כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    חוויה מתקנת - הפרעת קשב וריכוז

    11 תגובות   יום שבת, 26/4/14, 19:49

    הימים ימי טרום חג הפסח.

    כל הדרך למרכול הרהרתי לגבי המתנה שאביא לרוֹבְּנְבַּכִים לכבוד כניסתם למעונם החדש. והריני בדרך חזרה מהמרכול ובתוכי סערה עם כיווני רוח מחשבתיים לא ברורים .. הופכת והופכת בפרטי החוויה שחוויתי ... רצון עז שטף אותי כמו גל, ... נו מתי כבר אגיע הביתה?.. רוצה לשתף את קְטָנָתִי בסיפור ההזוי...

    ככל שהדרך הביתה התקצרה, הלכה והתגבשה לה החלטה אחרת : להשאיר את הסיפור הזה מוצנע בתוך קובץ במחשב הנייד שלי... למה? כי ניראה לי מיותר להניח ל''סערה'' הפנימית שבי לחלוף על פני אנשים השרויים בהוויה נינוחה ברגעים אלו...למה להעכיר את מצב רוחם של ילדי –אמי- או אישי?! הסיפור כל כך גרוע, ואינו מאפשר כל ''תַּרֶצת'' ואם כבר ''הרגשה זִיפְתִית'' – מן הראוי שאצמצם את התפשוטה בגבולות התודעה שלי. ...

    עודני עושה דרכי חזרה הביתה... שואלת ומשיבה לעצמי, למה? ואיך? ומה קדם למה? ואיך משחררים את ה black out ... יש לי רעש קולני בראש, אני מעירה ומקשיבה תוך פירוק כל החומרים ההגנתיים מהם בנויה ה''תַּרֶצֶת'' ,מפרקת את ההגנות המיותרות, אין תשובה מוחצת לטיפשות מלבד הטפשות עצמה. ויש שם לסיפור שלי :" מחיר היסח הדעת" או "תעריפי היסחי דעת ברמות שונות "

    וכך היה: רגע אחד עמדתי מול הבנקט , בודקת את היתרה, הלב התרחב מתחושת שביעות רצון למראה היתרה המעודדת. הקלדתי בשמחה את הסכום למשיכה: 700 שח... הבנקט הראה סימנים שהוא הולך להיענות לי ואז השמיע קולות של הכנת השטרות וכאן... אף אחד לא יאמין לי- אבל יש לי black out ...מה קרה שם מהשניות האחרונות ליד הבנקט ועד לעמידתי מול רב המלצרים ב''פורוֹנֶלוֹ'' שם התעכבתי לבדוק עלויות של שוברים לארוחה זוגית.. הוא אמר שיבדוק ואני פניתי אל המרכול....

    בעוד הקופאית מחשבת את סכום עלות הקנייה שלחתי ידי אל הארנק, פתחתי- - - איפה הנחתי את הכסף?! ...היד נברה ונברה , בניסיון ללכוד את השטרות המקופלת של 700 שח ו" nada" ! אין 700! לכאורה זה הסיפור , קצר ופשוט.

    תחושת חוסר האונים היתה כואבת, לאן אפנה את מי אשאל, ומה אשאל? רצתי למסעדה .. לברר- אולי הנחתי שם על הדלפק .... משם מיהרתי אל הבנק ...אולי לקוח ישר ראה את הכסף המיותם מונח לו סתם כך בלועו של הבנקט וניגש אל הפקידות החביבות, כדי להפקיד אותו למשמרת בידיהן... לא הפכתי את ארנקי מספר פעמים ...

    ברור לי כי בשעת לחץ רמת הריכוז והמיקוד פוחדת... לכן ביצעתי את פעולת החפוש מספר פעמים במרווחי זמן ובמקומות שונים אליהם הגעתי במהלך היום .... כלום! חוסר תשומת לב אני הרי יודעת שהיכולת שלי לבצע שני דברים בו זמנית- לוקה בחסר, תוך כדי עמידתי מול הבנקט שוחחתי בסוללרי עם מישהו , פעמיים המכשיר הפריע לי במהלך השיחה בהתריעו על ''מספר שגוי'' , בדיעבד התברר לי כי הכנסתי כרטיס אחד והקלדתי מספר של כרטיס אחר... זה איתות צורמני לחוסר תשומת לב ולמיקוד לקוי . בסופו של דבר הקלדתי מספר נכון וסכום שנידרש, זכור לי כי שלפתי בחזרה את הכרטיס המגנטי.. אבל מרגע הוצאת הכרטיס מן המכשיר – הזיכרון שלי מעורפל....אין שום זיכרון לדרך בה הסתיימה הפעולה הבנקאית שלי. מן הסתם רוח שובבה לא העיפה אותו לכל עבר, שאם כן- הייתי ערה להתלהבות העוברים והשבים הניסחפים במחול אחר ערימת השטרות המתגלגלת ברחוב .

    אומרים שאסור להטיל דופי באחרים. במקרה שלי ה''אחרים '' הם אנונימיים לחלוטין, ומי שלא יהיו אני לא פוגעת בכבודם. אבל -מישהו נטל את הכסף . נכון- יש בי עדיין שאריות של כעס ... כעס על כך ש: למרות ההיכרות שלי עם הפרעת הקשב והריכוז שלי, למרות שידוע לי בבירור שאין ביכולתי להתמקד בשני דברים בו זמנית, בחוסר אחריות שחררתי אחיזה מהדבר הכי חשוב והכי חיוני לי בחיים וזה ''מיקוד'' עצב – כי 700 שח לא הולכים ברגל, עבדנו עליהם קשה אכזבה – שהאדם שעמד מאחורי בתור לבנקט, לא שקל לקרוא לעברי : " הי גברת! הכסף שלך!!"

    חשבתי על ''איך אני הייתי פועלת'' וכמה אושר מסבים המעשים הטובים שלנו למען אחרים, האיש שנטל את כספי – החמיץ הזדמנות להכרת תודה לבבית שמחה- שאולי הכסף הזה הזדמנן כמו ''משמייים'' וניתן ''ברגע של מזל'' לאדם ניזקק, אדם שעד לאותו רגע הסתובב עצוב ומודאג, כי לא ידע מהיכן ישיג כסף להתקין את סעודת ליל הסדר לו לאישתו ולילדיו... במקרה הזה – אם כך היה הדבר- אז אני שמחה! שיבושם לו שיהיה לו חג שמח וחול- מועד כייפי עם המשפחה היקרה שלו כל שנותר לי הוא לשחרר להרפות ולהסתכל על כל האירוע כעל משהו שניתן להפיק ממנו משהו חיובי זהו שיעור מצויין!

    זהו שיעור מצויין, ואני -תלמידה חרוצה ומשימתית- מהיום והלאה : מול הבנקט- לפני התייצבותי מול הבנקט, אדומם את הסוללרי, דבר שיאפשר לי להיות ממקודת בפעולה הבנקאית שלי. עובדה – שגישה זו הוכיחה עצמה עד כה אז למה אני לא סיפרתי לכם ? בנותי , ילדי , חברותי ובעלי האהוב? כדי שלא ש האלה. שיתופכן לא ישיב לי את מה שאיבדתי בטפשות ובהיסח דעת משווע. תכאבו את כאבי יום אחד כשהחוויות והרגשות סביב האירע יחווירו ויוותרו רק הפרטים המידעיים- אשתף אתכם ואז כולנו נצחק , כאילו היה זה עוד סיפור אופייני של לְקוּיָת -הפרעת -קשב -וריכוז.

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/6/14 17:16:
      עוד הוכחה שאדם הלומד מחולשותיו הוא המנצח הגדול.
        4/5/14 09:36:
      גםאני מצטרפת אלייך לבעית הקשב והריכוז . ובאמת700 ש"חלאהולךברגל. אוףמעצבן
        29/4/14 20:42:
      החיים יפים תמיד פשוט ללמוד מהם מה ניתן להיות כאשר עוברים חוויה וכיצד משתדלים להמנע ממנה כאשר התחושות שהיא גורמת מסתכמות באי נוחות זמנית.
        29/4/14 20:42:
      החיים יפים תמיד פשוט ללמוד מהם מה ניתן להיות כאשר עוברים חוויה וכיצד משתדלים להמנע ממנה כאשר התחושות שהיא גורמת מסתכמות באי נוחות זמנית.
        27/4/14 17:35:
      קורה גם בלי הפרעות קשב ורכוז
        27/4/14 14:52:
      סיפור יפה! אבל הצעתי להקלה בנושא הריכוז היא לפתור סודוקו, תתפלאי כמה זה עוזר.
        27/4/14 05:40:
      חבל..וחבל להתעצב מדי.. הוא לקח והלך..אך לבטח המצפון לא יניח לו. ואת החכמת לפעמים הבאות. שבוע טוב.
        26/4/14 23:18:
      יוסי בנאי שר על כך שהחיים הממשיים מתחילים בגיל ..שישים. רק מה,בגילנו כדאי ורצוי לבצע את הפעולות אחת אחת זה טוב לכל גיל ובמיוחד עבורינו. צרתך ידידה היא צרת רבים אולי זו נחמת טיפשים אך הפסיכולוגים מרויחים כך חלק ארי מלחמם בנסיון להוכיח לנו שהטעויות שלנו הן נחלת הכלל. חשבי תמיד על חצי הכוס המלאה והיתרונות במחשבה זו יעודדו אותך. גידי.
        26/4/14 22:58:
      עצוב ... אבל מעז יצא מתוק .. הפקת לקחים נכונים...:)
        26/4/14 20:56:
      חבל, אבל המסקנה מעודדת.
        26/4/14 20:41:
      קראתי ..וחבל שכך קרה.ברוך שובך.*

      ארכיון

      פרופיל