כותרות TheMarker >
    ';

    כלה ונחרצה

    הזדמנות למשהו טוב...
    "סיפורים הם כלי נשק יעיל יותר מחרבות.
    החרבות יכולות להרוג רק את מי שניצב מולן,
    ואילו הסיפורים קובעים מי יחיה ומי ימות
    גם בדורות הבאים..."

    ארכיון

    אהבה בימי כולרה...

    18 תגובות   יום ראשון, 20/4/14, 14:30

     

    "עדיין צעיר היה מלדעת, שזכרון הלב מבטל את הרע ומאדיר את הטוב,
    ובזכות התכונה המחוכמת הזאת אנו מצליחים לעמוד בנטל העבר.
    אבל כשעמד על סיפון האנייה וראה שוב את הצוק הלבן של השכונה הקולוניאלית,
    ואת הנשרים העומדים בלי נוע על הגגות, ואת הכבסים של העניים התלויים על הגזוזטאות, באותה שעה הבין איזה טרף קל היה למלכודות הרחומות של הגעגועים..."

    גבריאל גרסיה מארקס - אחד הסופרים האהובים עלי.
    "אהבה בימי כולרה" - הספר הכי הכי שלו על אף שרבים ואחרים יחלקו עלי ויאמרו שאין כמו "מאה שנים של בדידות..." כי בעצם זו יצירת המופת שלו.

    כשקראתי אותו בפעם הראשונה, מצאתי עצמי מעורבת רגשית ונהנית עד מאוד מהעושר התיאורי, המילים המצויירות, העלילה הפתלתלה, הדמויות ששובות את הלב והפשטות לכאורה... ועל אף שקראתי אותו מספר פעמים לא נס ליחו בעיני.
    סיפור אהבה פשוט מלנכולי ויפהפה לא רק בין פלורנטינו אריסה ופרמינה דאסה אלא גם אהבה וגעגועים עזים לעיר קרטחנה - עיר שבה "ארבע מאות שנה לא קרה כלום חוץ מהזדקנות איטית בין עלי דפנה נבולים וביצות מרקיבות..."
    אבל היה בה קסם מיוחד על אף התחושה שזו עיר שקפאה בזמן ומאומה לא קורה מאז. עיר שמלאה בצבעים, ריחות, צלילים...
    "הוא לא אבה לראות שהחיכוכים עם אשתו אפשר שיש לתלותם באווירה הדחוסה השוררת בבית, ונוח היה לו לתלותם בעצם טיבם של הנישואין - המצאה אבסורדית זו שאין לה קיום אלא בחסדיו של האל שאינם תמים לעולם. הלא הדבר הזה מנוגד לכל הגיון מדעי, ששני בני-אדם שכמעט אינם מכירים זה את זה, ואין כל קשרי דם ביניהם, והם בעלי אופיים שונים, והם שונים זה מה על פי חינוכם ותרבותם ואפילו על פי מינם, ששני בני-אדם שכאלה יימצאו מחויבים פתאום לגור יחד, לישון על מיטה אחת, להיות שותפים בשני יעודים שאולי הועידם הגורל ללכת בכיוונים הפוכים. הוא היה אומר: "זה הקושי שבחיי הנישואין, שהם מסתיימים בכל לילה לאחר ההתעלסות ויש לבנות אותם מחדש בכל בוקר לפני הארוחה."

    גבריאל גרסיה מארקס נגע בתיאוריו בפרטי פרטים באותן נקודות שתמיד נוכל להזדהות איתן, והרי הקושי עליו הוא מדבר קיים גם היום... לכן גם כל כך קל להיות מעורב רגשית ולהזדהות.

    ומי שלא קרא - מומלץ לקרוא את הספר ולהנות  - ולהלן תקציר הספר:
    עלילת הספר המרכזית היא אהבתו הממושכת של פלורנטינו אריסה לפרמינה דאסה. ועל אף שהיתה נשואה לדוקטור חובנאל אורבינו כחמישים שנה - הוא לא פסק מלהגות בה ולשמור לה אמוני נצח ואהבת עולם - חמישים ואחת שנים ותשעה חודשים וארבעה ימים שחלפו מאז שדחתה אותו, כשהיה בן עשים ושתיים. רק לאחר מותו הטראגי והפתאומי של בעלה בגיל 81 - או אז הגיע פלורנטינו לביתה של פרמינה והצהיר על אהבתו הנצחית, אך היא דוחה אותו...
    למעשה הקשר שלהם בתחילה ואף בסופו מתבטא בחיזוריו דרך מכתבים ששלח לה.
    סופו של דבר ועניין הקשר ביניהם הופך לסיפור אהבה.
    זו היתה דרכו המיוחדת של גבריאל גרסיה מארקס לבטא את התחושות והדמויות והכל על רקע של תרבות קאריבית ססגונית, בארץ למודת מלחמות אזרחים ושמתקשה להידחק ולעבור מן המאה התשע - עשרה אל המאה העשרים.

    גבריאל גרסיה מארקס - סופר קולומביאני נפטר ביום חמישי 17/04/2014 בגיל 87.
    בשנת 1982 זכה בפרס נובל לספרות ונחשב לאחד הכותבים הנחשבים בספרדית והפופולרי ביותר. וכעת נשאר רק להתענג שוב על אותם ספרים מופלאים ..
    דרג את התוכן:

      תגובות (18)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/5/15 06:53:

      צטט: כתבינו -- מדווח 2015-05-27 01:51:02

      לא מוכר עם הסופר הנ"ל. אם לשפוט לפי רמת האמוציונאליות שהשקעת ובשיתוף הנפלא, אני מצטער שלא קראתי...

      אל תצטער... יותר פשוט לקרוא ו/או לצפות בסרט הנפלא חיוך

        27/5/15 01:51:
      לא מוכר עם הסופר הנ"ל. אם לשפוט לפי רמת האמוציונאליות שהשקעת ובשיתוף הנפלא, אני מצטער שלא קראתי...
        27/5/15 01:16:

      צטט: ההוא משם. 2015-05-27 00:36:56

      נכנס ישר לראש רשימת הספרים שלי לכיפור
      תקרא - מומלץ אך אסב תשומת לבך שיש גם סרט - חוויה אחרת חיוך
        27/5/15 00:36:
      נכנס ישר לראש שימת הספרים שלי לכיפור
        1/10/14 19:56:
      תודה. חתימה טובה :-)
        24/5/14 10:35:

      צטט: טומבוי 2014-05-24 09:48:43

      והנה מה שיצא ממני לאחר שקראתי את הספר:

      http://cafe.themarker.com/post/2787157/

      חייכת אותי...

      אכן אחד הקטעים השווים חיוך

      שההמלצה הזו תהיה נר לרגלינו:

       

      "הוא לימד אותה שאין מעשה במיטה שאינו מוסרי אם הוא עוזר להנציח את האהבה. ועוד לימד אותה דבר שעתיד להיות נר לרגליה - הוא נתן בליבה להאמין שאדם בא לעולם עם מספר מוגבל של זיונים, ואם אין משתמשים בכולם מטעם כלשהו, בין שטעמו שלו ובין שהוא טעמו של אחר, בין מרצון ובין מאונס, הזיונים המוחמצים האלה הולכים לאיבוד לעולמים. לשבחה ייאמר שהבינה את דבריו כפשוטם"     (גבריאל גרסיה מארקס)

      -

        24/5/14 09:48:

      והנה מה שיצא ממני לאחר שקראתי את הספר:

      http://cafe.themarker.com/post/2787157/

        26/4/14 17:16:

      צטט: n1free 2014-04-22 20:58:07

      האהבה לספרי מארקס כתובה כל כך יפה. תודה.

      תודה חיוך

        26/4/14 17:16:

      צטט: א ח א ב 2014-04-26 17:06:18

      צטט: נחרצה 2014-04-20 14:52:38

      צטט: א ח א ב 2014-04-20 14:38:40

      סופר נהדר וכותב משכמו ומעלה. קראתי את מרבית ספריו יותר מפעם אחת. (מי קורא היום ספר בפעם השנייה)

      גם אני קראתי חלק מספריו יותר מפעם אחת - אבל נשארתי איתנה בדעתי כי אהבה בימי כולרה הוא הרומן הכי נחשב שלו. בכל אופן - אצלי חיוך

      כך או אחרת - הצליח לברוא ז'אנר, לרגש ולרתק מליונים רבים בכל העולם. 

      אכן כך. "מאה שנים של בדידות" נמכר ב-50 מיליון עותקים ברחבי העולם ותורגם ל-25 שפות. בעצם זה הספר שהקנה לו תהילה בינלאומית וזכייה בפרס נובל לספרות. לא בכדי.

        26/4/14 17:06:

      צטט: נחרצה 2014-04-20 14:52:38

      צטט: א ח א ב 2014-04-20 14:38:40

      סופר נהדר וכותב משכמו ומעלה. קראתי את מרבית ספריו יותר מפעם אחת. (מי קורא היום ספר בפעם השנייה)

      גם אני קראתי חלק מספריו יותר מפעם אחת - אבל נשארתי איתנה בדעתי כי אהבה בימי כולרה הוא הרומן הכי נחשב שלו. בכל אופן - אצלי חיוך

      כך או אחרת - הצליח לברוא ז'אנר, לרגש ולרתק מליונים רבים בכל העולם. 

        22/4/14 20:58:
      האהבה לספרי מארקס כתובה כל כך יפה. תודה.
        21/4/14 20:55:

      צטט: דניבר2 2014-04-21 01:00:14

      יוזמה נהדרת לכתוב עליו עכשיו, וגם כתבת יפה. ולגבי הספר האהוב יותר, זה בדיוק יופייה של ספרות בכלל..שכל אחד נמשך בחבלי קסם לא ברורים לספר מסוים, דווקא אליו,, והאחר לשני...מבלי שזה יתייחס בכלל לאיכותו של הספר.

      דני היקר,

      תודה על תגובתך. אגב, התחלתי לקרוא את ספרך "החצר הפנימית" - כתיבה משובחת!

      לכשאסיים - אעדכן אותך לגבי התרשמותי...

      חג אביב שמח ושבוע נפלא, סיגל.

        21/4/14 03:23:
      סופר נהדר. יופי שכתבת עליו חג שמייח:)
        21/4/14 01:00:
      יוזמה נהדרת לכתוב עליו עכשיו, וגם כתבת יפה. ולגבי הספר האהוב יותר, זה בדיוק יופייה של ספרות בכלל..שכל אחד נמשך בחבלי קסם לא ברורים לספר מסוים, דווקא אליו,, והאחר לשני...מבלי שזה יתייחס בכלל לאיכותו של הספר.
        20/4/14 15:01:

      צטט: נערת ליווי 2014-04-20 14:51:00

      כתבת מקסים. ואני לגמרי מסכימה גם עם אחאב,

      כי לספרים (כמו לשירים) תמיד מותר לחזור

      לפעמים, אפשר גם לסיפורים היותר קצרים,

      אפילו של אותו אחד-

      תודה. ברור שאפשר אבל משום מה את הספרים שלו תמיד קראתי שוב.

        20/4/14 14:52:

      צטט: א ח א ב 2014-04-20 14:38:40

      סופר נהדר וכותב משכמו ומעלה. קראתי את מרבית ספריו יותר מפעם אחת. (מי קורא היום ספר בפעם השנייה)

      גם אני קראתי חלק מספריו יותר מפעם אחת - אבל נשארתי איתנה בדעתי כי אהבה בימי כולרה הוא הרומן הכי נחשב שלו. בכל אופן - אצלי חיוך

        20/4/14 14:51:

      כתבת מקסים. ואני לגמרי מסכימה גם עם אחאב,

      כי לספרים (כמו לשירים) תמיד מותר לחזור

      לפעמים, אפשר גם לסיפורים היותר קצרים,

      אפילו של אותו אחד-

        20/4/14 14:38:
      סופר נהדר וכותב משכמו ומעלה. קראתי את מרבית ספריו יותר מפעם אחת. (מי קורא היום ספר בפעם השנייה)

      פרופיל

      נחרצה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין