זה לא שאתה לא רוצה לנוח. שתהיה לך זוגיות, כזו שלא תשאיר אותך בודד בלילות. זוגיות שתעטוף אותך ותטפל בך ואפילו תאפשר לך לגעת ולתת. היא צריכה להיות חמה ועדינה, משכילה ומרתקת, ורצוי מאוד שהיא תהיה יפה ויצוגית, כזו שנעים לקחת אותה למשפחה וחברים. זוגיות שתאפשר ללב שלך להתפתח, ולאהוב, לחייך, לפנק.

בסוף אתה מוצא, ומבטיח לעצמך שהפעם זה יהיה שונה. אתה נישא לה, כי מעולם לא אהבת ככה.

אבל כשירח מלא עולה אתה זקוק גם לדברים אחרים. כל אחד לפי צרכיו -

אחד צריך גירוי אינסטנט חריף מול מישהי שמתמסרת אינסטנט, באיזה אתר אינסטנט. הוא מחליף איתה מילים ותמונות, וכשזה מצליח לו, הוא נפגש איתה לרגעים מתוחים מתשוקה שמתפרקים לתחושה של זרות ובגידה, זה משאיר טעם חמצמץ מריר כשהוא נכנס לרכב וחוזר הביתה.

אחר צריך את זו שתהיה קשה אליו, מזלזלת, כזו שלא באמת סופרת אותו. הוא מתפתל שם, מבקש לקבל ממנה את מה שמרגש אותו מינית, אבל הוא לא ירצה לעולם לחיות בתוך התחושה הזו כשהוא לא מגורה. שני אנשים חיים בתוכו, וכשהוא מגורה תמיד אותו אחד לוקח פיקוח. ובלילה במיטה עם האהובה הוא שואל את עצמו מה לא בסדר..

לאחר יש מוקד ריגוש קבוע ואסור, אל הריגוש הכי חריף שלו הוא מגיע לבד, באוננות. זה כל כך שונה מהאישה הטהורה שמחכה לו שם למעלה, שיצא מביב היצרים.

וזה תקף גם לנשים, אולי קצת פחות, אבל גם.

הוא אוהב את התדמית שלה. של בחורה טובה. היא לא תקלקל לו אותה. היא יודעת שגברים מפרידים הפרדה ברורה ונחרצת בין קדושה וקדשה.

אבל היא אולי תהיה זו שמחליפה יצרים, מילים ותמונות, וכשיצרה גובר עליה היא תפגוש בו, ושעה אחרי תשטוף את הטעם והריח שלו ממנה, ותחזור להיות האישה הקדושה ההיא שוב. זו שהוא אוהב, אבל נמשך לאחרת. זו האפלה.

אני יודעת, זה אנושי. בכל זאת קצת עצוב.