כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Serenity now, insanity later

    קישון וסיינפלד מתהפכים בקברם.
    הומור שיפיל אתכם מהרצפה לכיסא.
    לא לעדיני נפש, נרתעי גסויות ועבדי תקינות פוליטית!

    0

    טאפרוור

    10 תגובות   יום שישי , 11/4/14, 21:32

    קצר
    אתמול תפסתי את ההורים שלי מזדיינים. בסבלנות, כיאה לאנשים בגילם.
    אבא שלי צחצח נשקים ואמא שלי מיינה כדורים לפי קוטר לתוך כלי טאפרוור עליהם היה כתוב: 22 מ"מ, 9 מ"מ וכדומה.
    "בוא, שים את הכלי שלך פה" סנטה באבי בחיוך, מושיטה לעברו את מיכל ה 9 מ"מ.
    עד כמה שהיה האירוע מלבב הרגשתי שהיה עדיף מבחינתי לא לראותו. כחכחתי קלות בגרוני.
    "יש מיכל של שלושים סנטים?" שאלתי.
    אמי צחקה. "אל תשכח מי קילח אותך עד גיל 17" אמרה, "בכל מקרה, הבאת לי את הטאפרוור שלי?".

    ולעניין
    שמתי לב שנשים נקשרות לטאפרוור שלהן.
    אחד משימושיו העיקריים של הטאפרוור, הוא אריזת שאריות מזון ודברי מתיקה מעשה בית ע"י האם לילד או במקרה שלפנינו, לנער, בתום ארוחת יום השישי או החג.
    הבעיה היא שבעוד האם רואה בכלי הטאפרוור כלי רב פעמי שיסע הלוך וחזור בין מעונה למעון הנער, מביא עמו סיפורים מערים רחוקות, ואף ישמש בין לבין לפעולות אחסון מקומיות, רואה הנער בטאפרוור כלי חד פעמי לכל דבר שאחריתו מזון מעלה עובש במקרר הרווקים המעופש או היזרקות לפח הזבל שבמטבח לאחר שסיים את תפקידו. במשך שנים הייתה אמי שואלת מה קורה עם הטאפרוור שנתנה לי לפני כחודש (או במילותיה Taper where?), מבע געגועים מצונף בעינייה, ונענית בתמיהה רבתי עקב הבדלי התרבויות.
    בכדי לא לגרום לציפיות בלתי מתממשות, לאחרונה אני מנחה את אמי, עת היא מגישה לי כלי טאפרוור ובו מיטב מגדניות הבית, מבטה ממאן להיפרד (מן הטאפרוור, לא ממני), להיפרד מן הטאפרוור לשלום ולהבא להשתדל לא להיקשר.

    לפני מספר ימים נקלעתי לבית חבר, ובזמן שהוא עסק בהחניית הרכב ואשתו עסקה בהכנות ליציאה, חיטטתי כמנהגי במגרות המטבח ולתדהמתי נתקלתי באוצר בלום: מגירה מלאה בעשרות טאפרוור ריקים ומוכנים לפעולה. האינסטינקט המיידי שלי כמעט ודחף אותי לרוקן את המגירה לפח האשפה, אך מכיוון שלא היה זה בייתי, ובוודאי ובוודאי לא הטאפרוור שלי, עצרתי בעצמי וצעקתי לעבר בעלת הבית, אישה נאה באמצע שנות השלושים, מדוע מתחבא לו כאן אוצר בלום של טאפרוור ולמה הוא משמש.
    הגברת הגיחה בסערת רגשות מחדר השינה. בהגחה זו לא היה חדש מבחינתי שכן אני מורגל בנשים המגיחות בסערת רגשות מחדר השינה, אך למה שקרה אחר כך לא הכינוני גם עשרות שנים של אינטרקציה, חד כיוונית ברובה, עם המין הנשי (התיתכן אינטרקציה חד כיוונית? האין הדבר כמרבה רגליים חד רגל?).
    "לארוז לך כמה חתיכות פשטידה?" היא שאלה, "ויש גם עוד קצת מהחמין שהבאתי מההורים".
    היא ניגשה למקרר ושלפה טאפרוור מלא עד כמחציתו בחמין.
    "לא, לא, לא" התחלתי לומר, אך טרם היה סיפק בידי לומר עוד מספר לאווים, הוערמו על השיש כשישה טאפרוורים מלאים מכל טוב שאריות.
    "רק אחרי שתסיים, תחזיר את הטאפרוור" היא אמרה.

    לא הספקתי להרהר בתשובה הדיפלומטית שתבהיר לה בעדינות שאת הטאפרוור האלה היא תראה שוב רק אם תבקר בחירייה בעוד כחודש (ולפחות שניים מהם, קיש הברוקולי והגזר החריף, בפח הסמוך לביתה בעוד מספר דקות), הדלת נפתחה ולדירה נכנס חברי, בעלה. הוא התבונן בתמיהה במתרחש ולאחר מספר שניות אמר לאשתו: "ברור לך שאת הטאפרוור האלה את לא תראי יותר לעולם?".
    אשתו הסתכלה בי כלא מאמינה. "זה נכון?" תבעה לדעת בתקיפות.
    הסתכלתי על החבר. הוא נתן בי מבט של חוסר אונים שמשמעו כפי שהבינותי היה "תסתדר בעצמך, אני לא מתערב".
    לאחר היסוס קל אמרתי חלושות: "אני לא טוב בלהחזיר טאפרוור".
    היא נאנחה בהקלה. "אין לי בעיה שתשמור אותם אצלך" היא אמרה, "העיקר שאדע שהם בבית טוב".
    חברי, שכבר קיבל מחלה או שתיים בבייתי, לא הצליח להסתיר את חיוכו והחליף אתי מבטים רבי משמעות.
    אשתו הסתכלה בי ובו חליפות ולפתע צעקה: "רוצח, מנוול" ונמלטה מתייפחת לחדר השינה.
    חברי הושיב אותי להירגע במרפסת ואמר: "גילי, יש שני דברים שאתה צריך לדעת על נשים".
    "אחד אני יודע" קטעתי אותו, "מה השני?".
    "טאפרוור" הוא אמר.
    "אה" אמרתי, "זה האחד שאני יודע".
    "האמת" הוא אמר, "סתם אמרתי שאני יודע שני דברים, חשבתי להוציא ממך בערמומיות את הדבר השני. בכל מקרה, תנסה להחזיר בבקשה את הטאפרוור".
    "זה לא יקרה" אמרתי.

    אפילוג
    זה לא קרה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/5/14 12:23:
      כן, שמעתי על זה אבל לא הזמינו אותי, אני פרסונה נון גראטה בכל הקשור לקהילת הטאפרוור.
      טפיי. חילול הקודש. מסיבות טאפרוור (כן, יש דברים כאלו), הן התשובה הנשית האולטימטיבית למסדר הבונים החופשיים, והן מיועדות רק ליודעות ח"ן.
        15/4/14 13:50:

       

      בעקבות מעבר דירה מחסלת מלאי 

      Tupperware ב 30%-50% הנחה

      אפשר למצוא אותי בפייסבוק: עמוד "‏ Tupperware חיסול מלאי "

      ''

      טאפרוור

        13/4/14 21:40:

      אוקראיני רוצה להגיד טאפוור, יוצא לו פוטינר

        13/4/14 06:30:
      כי אם מיכל המחזור יהיה בגודל של טאפרוור רגיל אז נצטרך מיכל מחזור לכל כלי טאפרוור, הלא כן? ואז תווצר תופעה הידועה במזרח אוקראינה בשם "בבושקת טאפרוור" ועם כל הצרות שיש להם עכשיו זה הדבר האחרון שהם צריכים.
        12/4/14 20:28:

      צטט: גיל שלו 2014-04-12 07:33:46

      צפרא טבא. בתנאי שמיכל המיחזור הוא מיכל טאפרוור ענק. למה ענק? לא חרם להשקיע בחומר?
        12/4/14 08:31:

      צטט: נוש3 2014-04-12 08:06:29

      כל אחד ואחת צריכים כלי להיקשר אליו, אם לכלי עבודה או לכלי קיבול... אבל אני סקרנית לדעת את ה״אחד אתה יודע״ שלך :)

       

      כרגיל, נובר במקורות בכדי להבין את תגובתך עד תומה. בינתיים אעדכן שאתמול בושל שליש מחבילת הפיצ'י האחרונה, אם כי לבושתי, עם רוטב מוכן מקופסה.

        12/4/14 08:06:
      כל אחד ואחת צריכים כלי להיקשר אליו, אם לכלי עבודה או לכלי קיבול... אבל אני סקרנית לדעת את ה״אחד אתה יודע״ שלך :)
        12/4/14 07:33:
      צפרא טבא. בתנאי שמיכל המיחזור הוא מיכל טאפרוור ענק.
        12/4/14 05:53:

      שתדע כל אם עברייה:

      טאפוור לא יגיע חזרה

      (כשהוא נמסר לגיל)

       

      וממך גיל, אני מצפה שתזרוק את הטאפוור במיכל המיחזור

      אלא אם זה דורש ממך ללכת לחפש אותו וגם למצוא, מן הסתם.