אדם יכול לתת לזולתו. השיבה לנתינה, זו שנמנעה מאסירי המחנה. למרות החושך השורה סביב, למרות השוני בין הצרפתי והרוסי, למרות שאין הצרפתי והרוסי יודעים האחד את שפתו של האחר, למרות שאין הם רואים זה את פניו של זולתו, הם מצליחים להידבר ובשפתם של הרוצחים דווקא, כמו ניצח הטוב האנושי הפשוט, הישיר, החולק את בדל הסיגריה עם הזולת, את הרשע.

         

        3. שחרור האלוהים מן האדם

        לפי שירו של ריינר מרייה רילקה , Du musst nicht bangen, Gott

        ("אינך צריך לדאוג, אלוהים")

         

        בשיר המצוטט כאן בגרמנית וגם בתרגום האנגלי (לצערי לא מצאתי לו תרגום לעברית) רילקה מרגיע את אלוהים, משחרר אותו, מדאגה, מנכּוס, מבעלותם של בני האדם, מן המתפללים אליו, מפני הפונים אליו ומשייכים אותו אליהם. משחרר אותו לחופשי מכבלי בני האדם, מידיהם ומחשבותיהם של אלו האומרים, חיי, בעלי, אשתי, הכלב שלי, הילד שלי, העץ, הפרי שלי, האלוהים שלי.

        ההיפוך בשיר מרתק ואירוני, במקום לפנות לבני האדם ולבקש מהם שלא לבעול את העולם ואת אלוהים, הוא פונה אל האלוהים ומנסה להרגיעו. משכנע אותו ברכות, שהוא שייך לעצמו, למהותו בלבד, כמו כל מה ומי שבעולם, ששייך רק לעצמו ולא ניתן לבעילה.

         

        חג חרות שמח

         

         

        Du musst nicht bangen, Gott

         

        Du musst nicht bangen, Gott. Sie sagen: mein
        zu allen Dingen, die geduldig sind.
        Sie sind wie Wind, der an die Zweige streift
        und sagt: mein Baum.

        Sie merken kaum,
        wie alles glüht, was ihre Hand ergreift, –
        so dass sie's auch an seinem letzten Saum
        nicht halten könnten ohne zu verbrennen.

        Sie sagen mein, wie manchmal einer gern
        den Fürsten Freund nennt im Gespräch mit Bauern,
        wenn dieser Fürst sehr groß ist und – sehr fern.
        Sie sagen mein von ihren fremden Mauern
        und kennen gar nicht ihres Hauses Herrn.
        Sie sagen mein und nennen das Besitz,
        wenn jedes Ding sich schließt, dem sie sich nahn,
        so wie ein abgeschmackter Scharlatan
        vielleicht die Sonne sein nennt und den Blitz.
        So sagen sie: mein Leben, meine Frau,
        mein Hund, mein Kind, und wissen doch genau,
        dass alles: Leben, Frau und Hund und Kind
        fremde Gebilde sind, daran sie blind
        mit ihren ausgestreckten Händen stoßen.
        Gewissheit freilich ist das nur den Großen,
        die sich nach Augen sehnen. Denn die andern
        wollens nicht hören, dass ihr armes Wandern
        mit keinem Dinge rings zusammenhängt,
        dass sie, von ihrer Habe fortgedrängt,
        nicht anerkannt von ihrem Eigentume,
        das Weib so wenig haben wie die Blume,
        die eines fremden Leben ist für alle.

        Falle nicht, Gott, aus deinem Gleichgewicht.
        Auch der dich liebt und der dein Angesicht
        erkennt im Dunkel, wenn er wie ein Licht
        in deinem Atem schwankt, – besitzt dich nicht.
        Und wenn dich einer in der Nacht erfasst,
        so dass du kommen musst in sein Gebet:

        Du bist der Gast,
        der wieder weiter geht.

        Wer kann dich halten, Gott? Denn du bist dein,
        von keines Eigentümers Hand gestört,
        so wie der noch nicht ausgereifte Wein,
        der immer süßer wird, sich selbst gehört.

         

        You mustn’t worry, God

        Translated by Edward Snow 

         

         

        You mustn’t worry, God. They say mine
        to all patient, unprotesting things. 

        They’re like the wind that gusts through branches
        and says my tree. 

        They scarcely notice
        how everything their hand reaches for
        burns bright: they couldn’t hold
        even its outmost edge and not be singed. 

        They say mine as sometimes among villagers 
        one talking will call the prince his friend,
        especially when this prince is very great—and far away.
        They say mine of their foreign walls
        and know nothing of their house’s lord.
        They say mine and claim possession
        (though each thing shuts at their approach)
        the way some arrant charlatan
        might call the sun and lightning his.
        So they say: my life, my spouse,
        my dog, my child, and know quite well
        that all of them—life, spouse, dog, and child
        are foreign forms they sometimes blindly
        stumble onto with their outstretched arms.
        Alas, only those who long for eyes
        confirm this truth. The others will not hear
        that in their threadbare wandering

        they connect with not one thing on their way;
        that they, cast out by their possessing,
        disavowed by their belongings,
        can have wives as little as they can have flowers,
        whose lives are foreign and apart for all.
         
        God, don’t lose your equanimity.
        Even he who loves you and discerns your face
        in darkness, when he trembles like a light
        flickering beneath your breath—does not possess you.
        And if at night someone takes hold of you
        so fiercely that you must appear in his prayer:
             You are the guest
            who goes away again.

        Who can hold you, God? For you are yours,
        no possessor’s hand disturbs you: 
        just as the not yet fully ripened wine
        turns sweeter and sweeter and is all its own. 


         

         

         

         

        כדאי להאזין לצלילים

         

        ''

         

        והנה הקשור למי שלא נפתח לו הסרטון:

         

        http://www.deutschelyrik.de/index.php/du-musst-nicht-bangen-gott.html

         

        (C) כל הזכויות שמורות לבאבא יאגה

        דרג את התוכן:

          תגובות (76)

          נא להתחבר כדי להגיב

          התחברות או הרשמה   

          סדר התגובות :
          ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
          /null/cdate#

          /null/text_64k_1#

          RSS
            12/5/14 18:36:

          צטט: ואחרי ככלות הכל 2014-04-22 12:33:23

          תודה לך על השתוף בהגיגים וברשותך אצטט את צליל הלב : יש הרבה דברים שהייתי לוקחת אותם בארצנו הקטנה בעדיפות הראשונה לתיקון מיידי, וביניהם - שאסור שיהיו כאן ילדים רעבים ולא משנה מי הם, אסור שישבו בחושך כי אין כסף לתשלום לחשמל ואסור שלא יהיה להם מים כי להורים אין עם מה לשלם את חובות העיריה, אסור שיהיו זקנים חולים שאין להם כסף לתרופות ואין להם כסף לחימום בית בחורף, וכולה...כך שהגרים המסכנים לא יותר מסכנים מהתושבים עצמם במקרים מסוימים, ואסור לנו לחיות בחברה החולה שאינה חומלת את תושביה ולאחר מכן את גריה

          אני רק יכולה להסכים.

           ובעקביות אני מקדישה פוסטים לכל מה שמציק לי, גם עוניים של הילדים, ראי את אחד הפוסטים האחרונים

          הנה קשור

          http://cafe.themarker.com/post/3073526/

           

           

          תודה לך על השתוף בהגיגים וברשותך אצטט את צליל הלב : יש הרבה דברים שהייתי לוקחת אותם בארצנו הקטנה בעדיפות הראשונה לתיקון מיידי, וביניהם - שאסור שיהיו כאן ילדים רעבים ולא משנה מי הם, אסור שישבו בחושך כי אין כסף לתשלום לחשמל ואסור שלא יהיה להם מים כי להורים אין עם מה לשלם את חובות העיריה, אסור שיהיו זקנים חולים שאין להם כסף לתרופות ואין להם כסף לחימום בית בחורף, וכולה...כך שהגרים המסכנים לא יותר מסכנים מהתושבים עצמם במקרים מסוימים, ואסור לנו לחיות בחברה החולה שאינה חומלת את תושביה ולאחר מכן את גריה
            17/4/14 20:03:

          צטט: עמנב 2014-04-17 19:15:11

          תודה רבה על הגיגיך בפוסט. אהבתי במיוחד את השיר של רילקה. מועדים לשמחה, עמוס.
          תודה, השיר של רילקה יפה וחכם

           

            17/4/14 19:15:
          תודה רבה על הגיגיך בפוסט. אהבתי במיוחד את השיר של רילקה. מועדים לשמחה, עמוס.
            17/4/14 11:13:

          צטט: זונת הדואר 2014-04-17 00:51:47

          תודה לך ול-yoyo שתמיד יודע להפנות אותי למקומות כלבבי !

           

          }!{

           

          תודה רבה לך, שמחה שהגעת אלי בזכות יויו, אז תודה גם לו, כמובן

           

            17/4/14 00:51:

          תודה לך ול-yoyo שתמיד יודע להפנות אותי למקומות כלבבי !

           

          }!{

            16/4/14 17:12:

          צטט: דניאלה אמהג. 2014-04-12 21:11:32

          אני מאד מעריכה את הכתיבה הידענית,האינטלקטואלית וההומנית שלך. ועם זאת אני רוצה לחבר אותך למציאות כמי שמכירה היטב, זה כמעט עשרים שנה, את העולם של העובדים הזרים בתחום הסיעוד. לא, לא מתעללים בהם ולא מעבידים אותם בפרך, הם זוכים לרוב, מלבד מקרים קיצוניים, ליחס נאות ולתנאים הוגנים שמושווים לאלה של העובדים הישראלים.תנאי המגורים והמזון שלהם הולמים והם מצליחים לחסוך את כל שכרם ולשגרו לרווחת משפחותיהם. מתו הזמנים של ניצול וכדאי להתקדם הלאה עם הדעה הזו. ולגבי המגיעים מאריתראה וסודן: אני רוצה לומר לך חד משמעית שלא ניתן לשלבם בתחום הסיעוד בגלל מכלול של סיבות, החל מהתנגדות המטופלים ובני משפחותיהם עבור דרך חוסר הבנה ומיומנות בתחום הכה שביר הזה,וכלה בהיותם של המטופלים אוכלוסייה חלשה בריאותית ולא נכון להכניס לעבודה מי שלא הוכח באופן חד משמעי שהוא נקי מגורמי סיכון. ולא, אין פה אמירה גזענית או לא הומנית, יש פה הבנה בפרקטיקה של התחום. חג חירות שמח!

          תודה רבה, דניאלה, על ההתיחסות על ההערות וההארות.

          את מתייחסת לתחום הסיעוד בלבד. אני שמחה שכך ויודעת שכך פני הדברים בתחום הסעוד. התנאים של העובדים הזרים בתחום זה אכן  סבירים, אבל נוסף לעובדי הסעוד יש לנו גם תאילנדים, סינים, רומנים ועוד ועוד שעובדים בעבודות חקלאיות, בבנין ובעבודות שחורות, שהישראלים אינם רוצים לעבוד בהם.  חייהם קשים, הם עובדים בתנאים לא תנאים, מתגוררים בחורים, והם מנוצלים.

           לדעתי, לא במקום עובדי סעוד זרים, אלא  במקום כל אותם עובדים זרים אחרים,  שמיובאים לארץ, אפשר להעסיק בעבודות אלו את מבקשי המקלט, שכבר נמצאים בארץ.

           

            12/4/14 21:11:
          אני מאד מעריכה את הכתיבה הידענית,האינטלקטואלית וההומנית שלך. ועם זאת אני רוצה לחבר אותך למציאות כמי שמכירה היטב, זה כמעט עשרים שנה, את העולם של העובדים הזרים בתחום הסיעוד. לא, לא מתעללים בהם ולא מעבידים אותם בפרך, הם זוכים לרוב, מלבד מקרים קיצוניים, ליחס נאות ולתנאים הוגנים שמושווים לאלה של העובדים הישראלים.תנאי המגורים והמזון שלהם הולמים והם מצליחים לחסוך את כל שכרם ולשגרו לרווחת משפחותיהם. מתו הזמנים של ניצול וכדאי להתקדם הלאה עם הדעה הזו. ולגבי המגיעים מאריתראה וסודן: אני רוצה לומר לך חד משמעית שלא ניתן לשלבם בתחום הסיעוד בגלל מכלול של סיבות, החל מהתנגדות המטופלים ובני משפחותיהם עבור דרך חוסר הבנה ומיומנות בתחום הכה שביר הזה,וכלה בהיותם של המטופלים אוכלוסייה חלשה בריאותית ולא נכון להכניס לעבודה מי שלא הוכח באופן חד משמעי שהוא נקי מגורמי סיכון. ולא, אין פה אמירה גזענית או לא הומנית, יש פה הבנה בפרקטיקה של התחום. חג חירות שמח!
            11/4/14 17:41:

          צטט: נערת ליווי 2014-04-11 00:55:57

          חזרתי לרגע כי קראתי תגובה שלך אצלי עכשיו [שם לרפרנס]

           

          אז אני מביאה לך את זה:

           

          http://cafe.themarker.com/topic/2594519/

           

          כי יש כמה דברים לא השתנו פה בארץ הזאת. וכמה שכן... 

          חג של שמח.

           

          תודה, נערה, אני זוכרת את הפוסט הזה מאז. חג שמח גם לך

           


            11/4/14 14:31:

          צטט: גייסוןג'ייסון 2014-04-11 13:24:52

          כל כך אוהב את הכתיבה שלך ואת החשיבה המתעוררת והמעוררת, תודה וחג שמייח

          זה מרגש לשמוע זאת. תודה רבה וחג חרות שמח

           

            11/4/14 14:22:

          צטט: הפלא ופלא. 2014-04-11 12:21:17

          "...קריאה לשינוי, לפריקת עול עבדות, לשחרור, לפתיחת אשנב, לראיית האחר, שעדיין לא יצא לחרות...

          בכל פעם הוא עונה ברצון, ובחשכה הזאת, זה כאילו הוא מספר את סיפור חייו...they couldn’t hold
          even its outmost edge and not be singed..."

           

          תודה לך על שילובים מעוררי חשיבה ועירבוביה של רגש.

          ובהשראתך- דרך ארץ קדמה לתורה.

           

          http://cafe.themarker.com/post/3085922/?last_method=create

          תודה רבה, פלא וחג שמח 

           

           


           

            11/4/14 13:24:
          כל כך אוהב את הכתיבה שלך ואת החשיבה המתעוררת והמעוררת, תודה וחג שמייח
            11/4/14 12:21:

          "...קריאה לשינוי, לפריקת עול עבדות, לשחרור, לפתיחת אשנב, לראיית האחר, שעדיין לא יצא לחרות...

          בכל פעם הוא עונה ברצון, ובחשכה הזאת, זה כאילו הוא מספר את סיפור חייו...they couldn’t hold
          even its outmost edge and not be singed..."

           

          תודה לך על שילובים מעוררי חשיבה ועירבוביה של רגש.

          ובהשראתך- דרך ארץ קדמה לתורה.

           

          http://cafe.themarker.com/post/3085922/?last_method=create

           

           

           


            11/4/14 00:55:

          חזרתי לרגע כי קראתי תגובה שלך אצלי עכשיו [שם לרפרנס]

           

          אז אני מביאה לך את זה:

           

          http://cafe.themarker.com/topic/2594519/

           

          כי יש כמה דברים לא השתנו פה בארץ הזאת. וכמה שכן... 

          חג של שמח.

            10/4/14 14:08:

          צטט: צלילי הלב 2014-04-10 10:11:32

          חג שמח יקירה, פוסט יפה, כנראה שלא כל כך פשוט לצאת מהעבדות וגם אם יוצאים - היא לא יוצאת מהאדם בכל דור ובכל מקום. כך העולם ממשיך. יש הרבה דברים שהייתי לוקחת אותם בארצנו הקטנה בעדיפות הראשונה לתיקון מיידי, וביניהם - שאסור שיהיו כאן ילדים רעבים ולא משנה מי הם, אסור שישבו בחושך כי אין כסף לתשלום לחשמל ואסור שלא יהיה להם מים כי להורים אין עם מה לשלם את חובות העיריה, אסור שיהיו זקנים חולים שאין להם כסף לתרופות ואין להם כסף לחימום בית בחורף, וכולה...כך שהגרים המסכנים לא יותר מסכנים מהתושבים עצמם במקרים מסוימים, ואסור לנו לחיות בחברה החולה שאינה חומלת את תושביה ולאחר מכן את גריה.חג כשר ושמח!

          כן, נכון.  הנה הפוסט הקודם שלי, על העוני

          http://cafe.themarker.com/post/3073526/

          תודה וחג חרות שמח

           

            10/4/14 14:04:

          צטט: bonbonyetta 2014-04-10 10:01:55

          * כל דור והעבדים שלו. העבדים של הדור הזה אינם רק מי שמנית. הם גם בעלי החיים בתעשיית הבשר, בעלי החיים במשקים, במעבדות הניסויים. הם העבדים שסובלים באלם בשקט, ואותם כולם רואים כמובנים מאליהם, בסוף סולם העדיפויות. עבדים, עבדות, לא צריכה להיות קיימת יותר עבור אף יצור חי, מכל סוג, קטן או גדול.

          כן, אני מבינה, אבל לא הייתי קוראת להם עבדים, אלא קורבנות

           

            10/4/14 10:11:
          חג שמח יקירה, פוסט יפה, כנראה שלא כל כך פשוט לצאת מהעבדות וגם אם יוצאים - היא לא יוצאת מהאדם בכל דור ובכל מקום. כך העולם ממשיך. יש הרבה דברים שהייתי לוקחת אותם בארצנו הקטנה בעדיפות הראשונה לתיקון מיידי, וביניהם - שאסור שיהיו כאן ילדים רעבים ולא משנה מי הם, אסור שישבו בחושך כי אין כסף לתשלום לחשמל ואסור שלא יהיה להם מים כי להורים אין עם מה לשלם את חובות העיריה, אסור שיהיו זקנים חולים שאין להם כסף לתרופות ואין להם כסף לחימום בית בחורף, וכולה...כך שהגרים המסכנים לא יותר מסכנים מהתושבים עצמם במקרים מסוימים, ואסור לנו לחיות בחברה החולה שאינה חומלת את תושביה ולאחר מכן את גריה.חג כשר ושמח!
            10/4/14 10:01:
          * כל דור והעבדים שלו. העבדים של הדור הזה אינם רק מי שמנית. הם גם בעלי החיים בתעשיית הבשר, בעלי החיים במשקים, במעבדות הניסויים. הם העבדים שסובלים באלם בשקט, ואותם כולם רואים כמובנים מאליהם, בסוף סולם העדיפויות. עבדים, עבדות, לא צריכה להיות קיימת יותר עבור אף יצור חי, מכל סוג, קטן או גדול.
            9/4/14 13:45:

          צטט: shabat shalom 2014-04-09 07:56:31

          כל כך מרגש - כתבת. בעוד שההגדה העתיקה מקפלת סיפורי חירות האדם בתוך סיפורי אימה ודמים - לקחו שומרי התורה היום את סיפורי האימים וביזו את סיפורי החירות - או שמא השאירו בידיהם את החירות לשנוא?
          נכון, כך גם נכסו לעצמם את האלוהים. אבל מה, לא ניתן ולא ניתן, יופיה של ההגדה והמסורת היהודית הוא דווקא ביכולת לדרוש ולדרוש בה ולפרש ולהדגיש את החשוב לנו, קרי החרות.
          שיהיה חג חרות שמח
            9/4/14 07:56:
          כל כך מרגש - כתבת. בעוד שההגדה העתיקה מקפלת סיפורי חירות האדם בתוך סיפורי אימה ודמים - לקחו שומרי התורה היום את סיפורי האימים וביזו את סיפורי החירות - או שמא השאירו בידיהם את החירות לשנוא?
            7/4/14 22:50:

          צטט: sbhsport 2014-04-07 17:33:03

          כל כך נכון, מבחינה מוסרית וערכית לעשות את מה שנראה לכל בר דעת כמו המעשה המתבקש מעצמו. ועדיין, לא נמצאת התבונה, ההבנה, הרגישות וגדלות הנפש לעשות את המעשה הנכון. יופי של פוסט באבה, חג שמח.

          אני חושבת כמוך, חג חרות שמח וגם למסכנים הכלואים ב"חולות" ואלו המסתתרים מפני הסגרה או גרוש אני מאחלת שחרור וחרות

           

            7/4/14 22:44:

          צטט: liat62 2014-04-07 20:58:49

          צטט: שוש חזן גרינברג 2014-04-07 10:24:55

          בתקופת הפיגועים, כשגוש דן התפוצצה כל רגע, האם יכלתי להסתנן לארצות הברית ולדרוש שיקבלו אותי כ אזרחית בגלל שאני "מבקשת מקלט"? המסתננים הפכו להיות "מהגרי עבודה" בשניה שעזבו את מצרים, אליה הגיעו כפליטים, כי שם אף אחד לא רצה לפגוע בהם. רק שברור שנוח יותר וכלכלי יותר לחיות בישראל. עם כל הכבוד, ישראל לא יכולה לתת מענה לכל סובלי העולם.

          כ-ל מילה שוש. כל מילה.

          וכנ"ל בנג'י וצוריאל.

          מעלת הפוסט לא רואה בעיניים מרוב התייפיפות נפש.

           

          ליאת, אחרי המחמאה הזאת, השתדלתי לראות לך בעיניים, אבל הצלום שלך קצת חשוך ואני לבושתי, מרכיבה משקפיים, אז קשה קשה לראות לך בעיניים.  לא נותר לי אלא להתיפייף, ואת יודעת מה, אני מרגישה מצוין להיות יפת נפש, ול רק בגלל שכך בחרת לכנות אותי.

          שיהיה לך חג חרות שמח, ליאת

          אלאונורה

           

            7/4/14 22:37:

          צטט: שוש חזן גרינברג 2014-04-07 10:24:55

          בתקופת הפיגועים, כשגוש דן התפוצצה כל רגע, האם יכלתי להסתנן לארצות הברית ולדרוש שיקבלו אותי כ אזרחית בגלל שאני "מבקשת מקלט"? המסתננים הפכו להיות "מהגרי עבודה" בשניה שעזבו את מצרים, אליה הגיעו כפליטים, כי שם אף אחד לא רצה לפגוע בהם. רק שברור שנוח יותר וכלכלי יותר לחיות בישראל. עם כל הכבוד, ישראל לא יכולה לתת מענה לכל סובלי העולם.

          אני קצת תמהה על מה שאת אומרת,  מבקש מקלט, הוא  מבקש מקלט ולא מבקש אזרחות!
          חוץ מזה, לא היה לך צורך "להסתנן" לארה"ב, גם בתקופת  הפגועים, יכולת פשוט לטוס לשם עם הדרכון הישראלי שלך. וכשאת שם , יכולת לשהות שם זמן מוגבל כתיירת ולפנות לשלטונות ארצות הברית בבקשת הגירה!
          אז איך אפשר בכלל להשוות!
          למה ברגע שעזבו את מצרים הפכו ל"מהגרי עבודה"? ומה נורא כל כך ב"מהגרי עבודה"? הרי אנחנו מייבאים עובדים זרים לעבודות שאנחנו לא רוצים לבצע?
          לא היה מזיק לנו לצאת קצת ממגרת התעמולה של שרים ופקידים מרושעים ולהתנער מאמירות והכללות כ
          מו "ישראל לא יכולה לתת מענה לכל סובלי העולם".  לא מדובר בכל סובלי העולם, מדובר בחמישים עד שישים אלף איש ואשה שנמצאים כבר כאן. ממש, אבל ממש לא היה קורה לנו דבר, אם היינו קולטים אותם באופן זמני עד עבור זעם בארצותיהם, מאפשרים להם להתפרנס כאן, בדיוק בעבודות שלשמן מייבאים עובדים זרים. הרי אפשרנו להם "להסתנן".

            7/4/14 22:07:

          צטט: Benj 2014-04-07 00:16:20

          בראש ובראשונה חג שמח. קל להשית עלינו את הטיפול והמצפון של ה"מסתננים" כי אנחנו בקצה השרשרת. אף אחד אינו מטפל בסיבה בדרך ובמי שגרמו להם להגיע לכאן ואני מדבר על האריתראים שהם מסכנים באמת. לגבי האחרים אני לא בטוח שאנחנו צריכים לספק להם פתרונות תעסוקה.

          תודה וחג שמח בנג'י,
          לצערי, אנחנו לא יכולים לשנות את הנעשה באפריקה, לא באריתריאה ולא במקומות אחרים  שם. אבל את גורל מי שנמצא כבר כאן אפשר לשפר. מדובר בסך הכל בחמישים עד שישים אלף איש, שכבר נמצאים כאן. יכולנו לקלוט באותם באופן  זמני, במקום לייבא  עובדים זרים אחרים. יכולנו לספק להם יכולת להתפרנס, כי העבודות שהם עשו, אף אחד מהישראלים לא ממהר לבצע. כל הזמן מחפשים פה ידיים עובדות ובסופו של דבר, אותה ממשלה שמגרשת את מבקשי המקלט, נותנת רשיונות לייבא עובדים זרים, שגם גורלם תלוי בעיקר בחסדי המעביד.
          מצד אחד חותמת הממשלה שלנו על אמנות בינלאומיות והיא עצמה פועלת נגד רוחן וקביעותיהן של אותן אמנות, אז בבקשה, שלא יתחסדו, או שמגרשים או שחותמים, שתהיה מדיניות אחידה. ולא התיפיפות כלפי חוץ וגרוש וכליאה במציאות.
          חוץ מזה, כאדם וכיהודי אני חושבת שאין לגרש אדם שכל פשעו היא בקשת מקלט.
            7/4/14 21:52:

          צטט: צוריאל צור 2014-04-07 00:09:31

          מאמין שכוונותייך היו טובות,

          למרות שגם לי צרם הבאתם בסמיכות של השחרור מהמחנות של השואה עם השחרור של מהגרי העבודה /פליטים.
          כנ"ל חלק מתגובות המגיבים הלוקים בשנאה לבני עמם ויצר הרס עצמי.
          חג שמח באבא :))

           

          תודה צוריאל, אני מבינה את מה שאתה אומר, כמובן, לא אתייחס למגיבים כי להם הגבתי לכל אחד באופן אישי.

          לדעתי, יש לשים לב לדקויות. הבאתי שלושה טקסטים על שחרור, ממקורות תרבות שונים לגמרי, ההגדה של פסח, ספרו של אנטלם על "המין האנושי" ושירו של רילקה וההרהור שכל אחד מהם מעלה בי. הטאבו הזה על השוואות שנתקבע בחברה שלנו ( בייחוד כשמעלים את המלה שואה) לא מקובל עלי, כי בסופו של דבר הוא מוביל להכללות, לקבעון מחשבתי ולסתימת פיות. 

          קראתי לא מזמן את הידיעה שסלקו צוער מקורס קצינים, כי שרבט בין שאר דמויות על דף גם את דמותו של היטלר. כשקראתי את זה לא ידעתי אם לבכות או לצחוק, בסופו של דבר צחקתי, אבל זה אותו סימפטום.

          חג שמח, חבר

            7/4/14 21:37:

          צטט: ~בועז22~ 2014-04-06 22:48:34

          מתוך ניסיון למדתי ש..., לא פעם מדבר אדם על

          כך שהשתחרר מדבר-מה ומספר על נסיבות השחרור

          ומתאר את נפשו ונשמתו שהוקל להם, בעקבות השחרור.

          לטעמי, שחרור של ממש יכול להשיג אדם אם פשוט יפסיק

          להזכיר את עצם השחרור, כי ככול שהוא דש בשחרור ובתיאורים

          מליציים על העניין, כך מעיד אותו אדם על עצמו כמי שהשחרור עצמו

          הפך עבורו למעין אובססיה ושאותו דבר-מה עדיין אוחז בגרונו..., ורחוק

          הוא משחרור של ממש כרחוק מזרח ממערב...

          ההפסקה הפיזית מלדון בשחרור, חשובה מאין כמוה. היא היא אשר

          תביא בהכרח את אותו אדם, גם מלהיזכר בו...

          תוכלי למצוא בני-אדם שמס' הטל' של איזה X עדיין שתול במכשיר הפון

          שלהם, ושתמונת ה-X עדיין נמצאת באלבום התמונות ושכול מעבר ליד מקום

          מסויים מעביר בו יותר מאשר רגע של "נוסטלגיה" וכו' וכו'.

          המחיקה, כן כן, המחיקה הפיזית - תוביל גם למחיקה מהזכרון, כי יש באמת

          להניח לזמן לעשות את שלו.

          בקשר לתקופת השואה - דוד שלי ז"ל, לא דיבר מעולם על התקופה. פעם דיברתי

          איתו על כך.

          "טועים לחשוב שאם איני מדבר סימן הוא שזה עדיין מכרסם בי מבפנים...", אמר

          לי. "זה כול-כך התעמם אצלי עד שישנם דברים שאיני זוכר כלל, והם אינם מוסיפים

          להופיע כחלום ביעותים...", הוסיף. אני, מאמין לו.

          חג חירות שמח, יקירתי

          (~:

           

          כל אחד ונסיונו הוא, דבריך ראויים לפוסט בפני עצמם. 

          תודה וחג שמח

            7/4/14 21:35:

          צטט: נועהר 2014-04-06 22:24:37

          חג שמח לך..
          גם לך, חג חרות שמח
            7/4/14 20:58:

          צטט: שוש חזן גרינברג 2014-04-07 10:24:55

          בתקופת הפיגועים, כשגוש דן התפוצצה כל רגע, האם יכלתי להסתנן לארצות הברית ולדרוש שיקבלו אותי כ אזרחית בגלל שאני "מבקשת מקלט"? המסתננים הפכו להיות "מהגרי עבודה" בשניה שעזבו את מצרים, אליה הגיעו כפליטים, כי שם אף אחד לא רצה לפגוע בהם. רק שברור שנוח יותר וכלכלי יותר לחיות בישראל. עם כל הכבוד, ישראל לא יכולה לתת מענה לכל סובלי העולם.

          כ-ל מילה שוש. כל מילה.

          וכנ"ל בנג'י וצוריאל.

          מעלת הפוסט לא רואה בעיניים מרוב התייפיפות נפש.


            7/4/14 17:33:
          כל כך נכון, מבחינה מוסרית וערכית לעשות את מה שנראה לכל בר דעת כמו המעשה המתבקש מעצמו. ועדיין, לא נמצאת התבונה, ההבנה, הרגישות וגדלות הנפש לעשות את המעשה הנכון. יופי של פוסט באבה, חג שמח.
          בתקופת הפיגועים, כשגוש דן התפוצצה כל רגע, האם יכלתי להסתנן לארצות הברית ולדרוש שיקבלו אותי כ אזרחית בגלל שאני "מבקשת מקלט"? המסתננים הפכו להיות "מהגרי עבודה" בשניה שעזבו את מצרים, אליה הגיעו כפליטים, כי שם אף אחד לא רצה לפגוע בהם. רק שברור שנוח יותר וכלכלי יותר לחיות בישראל. עם כל הכבוד, ישראל לא יכולה לתת מענה לכל סובלי העולם.
            7/4/14 00:16:
          בראש ובראשונה חג שמח. קל להשית עלינו את הטיפול והמצפון של ה"מסתננים" כי אנחנו בקצה השרשרת. אף אחד אינו מטפל בסיבה בדרך ובמי שגרמו להם להגיע לכאן ואני מדבר על האריתראים שהם מסכנים באמת. לגבי האחרים אני לא בטוח שאנחנו צריכים לספק להם פתרונות תעסוקה.
            7/4/14 00:09:

          מאמין שכוונותייך היו טובות,

          למרות שגם לי צרם הבאתם בסמיכות של השחרור מהמחנות של השואה עם השחרור של מהגרי העבודה /פליטים.
          כנ"ל חלק מתגובות המגיבים הלוקים בשנאה לבני עמם ויצר הרס עצמי.
          חג שמח באבא :))

            6/4/14 22:48:

          מתוך ניסיון למדתי ש..., לא פעם מדבר אדם על

          כך שהשתחרר מדבר-מה ומספר על נסיבות השחרור

          ומתאר את נפשו ונשמתו שהוקל להם, בעקבות השחרור.

          לטעמי, שחרור של ממש יכול להשיג אדם אם פשוט יפסיק

          להזכיר את עצם השחרור, כי ככול שהוא דש בשחרור ובתיאורים

          מליציים על העניין, כך מעיד אותו אדם על עצמו כמי שהשחרור עצמו

          הפך עבורו למעין אובססיה ושאותו דבר-מה עדיין אוחז בגרונו..., ורחוק

          הוא משחרור של ממש כרחוק מזרח ממערב...

          ההפסקה הפיזית מלדון בשחרור, חשובה מאין כמוה. היא היא אשר

          תביא בהכרח את אותו אדם, גם מלהיזכר בו...

          תוכלי למצוא בני-אדם שמס' הטל' של איזה X עדיין שתול במכשיר הפון

          שלהם, ושתמונת ה-X עדיין נמצאת באלבום התמונות ושכול מעבר ליד מקום

          מסויים מעביר בו יותר מאשר רגע של "נוסטלגיה" וכו' וכו'.

          המחיקה, כן כן, המחיקה הפיזית - תוביל גם למחיקה מהזכרון, כי יש באמת

          להניח לזמן לעשות את שלו.

          בקשר לתקופת השואה - דוד שלי ז"ל, לא דיבר מעולם על התקופה. פעם דיברתי

          איתו על כך.

          "טועים לחשוב שאם איני מדבר סימן הוא שזה עדיין מכרסם בי מבפנים...", אמר

          לי. "זה כול-כך התעמם אצלי עד שישנם דברים שאיני זוכר כלל, והם אינם מוסיפים

          להופיע כחלום ביעותים...", הוסיף. אני, מאמין לו.

          חג חירות שמח, יקירתי

          (~:

            6/4/14 22:24:
          חג שמח לך..
            6/4/14 20:49:

          צטט: מושיקו החמוד 2014-04-06 20:45:25

          חג שמח באבא

           גם לך, מושיקו

            6/4/14 20:48:

          צטט: philia 2014-04-06 19:35:45

          תראי, כתבת ועטפת // כרכת נפלא!  

          אחרי המוזיקה והתמונות ששם, בטח ששיר לצרף.  לא נראה לי הזמן,

          אז אולי תמונה. לרגע התלבטתי אם להביא איזו אמירה בעניין ראש השנה, כי בכל זאת אביב.

          אבל זו -

           

          ''

           

          נראית לי יותר מתאימה.

           

          תודה על השתיל הזה

           

           

            6/4/14 20:46:

          צטט: שלויימה 2014-04-06 19:04:31

          צטט: zioncohen2 2014-04-06 05:02:29

          את מערבבת את היוצרות.העובדים הזרים אינם גרים ואינם יהודים.הרבה מהם הם פושעים.שיחזרו מאיפו שבאו.

           

           

          להזכירך, 

          גם משה רבנו היה רוצח נמלט,לפני שנעשה לגיבור יציאת מצריים

          גם בני יעקב שירדו למצריים ברחו מהרעב ששרר בכנען והיו גרים ומחפשי עבודה שניסו למצוא מקום לשפר את חייהם.

          מהפינוק של ניו ג'רזי קשה לדמיין את הקשיים של אותם אנשים שהלכו אלפי קילומטרים ברגל בכדי לחפש מקום טוב יותר לחיות...

          בוודאי שאינם יהודיים , אבל הם עונים על הההגדרה המקראית של גרים 

          בתנ'ך כתוב בפירוש "כי גרים הייתם בארץ מצריים"

          ולגבי "פושעים" - כבר עניתי לך, גם משה היה רוצח נמלט.

          אתה אמור לדעת את זה...

           

          תודה, מלאכתם של צדיקים...

            6/4/14 20:45:
          חג שמח באבא
            6/4/14 20:14:

          צטט: zioncohen2 2014-04-06 05:02:29

          את מערבבת את היוצרות.העובדים הזרים אינם גרים ואינם יהודים.הרבה מהם הם פושעים.שיחזרו מאיפו שבאו.

           

          מעניין גם חלק לא מבוטל מה-כן יהודים עשו עלייה.

          וחלק אחר שנולד בארץ חמדת הם פושעים. אף מילה איפה הם למדו [או לא] ומי שומר עליהם כשהם לא הולכים לצבא... 

           

          נבוך

           

           

          אגב, אם בעל התמונה של הרבי חוזר, אני מאשרת לתרגם אותי לעברית תקנית ו//או מדובבת. תודה! קריצה

            6/4/14 19:35:

          תראי, כתבת ועטפת // כרכת נפלא!  

          אחרי המוזיקה והתמונות ששם, בטח ששיר לצרף.  לא נראה לי הזמן,

          אז אולי תמונה. לרגע התלבטתי אם להביא איזו אמירה בעניין ראש השנה, כי בכל זאת אביב.

          אבל זו -

           

          ''

           

          נראית לי יותר מתאימה.

           

           

           

            6/4/14 19:04:

          צטט: zioncohen2 2014-04-06 05:02:29

          את מערבבת את היוצרות.העובדים הזרים אינם גרים ואינם יהודים.הרבה מהם הם פושעים.שיחזרו מאיפו שבאו.

           

           

          להזכירך, 

          גם משה רבנו היה רוצח נמלט,לפני שנעשה לגיבור יציאת מצריים

          גם בני יעקב שירדו למצריים ברחו מהרעב ששרר בכנען והיו גרים ומחפשי עבודה שניסו למצוא מקום לשפר את חייהם.

          מהפינוק של ניו ג'רזי קשה לדמיין את הקשיים של אותם אנשים שהלכו אלפי קילומטרים ברגל בכדי לחפש מקום טוב יותר לחיות...

          בוודאי שאינם יהודיים , אבל הם עונים על הההגדרה המקראית של גרים 

          בתנ'ך כתוב בפירוש "כי גרים הייתם בארץ מצריים"

          ולגבי "פושעים" - כבר עניתי לך, גם משה היה רוצח נמלט.

          אתה אמור לדעת את זה...

            6/4/14 18:22:

          צטט: כורך דברים 2014-04-06 17:56:01

          צטט: ישראל איגרא - isig 2014-04-06 12:10:44

          יש להמנע מהכללות, בשני הצדדים.

          יתכן ולא כולם מסתננים, אך ודאי שלא כולם פליטים נרדפים, רובם מהגרים מחפשי נוחות ועבודה.

          זו זכותם, אך חובת הדאגה שלנו, לחלשים בחברה, אצלנו, קודמת בכל מקרה, לדאגה לחלש ברחבי תבל.

          ברור שהאחד בא על חשבון השני.

          "עניי עירך" קודמים.

          אתה רואה שעניי עירנו נהנים במשהו בגלל ששולחים מסכנים למות? מתאכזרים אליהם כפי שמתאכזרים לזרים. במקום לזרוק במרמה ועבירה מאה מיליארד מעבר לגבול לפשיסטים, יכלו להיטיב עם כולנו, כולל העניים וגם לעמה עשרות אלפים פליטים שרוצים לעבוד. זה כמו עליה, כי כל עליה מקדמת את הכלכלה ועוד, שלא לדבר עם הפן האנושי.

           מסכימה עם הכורך

            6/4/14 17:56:

          צטט: ישראל איגרא - isig 2014-04-06 12:10:44

          יש להמנע מהכללות, בשני הצדדים.

          יתכן ולא כולם מסתננים, אך ודאי שלא כולם פליטים נרדפים, רובם מהגרים מחפשי נוחות ועבודה.

          זו זכותם, אך חובת הדאגה שלנו, לחלשים בחברה, אצלנו, קודמת בכל מקרה, לדאגה לחלש ברחבי תבל.

          ברור שהאחד בא על חשבון השני.

          "עניי עירך" קודמים.

          אתה רואה שעניי עירנו נהנים במשהו בגלל ששולחים מסכנים למות? מתאכזרים אליהם כפי שמתאכזרים לזרים. במקום לזרוק במרמה ועבירה מאה מיליארד מעבר לגבול לפשיסטים, יכלו להיטיב עם כולנו, כולל העניים וגם לעמה עשרות אלפים פליטים שרוצים לעבוד. זה כמו עליה, כי כל עליה מקדמת את הכלכלה ועוד, שלא לדבר עם הפן האנושי.

            6/4/14 16:42:

          צטט: שולה ניסים 2014-04-06 15:46:37

          אני לא מבינה בזה, אין לי מושג כמה משחורי העור הם מבקשי מקלט אמיתיים, וכמה מהם בסך הכל אנשים שביקשו לשפר את חייהם ( לגטימי), אך מכל מקום יש לתת על הדעת את בעיותיהם של דרי שכונת התקווה ושאר שכונות שמאוכלסות בדרך כלל ע"י עניי עירנו ולא על על ידי עשירי עירנו.

          אם למבקשי המקלט תהיה אפשרות לעבוד ואם יישמרו זכויותיהם כבני אדם, לא יהיה צורך להגן על עניי עירנו ולא על עשירי עירינו  אני אישית הייתי עדה ליחס דומה של עניי עירינו גם ליהודים יוצאי אתיופיה, למשל,  אנשים שונאים את מי שזר ואחר

          זו תכונה אנושית שיש להיאבק בה 

            6/4/14 16:32:

          צטט: עמי100 2014-04-06 14:43:43

          לא כל כך אהבתי את החיבור וההשואה בין שני הדברים שכתבת.ואני נגד ההתיחסות הרעה למבקשי העבודה פה...צריך למצוא פתרון הוגן למצבם...

          אני מבינה אותך. ההשוואה היא בגלל שבכל אחד מהטקסטים המצוטטים מדובר על שחרור, ללא ספק צריך למצוא פתרון הוגן

           

            6/4/14 15:46:
          אני לא מבינה בזה, אין לי מושג כמה משחורי העור הם מבקשי מקלט אמיתיים, וכמה מהם בסך הכל אנשים שביקשו לשפר את חייהם ( לגטימי), אך מכל מקום יש לתת על הדעת את בעיותיהם של דרי שכונת התקווה ושאר שכונות שמאוכלסות בדרך כלל ע"י עניי עירנו ולא על על ידי עשירי עירנו.
            6/4/14 14:43:
          לא כל כך אהבתי את החיבור וההשואה בין שני הדברים שכתבת.ואני נגד ההתיחסות הרעה למבקשי העבודה פה...צריך למצוא פתרון הוגן למצבם...
            6/4/14 12:43:

          צטט: ישראל איגרא - isig 2014-04-06 12:10:44

          יש להמנע מהכללות, בשני הצדדים.

          יתכן ולא כולם מסתננים, אך ודאי שלא כולם פליטים נרדפים, רובם מהגרים מחפשי נוחות ועבודה.

          זו זכותם, אך חובת הדאגה שלנו, לחלשים בחברה, אצלנו, קודמת בכל מקרה, לדאגה לחלש ברחבי תבל.

          ברור שהאחד בא על חשבון השני.

          "עניי עירך" קודמים.

           

          אני מסכימה אתך שאין להכליל, אבל לא כתבתי "פליטים נרדפים", אלא מבקשי מקלט ורובם הם מבקשי מקלט.

          אכן,"עניי עירך קודמים," לו יהי, אבל לא כך הוא, לפי המדיניות אצלינו, "עשירי עירך קודמים"

           

           

          יש להמנע מהכללות, בשני הצדדים.

          יתכן ולא כולם מסתננים, אך ודאי שלא כולם פליטים נרדפים, רובם מהגרים מחפשי נוחות ועבודה.

          זו זכותם, אך חובת הדאגה שלנו, לחלשים בחברה, אצלנו, קודמת בכל מקרה, לדאגה לחלש ברחבי תבל.

          ברור שהאחד בא על חשבון השני.

          "עניי עירך" קודמים.

           

            6/4/14 10:19:

          מודה שלקטע השלישי לא הגעתי, מצטער.

          נתקעתי במימד ההשוואתי שאני חשתי בין שני טכסטים סמוכים. סורי.

            6/4/14 10:08:

          צטט: שחר י 2014-04-06 09:51:19

          כתבת פה שני פוסטים מלומדים. הראשון בעיקר נוגע.

          החיבור בינהם צורם לי, לשים ביחד את היחס שלנו לפליטי עבודה (ואני בכוונה קורא להם ככה) לשואה, צורם משהו. אנחנו לא שם.

           

          בפרקטי, צריך לעשות את מה שהציעו למטה: לילדים שנולדו פה יש לתת אפשרות לחינוך, בריאות, והכל להם ולמשפחתם הגרעינית.

          צר לי שכך הבנת את הכתוב.  החיבור של שני הטקסטים זה ליד זה איננו שום השוואה בין היחס למבקשי מקלט ןבין השואה. הנושא שלי הוא השוואה בין צורות שחרור בשלושה טקסטים שונים. הטקסט הראשון הוא ההגדה, השחרור מעבדות לחרות, הטקסט השני הוא קטע אחרון בספר שבו מתואר השחרור ממחנה שבויים על ידי ההפתחות לאחר ועל ידי החזרה למצב אנושי טבעי של נתינה, והטקסט השלישי הוא שיר של רילקה על שחרור האלוהים מבעילתו על ידי האדם. קרא שוב, צריך לשים לב לדקויות, כי אחרת חוטאים בהכללות האיומות שלא אמרתי ולא כתבתי אותן.

           

            6/4/14 09:59:

          צטט: מכבית- coach לכתיבה 2014-04-06 08:23:09

          אוי למי שמגייס "אלוהים" להצדקת מעשיו...
          נכון מאד
            6/4/14 09:58:

          צטט: התרנגול 2014-04-06 08:03:16

          אני רואה כאן על יד תגובה שממחישה עד כמה הדת יכולה להוביל לטירוף רצחני. אני גם חושב שאנשי ה- אס.אס. צדקו. אלוהים היה אתם. מתאים לו ומתאים להם.
          בשם הדתות נעשו ועדיין נעשים פשעים איומים  
          נו, להצדיק את אנשי הס.ס. - נסחפת! אני בטוחה שאינך מתכוון למה שכתבת. 
            6/4/14 09:51:

          כתבת פה שני פוסטים מלומדים. הראשון בעיקר נוגע.

          החיבור בינהם צורם לי, לשים ביחד את היחס שלנו לפליטי עבודה (ואני בכוונה קורא להם ככה) לשואה, צורם משהו. אנחנו לא שם.

           

          בפרקטי, צריך לעשות את מה שהציעו למטה: לילדים שנולדו פה יש לתת אפשרות לחינוך, בריאות, והכל להם ולמשפחתם הגרעינית.

            6/4/14 09:46:

          צטט: zioncohen2 2014-04-06 05:02:29

          את מערבבת את היוצרות.העובדים הזרים אינם גרים ואינם יהודים.הרבה מהם הם פושעים.שיחזרו מאיפו שבאו.
          אני לא מערבבת יוצרות ולא אמרתי שהעובדים הזרים הם גרים.
          פעם אמרו גם עלינו שאנחנו הפושעים, 
          אוי למי שמגייס "אלוהים" להצדקת מעשיו...
            6/4/14 08:03:
          אני רואה כאן על יד תגובה שממחישה עד כמה הדת יכולה להוביל לטירוף רצחני. אני גם חושב שאנשי ה- אס.אס. צדקו. אלוהים היה אתם. מתאים לו ומתאים להם.
            6/4/14 05:02:
          את מערבבת את היוצרות.העובדים הזרים אינם גרים ואינם יהודים.הרבה מהם הם פושעים.שיחזרו מאיפו שבאו.
            6/4/14 03:09:

          צטט: שלויימה 2014-04-06 02:53:27

          אני רוצה להזכיר שגם לחיילי האס.אס. היה רקום על החגור שלהם "גוט מיט אונז" - "אלהים איתנו" - הם היו בטוחים כמו לוכדי הפליטים שהם עושים את מצוות אלהים. ואילו אלהים - אם היה היה מתהפך בקרבו על הזוועות שנעשות בשמו, והשנה שוב תשירו מסביב לשלחן הסדר "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם " אני הפסקתי מזמן להיות יהודי או ישראלי.

          "היה רקום על החגור שלהם "גוט מיט אונז" - "אלהים איתנו" - הם היו בטוחים כמו לוכדי הפליטים שהם עושים את מצוות אלהים. ואילו אלהים - אם היה היה מתהפך בקרבו על הזוועות שנעשות בשמו" - זה נכון, הבאת דוגמא נכונה לניכוס האלוהים. על קיומו או אי קיומו אינני מדברת ועל הסיפא אין לי מה לומר, זו הבחירה שלך,  נדמה לי, שהיא איננה פשוטה.

            6/4/14 03:01:

          צטט: yoyo50 2014-04-06 00:39:20

          שבוע טוב לכולם ------------------ באבא החמודה אחלה פוסט כל כבוד ----------------- לחברים שלי שיהיה לכם חג פסח שמח וכשר! חג של תקווה נתינה ועזרה חג של אור וחיוך חג של פריחה מלאה ונפלאה חג של אביב ושמים כחולים חג של ניחוחות נקיים ובישולים נהדרים חג מלא שמחה של ילדים שחג זה יהיה לכם מלא בשמחה ואנשים אהובים ==================== בטח יש משהו רק לחברים שלי בלבד בנושא כרגיל

          תודה על הברכות ובכלל

           

            6/4/14 02:53:
          אני רוצה להזכיר שגם לחיילי האס.אס. היה רקום על החגור שלהם "גוט מיט אונז" - "אלהים איתנו" - הם היו בטוחים כמו לוכדי הפליטים שהם עושים את מצוות אלהים. ואילו אלהים - אם היה היה מתהפך בקרבו על הזוועות שנעשות בשמו, והשנה שוב תשירו מסביב לשלחן הסדר "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם " אני הפסקתי מזמן להיות יהודי או ישראלי.
            6/4/14 00:39:
          שבוע טוב לכולם ------------------ באבא החמודה אחלה פוסט כל כבוד ----------------- לחברים שלי שיהיה לכם חג פסח שמח וכשר! חג של תקווה נתינה ועזרה חג של אור וחיוך חג של פריחה מלאה ונפלאה חג של אביב ושמים כחולים חג של ניחוחות נקיים ובישולים נהדרים חג מלא שמחה של ילדים שחג זה יהיה לכם מלא בשמחה ואנשים אהובים ==================== בטח יש משהו רק לחברים שלי בלבד בנושא כרגיל
            6/4/14 00:19:

          צטט: התרנגול 2014-04-05 22:51:57

          אחרי ההריסות, החורבן, מאות הילדים קטועי האיברים, השריפות ופיצוצי הגז בחצרות, עשרות אלפי הנימלטים מכאן, אחרי שאנשים ברחובות רמת אביב ואשדוד ירצחו אחד את השני עבור בקבוק מים נקיים, רק אז יפול שלטון הטמטום הימני ויפתח פרק שני, בתנאי שיהיו מספיק רופאים ואמריקה תעגון כאן.

          טוב, עולם ישן ורקוב נחריבה!

           

            6/4/14 00:18:

          צטט: נערת ליווי 2014-04-05 22:34:40

          חג חירות שמח.

          אני אשוב. ולו בכדי להאזין לצלילים.. 

           

          שובי, שובי, נערתי

            6/4/14 00:17:

          צטט: cleopatra9 2014-04-05 22:04:40

          חג חרות שמח

          גם לך, קליאופטרה

            6/4/14 00:16:

          צטט: bonbonyetta 2014-04-05 21:43:24

          *
          חג חירות שמח
          גם לאלה שאינם מדברים
          שאנו רואים כמצרכים
          חג שמח לכל היצורים החיים.

           

          טוב, אנחנו להם לפה. חג שמח, בונבון


            6/4/14 00:15:

          צטט: דליהו 2014-04-05 21:32:54

          לענין הראשון החירות של האדם ראיתי את התוכנית המערכת של מיקי חימוביץ השבוע שהראתה את גורלם של ילדי הפליטים שגורשו חזרה. וחשבתי כמה חולירות אנחנו יכולים להיות.חייב להיות חוק שאם ילד נולד וגדל פה אי אפשר לגרשו. ענין של זכויות אדם בסיסיות. לענין אלוהים אין לי מה לאמר לא מאמינה באלוהים ומעולם לא דיברתי איתו אבל מבינה את רעיון אלוהים אחד. חג חרות שמח.

          כן, שמעתי על התכנית הזאת. אני מסכימה אתך ובענין אלוהים לא התכוונתי לאלוהים אחד דווקא, אלא לנטיית בני האדם לנכס אותו לעצמם, כשם שהם מנכסים עולם ומלואו

           

            6/4/14 00:11:

          צטט: מרב 1956 2014-04-05 20:08:40

          אוהבת את הפוסט.

          את חג הפסח, לא .

          תודה רבה, מירב, מבינה אותך, רבים לא אוהבים אותו, אני דווקא כן

           

            6/4/14 00:10:

          צטט: א ח א ב 2014-04-05 19:51:47

          חג חרות שמח.
          גם לך, אחאב
            5/4/14 22:51:
          אחרי ההריסות, החורבן, מאות הילדים קטועי האיברים, השריפות ופיצוצי הגז בחצרות, עשרות אלפי הנימלטים מכאן, אחרי שאנשים ברחובות רמת אביב ואשדוד ירצחו אחד את השני עבור בקבוק מים נקיים, רק אז יפול שלטון הטמטום הימני ויפתח פרק שני, בתנאי שיהיו מספיק רופאים ואמריקה תעגון כאן.
            5/4/14 22:34:

          חג חירות שמח.

          אני אשוב. ולו בכדי להאזין לצלילים.. 

            5/4/14 22:04:
          חג חרות שמח
            5/4/14 21:43:

          *
          חג חירות שמח
          גם לאלה שאינם מדברים
          שאנו רואים כמצרכים
          חג שמח לכל היצורים החיים.


            5/4/14 21:32:
          לענין הראשון החירות של האדם ראיתי את התוכנית המערכת של מיקי חימוביץ השבוע שהראתה את גורלם של ילדי הפליטים שגורשו חזרה. וחשבתי כמה חולירות אנחנו יכולים להיות.חייב להיות חוק שאם ילד נולד וגדל פה אי אפשר לגרשו. ענין של זכויות אדם בסיסיות. לענין אלוהים אין לי מה לאמר לא מאמינה באלוהים ומעולם לא דיברתי איתו אבל מבינה את רעיון אלוהים אחד. חג חרות שמח.
            5/4/14 20:08:

          אוהבת את הפוסט.

          את חג הפסח, לא .

           

            5/4/14 19:51:
          חג חרות שמח.

          ארכיון

          פרופיל

          באבא יאגה
          1. שלח הודעה
          2. אוף ליין
          3. אוף ליין