כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    פחדרון בסופרמרקט

    77 תגובות   יום שלישי, 8/4/14, 22:47

    ''

    פחדרון בסופרמרקט 

     

    הפחד עלול לגרום לאנשים לנהוג לגבי דברים רגילים בנאליים ונורמאלים, בצורה מוגזמת ומגוחכת על גבול הפרנויה או מדע בדיוני. כשלא מדובר באנשים פרטיים אלא בארגונים ורשתות, כלומר מקומות ציבוריים, זה עלול להיות מגוחך ו/או מפחיד פי כמה , תלוי איך מתייחסים לזה כמובן.

    כשראיתי את הכתבה שבהמשך התחלתי להבין את פשר הקטע שקרה לי בסופרמרקט אליו נכנסתי לפני זמן מה, לא הרגיל שלי.

    (TheMarker "הרשתות מפחדות" ת רושמת מחירים, אם לא תגידי מאיפה את, אוציא אותך" (2.4.14) עדי דברת-מזריץ, רותי לוי).

     

    אז כהיום זו הייתה חוויה מוזרה, מפחידה, מגוחכת, ובלתי תיאמן שקרתה, למרות ההסבר האפשרי להתנהגות הלא הגיונית הזאת לפי הכתבה.

    במבט לאחור נראה שכדאי לכל מבוגר, לא רק ילד, לקרוא את "פחדרון בארון" ולהתייחס לזה כאל ספר פילוסופיה ל"ילדים גדולים", קצת כמו לפו הדוב, עליסה בארץ הפלאות וכד.

    ספר הילדות הזה מראה בצורה שובת לב וחיוך את דרך ההתמודדות של ילד עם "השדים שלו", ושכאשר מתמודדים עם הפחדים, גם אם אינם הגיוניים, מתאפקים, ולא נכנעים, אפשר לגלות שהם אנושיים ואפילו להתחיל לחבב אותם.

    '' 

     

    ''

    אז לפני זמן מה נכנסתי לסופרמרקט, אחד שנכנסים אליו אתם יודעים, "פעם ב", עמוסת שקיות, כשכרטיסיית האוטובוס עדיין בידי, ורציתי להתארגן בצורה נוחה יותר. הנחתי את השקיות לרגע על הרצפה והשענתי את התיק על אחד המדפים, כדי לשים את כרטיסיית האוטובוס במקומה.

    אלא שכאן, בנקודה זו - זה קרה !

    כאן הטעות הפטאלית הגורלית שעשיתי !

    השענתי את התיק על המדף, ולא רק זה (!) אלא ליד אחד מתגי המחיר ! (שהפסקתי לראותם בכלל).

    '' 

    משום מקום, בזינוק שלא מבייש אולימפיאדה, קפצו עלי שלושה גברים כשהם מקיפים אותי בצורה קרובה מדי, לא נעימה, ובלתי משתמעת לשתי פנים: איש ביטחון צעיר, איש בטחון שעומד בכניסה פחות צעיר, ועוד אחד "לעזור להם", הקיפו אותי "שלא אוכל לברוח", חסמו נתיב מילוט יענו (בטח חשבו את עצמם ל"רמבו 10" לפחות):

    "גנבת תג מחיר" רעמו עלי בקול נמוך מאד ומאיים. כן, מה שאתם שומעים, אתם שומעים טוב זו לא טעות)

     

    חשבתי שאני הוזה, לא מאמינה למה שקורה, ושאלתי שוב כמו הד : מה?

    ושוב חזרתי על השאלה, פשוט לא האמנתי למשמע אוזני : "מה אתם אומרים שגנבתי?"

    "מה ששמעת, אל תעשי את עצמך : את גנבת תג מחיר"

     

    הושטתי את התיק  שלי קדימה בצורה מודגשת והפגנתית: "בבקשה אתם מוזמנים אם כך לחפש".

    הם לא ענו, ובשל התגובה שלי, חוסר "ההתקפלות" מול שלושתם, התערער בטחונים המוחצן כל כך, הם המשיכו בגישה התוקפנית עוד יותר דווקא בגלל זה כנראה, הגנה טובה זו התקפה....

     

    דרשתי לשמוע שוב את מה לטענתם גנבתי ושיגידו בקול רם, היות ורציתי שכל אלה שהתאספו סביב, ישמעו את הטענות המגוחכות וישימו לב לצורת התנהגותם. כמו כן ביקשתי שיסבירו את הטענה המגוחכת שגנבתי, ועוד תג מחיר, כי לא הבנתי מדוע שאעשה דבר כזה, ומה אני אמורה לעשות אתו.

     

    הם חשבו שאני לא יודעת מה זה תג מחיר, ובמקום לענות לשאלות שלי דקלמו שוב את אותו דבר בחוסר סבלנות ותקיפות:

    "את לקחת את הפתק של המחיר שעל המדף" ! תפסיקי לעשות את עצמך.

    הא? קשת תפיסה, עדיין לא מבינה את הקטע ולא קולטת או מאמינה "להאשמות החמורות" בהן אני מואשמת, קבל עם ועדה מול המוני קונים בצורה פומבית .

     

    "למה שאקח את הפתק עם המחיר על המדף? מה אני צריכה אותו?"

    את לקחת את הפתק !  תפסיקי להתחמק הם ממשיכים להתחפר ולדקלם את טענתם.

    אולי אין להם יכולת להסביר, והרבה פחות בטחון כעת, כי רואים שאין אצלי כלום, ומתביישים מהקהל סביב. מנסים לכסות על טעותם המבישה, בתוקפנות רבה עוד יותר.

     

    הם מחפשים שוב בתיק, וכמובן לא מוצאים דבר, מה שמעצבן אותם עוד יותר כי  לא מצאו "הוכחות" כלומר את "תגי המחיר" הגנובים.

    כעת הגדילו לעשות וביקשו: "תפתחי את כל התאים הפנימיים הקטנים ואת תא הכסף הקטן, התעודות, הכול, את דחפת אותו שם".

    ''

    אל תשכחו את האנשים סביב, את אי הנעימות והבושה, שמזמן כבר התחלפו בתסכול וכעס בשל ההיסטריה התוקפנית האדיוטית הזו..

    כמובן שהם לא מצאו שום פתק מחיר בשום מקום, ולתדהמתי שגברה עוד יותר עזבו אותי ללא מילה אחת של התנצלות !

    "טוב בסדר תלכי".

    הא? ההלם שלי מטפס עוד ועוד במפלס לגובה...

     

    עפתי כמו טיל למנהל הסניף. הרי זו יכולה להיות זקנה שתיבהל עד מוות או תמות מבושה ועליה פתאומית של לחץ הדם שלה .

    ''

    הבאתי אותו לאותו מקום בו הייתה "חגיגת" היעילות המופרזת של עובדיו "היעילים", ודרשתי שיקרא למשתתפים באפיזודה המוזרה. הוא ביקש להסדיר זאת בצנעה, מה שלא הסכמתי בשום אופן. כיון שלא טרחו להתנצל על גסות רוחם וטעותם ראוי שיתנצלו בפני כל אותם האנשים, ואם הוא לא יעשה כן אמרתי אני מגישה תלונה.

     

    המעורבים הגיעו, סירבו להתנצל גם לאחר בקשתו והוראתו המפורשת (!) לא להאמין לתסריט הא?

    המנהל חדל האישים התבייש והתנצל בשמם, והבטיח לי שהעניין יסודר אחרי לכתי.

    התחלתי לרחם עליו, לא הבנתי מה הקטע כאן, אך זה לא היה נראה השתלשלות עניינים וסמכויות נורמאלים.

    לא היה לי יותר מה לדרוש אם זה המצב, מה גם שהפקתי את כל מה שיכולתי.

     

    עכשיו כשאני רואה את הכתבה הזו, אני מתחילה להבין את הסיבות האפשריות להתנהגות מבישה מגוחכת כזו של אותם עובדים, למרות שזה לא תירוץ לכוחנות ולצורה בה הם נהגו, הרבה מעבר לשגיאה הצרכנית כלפי הקונים של הרשת שנכחו באירוע ובכלל.

    גם אם וכאשר "תופסים" מישהו במשהו, אפשר ל"טפל" בו בצורה יעילה שונה לגמרי. הצורה בה עושים זאת אינה עושה את האכיפה יעילה יותר, אבל בהחלט נותנת פורקן ליצר הכוחנות וה "שופוני" של אנשים כאלה כנראה.

    בדיעבד חבל שלא הצעתי למנהל ולעובדיו "החרוצים" לקרוא את הספר "פחדרון בארון". נראה שהם עדיין זקוקים ללמוד משהו בנושא על התמודדות עם פחדים.

    רק מי שחושש, פוחד, לא יודע איך להתמודד, ואדם כוחני מאד שחייב להראות שליטה בכל מחיר מסוגל לנהוג בצורה כזו בצרכנים של מקום עבודתו.

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (77)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/11/15 23:40:
      בושה וחרפה
        25/5/14 22:59:

      צטט: מרב 1956 2014-05-25 21:32:44

      צטט: bonbonyetta 2014-04-19 20:48:41

      צטט: מרב 1956 2014-04-15 20:24:38

      עבד כי ימלוך, הבריונים האלה.

      ואת כל הכבוד על עמידתך מולם.

      ככה זה הצודק חזק בד"כ מהטועה או במקרה זה הפחדן.

      -

      אני לא מתרגשת מדברים כאלה יותר מדי לכן גם היו לי כוחות נפש להגיב על המתקפה הלא הגיונית הזו. אני עדיין במצב שיכולה לצעוק ולהגן על עצמי מילולית לפחות.

       

      מה שאינני יכולה לשאת ולקבל בשום אופן זו בין היתר התנהגות "עבד כי ימלוך" על מי שאינו יכול להגן על עצמו, כאן, אני עוד יכולתי.

       

      כשעושים מעשים דומים כמו למשל נטישת את מקפידה לומר נטישה למרות שחיפשתי לה וגם מצאתי בית עבורה.בעלי חיים, במיוחד כשהם חולים וזקנים, ואינם מסוגלים להגן על עצמם, זה בעיני בלתי נסלח. גם זו למעשה בעיני סוג מסוים של בריונות.

       

      ''

       

      אני שמעתי דברים אחרים, ואינני כותבת כאן את כולם, בהחלט לא את כולם.

      עמותה או מכלאה אינם נקראים בית לבעל חיים שגדל כל חייו במשפחה ובית חמים. לעת זקנה וחולי שהוא הכי זקוק להם כשמעבירים אותו למקום כמו זה מבחינתו זה אותו דבר.

      לקחה אותה פעילה למען בעלי חיים כשהיא זקנה וחולה מאד כדי שתסיים חייה עם מעט טיפול וכבוד מה שלא זכתה לו בחייה.

      אז כן, אני קוראה לזה כמו שבעל החיים מרגיש את זה, נטישה.

        25/5/14 21:32:

      צטט: bonbonyetta 2014-04-19 20:48:41

      צטט: מרב 1956 2014-04-15 20:24:38

      עבד כי ימלוך, הבריונים האלה.

      ואת כל הכבוד על עמידתך מולם.

      ככה זה הצודק חזק בד"כ מהטועה או במקרה זה הפחדן.

      -

      אני לא מתרגשת מדברים כאלה יותר מדי לכן גם היו לי כוחות נפש להגיב על המתקפה הלא הגיונית הזו. אני עדיין במצב שיכולה לצעוק ולהגן על עצמי מילולית לפחות.

       

      מה שאינני יכולה לשאת ולקבל בשום אופן זו בין היתר התנהגות "עבד כי ימלוך" על מי שאינו יכול להגן על עצמו, כאן, אני עוד יכולתי.

       

      כשעושים מעשים דומים כמו למשל נטישת את מקפידה לומר נטישה למרות שחיפשתי לה וגם מצאתי בית עבורה.בעלי חיים, במיוחד כשהם חולים וזקנים, ואינם מסוגלים להגן על עצמם, זה בעיני בלתי נסלח. גם זו למעשה בעיני סוג מסוים של בריונות.

       

      ''

        15/5/14 22:24:
      בונבוניטה יקרה, זו בושה גדולה לסופר, אנא פרסמי את שם הסופר, כך שנוכל להענישו, מגיעה לך פיצוי על הלבנת פניך ברבים
        23/4/14 22:01:

      צטט: יוסף זיתוני 2014-04-22 17:23:57

      לבונבונייטה . "חג שמח"ראשית אתייחס לעובדה שלדברייך ניכנסת לסופר מרקט עמוסת שקיות. לכאורה אם תיקחי סצינה דומה של אלף נשים אף אחת לא תיכנס לסופר עמוסת שקיות.ומציאתן בעגלה מחייבת הסבר והפרדה משאר המוצרים שהיית אמורה לקנות.אלא אם כן לא הסברת את עצמך כיאות.
      לא הסברתי כראוי. שתי שקיות עמוסות אך לא מסופר אחר כך שלא היה אפשר לחשוד. שקיות שונות לחלוטין.
      עובדה שניה ששכחת לציין והיה בה כדי למנוע את אי הנעימות והיא מציאות תג המחיר במקומו .
      לא נגעתי בשום תג מחיר על מה אתה מדבר? כאן אתה לא הבנת את הנקרא.
      שמתי את התיק לרגע על המדף כדי להכניס למקום את כרטיסית האוטובוס, לא נגעתי בשום תג מחיר.
      בכל מקרה זה הטיעון ההגיוני והנכון ואין לערער עליו. אני ציינתי בתגובה הקודמת בזהירות ואמרתי שיש אפשרות לסברה בדבר הפירסום לספר המוזכר בפרוט עם איורים והסברים ואפילו המלצה לציבור לקרוא אותו.והכי חשוב זה ההתיצבות המהירה של שלושת המאבטחים במהירות שיא לדברייך שהקיפו ולא הרפו מימך. ניתן לחשוב אולי שבושת הפנים שזכו לה יוצאת בשכר ההערכה שלה ייזכו מההנהלה על חריצותם גם אם לא תפסו גנבת ורק הצליחו להרתיע רבים אחרים שחשבו לנהוג בדמיה ושקר. ובסה"כ הכל פתוח ואפשרי ולעולם אין ביטחון .

      כן, זה מה שמצער כאן ושלא הצלחתי למנוע זאת מאחרים כי אם היו אלה זקן או זקנה הם היו משתווצים להם במקום.

      צוחק

        23/4/14 09:27:

      צטט: bonbonyetta 2014-04-22 11:48:58

      צטט: barir 2014-04-22 10:25:36

      חויה לא נעימה...פרסמי את שם הסופר כדי שנחשוב פעמיים אם להיכנס אליו.

       -

      חלק מהכוחניות של תאגידים גדולים בעלי ממון והשפעה והשולטים בהם היא יכולתם לרדוף אנשים גם של פרסום דברים ש"אינם מדוייקים" (או לא נכונים..).

      אם הייתי רוצה להערך גם לזה הייתי אמורה לעשות כמה דברים מיד אח"כ.

       

      היות ולקח לי זמן "לעכל" את הדבר הזה כפי שראית, ובטח הבנת לפי תגובות נוספות שאינני רואה בכך טעם אחרי זמן כה רב, ודי מצטערת על כך.

      בכל מקרה העליתי זאת, כדי שמי שקורה לו דברים באמת הזויים כאלה, בכל שטחי החיים בכל מקום, לא להיבהל, מיד להסתכל אם יש עדים ולבקש פרטים שלהם, לקחת את שמות המעורבים וכיום - אפילו כדאי לצלם.

      כל זה בליווי תלונה להנהלה הראשית, למשטרה, ולארגון צרכני כלשהוא יעשו את העבודה.

      לעשותה לאחר זמן רב בפומבי עם פרטים חסרים לא חושבת שזה יביא את התוצאה לה אני והרבה אחרים מייחלים.

      לומדים בחיים, לומדים.

       

      משום כך טוב לקרוא על דברים כאלה שקורים גם לאחרים מראש, ולדעת קצת טוב יותר איך להתמודד. אם אני הייתי קוראת על זה לפני זה בהחלט היה עוזר ומוסיף לי עוד כמה עשתונות לאלה שפרחו באותו רגע....חיוך

      -

      בובוניטה היקרה, מסכימה איתך ותודה שהבאת את הסיטואציה/תקרית לתשומת לבנו. גם לי "לוקח זמן להגיב בהתאם" וכך תהיה לי אפרות להגיב מהר יותר,תודה!

        22/4/14 17:23:
      לבונבונייטה . "חג שמח"ראשית אתייחס לעובדה שלדברייך ניכנסת לסופר מרקט עמוסת שקיות. לכאורה אם תיקחי סצינה דומה של אלף נשים אף אחת לא תיכנס לסופר עמוסת שקיות.ומציאתן בעגלה מחייבת הסבר והפרדה משאר המוצרים שהיית אמורה לקנות.אלא אם כן לא הסברת את עצמך כיאות.עובדה שניה ששכחת לציין והיה בה כדי למנוע את אי הנעימות והיא מציאות תג המחיר במקומו .בכל מקרה זה הטיעון ההגיוני והנכון ואין לערער עליו. אני ציינתי בתגובה הקודמת בזהירות ואמרתי שיש אפשרות לסברה בדבר הפירסום לספר המוזכר בפרוט עם איורים והסברים ואפילו המלצה לציבור לקרוא אותו.והכי חשוב זה ההתיצבות המהירה של שלושת המאבטחים במהירות שיא לדברייך שהקיפו ולא הרפו מימך. ניתן לחשוב אולי שבושת הפנים שזכו לה יוצאת בשכר ההערכה שלה ייזכו מההנהלה על חריצותם גם אם לא תפסו גנבת ורק הצליחו להרתיע רבים אחרים שחשבו לנהוג בדמיה ושקר. ובסה"כ הכל פתוח ואפשרי ולעולם אין ביטחון .
        22/4/14 11:48:

      צטט: barir 2014-04-22 10:25:36

      חויה לא נעימה...פרסמי את שם הסופר כדי שנחשוב פעמיים אם להיכנס אליו.

       -

      חלק מהכוחניות של תאגידים גדולים בעלי ממון והשפעה והשולטים בהם היא יכולתם לרדוף אנשים גם של פרסום דברים ש"אינם מדוייקים" (או לא נכונים..).

      אם הייתי רוצה להערך גם לזה הייתי אמורה לעשות כמה דברים מיד אח"כ.

       

      היות ולקח לי זמן "לעכל" את הדבר הזה כפי שראית, ובטח הבנת לפי תגובות נוספות שאינני רואה בכך טעם אחרי זמן כה רב, ודי מצטערת על כך.

      בכל מקרה העליתי זאת, כדי שמי שקורה לו דברים באמת הזויים כאלה, בכל שטחי החיים בכל מקום, לא להיבהל, מיד להסתכל אם יש עדים ולבקש פרטים שלהם, לקחת את שמות המעורבים וכיום - אפילו כדאי לצלם.

      כל זה בליווי תלונה להנהלה הראשית, למשטרה, ולארגון צרכני כלשהוא יעשו את העבודה.

      לעשותה לאחר זמן רב בפומבי עם פרטים חסרים לא חושבת שזה יביא את התוצאה לה אני והרבה אחרים מייחלים.

      לומדים בחיים, לומדים.

       

      משום כך טוב לקרוא על דברים כאלה שקורים גם לאחרים מראש, ולדעת קצת טוב יותר איך להתמודד. אם אני הייתי קוראת על זה לפני זה בהחלט היה עוזר ומוסיף לי עוד כמה עשתונות לאלה שפרחו באותו רגע....חיוך

        22/4/14 10:25:
      חויה לא נעימה...פרסמי את שם הסופר כדי שנחשוב פעמיים אם להיכנס אליו.
        21/4/14 23:13:

      צטט: דליה / הפרח 2014-04-21 22:26:26

      סיפור מעניין . נהנתי ושמרת אותי ב-פול אטנשן. תודה

       

      זה לא סיפור חברה, זה קרה, ממש קרה. למעשה כמעט כל מה שאני כותבת הם דברים שקרו...חיוך

        21/4/14 22:26:
      סיפור מעניין . נהנתי ושמרת אותי ב-פול אטנשן. תודה
        21/4/14 21:29:

      צטט: למדנית 2014-04-20 12:25:05

      הזדהיתי מאוד עם הפוסט שלך, בונבונייטה. אשתף אותך באפיזודה קצרה שקרתה לי לפני חודש. צלצול בדלת. אני שואלת מי שם? צרחה נשמעת: "אמבולנס". אני אומרת: "לא הזמנתי אמבולנס". צרחה נוספת נשמעת: "זו משטרה, תפתחי! אני פותחת את הדלת: ביריון מגודל נועץ בי מבטים ולצדו שותפתו הלא יותר נחמדה ממנו. "את הזמנת אמבולנס?" לא! את בטוחה שלא הזמנת אמבולנס?" "לא, לא ועוד פעם לא". מה מספר הדירה (כנראה ששליטה במספרים אינה תנאי סף לקבלה לקורס שוטרים, כי המספר הופיע על הדלת...). מי זו א'. "השכנה מלמעלה". "את מסוכסכת איתה?"לא!" הלכו מבלי להתנצל, חדלי אישים כמו המנהל שתיארת. משטרת ישראל במלוא קלונה. חלשה על עבריינים, מתעמרת באזרחים קטנים. חג שמח, בונבונייטה!

      ---

      אכן מקרים מזכירים, מפחידים, בהם משתמשים בכוחנות ובריונות.

      שלי היה עם זאת במקום ציבורי לפני אנשים רבים, כך שיש בו אלמנט נוסף של בושה, דיבה, וכדומה.

      רגל בפה

        21/4/14 21:27:

      צטט: רחלסביליה 2014-04-20 10:32:40

      הציורים והתמונות מקסימים. מה זה חרדון או איגואנה?

      -

      אין לי שמץ, יכול להיות אפילו זיקית.  חיוך

        21/4/14 21:25:

      צטט: מוטיש_ 2014-04-20 13:45:09

      צטט: bonbonyetta 2014-04-18 19:35:08

      צטט: מוטיש_ 2014-04-10 09:30:57

      חוויה לא נעימה בהחלט, עמדת בה יפה מאוד. וטוב שהתנצל מנהל הסופרמרקט. ממליץ לך להעלות את הסיפור לתפוצה גדולה יותר בפייסבוק או במדור צרכני. אני מעריך שיש אנשים שחוו סיפור דומה. ויהיה להם מה לומר בשלב זה.

      -

      הייתי צריכה לעשות את זה מה שאתה מציע, בהחלט, ועוד כמה דברים מיד אחרי שזה קרה, לא חודשים רבים אח"כ מסכימה.

      אכן חבל. בעיקר חבל לי על האנשים הבאים שלהם יעשו קטע כזה.מזעיף את הפה

       

      היי בונבוניטה, התגובה הראשונית שלך טבעית לחלוטין, וגם ההשתהות שלך. לוקח זמן כנראה לעכל אירוע מהסוג הזה. 

      --

       

      כן בדיוק. ואז כשמודעים ויכולים ורוצים לעשות משהו זה טיפ טיפה מאוחר מדי מבחינה מעשית ומבחינת החוק.

      משום כך לדעתי וללא קשר חוק התיישנות לגבי פשעים שונים אינו צודק והוגן.

      הסנני

        21/4/14 21:23:

      צטט: יוסף זיתוני 2014-04-19 23:05:19

      הוגה דעות מפורסם אמר פעם "כתוב עלי מה שאתה רוצה. רק הקפד לאיית את שמי נכון"חיפשתי את ההיגיון מאחרי הסיפור , ברצון בסופרמרקט לזכות בנתח פירסום עקיף. אך את הקפדת שלא להעלות את שמו לכן אפשרות זו ירדה מן הפרק. לעומת זאת הערכה שלי שיכולה להיות הזויה באותה מידה, והיא. שהיה כאן ניסיון מתוחכם לכאורה לתת דחיפה למכירות של ספר הילדים שאותו היזכרת בתבונה רבה יש לומר. "פחדרון בארון" ואם מכירות הספר הנ"ל תיגברנה בעתיד אזי הפיצוי יבוא כנראה מצד הוצאת הספר ופירסומו על עוגמת הנפש לכאורה שניגרמה לך. חג שמח וקריאה מהנה.

      -

      זיתוני יקר

      התגובות שזורות ההומור שלך בהחלט חסרו לי, שמחה לראותך ב"מחוזותי".

      התכנים אצלי נטולי תכנים פרסומיים לחתולין, וכל מה שבהם, מרמז, או מכיל היפר לינקים הינו מרצוני האישי שלי ואינני מקבלת תמורה על כך.

      את הספר הזה אני אוהבת אהבת נפש בערך כמו עליסה בארץ הפלאות, והטאו של פו.

      מה שכן, ותמיד אפשר "להאשים" אותי זה זה בפעילות בדרכים שונות להגברת מודעות לזכויות בעלי חיים מבחינות שונות ומשונות.

      ואתה, מוזמן תמיד אלי, ותמיד שמחה לראות עקבות שלך.

      ''

        20/4/14 13:45:

      צטט: bonbonyetta 2014-04-18 19:35:08

      צטט: מוטיש_ 2014-04-10 09:30:57

      חוויה לא נעימה בהחלט, עמדת בה יפה מאוד. וטוב שהתנצל מנהל הסופרמרקט. ממליץ לך להעלות את הסיפור לתפוצה גדולה יותר בפייסבוק או במדור צרכני. אני מעריך שיש אנשים שחוו סיפור דומה. ויהיה להם מה לומר בשלב זה.

      -

      הייתי צריכה לעשות את זה מה שאתה מציע, בהחלט, ועוד כמה דברים מיד אחרי שזה קרה, לא חודשים רבים אח"כ מסכימה.

      אכן חבל. בעיקר חבל לי על האנשים הבאים שלהם יעשו קטע כזה.מזעיף את הפה

       

      היי בונבוניטה, התגובה הראשונית שלך טבעית לחלוטין, וגם ההשתהות שלך. לוקח זמן כנראה לעכל אירוע מהסוג הזה. 

        20/4/14 12:25:
      הזדהיתי מאוד עם הפוסט שלך, בונבונייטה. אשתף אותך באפיזודה קצרה שקרתה לי לפני חודש. צלצול בדלת. אני שואלת מי שם? צרחה נשמעת: "אמבולנס". אני אומרת: "לא הזמנתי אמבולנס". צרחה נוספת נשמעת: "זו משטרה, תפתחי! אני פותחת את הדלת: ביריון מגודל נועץ בי מבטים ולצדו שותפתו הלא יותר נחמדה ממנו. "את הזמנת אמבולנס?" לא! את בטוחה שלא הזמנת אמבולנס?" "לא, לא ועוד פעם לא". מה מספר הדירה (כנראה ששליטה במספרים אינה תנאי סף לקבלה לקורס שוטרים, כי המספר הופיע על הדלת...). מי זו א'. "השכנה מלמעלה". "את מסוכסכת איתה?"לא!" הלכו מבלי להתנצל, חדלי אישים כמו המנהל שתיארת. משטרת ישראל במלוא קלונה. חלשה על עבריינים, מתעמרת באזרחים קטנים. חג שמח, בונבונייטה!
        20/4/14 10:32:
      הציורים והתמונות מקסימים. מה זה חרדון או איגואנה?
        19/4/14 23:05:

      הוגה דעות מפורסם אמר פעם "כתוב עלי מה שאתה רוצה. רק הקפד לאיית את שמי נכון"חיפשתי את ההיגיון מאחרי הסיפור , ברצון בסופרמרקט לזכות בנתח פירסום עקיף. אך את הקפדת שלא להעלות את שמו לכן אפשרות זו ירדה מן הפרק. לעומת זאת הערכה שלי שיכולה להיות הזויה באותה מידה, והיא. שהיה כאן ניסיון מתוחכם לכאורה לתת דחיפה למכירות של ספר הילדים שאותו היזכרת בתבונה רבה יש לומר. "פחדרון בארון" ואם מכירות הספר הנ"ל תיגברנה בעתיד אזי הפיצוי יבוא כנראה מצד הוצאת הספר ופירסומו על עוגמת הנפש לכאורה שניגרמה לך. חג שמח וקריאה מהנה.

        19/4/14 20:48:

      צטט: מרב 1956 2014-04-15 20:24:38

      עבד כי ימלוך, הבריונים האלה.

      ואת כל הכבוד על עמידתך מולם.

      ככה זה הצודק חזק בד"כ מהטועה או במקרה זה הפחדן.

      -

      אני לא מתרגשת מדברים כאלה יותר מדי לכן גם היו לי כוחות נפש להגיב על המתקפה הלא הגיונית הזו. אני עדיין במצב שיכולה לצעוק ולהגן על עצמי מילולית לפחות.

       

      מה שאינני יכולה לשאת ולקבל בשום אופן זו בין היתר התנהגות "עבד כי ימלוך" על מי שאינו יכול להגן על עצמו, כאן, אני עוד יכולתי.

       

      כשעושים מעשים דומים כמו למשל נטישת בעלי חיים, במיוחד כשהם חולים וזקנים, ואינם מסוגלים להגן על עצמם, זה בעיני בלתי נסלח. גם זו למעשה בעיני סוג מסוים של בריונות.

       

      ''

        19/4/14 20:37:

      צטט: eyalees 2014-04-13 11:44:47

      חוצפה, איזו בושה. מה חשבו עליך שאר הקונים שראו אותך מוקפת באנשי ביטחון.
      אנשי הביטחון האלה עברו על שורה ארוכה של עבירות
      רק בגלל העיקרון הייתי מגיש נגדם תביעה אזרחית
      חבל של ציינת את שם הסופרמרקט הזה. 

      -

      כן במחשבה שניה אכן הייתי צריכה לרשום מיד את הפרטים וגם להפיץ זאת בפייסבוק אם לא לנקוט צעדים. הייתי קצת בהלם מהקטע.

      ''

        19/4/14 20:31:

      צטט: . ארז . 2014-04-13 08:14:08

      האמת... כשיש כאלו מחירים ...
      לא יודע למה אבל והסיפור שלך הזכיר לי סיפור ששמעתי פעם על שוק של נורות שרופות שהתפתח ברוסיה ...
      למה נורות שרופות?
      מסתבר שאנשים גונבים נורות ממשרדים ופשוט שמים במקומן נורות שרופות כדי שלא יתפסו אותם...
      חג שמח ותקפצי לביקור כי שמתי תמונה של גגות משכונה ישנה ואף אחד לא אוהב אותה :)

      -

      וואלה רעיון עם הנורות השרופות, אבל נראה לי הרבה פחות בלגן וטרחה לקנות נורה חדשה לא? 

      רצה אליך מיד, לאהוב את הגגות, אוהבת את זה אתה יודע הרי...

      ''

        19/4/14 20:28:

      צטט: אורי אביבי 2014-04-11 18:34:22

      בונבונייטה יקרה :)

      תתחדשי על הרקע,

      תודה. כל הכבוד, היחידי ששם לב. בינתיים כבר החלפתי שוב....

      זה אינו פחד (והוא ממש לא חמודון)

      זאת בריונות

      ויש לה מטרה.

      עניין השוואת המחירים הוא שולי

      קשה לי להאמין שמה שאתה אומר נכון, זה בלתי ייאמן

      הרעיון הוא להפחיד את הציבור מיוזמות חברתיות וצרכנות נבונה.

      זה נשמע יותר הגיוני אבל מדוע ככה?

      ככל שהצרכנים יהפכו למודעי צרכנות חברתית, השוואתית ונכונה

      ככה התאגידים הדורסניים יפסידו יותר.

      הדרך שלהם למנוע את זה

      היא ע"י הפחדה

      ומיכוון שהם תאגידיים דורסניים,

      הם מנסים לרמוס את הצרכן שלדעת יוזם (בריונות ואלימות)

      לא הגיוני, אז הצרכן ילך למקום אחר....

      במקרה זאת היית את,

      כל הכבוד על העמידה האיתנה מולם

      שיהיה חג שמח

      וזול

      תודה רבה איש, גם לך שמח ולא רק בחג.

      ''

       

        19/4/14 20:22:

      צטט: אהובה13 2014-04-11 13:59:22

      אדם נולד עם שני פחדים להגנתו (נפילה ורעש) היתר הם פחדים נרכשים, על פי רוב מבורות.....

      -

      תודה, לא ידעתי.

      אשמח אם תרחיבי קצת בנושא, ומאיפה את יודעת זאת.

      באמת רוצה שתחרחיבי בעניין .

      תודה

      ''

        19/4/14 20:20:

      צטט: באבא יאגה 2014-04-11 13:51:20

      איזו גבורה היית!

       

      לא ראיתי את עצמי ככזו, אז, כי בעיצומה של מתקפה כזו וזו הייתה מתקפה שהיה קשה לי להתגונן בפניה כי לא הייתה הגיונית בעיני, את פשוט מנסה לשרוד את התוקפים, פועלת על טייס אוטומטי, וזו הייתה אז הדרך.

      הסנני

        19/4/14 20:16:

      צטט: גילהסטחי 2014-04-11 08:40:36

      יקירתי. מקווה שהאירוע לא פצע את הכנפיים שלך, שהרי חוויית לשון הרע וטפילת אשמה אינה קלה - גם אם ניסית בדרכך לגמול להם. ממנהל הסניף הייתה לי ציפייה שיעניק לך פיצוי על עגמת הנפש (שובר קניות מכובד).. מקווה ששלושת הבריונים למדו את השיעור ולא יעוטו שוב על אזרחים תמימים, ולא ימהרו לשפוט ולהאשים. מאחלת לך חוויות מהסוג הטוב, המצמיח והמעצים. שמרי על עצמך..

       

      תודה יקרה, דברים כאלה לרוב לא פוצעים לי את הכנפיים.

      כשזה קורה בד"כ נפגעת הנפש גם עם הכנפיים וזה במקרים אחרים לחתולין....

      ''

       

        19/4/14 20:15:

      אני אוהבת את הטאפט החדש של העמוד שלך :-)

      מתוק לאללה האף שלו.

        19/4/14 20:13:

      צטט: מיכאל 1 2014-04-10 22:28:18

      חג שמח וכשר !
      תודה גם לך
        19/4/14 20:11:

      צטט: יורם.אל-קמינו 2014-04-10 09:54:26

      אם לא היה עצוב, זה היה מצחיק.

       

      זה לדעתי משפט שמתמצת בדיוק את המקרה מהותו ומשמעותו.

      ''

        18/4/14 21:09:

      צטט: סגנון 2014-04-18 19:41:23

      צטט: bonbonyetta 2014-04-17 21:41:46

      צטט: סגנון 2014-04-09 22:58:00

       אני מנסה להבין את ההיגיון של הכוחות הפועלים בסיפור שלך.

      ראשית, מישהו גרם לאותם אנשי בטחון להתנהג בצורה זו וייתכן

      שזה המנהל בעצמו או קציני בטחון של אותה הרשת. אם הם לא

      שמו על המנהל כל כך, ייתכן מאוד שזהו נוהל שבא מלמעלה.

      ואז המנהל היה צריך להבין זאת ולא לדרוש זאת מהם ולהסביר לצרכן בצורה קצת שונה לא?

      אכן כך. אני מנחש שהם לא עשו אחורה פנה, כי הנזק

      התדמיתי שלהם ואיך שהם "לקחו את החוק לידיים",

      מזכיר קצת פשע מתוכנן.

       

        ייתכן שגם את בתגובתך משכת קצת את האש אלייך, דווקא מפני

      שידעת שאת צודקת ורצית לעשות להם קצת בושות מול הקהל

      שהתאסף, ולתת להם בראש בטקטיקה שלך.  ובכך, לא נתת להם

      לרדת מהעץ בכבוד אלא מושפלים והם פשוט לא ידעו איך להעלם מרוב

      בושה מהסיטואציה שהם בעצמם יצרו, אז הם ניסו עוד יותר להיטפל

      אלייך עד שימצאו דרך "מכובדת" לעוף משם.

      כלומר אתה מנסה למצוא תירוצים בהתנהגות שלי ש"משכתי אליהם את האש" והיה עלי להיות נכנעת מפוחדת ולבקש סליחה ששמתי את התיק על המדף וגרמתי להם לחשוב כך?

      לא רמזתי לעבור לקיצוניות השניה, אלא להיות יותר

      חכמה מצודקת, אולי היית יוצאת משם מהר ושקט יותר.

      את בטח כבר מספיק מכירה את עצמך ויודעת שלוחמנות

      גם מושכת אש, ואם את לא לוקחת את זה בחשבון אז כל

      פעם תופתעי מחדש.

      במצבים כאלה לפעמים אתה פועל על טייס אוטומטי כי אתה כל כך שהלם מהלא צפוי ולא הגיוני הזה, שפונים אליך כך, אני באופן אוטומטי מסרבת להכנע ולפחד. ומה בדיוק הם רצו שאבקש סליחה על כך שלא גנבתי את השלט וגרמתי להם בושות? קצת מגוחך כל הקטע, במיוחד עם טיפוסים כאלה. לך תדע איך הם היו מגיבים לו הייתי מגיבה שונה.

      גם אם כל הקטע הרתיח אותך כל כך (ואני בהחלט

      מצדד בך), מדוע לא התלוננת על ביזוי לקוח בפומבי ?  

       או אולי אפילו לגרור אותם למשפט ?

      כי אז במצב של אז לא הייתי מסוגלת להתמודד עם זה, גם הייתי די בהלם. כשעבר קצת זמן זה קצת היה מאוחר מדי ולא אפקטיבי.

      מה שהיה הכי מפחיד בקטע שכל הזמן חשבתי מה היה קורה לו זו הייתה אשה זקנה, היא הייתה עלולה להשתווץ מבהלה, ומה היה קורה לו הייתי מתקפלת בפניהם, האלימות כל כך גלשה מהם שזה היה מפחיד.

       בכל מקרה זו באמת סיטואציה עלובה לכל בית עסק והמנהל, אם היה גבר

      היה צריך לתת לך למלא חצי עגלה בחינם ולצאת בראש מורם מן המקום.

      זה לא מה שהיה גורם לי לצאת בראש מורם משם בכל מקרה

      באמת מעניין, מה כן היה מרצה אותך ?

      שהם פשוט בכנות ביושר היו מסבירים לי בשקט מה ולמה קרה כך ומתנצלים. זה הכל.

        לפעמים ההחלטות של הפועלים הקטנים, מכוונות ע"י ההנהלה וגם אם

      הם טועים לפעמים בשיפוטם הם מקבלים גב מלמעלה כי בהרבה מקרים

      הם כן תופסים גנבים ולקוחות בעיתיים.

      וגם אם כך אז במקרה שהם טועים ההנהלת צריכה לנהוג בהתאם.

      בארץ קצת יותר מתוקנת, מישהו היה לוקח אחריות

      ומתבייש בשקט. לנו בארץ אין בושה, זה סגנון החיים

      פה, בטעות אנשים חושבים שזה חלק ממאבק

      ההשרדות פה ובטעות נוצרת כאן תרבות אלימה

      שהמקרה שלך מייצג אותה נאמנה. 

      הרי מי כמוני מודע לדברים האלה ומגנה אותם, אלא כשזה נופל לפתחך שלך כרעם ביום בהיר ללא הגיון, בכל זאת, אתה המום.

       חוץ מזה שכאן זה המזרח התיכון ותרבות "הבערך" או "הכמעט" הם

      סיבה מספקת ללחוץ על ההדק.  אנחנו כולנו חיים בסביבה אלימה.

      זה חלק מההתמודדות היומית כאן. לפעמים חוכמה מספיקה, לפעמים צריך

      להרים את הקול ולא להתקפל, כמו שאמרת כמה פעמים.

      אם היו מספיק אנשים נוהגים כך ולא מתקפלים ומתביישים ואף מתעקשים ותובעים אותם הרבה יותר ממה שאני עשיתי הם לא היו מעזים לנהוג כך. יש דרך אחרת יעילה לא פחות למלא את התפקיד שלהם.

      כדי לתקן מקרה כזה קטן את צריכה לגשת

      לשורשים של המדינה ולשנות כמה גישות יסוד.

       אחדי הכל אנחנו די פרימיטיביים....

      מלחמות גדולות מתחילות בצעדים קטנים, כל אחד, בקטנה....ופעמים רבות זה מה שאני מנסה לעשות, להעלות מודעות לדברים הללו, לא לתת לזה לעבור בשקט.

      ''                  

       

        18/4/14 19:41:

      צטט: bonbonyetta 2014-04-17 21:41:46

      צטט: סגנון 2014-04-09 22:58:00

       אני מנסה להבין את ההיגיון של הכוחות הפועלים בסיפור שלך.

      ראשית, מישהו גרם לאותם אנשי בטחון להתנהג בצורה זו וייתכן

      שזה המנהל בעצמו או קציני בטחון של אותה הרשת. אם הם לא

      שמו על המנהל כל כך, ייתכן מאוד שזהו נוהל שבא מלמעלה.

      ואז המנהל היה צריך להבין זאת ולא לדרוש זאת מהם ולהסביר לצרכן בצורה קצת שונה לא?

      אכן כך. אני מנחש שהם לא עשו אחורה פנה, כי הנזק

      התדמיתי שלהם ואיך שהם "לקחו את החוק לידיים",

      מזכיר קצת פשע מתוכנן.

       

        ייתכן שגם את בתגובתך משכת קצת את האש אלייך, דווקא מפני

      שידעת שאת צודקת ורצית לעשות להם קצת בושות מול הקהל

      שהתאסף, ולתת להם בראש בטקטיקה שלך.  ובכך, לא נתת להם

      לרדת מהעץ בכבוד אלא מושפלים והם פשוט לא ידעו איך להעלם מרוב

      בושה מהסיטואציה שהם בעצמם יצרו, אז הם ניסו עוד יותר להיטפל

      אלייך עד שימצאו דרך "מכובדת" לעוף משם.

      כלומר אתה מנסה למצוא תירוצים בהתנהגות שלי ש"משכתי אליהם את האש" והיה עלי להיות נכנעת מפוחדת ולבקש סליחה ששמתי את התיק על המדף וגרמתי להם לחשוב כך?

      לא רמזתי לעבור לקיצוניות השניה, אלא להיות יותר

      חכמה מצודקת, אולי היית יוצאת משם מהר ושקט יותר.

      את בטח כבר מספיק מכירה את עצמך ויודעת שלוחמנות

      גם מושכת אש, ואם את לא לוקחת את זה בחשבון אז כל

      פעם תופתעי מחדש.

       

      גם אם כל הקטע הרתיח אותך כל כך (ואני בהחלט

      מצדד בך), מדוע לא התלוננת על ביזוי לקוח בפומבי ?  

       או אולי אפילו לגרור אותם למשפט ?

       

       בכל מקרה זו באמת סיטואציה עלובה לכל בית עסק והמנהל, אם היה גבר

      היה צריך לתת לך למלא חצי עגלה בחינם ולצאת בראש מורם מן המקום.

      זה לא מה שהיה גורם לי לצאת בראש מורם משם בכל מקרה

      באמת מעניין, מה כן היה מרצה אותך ?

        לפעמים ההחלטות של הפועלים הקטנים, מכוונות ע"י ההנהלה וגם אם

      הם טועים לפעמים בשיפוטם הם מקבלים גב מלמעלה כי בהרבה מקרים

      הם כן תופסים גנבים ולקוחות בעיתיים.

      וגם אם כך אז במקרה שהם טועים ההנהלת צריכה לנהוג בהתאם.

      בארץ קצת יותר מתוקנת, מישהו היה לוקח אחריות

      ומתבייש בשקט. לנו בארץ אין בושה, זה סגנון החיים

      פה, בטעות אנשים חושבים שזה חלק ממאבק

      ההשרדות פה ובטעות נוצרת כאן תרבות אלימה

      שהמקרה שלך מייצג אותה נאמנה. 

       

       חוץ מזה שכאן זה המזרח התיכון ותרבות "הבערך" או "הכמעט" הם

      סיבה מספקת ללחוץ על ההדק.  אנחנו כולנו חיים בסביבה אלימה.

      זה חלק מההתמודדות היומית כאן. לפעמים חוכמה מספיקה, לפעמים צריך

      להרים את הקול ולא להתקפל, כמו שאמרת כמה פעמים.

      אם היו מספיק אנשים נוהגים כך ולא מתקפלים ומתביישים ואף מתעקשים ותובעים אותם הרבה יותר ממה שאני עשיתי הם לא היו מעזים לנהוג כך. יש דרך אחרת יעילה לא פחות למלא את התפקיד שלהם.

      כדי לתקן מקרה כזה קטן את צריכה לגשת

      לשורשים של המדינה ולשנות כמה גישות יסוד.

       אחדי הכל אנחנו די פרימיטיביים....


       ''                 ''

       

        18/4/14 19:35:

      צטט: מוטיש_ 2014-04-10 09:30:57

      חוויה לא נעימה בהחלט, עמדת בה יפה מאוד. וטוב שהתנצל מנהל הסופרמרקט. ממליץ לך להעלות את הסיפור לתפוצה גדולה יותר בפייסבוק או במדור צרכני. אני מעריך שיש אנשים שחוו סיפור דומה. ויהיה להם מה לומר בשלב זה.

      -

      הייתי צריכה לעשות את זה מה שאתה מציע, בהחלט, ועוד כמה דברים מיד אחרי שזה קרה, לא חודשים רבים אח"כ מסכימה.

      אכן חבל. בעיקר חבל לי על האנשים הבאים שלהם יעשו קטע כזה.מזעיף את הפה

        18/4/14 19:33:

      צטט: חופר סדרתי :) 2014-04-10 08:58:54

      הסיפור שכתבת מזכיר לי סיפור מחיי. יום אחד יצאתי מרחוב של ידידה ופתאום רכב לפני עצר ויצאו ממנו אבא ושני בניו. האבא ניגש לחלון מכוניתי והתעניין האם אני גר דיי קרוב למקום מגוריו. אמרתי לו שכן, ואז הוא טען שמישהו דומה לי נצפה גונב דברים מהבניין שלו. מיד פתחתי את דלת הרכב והסברתי לו שאם תוך דקה הוא לא מזיז את הרכב שלו ........ ההתנצלות הגיעה תוך שניה, הריצה לרכב קרתה תוך 2 שניות. חג שמח.

      -

      אז מה?

      אתה רוצה לומר שהיית לבדך מתגבר על אבא ושני בנים שלו?

      בכל מקרה זה אותו סוג של הזוי, רק אצלי הם הגדילו לעשות שוב ושוב   מופתע

        18/4/14 11:22:

      צטט: רחלסביליה 2014-04-10 07:35:01

      איך שספרת את זה יפה... כבר היה כדאי לעבור מדור גיהנם רק בשביל הספור.. שטויות. התנהגות מבישה של עסק.

      -

      האמת שזה סיפור שחבל"ז, פשוט הזוי. אם הייתי לא בשוק מהקטע בטח הייתי מגיבה הרבה יותר חזק, פשוט הייתי המומה ולא הפסקתי כי כל הזמן התנהגותם הפכה לפחות ופחות הגיונית.

      אחרי כל התגובות והמידע אני קצת יותר מבינה את הרקע ובמחשבה שניה הייתי צריכה באמת להתלונן עליהם לרשת וגם לומר להם על כך. לא למנהל שכנראה היה עם ביצים בגודל של זיתים.

      ''''

        17/4/14 21:41:

      צטט: סגנון 2014-04-09 22:58:00

       אני מנסה להבין את ההיגיון של הכוחות הפועלים בסיפור שלך.

      ראשית, מישהו גרם לאותם אנשי בטחון להתנהג בצורה זו וייתכן

      שזה המנהל בעצמו או קציני בטחון של אותה הרשת. אם הם לא

      שמו על המנהל כל כך, ייתכן מאוד שזהו נוהל שבא מלמעלה.

      ואז המנהל היה צריך להבין זאת ולא לדרוש זאת מהם ולהסביר לצרכן בצורה קצת שונה לא?

        ייתכן שגם את בתגובתך משכת קצת את האש אלייך, דווקא מפני

      שידעת שאת צודקת ורצית לעשות להם קצת בושות מול הקהל

      שהתאסף, ולתת להם בראש בטקטיקה שלך.  ובכך, לא נתת להם

      לרדת מהעץ בכבוד אלא מושפלים והם פשוט לא ידעו איך להעלם מרוב

      בושה מהסיטואציה שהם בעצמם יצרו, אז הם ניסו עוד יותר להיטפל

      אלייך עד שימצאו דרך "מכובדת" לעוף משם.

      כלומר אתה מנסה למצוא תירוצים בהתנהגות שלי ש"משכתי אליהם את האש" והיה עלי להיות נכנעת מפוחדת ולבקש סליחה ששמתי את התיק על המדף וגרמתי להם לחשוב כך?

       בכל מקרה זו באמת סיטואציה עלובה לכל בית עסק והמנהל, אם היה גבר

      היה צריך לתת לך למלא חצי עגלה בחינם ולצאת בראש מורם מן המקום.

      זה לא מה שהיה גורם לי לצאת בראש מורם משם בכל מקרה

        לפעמים ההחלטות של הפועלים הקטנים, מכוונות ע"י ההנהלה וגם אם

      הם טועים לפעמים בשיפוטם הם מקבלים גב מלמעלה כי בהרבה מקרים

      הם כן תופסים גנבים ולקוחות בעיתיים.

      וגם אם כך אז במקרה שהם טועים ההנהלת צריכה לנהוג בהתאם.

       חוץ מזה שכאן זה המזרח התיכון ותרבות "הבערך" או "הכמעט" הם

      סיבה מספקת ללחוץ על ההדק.  אנחנו כולנו חיים בסביבה אלימה.

      זה חלק מההתמודדות היומית כאן. לפעמים חוכמה מספיקה, לפעמים צריך

      להרים את הקול ולא להתקפל, כמו שאמרת כמה פעמים.

      אם היו מספיק אנשים נוהגים כך ולא מתקפלים ומתביישים ואף מתעקשים ותובעים אותם הרבה יותר ממה שאני עשיתי הם לא היו מעזים לנהוג כך. יש דרך אחרת יעילה לא פחות למלא את התפקיד שלהם.

       ''                 ''

        17/4/14 21:30:

      צטט: ronkraus 2014-04-09 22:01:32

      מזעזע... קוראים לתופעה הזאת- פרוטקשן. באים גברתנים ומספרים לבעל הבית שלו שהם ישמרו לו על העסק, או שחלילה, המקום אולי ישרף בטעות. המעסיק את הביריונים מפחד להצעסק איתם, והעבריינים חוגגים ומשתוללים.

      -

      כן זה באמת עכשיו נראה כך, אחרת זה באמת לא הגיוני. ולכן גם הם לא היו מוכנים להתנצל כשהמנהל אמר להם זאת.

      ''

        17/4/14 21:28:

      צטט: קנולר 2014-04-09 21:55:39

      ממש אבל ממש לא נעים.

       

      ההתבטאות המאופקת שלך מזכירה לי את הבלתי נשכחת גולדה ז"ל ואת מטבע הלשון הכל כך חד משמעית שלה. כשהיא אמרה על מישהו שהוא "לא נחמד" זה אמר המון.

      צוחק

        17/4/14 21:26:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2014-04-09 21:42:20

      וואי סיפור בלהות...

       

      כן, בלהה גדולה....  חיוך

        17/4/14 18:59:
      עברת חוויה לא נעימה, שעלולה לקרות לכל אחד. תחושת הכוח של "עבד כי ימלוך" עלולה להצמיח מקרים כאלה בכל מקום ובכל זמן. שנשמע בשורות טובות. מועדים לשמחה, עמוס.

      היה יכול להית מצחיק, אלמלא כה מרגיז...

      לסופרים עצמם יש שיטות "אלגנטיות"..
      יזהר הקונה

        16/4/14 20:42:

      צטט: דוקטורלאה 2014-04-09 20:48:59

      קראתי את כל מה שכתבת וראשי לא הפסיק לטרטר על אירוע די דומה. כאשר נפתח הסופרמרקט הראשון בארץ, בקרתי ונהניתי. כעבור זמן קצר נפתח סופרמרקט דומה ליד ביתי. מיהרתי להיכנס וחיפשתי מוצר מסויים. נשלחתי מאתר לאתר ולבסוף התברר כי המוצר לא נמצא. עמדתי ליד הקופה, אז אפשר היה לצאת רק משם. ניגש אלי איש ביטחון ואמר לי שגנבתי מוצרים, בקומה הראשונה והוא הזמין משטרה. תחילה צחקתי, הראיתי לו כי אין לי דבר, לא בתיק הקטן שהיה עמי ולא בגינס. הוא לא השתכנע ואמר שצריך להמתין למשטרה. שאלתי אותו : מנין הגעת למסקנה שגנבתי? הוא ענה: לא עלית במעלית אלא במדרגות. (היו קומותיים בסופרמרקט). פרצתי בצחוק ללא הפסקה ואמרתי לו : אינני יכולה לנסוע במעלית, אני מרגישה רע! הגבר הצעיר החוויר וביקש שאלך מהר לפני שהמשטרה תבוא כי הוא ייראה כמו אידיוט. ואני- הלכתי... וקיבלתי מנה בבית. למה לא נשארת כדי שהמשטרה תאכל אותו? ריחמתי עליו, עניתי. "טפשה" אמרו כולם. זה הסיפור שעלה בראשי והוא ממזמן מזמן. העולם הזה לא השתנה.

      -

      הוא לפחות ירד מהעץ הגבוה שטיפס עליו אבל הקלוצים הללו אצלי סירבו להודות בטעותם וטיפסו גבוה יותר.

      בחיי שהייתי צריכה לשים עליהם תלונה ותביעה משפטית. הייתי תורמת את הכסף למשהו והם היו לומדם לקח.

      לא להאמין הא?

      ''

        15/4/14 20:24:

      עבד כי ימלוך, הבריונים האלה.

      ואת כל הכבוד על עמידתך מולם.

      ככה זה הצודק חזק בד"כ מהטועה או במקרה זה הפחדן.

        15/4/14 19:57:

      צטט: דליהו 2014-04-09 19:20:29

      זאת דוגמא לכך שהסיפור אף פעם לא נימצא במקום שמיסתכלים עליו. קצת כמו אצל קוסמים. חג שמח בונבוניאטה.

       

      אמירה מעניינת. הניק דרך אגב בונבונייטה

      תודה חברה, חג שמח

      ''

        14/4/14 11:58:

      צטט: ~בועז22~ 2014-04-09 18:34:58

      את תגובתי לשני העניינים שהעלית, אני מביא

      בשמו של מקור מהימן, שדבריו מקובלים עלי

      בתור מי שעבד לפני מספר שנים ברשת שווק קמעונאית

      בענף המזון.

      א. סקר מחירים

      המקור ציין כי התגובה של עובדי הסניף אל מי שרושם

      מחירים, הייתה צפויה ולרוב, אפילו מחייבת. כלומר,

      כול מנהל-סניף חייב לדווח להנהלה הראשית של הרשת

      כי בסניפו בוצע סקר.

      ועכשיו, שימי לב לעניין שידהים אותך (וגם צרכנים אחרים...):

      אותו מקור סיפר לי שידוע לו על רשת אחת לפחות אשר

      בתקופה בה הוא עבד בתחום זה ביצעה שינויי מחירים

      לרשימת מחירים של מוצרים ייחודיים לחג הפסח, שינויים

      יומיים קבועים (הורדת והעלאת מחיר...) אשר גרמו לרשת

      להיחשב כאשת הזולה ביותר, בסקר שנערך בימים שלפני

      ערב חג הפסח.

      בין המוצרים הנבחרים ל"מבצע" זה, היו: מצות, שמן, חזרת,

      חרוסת,קמח-מצה, קמח-תפו"א, ביצים, קפה, סוכר, מלח,

      אבקת-קקאו, שוקולד למריחה וכו'.

      הורדת המחיר למוצרים אלו בוצעה בכול יום בשעה 10 לפני

      הצהריים והעלאת המחיר בוצעה בכול יום בשעה 6 בערב.

      (אלו השעות בהם סברה הנהלת הרשת שמבצעי סקר המחירים

      יופיעו בסניף...)

      ב. סמכויות ניהול

      המקור גיחך למשמע הסיפור.

      אין הרבה סמכויות למנהל-סניף של רשת מזון קמעונאית. רוב

      ההחלטות האופרטיביות מתקבלות מעל לראשו וכול ניסיון להגדיל

      ראש נגדע באיבו ומשרתו של המנהל, במקרה דנן, עשויה לעמוד

      בפני סכנה...

      רק בסניפי-דגל, או בסניפים גדולים מאוד, ישנה נוכחות קבועה

      של קב"ט וכפופים לו. בכול יתר הסניפים מסתובבים קב"טים (עם

      עוזריהם...) על בסיס מזדמן. הם אינם כפופים למנהל, אלא

      להנהלת הרשת. אופיים המתלחם והמתלהם, ידוע...

      למשל: היה והקב"ט תופס צרכן שגנב מצרך כול-שהוא מהמדף

      הוא רשאי (לפי הוראות הנהלת הרשת!!!) לבצע מעצר-אזרחי.

      עליו להוביל את ה"גנב" אל משרדו של המנהל ולהציע לו את העיסקה

      הבאה: תשלום כופר (קנס) על ניסיון הגניבה, או הזעקתה של משטרה

      למקום. מיותר לציין מה מעדיף ה"גנב"...

      בכול מהלך חקירת ה"גנב" וניהול דין-ודברים עימו, על מנהל הסניף

      היה לפנות את משרדו לטובת העניין ולא להיות נוכח שם... 

      תשלום הכופר (קנס) היה נרשם בקופה הראשית של הסניף והוא היה

      מועבר להנהלה הראשית בתוך מעטפה סגורה. סכום זה לא הועבר

      להפקדה בבנק, ביחד עם הפדיון היומי...

       

      המקור הוסיף וציין שישנם עוד כמה וכמה "מנהגים" די נלוזים שנעשים

      בסניפי הרשתות. רובם ככולם באים להגביר את הצריכה וכול הפרסומים

      שלהם על מבצעי-הנחות, ביחב לאותם "מנהגים" נלוזים, אינם אלא בבחינת

      לעג לרש..., תרתי משמע.

      -

      לא להאמין, אני רואה שעוד יצאתי בנס שלא שמו אותי בבית כלא עד שיתבררו טענותי. בטח יש להם שם בנבכי המחסנים איזה חדר עינויים. פשוט מגוחך.

      ''

        13/4/14 11:44:

      חוצפה, איזו בושה. מה חשבו עליך שאר הקונים שראו אותך מוקפת באנשי ביטחון.
      אנשי הביטחון האלה עברו על שורה ארוכה של עבירות
      רק בגלל העיקרון הייתי מגיש נגדם תביעה אזרחית
      חבל של ציינת את שם הסופרמרקט הזה. 

        13/4/14 08:14:

      האמת... כשיש כאלו מחירים ...
      לא יודע למה אבל והסיפור שלך הזכיר לי סיפור ששמעתי פעם על שוק של נורות שרופות שהתפתח ברוסיה ...
      למה נורות שרופות?
      מסתבר שאנשים גונבים נורות ממשרדים ופשוט שמים במקומן נורות שרופות כדי שלא יתפסו אותם...
      חג שמח ותקפצי לביקור כי שמתי תמונה של גגות משכונה ישנה ואף אחד לא אוהב אותה :)

        12/4/14 20:04:

      צטט: meir7 2014-04-09 18:32:46

      בונבוניטה יקרה הלב איתך על מה היית צריכה לעבור, איזה דפיקות לב. מעמדנו הכלכך בסיסי כאנשים קיימים, עם כבוד מינימלי - בשניות מתנדף באוויר. מה שמראה על אבדן דרך של הסביבה. מזכירה לי איך הבנקיפ, בשניה אחת של מעידת השורה התחתונה שבדו"ח - ומיד הפכת לפושע. חג שמח

      -

      רק אנחנו כולנו, אנחנו, אשמים בדברים כאלה. המודעות הצרכנית שלנו שואפת לאפס. במדינות אחרות לא היו מעזים לנהוג כך מכל הבחינות.

      כאן רשתות גדולות ארגונים ותאגידים מנהלים את החיים של חצי מדינה.

      ''

        12/4/14 20:01:

      צטט: אזוטריקה-יומן לימוד 2014-04-09 16:22:49

      קראתי והתרגזתי!

      אלו הם הפנים של המדינה.

      הפקר.

      הולי ללה לנד.

      --

      האמת שאני מאשימה עכשיו בדיעבד גם את עצמי שלא הלכתי אתם ראש בראש ולא התלוננתי. נכון שמקרים כאלה קורים לנו כל יום ולמי יש כח, אבל מקומות שמרשים לעובדים לנהוג כך מן הראוי ללמדם לקח בל ימחה.

      לנו, כאן בארץ אין מודעות צרכנית, אם כל אחד מאתנו הצרכנים היה נוהג ופועל עם מודעות, וגם קונה כך היו הדברים נראים שונה.

      ''

        12/4/14 10:41:

      צטט: החתול במסיכה 2014-04-09 10:58:49

      ואני חשבתי שתג מחיר, זה רק של הימין הקיצוני.....

       

      ידעתי שהרי מישהו כבר יביא את הקונקשן.....

      אצלי זה לא ככה חבר יקר, אני מגיבה לפי הנושא עניינית, והפוליטיקה אינה קרובה ללבי.

      אבל העיקר שבאת לבקר, חסרת כאן...

      חג שמח איש  ''


        12/4/14 10:36:

      צטט: שניררודקי 2014-04-09 10:00:23

      אנשי ביטחון חייבים להצדיק את קיומם, ולביים מדי פעם איזו דרמה. איזה תרגל כוננות. אם לא לתפוס גנבים אמיתיים, אז לפחות לדמיין שהם עושים את זה. אם אפשר ללכת עם זה יותר גבוה, עלייך להגיש במשטרה תלונה (או לאיים בהגשת תלונה) ובפנייה לתקשורת על עלבון, לשון הרע, דיבה ופגיעה בשם, ואז הנהלת הרשת, בתמורה לשתיקתך  מייד תציע פיצוי הולם (שאותו תמסרי למשפחה נזקקת או למוסד צדקה).

      וואהו איזה אורח יש לנו כאן.....אתה מוזמן תמיד.

      חבל שלא כתבת לי זאת ממש מיד אחרי שזה קרה, אולי הייתי עושה זאת. רעיון מצוין לגבות כסף על מילוי תפקיד בצורה שלא ראויה ומתן הכסף למי שזקוק לו.

      כבר עבר זמן מאז לא חושבת שזה אקטואלי, חבל לי על ההחמצה.

      כל כך צודק אתה, להכות אותם במה שכואב להם, בכיס.

      ''

        12/4/14 10:33:

      צטט: * חיוש * 2014-04-09 00:23:53

      מצער היה לקרוא מה שעברת בונבוניטה יקרה לליבי נשיקה

      לפעמים כייף להתגעגע לפעם....

      הכל היה פשוט כל כך, לא מתוחכם

      מרבה נכסים - מרבה דאגות ((((((((-:

      * חיבוקים אוהבים ונשיקות חמות לליבך


      באמת שקטן עלינו חיוש למרות שזה היה מאד לא נעים, ובהחלט לא חכם מכל הבחינות. לפחות היו מאשימים בדברים הגיוניים.....כאב לי הקטע במיוחד כי אם הם היו עושים זאת לאיזה זקן או משהו בן אדם יכול להתשווץ מקטע כזה, והם כנראה לא באו על עונשם. גם אם חושבים שאדם גנב משהו יש דרך לעשות זאת לא ככה.

      ''

        11/4/14 18:34:

      בונבונייטה יקרה :)

       

      תתחדשי על הרקע,

       

      זה אינו פחד (והוא ממש לא חמודון)

      זאת בריונות

      ויש לה מטרה.

      עניין השוואת המחירים הוא שולי

       

      הרעיון הוא להפחיד את הציבור מיוזמות חברתיות וצרכנות נבונה.

       

      ככל שהצרכנים יהפכו למודעי צרכנות חברתית, השוואתית ונכונה

      ככה התאגידים הדורסניים יפסידו יותר.

       

      הדרך שלהם למנוע את זה

      היא ע"י הפחדה

      ומיכוון שהם תאגידיים דורסניים,

      הם מנסים לרמוס את הצרכן שלדעת יוזם (בריונות ואלימות)

       

      במקרה זאת היית את,

      כל הכבוד על העמידה האיתנה מולם

       

      שיהיה חג שמח

      וזול

       

        11/4/14 13:59:
      אדם נולד עם שני פחדים להגנתו (נפילה ורעש) היתר הם פחדים נרכשים, על פי רוב מבורות.....
        11/4/14 13:51:
      איזו גבורה היית!
        11/4/14 11:04:

      צטט: don - vetore 2014-04-08 23:57:11

      מה אפשר לעשות עם תג מחיר , לא ממש ברור לי , חשבו אולי שאת מרגלת של סופרמרקט אחר בטעות . היום עם התחרות זה הגיוני , אחד נלחם בשני , קטע לא נעים ,,מקווה שלא יקרה לך שוב.

      --

      תודה לתגובתך.

      גם לי לא היה ברור כאמור עד שראיתי את הכתבה הזו, ואז הבנתי לאיזה עומק מגיעים הפחדים שלהם, לכן ההקשר עם ספר הילדים הזה, להראות לאן פחדים מוגזמים יכולים לקחת אנשים...

      ''

        11/4/14 08:40:
      יקירתי. מקווה שהאירוע לא פצע את הכנפיים שלך, שהרי חוויית לשון הרע וטפילת אשמה אינה קלה - גם אם ניסית בדרכך לגמול להם. ממנהל הסניף הייתה לי ציפייה שיעניק לך פיצוי על עגמת הנפש (שובר קניות מכובד).. מקווה ששלושת הבריונים למדו את השיעור ולא יעוטו שוב על אזרחים תמימים, ולא ימהרו לשפוט ולהאשים. מאחלת לך חוויות מהסוג הטוב, המצמיח והמעצים. שמרי על עצמך..
      פשוט לא יאמן! חג שמח
        10/4/14 22:28:
      חג שמח וכשר !
        10/4/14 09:54:
      אם לא היה עצוב, זה היה מצחיק.
        10/4/14 09:30:
      חוויה לא נעימה בהחלט, עמדת בה יפה מאוד. וטוב שהתנצל מנהל הסופרמרקט. ממליץ לך להעלות את הסיפור לתפוצה גדולה יותר בפייסבוק או במדור צרכני. אני מעריך שיש אנשים שחוו סיפור דומה. ויהיה להם מה לומר בשלב זה.
        10/4/14 08:58:
      הסיפור שכתבת מזכיר לי סיפור מחיי. יום אחד יצאתי מרחוב של ידידה ופתאום רכב לפני עצר ויצאו ממנו אבא ושני בניו. האבא ניגש לחלון מכוניתי והתעניין האם אני גר דיי קרוב למקום מגוריו. אמרתי לו שכן, ואז הוא טען שמישהו דומה לי נצפה גונב דברים מהבניין שלו. מיד פתחתי את דלת הרכב והסברתי לו שאם תוך דקה הוא לא מזיז את הרכב שלו ........ ההתנצלות הגיעה תוך שניה, הריצה לרכב קרתה תוך 2 שניות. חג שמח.
        10/4/14 07:35:
      איך שספרת את זה יפה... כבר היה כדאי לעבור מדור גיהנם רק בשביל הספור.. שטויות. התנהגות מבישה של עסק.
        9/4/14 22:58:

       אני מנסה להבין את ההיגיון של הכוחות הפועלים בסיפור שלך.

      ראשית, מישהו גרם לאותם אנשי בטחון להתנהג בצורה זו וייתכן

      שזה המנהל בעצמו או קציני בטחון של אותה הרשת. אם הם לא

      שמו על המנהל כל כך, ייתכן מאוד שזהו נוהל שבא מלמעלה.

       

        ייתכן שגם את בתגובתך משכת קצת את האש אלייך, דווקא מפני

      שידעת שאת צודקת ורצית לעשות להם קצת בושות מול הקהל

      שהתאסף, ולתת להם בראש בטקטיקה שלך.  ובכך, לא נתת להם

      לרדת מהעץ בכבוד אלא מושפלים והם פשוט לא ידעו איך להעלם מרוב

      בושה מהסיטואציה שהם בעצמם יצרו, אז הם ניסו עוד יותר להיטפל

      אלייך עד שימצאו דרך "מכובדת" לעוף משם.

       

       בכל מקרה זו באמת סיטואציה עלובה לכל בית עסק והמנהל, אם היה גבר

      היה צריך לתת לך למלא חצי עגלה בחינם ולצאת בראש מורם מן המקום.

       

        לפעמים ההחלטות של הפועלים הקטנים, מכוונות ע"י ההנהלה וגם אם

      הם טועים לפעמים בשיפוטם הם מקבלים גב מלמעלה כי בהרבה מקרים

      הם כן תופסים גנבים ולקוחות בעיתיים.

       

       חוץ מזה שכאן זה המזרח התיכון ותרבות "הבערך" או "הכמעט" הם

      סיבה מספקת ללחוץ על ההדק.  אנחנו כולנו חיים בסביבה אלימה.

      זה חלק מההתמודדות היומית כאן. לפעמים חוכמה מספיקה, לפעמים צריך

      להרים את הקול ולא להתקפל, כמו שאמרת כמה פעמים.

       

       

        9/4/14 22:51:
      באמת לא יאמן...
        9/4/14 22:01:
      מזעזע... קוראים לתופעה הזאת- פרוטקשן. באים גברתנים ומספרים לבעל הבית שלו שהם ישמרו לו על העסק, או שחלילה, המקום אולי ישרף בטעות. המעסיק את הביריונים מפחד להצעסק איתם, והעבריינים חוגגים ומשתוללים.
        9/4/14 21:55:
      ממש אבל ממש לא נעים.
      וואי סיפור בלהות...
        9/4/14 21:03:
      מעניין.
        9/4/14 20:48:
      קראתי את כל מה שכתבת וראשי לא הפסיק לטרטר על אירוע די דומה. כאשר נפתח הסופרמרקט הראשון בארץ, בקרתי ונהניתי. כעבור זמן קצר נפתח סופרמרקט דומה ליד ביתי. מיהרתי להיכנס וחיפשתי מוצר מסויים. נשלחתי מאתר לאתר ולבסוף התברר כי המוצר לא נמצא. עמדתי ליד הקופה, אז אפשר היה לצאת רק משם. ניגש אלי איש ביטחון ואמר לי שגנבתי מוצרים, בקומה הראשונה והוא הזמין משטרה. תחילה צחקתי, הראיתי לו כי אין לי דבר, לא בתיק הקטן שהיה עמי ולא בגינס. הוא לא השתכנע ואמר שצריך להמתין למשטרה. שאלתי אותו : מנין הגעת למסקנה שגנבתי? הוא ענה: לא עלית במעלית אלא במדרגות. (היו קומותיים בסופרמרקט). פרצתי בצחוק ללא הפסקה ואמרתי לו : אינני יכולה לנסוע במעלית, אני מרגישה רע! הגבר הצעיר החוויר וביקש שאלך מהר לפני שהמשטרה תבוא כי הוא ייראה כמו אידיוט. ואני- הלכתי... וקיבלתי מנה בבית. למה לא נשארת כדי שהמשטרה תאכל אותו? ריחמתי עליו, עניתי. "טפשה" אמרו כולם. זה הסיפור שעלה בראשי והוא ממזמן מזמן. העולם הזה לא השתנה.
        9/4/14 19:20:
      זאת דוגמא לכך שהסיפור אף פעם לא נימצא במקום שמיסתכלים עליו. קצת כמו אצל קוסמים. חג שמח בונבוניאטה.
        9/4/14 18:34:

      את תגובתי לשני העניינים שהעלית, אני מביא

      בשמו של מקור מהימן, שדבריו מקובלים עלי

      בתור מי שעבד לפני מספר שנים ברשת שווק קמעונאית

      בענף המזון.

      א. סקר מחירים

      המקור ציין כי התגובה של עובדי הסניף אל מי שרושם

      מחירים, הייתה צפויה ולרוב, אפילו מחייבת. כלומר,

      כול מנהל-סניף חייב לדווח להנהלה הראשית של הרשת

      כי בסניפו בוצע סקר.

      ועכשיו, שימי לב לעניין שידהים אותך (וגם צרכנים אחרים...):

      אותו מקור סיפר לי שידוע לו על רשת אחת לפחות אשר

      בתקופה בה הוא עבד בתחום זה ביצעה שינויי מחירים

      לרשימת מחירים של מוצרים ייחודיים לחג הפסח, שינויים

      יומיים קבועים (הורדת והעלאת מחיר...) אשר גרמו לרשת

      להיחשב כאשת הזולה ביותר, בסקר שנערך בימים שלפני

      ערב חג הפסח.

      בין המוצרים הנבחרים ל"מבצע" זה, היו: מצות, שמן, חזרת,

      חרוסת,קמח-מצה, קמח-תפו"א, ביצים, קפה, סוכר, מלח,

      אבקת-קקאו, שוקולד למריחה וכו'.

      הורדת המחיר למוצרים אלו בוצעה בכול יום בשעה 10 לפני

      הצהריים והעלאת המחיר בוצעה בכול יום בשעה 6 בערב.

      (אלו השעות בהם סברה הנהלת הרשת שמבצעי סקר המחירים

      יופיעו בסניף...)

      ב. סמכויות ניהול

      המקור גיחך למשמע הסיפור.

      אין הרבה סמכויות למנהל-סניף של רשת מזון קמעונאית. רוב

      ההחלטות האופרטיביות מתקבלות מעל לראשו וכול ניסיון להגדיל

      ראש נגדע באיבו ומשרתו של המנהל, במקרה דנן, עשויה לעמוד

      בפני סכנה...

      רק בסניפי-דגל, או בסניפים גדולים מאוד, ישנה נוכחות קבועה

      של קב"ט וכפופים לו. בכול יתר הסניפים מסתובבים קב"טים (עם

      עוזריהם...) על בסיס מזדמן. הם אינם כפופים למנהל, אלא

      להנהלת הרשת. אופיים המתלחם והמתלהם, ידוע...

      למשל: היה והקב"ט תופס צרכן שגנב מצרך כול-שהוא מהמדף

      הוא רשאי (לפי הוראות הנהלת הרשת!!!) לבצע מעצר-אזרחי.

      עליו להוביל את ה"גנב" אל משרדו של המנהל ולהציע לו את העיסקה

      הבאה: תשלום כופר (קנס) על ניסיון הגניבה, או הזעקתה של משטרה

      למקום. מיותר לציין מה מעדיף ה"גנב"...

      בכול מהלך חקירת ה"גנב" וניהול דין-ודברים עימו, על מנהל הסניף

      היה לפנות את משרדו לטובת העניין ולא להיות נוכח שם... 

      תשלום הכופר (קנס) היה נרשם בקופה הראשית של הסניף והוא היה

      מועבר להנהלה הראשית בתוך מעטפה סגורה. סכום זה לא הועבר

      להפקדה בבנק, ביחד עם הפדיון היומי...

       

      המקור הוסיף וציין שישנם עוד כמה וכמה "מנהגים" די נלוזים שנעשים

      בסניפי הרשתות. רובם ככולם באים להגביר את הצריכה וכול הפרסומים

      שלהם על מבצעי-הנחות, ביחב לאותם "מנהגים" נלוזים, אינם אלא בבחינת

      לעג לרש..., תרתי משמע.

        9/4/14 18:32:
      בונבוניטה יקרה הלב איתך על מה היית צריכה לעבור, איזה דפיקות לב. מעמדנו הכלכך בסיסי כאנשים קיימים, עם כבוד מינימלי - בשניות מתנדף באוויר. מה שמראה על אבדן דרך של הסביבה. מזכירה לי איך הבנקיפ, בשניה אחת של מעידת השורה התחתונה שבדו"ח - ומיד הפכת לפושע. חג שמח

      קראתי והתרגזתי!

      אלו הם הפנים של המדינה.

      הפקר.

      הולי ללה לנד.

        9/4/14 10:58:
      ואני חשבתי שתג מחיר, זה רק של הימין הקיצוני.....
        9/4/14 10:00:

      אנשי ביטחון חייבים להצדיק את קיומם, ולביים מדי פעם איזו דרמה. איזה תרגל כוננות. אם לא לתפוס גנבים אמיתיים, אז לפחות לדמיין שהם עושים את זה. אם אפשר ללכת עם זה יותר גבוה, עלייך להגיש במשטרה תלונה (או לאיים בהגשת תלונה) ובפנייה לתקשורת על עלבון, לשון הרע, דיבה ופגיעה בשם, ואז הנהלת הרשת, בתמורה לשתיקתך  מייד תציע פיצוי הולם (שאותו תמסרי למשפחה נזקקת או למוסד צדקה).

        9/4/14 00:23:

      מצער היה לקרוא מה שעברת בונבוניטה יקרה לליבי נשיקה

      לפעמים כייף להתגעגע לפעם....

      הכל היה פשוט כל כך, לא מתוחכם

      מרבה נכסים - מרבה דאגות ((((((((-:

      * חיבוקים אוהבים ונשיקות חמות לליבך


      ''

        8/4/14 23:57:
      מה אפשר לעשות עם תג מחיר , לא ממש ברור לי , חשבו אולי שאת מרגלת של סופרמרקט אחר בטעות . היום עם התחרות זה הגיוני , אחד נלחם בשני , קטע לא נעים ,,מקווה שלא יקרה לך שוב.

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין