כותרות TheMarker >
    ';

    שחרור מחינוך עדרי וחזרה לאני האותנטי

    ניוטון וחוקי התנועה של גופים: "כל גוף יתמיד במצבו כל עוד לא פועל עליו כוח חיצוני". "כל גוף הפועל עליו כוח חיצוני משנה את מהירותו ביחס לכוח: "לכל פעולה קיימת תגובה הנגדית לה בכיוונה ושווה לה בעצמתה". זה הדגם כשלא שועטים עם העדר ומיישרים איתו קו.

    קפה בקצה שביל החתחתים

    39 תגובות   יום שני, 14/4/14, 06:56

     

    אט אט דועך ניצוץ ספינת הקפה,

    רב החובל לא מסובב את ההגה והחלום שבער בעיניים גוסס

    כבר לא פורש כנפיים לפסגה הבאה

    והעורב צווח מבעד לערפל הלילה.

     

    ואני מטלטלת בין התשוקה להפיל את המטפחת לבין העייפות השופטת

    ותרה אחרי חלקה ללא אבני צור ומרכבות ברזל

    ומוצאת בזיכרוני את טעם נשיקת שפתי כוס הקפה

    ומלוא עטרתו ותפארת מעופו.

     

    אני מחפשת את השער

    כדי להיכנס למקום בו נשכחו כרי דשא

    שמוסתרים כעת תחת שתיקה קודרת

    ויודעת שהאפילה שבפנים ושבחוץ תצעד לקיצה

    אם רב החובל יצלצל בפעמון האוקיינוס

    ויאמר לא לגוויעה

    ויסרב לתת לעיניים להתרגל לעלטה.

     

    באישון

    אז מה שווה הניגון הקטוע בחדרים המחשיכים

    אם משאירים את אור הכוכבים מחוץ לחלונות 

    דרג את התוכן:

      תגובות (39)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/9/14 22:52:
      שנה טובה ומאושרת גילה :)
        22/9/14 11:25:
      קפה קפה..... עם רום, בסגנון המלחים בלב ים או בפאב שבנמל...אולי אולי.....
        8/5/14 09:29:
      בית הקפה הזה סובל מליקויים רבים. רובם על בסיס של חסכון בממון ולכן קיום תוכנה לא מתקדמת. רבים וטובים נטשו, כי נמאס להם להיאבק בקשיי היום-יום. אינני בקיאה ברזי הטכנולוגיה אבל מי שבקיא לימדני על רגל אחת... מה נשאר לנו לעשות? לקוות לימים טובים יותר...
        6/5/14 12:12:

      ישנם ניצוצות שדועכים. אצלנו או אצל אחרים.

      אני רוצה להיות תמיד רב החובל שמכוון את הגה ספינת חיי אל עבר הניצוץ שלי, אל הכוכב שמאיר בלבי.

      כתיבתך ענוגה ורכה. מבקשת. 

        27/4/14 13:21:
      HagitFriedlander, לא רק המה חשוב אלא גם האיך, מקווה שדרך הנעימים נזכה ללגום נס טעים ונוף מוזיקלי, תפריט משובח וסטנדרט גבוה.
        27/4/14 13:09:
      באבא יאגה, את מצליחה לנשוב לתוך הגוף אוויר וקורטוב של הומור, ולאחות את הכנפיים. תודה על המבט המחויך.
        26/4/14 11:38:
      גילה יקרה, את כותבת בכזה חן ועדינות שזה תענוג..הדרך שלך כל כך לירית נעימה ובשפתך המיוחדת את ממוססת גם כשאת כותבת ביקורת...מקוה שזה ימוסס גם את מכיני הקפה...ואולי יהיה לנו נס:)
        26/4/14 10:40:
      לא, לא להשאיר את אור הכוכבים מחוץ לחלונות, ואם אי אפשר אז לרוץ החוצה!
        24/4/14 14:02:
      liat62, אולי שוקו עם כינורות גן עדן ופרפרים בבטן.
        24/4/14 14:01:
      מכבית- coach לכתיבה, ולעצם העניין - זה לא כמו פעם..
        24/4/14 14:00:
      עין קשובה, אכן, המילים עוזרות לנו להתקרב לאחר.
        23/4/14 00:33:
      אולי אם נשתה שוקו במקום?

      כתבת יפה. ולעצם הענין: אוי.

      http://cafe.themarker.com/image/3022542/

        22/4/14 12:37:
      מקסים!
        20/4/14 07:30:

      צלילי הלב, את נס אנושי בכך שיש לך את היכולת למצוא נחמה ואמונה גם כשקשה. מתוך דברייך אני מבינה שהפכנו עצמנו שייכים לקפה, שביכולתנו להשיב רוח על הגחלים, ושנוכל לשרוד עם התכלית כי בצומת הדרכים הנוכחי בכוחנו לבחור. תודה על הניגון הייחודי שלך שנשרק כמו רוח הגורל.  

        20/4/14 07:18:
      hkadman, המילים יוצרות עולם של מציאות ופנטזיה, של משמעות סמויה וגלויה. מרגישה שגן העדן הפך לנשכני ומקווה שהסוף יהיה טוב כמו באגדות.
        20/4/14 07:15:
      סטאר*, פעם הקפה היה מוקד משיכה שסימל עבורי פסיפס של כל טוב, עד שיכלתי לקנא במי שזכה ללגום ממנו לפני. לצערי כיום אפשר לגרד את הקפה מהתחתית של הכוס ואני מבינה שצמיחתו הייתה לרוחב ולא לעומק.
        19/4/14 15:10:
      גילה היקרה אומרים שאת המקום לא רק עושה המקום עצמו - אלא אנשים שנוכחים בו. מהרבה בחינות המקום הזה בפורמט שלו איפשר את הביטוי האישי המעמיק של כל אדם ואדם, נקווה שהביטוי ימשך למרות כל, ואת יודעת...הפסקות תמיד ישנן, הולכים וחוזרים ומי שבאמת חשוב לנו, אנחנו יודעים למצוא אותו תמיד. חג שמח יקירתי!
        19/4/14 13:45:
      מתן ביטוי מעולה לביקורת.
        19/4/14 13:23:

      אהבתי את נגיעות שירתך בטעם הקפה הזה 
      חג שמח 

      http://cafe.mouse.co.il/image/1862189/
       

        19/4/14 08:28:
      Benj, למה יש מלחמות וכאב? למה אלוהים לא מתערב? למה כשאת כאן זה עושה לי טוב? ולאן האניות מפליגות, לאן? מי אוהב אותך יותר ממני? מי מצחיק אותך כשאת עצובה? עד מתי תיהי שלי? ולמה את שותקת? (מיכה שטרית)
        19/4/14 01:36:

      אז מה שווה כל סיפור האהבה הזה 
      אם אין פה פרחים וכינורות דביקים שמנגנים. 

      זה לא רומן זאת סתם בדידות 
      אל תהיי מודאגת. 
      זה לא עובד, זה לא פשוט 
      מן הסתם... 

        18/4/14 13:39:
      צבע השרב, מאחלת לך שהאביב הפנימי ילווה אותך כל השנה. כשאוהבים מישהו אוהבים אותו למרות חסרונותיו, וכששונאים מישהו שונאים אותו למרות מעלותיו.
        18/4/14 13:37:
      face, תודה. אף אחד אינו מושלם. ומאחר ובחרתי להיות כאן , לא נוח לי עם התחושה שבקשתי נזנחה לאנחות.
        18/4/14 13:35:
      yael~ , אם המלחים מתגבשים סביב רצון משותך, אז צריך להקשיב להם - זו חכמת ההמונים.
        18/4/14 13:34:
      סוקראטס 1, מתחת לפני השטח הרוח של רב החובל עדיין פועמת והלהבה לא כבתה, מקווה שהלהבה תהפוך למדורה קטנה..
        18/4/14 13:32:
      א ח א ב, לדבריך - אם עברנו את פרעה נעבור גם את זה. אשמח אם הגל הזה יעבור במהרה.
        18/4/14 13:30:
      רוח האדם,דוסטויבסקי אמר שחיים ללא תקווה משמעותם- לחדול מלחיות.. והניצוץ הוא משחק מקדים..
        17/4/14 21:33:

      יופי של כתיבה! כנה, מסתכלת בעיניים...
      מועדים לשמחה ♥ 

        17/4/14 11:27:

      מזדהה -

        17/4/14 10:29:
      קולות רבים של מלחים יגברו על קול בודד של רב חובל ! - ..לפעמים :)
        17/4/14 10:09:

      שאפו

      למבט המפוכך

      ולתובנה של הראייה המציאותית

      לענ"ד לרב החובל תפקיד מכריעה בניואנסים הדקים שבין השורות

      יפה

      אהבתי

      וחג אביב שמח

      סוקראטס

        16/4/14 21:37:
      עברנו כבר צרות גדולות יותר.
        14/4/14 11:36:
      ובכל זאת - אם אור הכוכבים מנצנץ בלבבות....
        14/4/14 11:29:
      רק "רגע", כל יום אני אוהבת אותך מחדש. ואריסטו אמר שהתקווה היא חלומות של אנשים ערים..
        14/4/14 11:28:
      מרב 1956, אני מביעה את מחאתי במילים ישירות שחלקן מהללות וחלקן מבקרות, מקווה שהן תתרומנה להצלחה בתהליך השינוי.
        14/4/14 08:31:
      חג שמח גילה. אפילו שאת מתלוננת את עושה את זה כל כך יפה. שתענוג לקרוא :)
        14/4/14 07:08:

      צטט: גילהסטחי 2014-04-14 06:57:06

      אני מבינה שעדכוני הפעילות לחברים הושבתו באופן יזום. יחד עם זאת נוצר מצב בו אנחנו מתקשים לעקוב בצורה מסודרת יסודית ומרוכזת אחרי פעילות חברינו. היינו מעריכים מאד אם תוכלו לעקוף את המכשול כדי שהשירות ישוב להיות בעל צביון מיטבי ומושלם כשהיה.
      שתי השורות המסיימות את השיר מתאימות לדעתי הנה.

      אז מה שווה הניגון הקטוע בחדרים המחשיכים

      אם משאירים את אור הכוכבים מחוץ לחלונות

      מה שווה הפוסט הנכתב ברגש 

      אם לא נותנים לא להתפרסם?

        14/4/14 06:57:
      אני מבינה שעדכוני הפעילות לחברים הושבתו באופן יזום. יחד עם זאת נוצר מצב בו אנחנו מתקשים לעקוב בצורה מסודרת יסודית ומרוכזת אחרי פעילות חברינו. היינו מעריכים מאד אם תוכלו לעקוף את המכשול כדי שהשירות ישוב להיות בעל צביון מיטבי ומושלם כשהיה.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      גילהסטחי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין