הפיל שתבע את.. בוקר אביבי באמצע החורף הילדים רצו ספארי.. נסענו. מנסים לעשות אבחנה בין קרקס לגן חיות ולספארי ואני מוצאת עצמי משתדלת מידי מול ילדים נבונים.. היה כיף. הם הוציאו את הראש מהגג הנפתח שסוף סוף היה לו שימוש, הבינו שכל הירקות מהבית כמו גם החטיפים- אסורים. עד ש.. עד שהגענו לפילים. ראינו את יוסי.. וגם לו- סיפור.. יוסי הפיל בהסגר, הוא הרג פילה כך סיפרו לנו, הרג פילה..

שאלתי למה? אמרו לי ככה: הייתה ועדת מומחים שקבעה שיוסי הפיל שאגב היה המנהיג.. הרג את הפילה כי היא הייתה זקנה.. ו.. ככה זה בטבע.. כשפילים מאוד זקנים הורגים אותם..

מתלבטת בין ערכי המתת חסד לקבלת הטבע החייתי והבנת האחר בסביבתו וברקע התרבותי שלו, מצאתי את עצמי נכנעת לתובנה שככה זה בטבע.ואם ככה..אז.. בעצם למה הוא בהסגר?? ולמה כל כך הרבה זמן?

 ואז.. סיפרו שיוסי הפיל נשאר חודש וחצי בתוך מבנה ההסגר שלו ולא יצא אל חצר ההסגר.. וכמה הוא רוצה ומנסה להתקרב לפילים..והאמת הוא נראה עצוב.. אמרו לנו שהוא אלים.. התבלבלנו..קראנו בשלטים של הספארי.. שהוא כוכב..  שהוא כל כך אוהב את הפילות..ראינו שלט מרהיב על האבא יוסי וכל בניו.. ברב השיח האינטימי שלנו עלו שאלות עלינו ועל החיות חשבנו על הטבע שממנו יוסי הפיל בא ובעצם איך את כל חייו הוא חי כדי שנראה מה זה פיל.. (פיל פילון אפו.. דמבו, פיל נפיל, הורטון הפיל והפילהרמונית.. לימדו סנגוריה..) ואיך.. בתוך הכלוב שלו הוא מנסה לחיות חיים של פיל רגיל.. עם האינסטינקט של הטבע.. ואולי ניתן למצוא לו פיתרון אנושי יותר.. כמו תרופות.. או לפחות חבר אחד.. ואולי הוא כבר הבין..? 

יוסי עם המבט העצוב שלו לא יצא לנו מהראש. בערב חשבנו.. אולי הוא יתבע אותם..

אבל אז.. נזכרתי שכאן בקפה שחדש לי כל כך יש כוח גדול..

ואולי..

בשם הפיל..