כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    חיוך בקצה הדמעה

    רשימות קצרות על החיים, כמו שאני רואה אותם

    ארכיון

    תגובות (14)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      22/4/14 23:10:

    .

    הנאות החיים נמצאות בכל פינה.

    מותר להנות.

    כששורקים עם כוונת הלב - שום דבר לא יכול לעמוד מנגד.

    .

    מאחלת לך ברכה והצלחה בכל מכל כל.

    .

    .

    השילוב.

     

    ''

     

    .

    ''
      19/4/14 10:32:
    כן, גם אני שמעתי על הקטע הזה של השריקה... ואהבתי מאוד את הקטע של ה"כאן ועכשיו".
      19/4/14 00:11:
    נט קינג קול אגדה קטיפתית...לי בנקיונות עזר תמיד חוליו...זה יופי להכניס קודש בחולין...תודה חג שמח ונהניתי מהכל ומהקול של קול....
      16/4/14 22:11:
    חג שמח ! שמעתי מרב אחד : האבק איננו חמץ והבעל איננו קרבן פסח
      16/4/14 14:50:

    צוחקצוחקחיוךצטט: נערת ליווי 2014-04-16 13:31:48

    חג שמח! לא משתגעת עם ו//או על הנקיונות.

    כן על הראש. שלך :-))

      16/4/14 13:31:

    חג שמח! לא משתגעת עם ו//או על הנקיונות.

    כן על הראש. שלך :-))

      16/4/14 13:25:
    כאן ועכשיו ...אהבתי חג אביב שמח
      16/4/14 12:47:
    חחוחחח חמוד מאד חג שמח :)
      16/4/14 08:18:
    חג שמח
    האבטיח והרמי במרפסת, מול הונטילטור, הנחיתו את המוזגת היישר במרפסת של סבתא שלה.
      15/4/14 20:56:
    תודה על השיתוף - יפה כתיבתך - חג שמח
      15/4/14 20:46:
    לשרוק זה כמובן גם לצפצף!
      15/4/14 17:08:
    לשרוק בלי חשבון לדפוק! אז מה אם כסף לא יהיה לי.
      15/4/14 16:14:

    תודה!!! על  נֶט קִינְג קוֹל נער הטבע הנצחי ולא רק :) אביב שמח

    0

    "כאן ועכשיו", ניקיון אביבי ושריקה מסוכנת

    14 תגובות   יום שלישי, 15/4/14, 16:02

    14.4.2014

    "כָּאן וְעַכְשָיו", נִיקָיוֹן אָבִיבִי וּשְרִיקָה מְסוּכֶּנֶת

    מעולם לא הייתי עקרת בית מצטיינת. מטלות הבית המשמימות לא משכו את ליבי. חוסר ענין בתוספת פיזור נפש גרמו למספר תוצאות הרות אסון בביתנו. אימי החכמה הבינה זאת והמטלה היחידה שנפלה בחלקי הייתה לשטוף את המרפסת, בזמנים שמרפסת הייתה מרפסת ששימשה מקום מפלט מחום יולי אוגוסט נטול המזגנים, ומקום בו אכלו אבטיח קר ושיחקו רֶמִי מדי שבת אחר הצהריים. שם, במרפסת, צומצם פוטנציאל הנזק שלי למינימום. ברוב עליצות שפכתי דליי מים ודימיתי עצמי לאבירה חוצה אגמים ברכיבה על מגב, סמרטוט רצפה היה המפרש הראשי ומפלי מים מסעירים זרמו דרך צינור המרזב.
    בבגרותי לא השתנתה עמדתי כלפי עבודות הבית. כתוצר חינוך בורגני הכרתי בחשיבות הסדר והניקיון ולא יכולתי בלעדיהם. מצאתי פתרונות כאלו ואחרים, אבל תמיד נשאר לי מה לעשות. העשייה הזאת הייתה כרוכה ברוגז מסוים שלא הביא כל תועלת בביצוע של מי שבלאו הכי אינה מוכשרת בנושא. הגישה הבסיסית שלי הייתה שהתפקידים הללו אינם חלק מחיי. חוסר סבלנות ועצבנות תקפו אותי כשהייתי "לא בחיי", הזדרזתי כדי לחזור לחיי האמיתיים – כתיבה, פגישות עבודה, חברים, משפחה. ניסיתי לחסוך זמן ולעשות דברים במקביל. שלא כמרבית הנשים המסוגלות ל"מַקְבֵּל", לעשות מספר דברים במקביל, התגליתי ככישלון חרוץ, ובעודי "חוסכת זמן" התעופפו ביצים לתקרה, סירים התפחמו, מים גלשו מאמבטיות עולות על גדותיהן... התחזוקה הפיזית של החיים שעממה אותי עד לזרא. נפשי המפוזרת עסקה תמיד ב"דבר אחר" מעניין הרבה יותר מהשמנת המקציפה שהפכה לכדור חמאה או הצֶמח אותו הטבעתי במים בעודי "חולמת".  
    גם כאשר החלתי לשבת מדיטציה ופגשתי את המושג "כאן ועכשיו" לא עלה בדעתי ליישם אותו לתחום הנָחוּת של עבודות הבית. עד שיום אחד המורה נִיסִים אַמוֹן, שאינו מלמד "ברקיע השביעי" אלא על הקרקע, הביא דוגמא פשוטה שכזו, של שימת לב בזמן הטאטוא למשל.  ופתאום הבנתי שה"כאן ועכשיו" מתייחס לכל מעשינו, כולל הפעוטים שבהם. כי "הרגע הזה" הוא תמיד "הרגע הזה", והוא החשוב, והביצה המחבת והחביתה אותה אני מטגנת ברגע זה הן החשובות, ומגיעה להן תשומת לבי לא פחות מאשר הרגע שיבוא בעוד מספר שעות כאשר "אשוב לחיי האמיתיים" ואשב מול מסך המחשב אצבעותי טופפות על המקלדת האהובה. החביתה, המשפך, מטלית האבק, המטאטא והיעה, מכונת הכביסה ואף האטבים וחבל הכביסה, הם חלק מחיי האמיתיים. כמה מפתיע. בתוך מחשבה אחת התעשרו חיי ברובד חדש.
    לא אשקר ואומר כי מטלות תחזוקת הבית הפכו חביבות עלי, אבל הן אינן שנואות, ונעשות לאט, בתשומת לב מלאה ובלב שלם, ללא כעס. גיליתי שדווקא ביצוע המשימות הפשוטות מקרקע אותי ומאפשר לי להתאזן מחדש.
    והנה לקראת חג הפסח נשמע צליל טפיחת הכפכפים של שכנתנו אסתר, אשר ברגיל מבשר את סיום הניקיון בצהרי יום חמישי, ובכן קול הכיפכוף החל להתכפכף מדי יום. עם התקרב הפסח צחצחה אסתר את ביתה על אף שהוא מבהיק תדיר כחלק מחייה השוטפים והאמיתיים. לכן נדהמתי לגלות יום אחד גבר זר משתלשל מחלון מטבחה ומטלית בידו. אסתר התנצלה והסבירה כי בִּיתה אסרה עליה לטפס על סולמות, תריסים וחלונות ולכן אותו גבר תלוי על חלונה ומתלונן (ברוסית) על כך ש"אין מה לנקות" כיוון שהחלונות ושותפיהם התריסים, נקיים לחלוטין. בין חברותי ה"בּוֹן טוֹן" הוא שלא להשתגע עם הניקיונות לקראת הפסח, אבל מול צַחוּת חלונותיה של אסתר נעכר מצב רוחי. לפיכך הזמנתי את אותו גבר, שהסתבר כי שמו המקסים הוא "לֵב", אל חלונותי ותריסי בהבטיחי כי אצלי יש גם יש מה לנקות.
    ואכן היה.
    בעוד לֵב משתובב על חלונותי, פצחתי אני בשריקות עליזות, מלווה את הזמר נֶט קִינְג קוֹל שר בספרדית בקול הקטיפה שלו " quizas "quizas, quizas,  ,עולצת על הניקיון המתקרב ללא מאמץ מצידי. לֵב הביט בי במבט חמוּר ואמר – "אסור".
    "אסור מה?" שאלתי.
    "לא בבית" נזף בי לב.
    "לא בבית מה"? לא היה לי מושג למה התכוון. לב שירבב שפתיו, מחקה שריקה, אך לא שרק.
    "אסור לשרוק"? תמהתי.
    "אסור. לא בבית" .
    "מה קורה אם שורקים בבית?"
    "כסף הולך. אין כסף".
    אה, הארה גדולה. עכשיו הבנתי כמה מן הדברים שהתרחשו בחיי. שמחתי ללמוד משהו חדש כאשר קלטתי שמרוב שמחה נֶט מוסיף לשיר ואני ממשיכה לשרוק.
    https://www.youtube.com/watch?v=qOnvqfrjSzw
    כשהסתיימה המלאכה התברר כי מצב רוחי שפיר וכן גם מצבו של העולם הבהיר והפורח. החלונות הם שהיו היו עכורים.  גם על כך שמחתי ופצחתי בשריקות לשמחת ליבם של הציפורים התוכיות על העץ הסמוך לחלון הסלון.
    לעזאזל הכסף, העיקר השמחה.
    "שמחה רבה, שמחה רבה, אביב הגיע פסח בא!"
    https://www.youtube.com/watch?v=TTBvZ1zu5A8
    מילים: יפה בלהה
    לחן: ידידיה אדמון
    ועוד קינג אחד בשביל הרומנטיקה...
    https://www.youtube.com/watch?v=IP7uUH-qBxU
    חג שמח, ואל תשתגעו עם הניקיונות!!!!

    © נוֹמִיקָן

    נ.ב.
    שלמה כהן, חברי הקריקטורסיט (ישראל היום) גילה את אוזני כי המקום בו אסור באיסור חמור אפילו לחשוב על שריקה הוא כל כלי הים, מחסקה ועד נושאת מטוסים.... בבית הוא דווקא לא חשב שנשקפת סכנה משריקה, בטח לא עם נט קינג קול וסמרטוט קטן.  
    אל תגידו שלא ידעתם....  

     




     




    דרג את התוכן: