אני בעד שמחה לאיד כל השנים שאמרו לנו שזה לא יפה אבל הם בעצם טעו * לשמוע שפיטרו את מנהלת התיכון שלא ספרה אותך שנים כי לא גרת בסביון גם אם זה ממרחק של שנים המחשבה על הדקה הזאת שהיא פותחת את מכתב הפיטורין או מזומנת לשימוע לפני פיטורין ולדמיין את הפנים המתכרכמות שלה,המבוכה שלה,הכעס, המחשבות העצמיות שוודאי רצו לה בראש "כמה היא תרמה למערכת" וכל האוויר יוצא ממנה כמו מבלון נפוח זה שווה הכל * לקרוא שהחברה שעבדת בה פעם ושאבה את מוחך הפסידה לקוח מה זה הפסידה? לקוח העוגן שלה עזב אותה לאנחות ובגלל זה היא צריכה לפטר עובדים ולעבור למשרד קטן יותר * לקרוא על הזוג הזה, המושלם הזה הוא עובד הייטק היא מנכ"לית של חברת מזון שהציגו זוגיות נפלאה והתראיינו על זה בעיתון והיו גורו לזוגיות ובסוף התגרשו * לראות בסטטוס מצב משפחתי בפייסבוק של מלכת הכיתה שהייתה אז ביסודי שהיא רווקה זקנה * אין כמו שמחה. לאיד.
|
תגובות (9)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
עכשיו זה נשמע אחרת, כי אם זה בגדר מחשבות אז זה יותר למידה עצמית, עבור כל אחד שידע שהעולם הוא עגול, ואכן יום אחד הוא למעלה ויום אחר הוא למטה. ולא תמיד יידע אדם להביט אל מעבר האופק, כי ראייתו היא עכשווית ונכונה חרגע זה.
ואם לכך כוונו דבריך אז נכונה היא הדרך.
נפלא. אישה כלבבי.
ובמגילת קהלת נכתב: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה"