הבלוג הראשון שלי
בלוג שמתעסק בעיקר בשטויות הקטנות של החיים ומשתדל להמנע מעיסוק בנושאים שחוקים, אבל אם כבר נגעתי בנושא כזה...מקווה שהצלחתי להביא אותו מזווית קצת אחרת.
פוסטים פופולאריים
-
הפיראטית והמחטב
24/5/08 | 2484 צפיות
-
תעודות בבקשה
10/1/09 | 542 צפיות
-
מי לא מבחין בלטאה עם שני ראשים?
31/3/08 | 1098 צפיות
-
בלי להעליב...
27/7/08 | 1112 צפיות
-
סמיילי חדש
6/6/08 | 589 צפיות
-
שרים במקלחת
23/6/08 | 1646 צפיות
פוסטים אחרונים
- מה שלומך? 28/8/12
- זה סימן שאני מזדקנת כש... 5/5/12
- שקרים של מוכרי נעליים 21/4/12
- מי צריך את זה? 22/11/11
- לא יודעת איך פיצי עושה תנוחה לא הגיונית כזו... 15/11/11
- אלטע זאכן 19/9/11
עלילותיי בצה"ל עם שני גמדים - פרק א'
|
בעקבות הדוקו-דרמה של דקס "פחד ותיעוב בעיריית תל אביב" קיבלתי השראה לכתוב דוקו-דרמה יומית משלי.
כל קשר בין העלילה והדמויות, לבין המציאות, הוא בהחלט לא מקרי...
הדמויות המרכזיות:
המפקד זקי - גמד דביל ועצבני, שמזכיר את השחקן לואי דה פינס.
החייל מקסים - כשמו כן הוא לא, גמד קזחסטני ויצור נאלח, בעל קול צפצפני ומשקפיים עם עדשות של תחתיות בקבוק עראק.
החיילת קרן - חיילת משועממת ומתוסכלת, שלא מבינה למה היא צריכה לבלות שנתיים עם שני הדבילים המוזכרים מעליה.
פרק א - מבצע כפכף
הילדים הדפוקים של המפקד זקי באים לבקר אותו ולהציק לו קצת. הילדה מחביאה לאחיה את הכפכף בין מדפי הארכיון.
הילד בוכה לאבא זקי: אבאאאאא!!! אהאהאה!!! אני רוצה את הכפכף שלי...אהאהאה.
אבא זקי: קרן ומקסים, בואו מהר!
קרן ומקסים: כן המפקד! מה קרה?
אבא זקי: מוטלת עליכם משימה צבאית חשובה ביותר! למצוא את הכפכף של הבן שלי. אנחנו נחלק את התיקיה לפי איזורים, בהתאם לאותיות האלף בית של התיקים. וכל אחד יסרוק את השטח שלו. מקסים! אתה מתפרס על פני איזור א-ל קרן! את מתפרסת על פני מ-ת קדימה להסתער!!!
קרן ומקסים חוזרים מתנשפים, לאחר חיפוש קדחתני בתיקיה: המפקד, לא מצאנו שום כפכף!
זקי:קיבינימט על הילדה הזו...כנראה סתם עבדה עליי שהכפכף בארכיון.
הבן של זקי: אהאהאהא!!!!! אבא!!!! אני רוצה את הכפכף שלי!!!!אהאהא....אבבבאאאאא איפה הכפכף שלי???!!!אהאהאהאה
סוף פרק א'.
הילדים עוד ישובו לעשות בלאגנים, גם מחר בפרק ב'...
|
תגובות אחרונות
-
לירוןקורל
בתגובה על מודעת אבל מאוד לא שיגרתית
-
דניאל -
בתגובה על מה שלומך?
-
לילה של שקט
בתגובה על זה סימן שאני מזדקנת כש...
-
shox1
בתגובה על שקרים של מוכרי נעליים
-
אסתררומי
בתגובה על פיצי על המיטה שלי
-
אסתררומי
בתגובה על פיצי בין הבובות
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כפכף שמופיע במערכה ראשונה
עף למישהו על הראש בחמישית?
לפעמים כפכף הוא רק כפכף
טל
הכפכף כנראה עד היום נח לו היכן שהוא, קבור בין מדפי הארכיון, אלא אם נמצאו שני חיילים פרייארים אחרים שיחפשו אותו.
בכל מקרה...הכפכף הזה חסר חשיבות, הוא שימש רק בשביל להדגים את בזבוז כח האדם בצה"ל, על משימות מפגרות כאלו.
ועוד משהו, כל פרק בסדרה עומד בפני עצמו, אין המשכיות בין הפרקים.
כך שכפכף שלא התגלה בפרק א, גם לא יתגלה בפרק אחר :)
דקס
לפרק עם המכות כבר ניתן שם אחר, יותר מתוחכם, שלא רומז כלל על מכות
זאת אומרת שהרייטינג כלל לא מובטח :)
ובגלל שאני אוהבת את השם שנתתי, לא אחליף אותו, גם לא בשביל רייטינג.
אבל בכל זאת בשביל הרייטינג, אני אגלה שמי שהולך מכות בפרק הזה זו אני !
בכל מקרה...אולי מחר אשתדל לתת שם יותר אטרקטיבי לסדרה כולה, כי כרגע לפי מספר הצפיות המועט, זה נראה כאילו המילים "ארכיון" + "צה"ל" הם הורסי כניסות לבלוג.
נו...
אבל אני במתח
איפה הכפכף?
הוא יתגלה בסופו של דבר?
האם התעלומה תפוצח?
הופה! עכשיו שהבטחת מכות, תראי שהרייטינג ינסוק לשמיים. אל תשכחי לקרוא לדביקון המסוים שבו תהיינה המכות "יאללה מכות", או משהו בסגנון.
מצחיק שאתה מזכיר גמד ערבי, כי במסיבה ה"סוערת" בבית האבות של יפעת, באמת התחיל איתי גמד ערבי! :)
לי אין פטיש לגמדים...נראה לי אבל שלהם יש פטיש אליי! כי הגמד מקסים, גם הוא היה דלוק עליי...
מזל שהגמד זקי לא! :) למרות שאולי חבל שלא, כי זה היה מסדר לי כמה הטבות ביציאה מוקדם וכו'...
לגבי הפרקים: בכוונה חילקתי אותם למקטעים קצרים, כדי לא לייגע (אתה יודע שזה עולה לי בדם להתאפק ולא לפרסם את כל 7 הפרקים כגוש אחד :))
גם ככה, נכון להרגע, לא נראה שעלילותיי בצבא מעניינות מישהו.
דממה מוחלטת!
אם אדגיש שכל מה שתקראו השבוע קרה במציאות, עם כמה הגזמות וליטושים קלים, זה יעזור??
ואני מבטיחה גם שבהמשך העניינים יתחממו ואפילו יהיו מכות!
אני ראשון, אני ראשון!
קודם כל, כבר בשלב זה עולה חשש שיש לך פטיש לגמדים - ערבים, קזחים, כורדיסטנים - הכל הולך... ;)
חוץ מזה, שהפרקים שלך קצרים למדי. אולי זו טכניקה טובה יותר, לי כבר העירו על האורך (נשמע לא משהו...).
ולסיום, אני בטוח שחזינו רק בקצה הקרחון של הכסילות והאיוולת, אז... היידה קרן!