היינריך היינה, פובליציסט ומשורר גרמני ממוצא יהודי כתב "מקום שבו שורפים ספרים, שם ישרפו בסוף גם בני אדם".
ומהו אותו אקט של שריפת ספרים? זהו אקט של שריפת התרבות, שריפת ההיסטוריה, החרבה והעלאה באש של ה DNA שלנו, הפיכתנו לאפר. ולא רק באפר פיזי מדובר, אלא גם באפר תרבותי. הנאצים רצו עולם בלי יהודים, אך הם רצו עולם גם בלי תרבות יהודית, על שלל גווניה ורבדיה. הם חשבו שזכרנו ההיסטורי יישכח ויימחק לו אט אט ובאירופה ישלוט רייך עצום גדול ורב.
ובכן, הם טעו. אנו מנסים מאז אותה תקופה ארורה ספוגה בדם ובפרצופים אין ספור, להראות ולהמחיש עבורנו מהו אותו ניצחון שלנו, של האנושות, של הטוב, כי הרי הטוב חייב לנצח ולעולם לא יכול לשרור רק חושך, חייבים קרן, או יותר נכון קרניים של אור, כי אין מחטא טוב מאור השמש.
אנחנו עושים זאת אולי כדי להמתיק מעט את הגלולה הכה מרה, זו שלכל אחד יש בפה, בלב ובראש אחרי ביקורו הכה ממושך והכה אכזרי של מלאך המוות, זה ששייט לו בין 39 ל-45 (בעיקר אך לא רק) והטיח חרבו במיליוני יהודים (ובמיליוני צוענים, שחורים, חולי נפש וכד'). הגלולה נהיית מרה אך יותר כשאנו מגלים שלא המלאך הטיח את חרבו. היו אלה בני אדם בשר ודם שהטיחו בנו את חרבם, את אקדחם ואת שיטות ההשמדה הכה יעילות.
הם לא ניצחו, הנה אנחנו כאן. וכניסיון להמתיק מעט את הגלולה הכה מרה, גם לי חשוב להעצים את מקומי, את מדינתי ואת עמי במבט על מצג שייתן לי תחושה של ניצחון, ולו קטן קטן בים של דם.
אני בוחר בספרים כמסמלים את העובדה שתרבותנו לא נמחקה, אנשי הרוח לא נעלמו, הכתיבה הלא נפסקה, השירה לא נעלמה והתרבות היהודית שרדה את השואה, יחד עם אותם ניצולים גיבורים. זו התרבות שהתפתחה לתרבות ישראלית המקננת לה במדינת ישראל (בנוסף לנדבכי תרבות נוספים שהגיעו אלינו וכמה טוב שהגיעו) והנה אנחנו כאן, במדינת ישראל שנת 2014.
הספרים הם ניצחון - הרעיונות, הגיוון, במדע, בפסיכולוגיה, בפרוזה, כהוכחה לשיקום, לדמיון, ליצירה, לאהבה, לכעס, לחברות, לשוויון, לידידות, להנהגה, להובלה, לשיר - הם כולם שם! הספרים הנפלאים שלנו, הכתובים בעברית כל כך יפה שהיא גם שלנו, ואיזה כיף לראות ילדים כל כך חמודים מדברים עברית.
אז בא לי לפרסם תמונה עם כמה ספרים שלי, שהם טיפה בים, כי התרבות שלנו לא נמחקה, ולא הפסידה, היא אך ורק התעצמה
|
