מה אתה אומר ישעיהו ליבוביץ?
"הדבר הגדול ביותר שעשה משה, אינו שהוציא את ישראל ממצרים ואפילו לא "שתורה ניתנה על ידו, אלא שהוא שבר את הלוחות... לא לקדש דברים הנובעים מצרכים ואינטרסים ומגמות ואידיאלים וחזונות של האדם, גם אם מבחינה אנושית הם דברים נעלים ביותר. כשדברים אלה נעשים לדברים של קדושה, יש לשבור אותם" 

מדוע? התכלית היא היחיד. אם היחיד סבור שבחברה אנרכיסטית הוא יגיע למימושו כיחיד, לערך היחיד, פחות מאשר בחברה מדינית, אז הוא הומניסט אשר התלכד למדינה או לשלטון.
ליבוביץ: נו, פציפיסט זה מובן מאליו. אם האינדיבידואום האנושי הוא ערך עליון אז אין שום דבר, אין שום דבר אשר למענו מותר להקריב חיי אדם או לשלול וליטול חיי אדם. זה הפציפיזם העיקרי. אני אינני פציפיסט. אני אמנם אינני יכול לעשות קטלוג ולהגיד לך על דבר זה מותר להרוג ולהיהרג ועל אחת כמה וכמה שעל דבר זה יש חיוב להרוג ולהיהרג, אך מבחינה עקרונית אני מכיר בזה שייתכן שיש דברים שעליהם מותר להילחם, ז.א. להקריב חיים או ליטול חיים, ולפעמים אולי גם חובה לעשות את הדבר הזה. מכאן כמובן לא תהיה הסכמה בין בני אדם מהם הדברים האלה. מישהו יכול לומר, טוב למות בעד ארצנו - למען ארצנו מותר למות ובשבילה גם להרוג, צריך ללחום בעד ארצנו; ומישהו יאמר, על הארץ אינני מוכן ללחום, אני קוסמופוליט, אבל על הצדק אני מוכן להרוג ולהיהרג. פציפיסט יגיד שמלחמת אזרחים אמריקנית זה דבר איום ונורא, שבה נהרגו למעלה מחצי מליון אמריקנים בידי אמריקנים, אז מוטב היה להשאיר את העבדות ולא להרוג חצי מליון בני אדם. אז כאן באמת ייתכנו חילוקי דעות. יש היסטוריונים שאומרים שאילו לינקולן לא עשה מה שעשה, העבדות היתה מתבטלת תוך דור או שני דורות ממילא. אבל יש כאלה שהיו אומרים – האבוליציוניסטים , הם נקראו אז - שלמען ביטול העבדות יש להרוג ולהיהרג. ובכן מי שאומר שיש דברים - ולא חשוב מה זה הדבר הזה, אם זה המולדת או החירות או זה עבודת ה' - שעל זה יש להרוג ולהיהרג, הוא איננו הומניסט; הוא איננו רואה באינדיבידואום האנושי ובקיום האינדיבידואום האנושי את הערך העליון.