כאשר יבוטל המע"מ על דירות לצעירים, ינהרו אל הקבלנים, כי על דירות יד שניה לא יבוטל דבר. אז צריך לזכור שכדאי להיזהר מקבלנים. לא מכולם, רק מאלה שרוצים לסדר אתכם. שתי דוגמאות: מצאתי במקומון שמפרסמים בניין חדש, שעומד להיבנות בשדרה מרכזית. בית גדול, יותר משלושים דירות וכבר פתחו משרד מכירות בחנות סמוכה. בתוכנית, מבחר דירות - מקטנות ועד פנטהאוז, ובפרסומת מהללים ומשבחים את הבניין שטרם הוקם וכותבים שם סופרלטיבים, שקצת לא תואמים את המציאות. אלא מאי. תוכנית הבניין טרם אושרה. ועדת הבניין עלולה להכניס שינויים ולבטל, למשל, את דירת החלומות שמישהו קנה. בחוזה הרכישה יש איזה סעיף קטן, שמוציא את הקבלן נקי במקרה שלא תאושר הדירה הנמכרת. והקונים? גם הם ייצאו נקיים החלומות... ובמקום אחר סיפור אחר. ביקרתי בדרום תל אביב, שכונה חדשה בבנייה. בתים יפים, תכנון יפה, דיירים יפים. על שלט גדול מאד יש תמונה של שלושה בנייני קומות. מעבר לשלט נראים שני בניינים – אחד גמור, אחד בבנייה. את השלישי טרם התחילו לבנות. אבל ליד השלט הראשון, הגדול מאד, יש שלט שני, קטן ממנו: "נותרו רק דירות אחרונות". רק פתאים יאמינו. קבלנים עושים זהב מחצץ. זה מקצועם. לא מקצוענו. אנחנו עושים חצץ מזהב.

ההדיוט מעיריית תל אביב

הייתי בסיור ביפו בהדרכתו של אילן שחורי, עתונאי בעברו ומדריך הולכי רגל ברחובות תל אביב כיום. היה מעניין מאד לשמוע על עברה של עיר הנמל העתיקה וכן הזדמנו לרחוב רבי יהודה מרגוזה. כדי שלא לטעות ולא לקרוא לרחוב מַרגוֹזָה, טרחה מחלקת השלטים של העיריה לנקד כראוי – רחוב רבי יהודה מרָגוּזָה. אבל יש הדיוט במחלקת השלטים של העיריה והוא כתב באנגלית Margoza.

אילן שחורי טרח והדגיש בפנינו כי תושבי יפו ציינו שרבי יהודה הלוי, רבה של העיר, בא מרגוּזה כדי להבדילו מהמשורר רבי יהודה הלוי מספרד. בעקבות הסיור פניתי לוויקיפדיה ומצאתי את קורותיו המעניינות של הרב ואני בוחר לציין פרט חשוב: בשנת 1863 יזם יהודה הלוי את "ועד העיר יפו", הוועד הציבורי הראשון בארץ שבו היו שותפים ספרדים ואשכנזים יחד.

רגוּזה, למי שתוהה, היא פנינת הים האדריאטי, דוברובניק.

את מפעלותיו של ההדיוט ממחלקת השלטים גיליתי בסיור אחר בתל אביב. בכרם התימנים מצאתי עוד שלט מנוקד "הרב יחיא קאפֵּחַ". כל תימני בעל כבוד מכרם התימנים יצרח, כי הרב קאפַּח היה מחשובי הרבנים בתימן.