הם מגיעים לכיתה עייפים אם מחוסר שינה או מצפייה ממושכת בסרטים אלימים או במשחקים אינסופיים בטלפון הנייד האישי שלהם: -האחד, מפהק בקול רם, עיניו עצומות למחצה.. ניכר כי לא שתה הבוקר גם לא הסתרק, כאילו יצא ברגע זה מהמיטה, דרוך כמו קפיץ, אם תעירי לו הוא יגיב בעצבנות... הוא בא מבית טוב אבל ההורים חייבים להשכים קום וללכת לעבודה עוד לפני שהילד פקח את עיניו...
השנייה ראשה מורכן על השולחן, לטענתה לא ישנה עד שלוש לפנות בוקר, מדוע? הטלפון - "החבר" אליו היא קשורה בנפשה ומאודה נמצא אתה מתחת לשמיכות... מסתבר שרבים הם התלמידים שאינם נפרדים מהטלפון גם בלילה... וכך עסוקים הם בו עד אובדן חושים...
הם באים לכיתה אחרי שספגו מנה כבדה של אלימות ומין מהסרטים שמוקרנים בטלויזיה או שהם מורידים ספוגים בסרטי פורנו (יש נתונים מזעזעים על החשיפה לפורנו בגילאים צעירים)
לא זו אינה כיתה מיוחדת, זו כיתה של גיל העשרה.. זו כיתה שמשקפת חברה שהחינוך פשט אצלה את הרגל
התלמידים שלי באים מבתים טובים, הוריהם פעילים מאוד... בעבודה, הם משקיעים מאוד בילדים, בביגוד "משובח" , בטלפונים ניידים משודרגים, הם ישלחו את הילד לבילוי בקניון כבילוי "תרבותי" כן חייבת לציין שחלקם הגדול גם ישלח את הילד לחוגי העשרה... תיאורים אלו הינם אמתיים אמנם טשטשתי את הראוי לטשטוש ואני מורה ומחנכת עומדת לפניהם כדי ללמד פרק בהיסטוריה או תנ"ך, ושאלת את עצמי איך איך לעזאזל הגיע עם ישראל לחנך דור של ילדים שהאלימות המילולית והפיזית היא מנת חלקו יום יום. שהצרכנות היא חלק מהווי חייו ובה תלויה אושרו שהחשיפה למין נלוז ופורנו נעשית כבר מרגע שיש לילד טלפון נייד שיכולת הביטוי שלו מוגבלת לקלות ונאצות שמזעזעות כל בן אנוש, הפקרנו את הילד שלנו לחינוך של המדיה,הטלפון האינטרנט והטלויזיה עוד בהיותו בן שלושה חודשים נטשנו אותו לטובת סוכני חינוך - מטפלת, מעון, פעוטון וגן שם הוא לומד איך לשרוד תוך מאבק יומיומי בין חבריו, עם חבריו ו... לא השכלנו לעצור לרגע ולשאול בעצם מה עשינו? מה יצרנו? איזו חברה תיווצר כאן עוד עשור?
אנו אומרים בהנהון ובחיוך הילדים של היום הם אחרים... הילדים של היום הם חכמים ... (למען האמת הם מאוד חכמים אך מתעלים חכמתם לדרכים לא כ"כ מקדמות הילדים של היום הם עצמאיים.... (כי הם יודעים לענות לכל מבוגר ולכל אדם בעזות מצח ובאגרסיביות שלא תיאמן) נכון שיש ילדים מדהימים ומקסימים נבונים רגישים לזולת, בני אדם כל רמ"ח איבריהם אבל תמונת המצב של הדור העתידי אינה מעודדת כלל וכלל ומה עושים??? אנחנו כחברה חייבים אבל פשוט חייבים לשנות את התפיסה שלנו ביחס לחינוך לא להשכלה!!!! בואו לא נתבלבל אלא לחינוך חינוך הומאני!!!! חינוך המעמיד במרכז את היחסים בין בני אדם חינוך המקרב את הילדים אחד לשני חינוך לא למניעה.. (אלימות... סמים... ) אלא חינוך לאהבה, אהבת הזולת, חינוך המפתח את האמפטיה את ההזדהות עם האדם... חינוך המפיק מהילדים הרגישים והמקסימים שלנו את הטוב והיפה שבהם. אפשר וניתן לעשות זאת... צריך פשוט להקדיש להם זמן לילדים |