על מנת להבין כיצד הפך האינטרנט לכלי חשוב במסגרת עבודת המודיעין העסקי והתחרותי, חייבים להתחיל תחילה בסקירה היסטורית קצרה. לא רבים יודעים זאת, אך מבחינה היסטורית עלייתו לגדולה ולתהילה של האינטרנט נובע וקשור בטבורו לנסיבות הצבאיות והביטחוניות, שאפיינו את המרחב הצבאי האמריקאי, והקונסטלציה הביטחונית בה הייתה נתונה ארצות הברית במסגרת מעמדה הגיאו פוליטי בתקופת המלחמה הקרה בעשור השישי של המאה העשרים, והוא סבב בבסיסו סביב שאלת ניוד המידע ושימורו. במילים אחרות העימות הגדל עם ברית המועצות, ומדינות הלוויין שלה בגוש המזרחי, הוביל את מקבלי ההחלטות להבנה, שעל מנת לשמור על מוביליות המידע וזמינותו, ולהגן עליו גם מפני התקפה של נשק גרעיני, יהיה עליה לשנע בדרך כזו או אחרת את המידע החיוני, ובכך לשמור עליו. עקב כך גדל הצורך בייעול מתכונת הפיתוח, בשיתוף גופי וגורמי מחקר שונים, ובעיקר כאלה המרוחקים זה מזה מרחק רב ובזמן אמת. פריצת דרך משמעותית בתחום הייתה המצאת פרוטוקול ה - TCP/IP בשנת 1978 (Transmission control protocol/Internet protocol), ושלאחר חמש שנים בלבד הפך לשפת התעבורה הרשמית של האינטרנט. וכך, לאחר תקופה קצרה של לא יותר משני שני עשורים של מחקר ושימוש מעשי ניתן הייה להגדיר את פרויקט ה- " "ARPANET כהצלחה מסחרת, כאשר לאחר מכן אוחדו שלוש הרשתות המקוריות – הממשלתית, המחקרית והצבאית - לרשת אחת, ויצרו בכך את האינטרנט בגרסתו המוכרת.

שנות השמונים היו חשובות להתפתחותו המטאורית של האינטרנט גם מבחינה אחרת. בתקופה זו החל האינטרנט להתפתח לגורם תקשורת מרכזי עבור חברות ותאגידים רבים הן מבחינת התקשורת בין התאגידים בינם לבין עצמם, כמו גם בינם לבין לקוחותיהם. מגמה זו חוזקה והתחזקה גם בבחינת "בום" מכירות המחשבים בעשור זה, שמשמעותו המעשית הייתה גידול הולך ומתרחב של יחידות קצה רבות. על מנת לסבר קצת יותר את האוזן הינה מספר נתונים נוספים:  כבר בשנת 2000 חצה האינטרנט את גבול השני מיליארד דפי רשת, הוא החזיק כבר במאות מיליוני אתרים, עשרות מיליוני משתמשים, יותר ממיליארד קונים וירטואליים, עשרות מיליוני מחשבים מארחים ובפריסה כלל עולמית. המשמעות של הנתונים הללו היא פשוטה: בתהליך של עשרות שנים בודדות הפך האינטרנט למאגר המידע הגדול, הזמין והייחודי מסוגו בעולם בתחום מקורות המידע המשניים. בכך הוא דחק הצידה את מוקדי המידע והמידענות הקלאסיים כספרנות והמידענות המסורתית .אם כן, בתהליך דיאלקטי שנפרש על פני כשני עשורים בלבד הפך האינטרנט מגורם הגנה על צורכי מידע והישרדות לכלי מחקרי רב רושם, ולאחד מכלי איתור המידע ומקורות המודיעין המשניים, היעילים והייחודיים ביותר מסוגם. שורשיו הצבאיים נשכחו. הם אינם כעת אלא פרהיסטוריה מעורפלת, הערות שוליים היסטוריות בלבד. מצורכי הגנה עד לכדי תיאורו כאוטוסטראדה של מידע. ניידות המידע מהווה אם כן גם כיום נדבך מכריע אך לא בהגנה אלא באיתור המידע

אך עם זאת מהווה השימוש באינטרנט לצורכי מודיעין אמיתי ואיכותי ולצורכי איתור מידע ספציפי בעיה סבוכה. לגולש הממוצע נדמה, שלמעשה התשובה לכל שאלה נמצאת כבר בלינק הראשון או השני שמופיע בגוגל לאחר שלחצנו על "חיפוש", ועשרות אלפי או מיליוני ההפניות החלו לרצד על המסך. אולם כאשר נשאל אנשי מקצוע בתחום איתור המידע, מקורות המודיעין המשניים ומידענים, נקבל כמובן תשובה אמביוולנטית ושונה לחלוטין. לרוב זה יהיה כך: "למרות המידע העצום הזה, ולאחר אין ספור חיפושים, אני לא מצליח להעלות את המידע" או לחלופין "אני מצליח אמנם לאתר הרבה מידע, אך הרבה פעמים אלו הם דברים שסותרים האחד את השני". לפעמים נשמע גם דברים כגון "אני מצליח למצוא מידע רב, אך אני לא בטוח, שהמידע הזה באמת אמין". באחד מספרי הלימוד הישנים לחיפוש מידע ברשת מצאתי את התיאור המאלף והמדהים הבא של קליפורד סטול, פורץ הדרך של חיפושי הרשת ומחבר הספר "ביצת הקוקייה", לגבי התסכולים והחששות הרבים של המחפשים. כדי להבין את יכולותיו המוכחות של קליפורד סטול, נזכיר רק שזהו האיש, שהביא לחשיפת רשת ריגול סובייטית הקשורה לקג"ב כאשר עלה בעזרת הרשת על הפורץ מהאנובר (Hanover Hacker), ושבו עוסק הספר שציינו למעלה.  כל זאת התרחש בשנות השמונים, בזמן שרוב העולם עדיין לא שמע על האינטרנט

.
למרות הכישורים הרבים, למרות היכולת המוכחת, להלן תובנותיו של סטול את האינטרנט מתוך ספרו, ואת ניסיונותיו הסיזיפיים לאתר תשובה ספציפית אחת ופשוטה: "מה שרוכלי האינטרנט לא יספרו לך הוא שהאינטרנט הוא אוקיינוס של נתונים לא מאורגנים שאפילו לא מתיימר להיות מושלם. היעדרם של עורכים, מנתחי מידע ומבקרים, גורם לכך שהאינטרנט הפך לשממה של נתונים לא מסוננים. אינך יכול לדעת מה ראוי לקריאה וממה כדאי להתעלם. לאחר שהתחברתי אל האינטרנט, ניסיתי לבצע חיפוש אחר מידע העוסק בקרב טרפלגר. החיפוש הניב מאות קבצים שלשם הצגתם נדרשו כ-15 דקות. בין פריטי המידע נכללו, בין השאר, ביוגרפיה שנכתבה על-ידי תלמיד כיתה ח, משחק מחשב שלא פעל ותמונה של אנדרטה בלונדון. אף אחד לא ענה על השאלה....... ! "כיצד ניתן אם כן בתוך כל אלה למצוא מידע אמין או לייצר מודיעין אמיתי ואיכותי.

את מוקד הידע השני בתחום המקורות המשניים בעולם המידע והמודיעין מהווה כיום הספרנות הקלאסית וענף המידענות המסורתית. בעייתם המובנית של שני ענפי משנה אלה אל מול יתרונותיו של האינטרנט מתבטאת בחוסר יכולתם להתמודד עם היות האינטרנט מאגר המידע הגדול והזמין בעולם, המכיל כמויות עצומות של מידע וידע. מעבר לכך, המידענות הקלאסית יוצרת עבורך, איש התעשייה, היצואן, היבואן, או איש העסקים הקטן והבינוני, בעיה נוספת ולא פחות חמורה. זמינותו של המידע, בנוסף על איתורו, אספקתו ועיבודו ללא תשתית ורקע מודיעיני תחרותי, דורשים ידע מעמיק מוקדם, זמן לימוד רב והשקעה גדולה של זמן. זמן שבעולם העסקי המודרני, שבו מעגלי ייצור ושיווק מזורזים, דינמיות עסקית וגלובליזציה גוברת הם ממאפייניו הבולטים, הוא גם יקר וגם מצרך נדיר. אם כן כיצד בכל הבלבול והתבערה הזאת (מקורות גלויים ולא גלויים כבר הזכרנו?)יכול משהוא למצוא משהוא? נראה כדבר בלתי אפשרי, לא?. כיום אנו מעדיפים ומוכרחים, בעיקר משיקולים כלכליים, שיקולי רווח והפסד ושיקולי עלות תועלת-וגם משיקולי נוחות-לקבל לשולחן לא את המידע, כי אם את המודיעין ערוך, מסונן, מעובד, מסודר ובזמן אמת. זה לא המידע אלה המודיעין שמאפשר למנהלים ולמקבלי ההחלטות הבכירים בחברה להגיב בטקטיקת שוק נכונה ולערוך תחזיות ארוכות טווח שנחוצות לה לצורכי התחרות בשוק.

ידע ומודיעין הם כוח! ידע ומודיעין הם שליטה! אך ידע ומודיעין הם למעשה הרבה מעבר לכך. ידע ומודיעין הם תנאי הכרחי לבניית כל מערכת עסקית תחרותית ומצליחה, ותפעול נכון ושוטף שלה. התשובה לשאלה ששאלנו זה עתה מורכבת מארבעה רבדים לפחות. ברובד הראשון יש להכיר בכך שהאינטרנט הוא רחב ולא מאורגן, כך שאפילו מחפשים ותיקים ומנוסים חווים לא פעם תסכול מהשימוש בו למטרות איתור מידע וכי עובדה זו היא מציאות מוגמרת. בנוסף יש להודות שגם האלטרנטיבה המוצעת בתחום המקורות המשניים אינה עולה בקנה אחד עם המציאות העסקית והגלובלית כיום. ברובד השני יש להבין כי המציאות אותה הזכרנו זה עתה וצורכי המידע המודרניים מחייבים שינויי תפיסה, התמחות וגישה מקצועית חדשה וייחודית. ברובד השלישי משתקפת התשובה בהפנמת העובדה שאין האינטרנט לבדו יכול לענות כאמור על צורכי המידע שלך. על כן עולה ובהדגשה יתרה חשיבותם של מקורות המידע הראשוניים המסורתיים והרישות האנושי שלהם כשהם מגובים ביתר שאת על-ידי האינטרנט. הרובד האחרון הוא ההכרה וההבנה שהמידע בצורתו הגולמית, היינו העבודה המידענית לבדה, אינה אלא שלב אחד בלבד בדרך לתוצר הסופי, שהוא התוצר המודיעיני בלבד.

המודיעין התחרותי על זרועותיו השונות מהווה את העבודה המידענית והמודיעינית על שלביה השונים הלכה למעשה. המודיעין התחרותי מהווה תפיסה וראייה כוללת של בעיית המידע על היבטיה ורבדיה השונים והקשריה לעולם העסקי. פועל יוצא של תפיסה זו הנו ראיית השלבים והתהליכים השונים המרכיבים את המודיעין התחרותי הן בראייה כוללת והן בראייתם כתומכים מרכזיים במערכי החברה השונים בכל זמן נתון. עובדה שלה השלכות רבות על היישום בשטח ועל יכולת תחרותית יעילה ומשופרת של החברה בשווקים הגלובליים והדינאמיים של היום.  מודיעין טכנולוגי לדוגמא אינו מפתח מיומנויות ברישום ובתכנון פטנטים חדשים וקניין רוחני בלבד. הוא מהווה את עמוד השדרה והחוליה המרכזית עבור מחלקות המחקר והפיתוח (R&D) ואת מערכת העצבים העסקית של מערך השיווק המספקת מיומנויות אסטרטגיות בתחום, מגבירה את יכולות הפרסום וניתור השוק על מתחריו השונים, משפרת את יכולות המכירה של סוכני החברה בשטח והנותנת מענה ומייצרת קמפיינים שיווקים כמענה ליוזמות של המתחרים או כיוזמות עצמאיות. ביכולתו של המודיעין הטכנולוגי למנוע הפתעה מצד המתחרים עם מוצר, שירות או קמפיין חדש שעלול לפגוע או להביך את החברה. עבודת המודיעין הטכנולוגי מתבססת אם כן על ניתור ומעקב מסועף של רישום פטנטים חדשים וקניין רוחני, התרעות ומחקרי שוק, סקירה של עיתונות כללית ומקצועית כאחד לרבות העיתונות הכתובה והמשודרת וכיו"ב. הוא מבוסס לכן על ידע ויכולות רב תחומיות שהכרחיות בעבודה היום יומית ובעבודת השטח

.
מיקרו מודיעין עסקי הוא לא רק מודיעין בדרגת יעילות וזמינות גבוהה במיוחד, זו היא גם ובעיקר חוליה הכרחית ומקשרת בין שלבי הייצור והפיתוח לבין שלבי היישום בשטח והנותנת מענה לצרכים ייחודיים וייעודיים מצד אחד והעוזרת להתמודדות עם בעיות של פרמטרים משתנים ובלתי צפויים בזמן אמת מצד שני. זהו אם כן מודיעין יעיל ואפקטיבי במיוחד עבור מערכי התחבורה והלוגיסטיקה בחברה והערוך לספק פתרונות מיידיים בנסיבות של חוסר וודאות ועומס רב. המודיעין האסטרטגי מהווה לא רק מודיעין איכותי אלא את התמונה הגדולה עצמה, תמונה שהכרחית כאמור להנהלה הבכירה בחברה לצורכי תכנון אסטרטגי עתידי ותחזיות ארוכות טווח. הוא הוא המודיעין המאפשר להנהלה הבכירה להגיב בטקטיקת שוק נכונה ובכל רגע נתון. זהו כאמור כלי אסטרטגי למקבלי ההחלטות ולהנהלה הבכירה בחברה מדרגת סמנכ"ל ומעלה בלבד. יתרה מזאת, עובדת היותו של המודיעין התחרותי מקצוע רב תחומי, מהווה את הייחודיות המבדילה והתוחמת אותו ממחקרי שוק, מקצועות העיתונאות הכלכלית והתכנון האסטרטגי לסוגיו הלכה למעשה. ייחודיות זו מהווה אם כן נגזרת ואת הסיבה לשימוש בכלים ויישומים אינטרדיסציפלינריים רחבים ככל האפשר שהם אחד מסימני ההיכר המובהקים של דיסציפלינה זו. בחברות מתקדמות, הכלים אותם שואל המודיעין התחרותי ממקצועות רבים, תפקידם להבין ולהגדיר את הספקטרום התחרותי\ עסקי בכללותו. הוא מורכב מכוונות, תנועות ותנועות נגד של מתחרים, לקוחות, ספקים, טכנולוגיה, רגולאטורים ממשלתיים וגורמי אכיפת חוק ומשפט וכיוצא בזה. המושג הנפוץ להתפתחויות ולשחקני שוק אלה הוא "HIP"-"HIGH IMPACT PLAYER"

היישום בפועל של כלים ושיטות לקומפוזיציה ותמונה אינטנסיבית ואינטגרטיבית של כל השחקנים היא מטרה מרכזית ובעלת חשיבות גדולה במיוחד עבור ממקבלי ההחלטות בחברה. קומפוזיציה זו יוצרת סינתזה של חלקי סט הכלים שלא ניתן להשאלה בצורתו זו משום מערך אחר בחברה. ניתן להגיד, שבהתבסס על תפיסה וגישה זו, פיתח המודיעין התחרותי בכל אחד מחמשת שלבי מעגל המודיעין המסורתי סט כלים ושיטות ייחודי משלו. גישה דומה עולה ומתגלה בתחום הלינגוויסטיקה, היינו הידע והשליטה בשפות. בתחום הזה יש להודות כי המודיעין התחרותי לא המציא את הגלגל. ידע בשפה והיכרות טובה עם השטח והתרבות היוו תמיד בסיס נוח וכר פעולה פורה לפעילות מודיעינית יעילה. אך האינטנסיביות, הקומפוזיציה של תת סט כלים זה שלא ניתן להשאלה גם הוא משום מערך אחר בחברה והקונסטלציה הייחודית בה נמצא סט כלים זה בתוך הקומפוזיציה עצמה מהווים את ייחודיותו ומומחיותו של המודיעין התחרותי בתחום. בעלי יכולות אלה ברמה של שפת אם והכירות מקבילה עם התרבות העסקית והשטח הריהם בבחינת בני הבית, הנולדים והדרים בו, שמימי ילדותם רגילים הם להכיר את צורת הבית ותכונתו ומוצאיו ומובאיו בכללם ובפרטיהם, לנשום את האווירה המיוחדת שלו, ולראות בעיניהם מקרוב את מה שנמצא בפנים הבית, כל החפצים השונים שבתוכו וסידורם ואופיים וסגנונם ומטרתם והיחסים ההדדיים שלהם, בעוד מי שהוא זר לבית ועומד בפניו כפעם בפעם מן החוץ אינו רואה אלא את הכתלים הדוממים, ובכדי לקבל מושג מן החיים המרחשים בתוך הבית צריך הוא להשגיח מן החלונות ולהציץ מן החרכים, ועל אודות מה שבפינות הפנמיות ביותר, בחדרי חדריו של הבית, אין לו אלא להסתפק בהשערות בעלמא. לסיכום ניתן לומר שצורכי המידע והמודיעין של היום מחייבים כאמור גישה חדשה. גישה שהיא פועל יוצא ממורכבות השוק של היום והתהליכים המרכיבים אותו. את הפתרון ניתן לספק ברמת המודיעין בלבד. אין יותר ביכולתה של המידענות לבדה לעמוד בשינויים ובאינטנסיביות שהיא נחלתו של השוק המודרני, אגב היותה מקצוע וכלי עזר חשוב והכרחי למודיעין התחרותי