יוצא אל הרחוב ועומד ללא תזוזה

מסתכל סביב ורואה את העולם בתור תמונה

אנשים הולכים, רצים, זזים כל היום במהומה

מימיני קשיש עם כלב, משמאלי אישה עם עגלה

תינוק בוכה, האמא מתעלמת ונותנת לו לבכות

מסתכל מולי ורואה שני ילדים הולכים מכות

אחד גדול שמחטיף, אחד קטן שחוטף

הם אומרים שזה משחק אבל זה לא נראה כל כך כיף

הקטן נופל אחורה, מתחיל לרדת לו קצת דם

אני לא זז כי עוד לא סיימתי לבחון את העולם

פתאום הכלב מתלהב, רץ, קופץ, נובח

הקשיש מתעצבן, מושך ברצועה ועל הכלב רק צורח

הכלב לא יודע מה לעשות, הוא לא מוצא את מקומו

הוא שותק, כל מה שרוצה זה לרצות את אדונו

לא מסתכל מהצד, לא מלמעלה אלא עומד בדיוק באמצע

אני מנסה לחשוב, מנסה להבין, מנסה לקלוט את כל הקטע

מתעורר מחלומי וקם לאט מהמיטה

מתיישב על הכיסא ומתבונן במראה

מסתכל לעצמי ישר בעיניים וקולט רק אחרי כמה שעות

אני הוא התינוק שלא מפסיק לבכות

אני הוא הילד שתמיד חוטף את המכות

אני הוא הכלב שמנסה את העולם לרצות