מכירים את הימים הקסומים האלה שהחיים מזמנים בפניכם הזדמנויות ואתם זורמים איתן? זה היה הסופ"ש שלי...לא רציתי שהוא יגמר.
קמתי בשישי בבוקר וחלק ממני לא רצה ללכת לשיעור פילאטיס, אבל התמקדתי בתחושה שתהיה לי אחרי השיעור וקילפתי את עצמי מהמיטה, וטוב שכך, השיעור היה מאוד קשה, שיעור שמרגישים אחריו את כל הגוף – כמו שאני אוהבת.
אחרי השיעור אספתי את שי ונסענו לת"א. לא החלטנו לאן בדיוק, פשוט נסענו...חיפשתי חנייה ופתאום שמנו לב שיש תערוכה בשם Imagination, מבלי לומר כלום אחד לשני – פשוט ידענו שאני מחנה את האוטו ואנחנו הולכים לשם.
גם כשהחנייה היתה בלתי אפשרית החיים חייכו אלינו, זה היה ממש כמו בסצנה של אוסטין פאוורס - כל ההגה ימינה, נסיעה אחורה של ס"מ, כל ההגה שמאלה נסיעה אחורה של ס"מ וחוזר חלילה... הכל תוך כדי צחוק מתגלגל ודמעות בעיניים.
הגענו לתערוכה ולא הכניסו אותנו, אמנית אחת ראתה שרצינו להכנס והדהימה אותנו כשהציעה להכניס אותנו כאורחים שלה. זו היתה תערוכה שאירגן בנק הפועלים לגייוס כספים למלחמה באיידס.התערוכה היתה מדהימה, הייתי מאושרת שזכיתי במזל משמיים לראות דברים כל כך יפים.
המשך היום היה בהתאם, התגלגנו לחנות ספרים יד שנייה מצאתי מדף שלם של שפינוזה. קניתי 2 ספרים. מקור השראה מדהים. זה מילא אותי באנרגיות.
מזג האויר לא בגד גם בשבת, היה פשוט כיף ללכת לים. לחדש קשר ישן שצץ פתאום. לזרום.
מצד אחד חשבתי לעצמי – למה לא כל יום החיים זורמים כל כך יפה, ומפתיעים אותנו לטובה? מצד שני – ידעתי שאם כל יום בחיינו היה מוצלח כל כך, לא היינו מעריכים את זה. מאחלת לכולכם (וגם לי) המון ימים יפים כאלה. |