| "בחלומי שירים" כתבה את השירים יהודית שאול לבית גוטמן. ספר השירים מלווה בציוריו של נחום גוטמן. לחברתי יהודית ראה אור במזל טוב ספר ביכורים, ספר שירים. בשמחה רבה קבלתי מידיה את ספרה זה ונהנתי לקרא בו, לקרא את יהודית.
פגשתי בין דפי הנייר את נפשה הרגישה, את מחשבותיה בנושאים השונים בענייני דיומא,
כמו בענייני המקרא, שעמד כנר לרגליה. בחרתי שניים משיריה להביא כאן ברשימה צנועה זו, כדי שהקוראים יאמינו לי, כשאני מספרת על שירים אלה, של
יהודית, שהם שירים תמימים לכאורה, אבל יש בהם מסר מעומק הלב.
שאלת תם של ילדה ששואלים את אותה השאלה כל אלה העוסקים באמנות. מה עושה את השיר לשיר, מה עושה את הציור לציור? איפה עובר החוט הדק הזה, שהופך יצירה לאומנות. במילים פשוטות יום יומיות, ללא מחוות ללא התייפייפות מיותרת יהודית שואלת וכבר לא כילדה והשאלה עומדת.
שיר קצר, תמים כתוב בחרוזים והוא כמו רוקד ומקפץ, בדומה לזמן האץ בקצבו הקצוב, יהודית מביאה ברעננות את דברו של הזמן החולף ובחרה לשם כך דוקא בַּמִּשְׁמֵשׁ הזהבהב, המתוק העסיסי. המשמש משמש כמטאפורה, לזמן הנעורים היפים, החמקמקים וכדאי לנו להינות ולהתענג מהעסיס שלהם עד כמה שאפשר. "כי מחר הוי, כבר מחר, יהיה
מאחר". יהודית כותבת על הזמן בצורה המקורית הזו, בשיר רך בצורה עדינה כל כך ואין עצב גלוי וכואב כפי שבדרך כלל נכתב על הזמן. הספר מסתיים בהפתעה גדולה, בעקר אני הופתעתי. יהודית כותבת ביאוגרפיה ומספרת על בני משפחתה. אבל צורה כזו של כתיבת ביאוגרפיה, איננה מקובלת כלל והיא נמצאת במקום שבין השירה לפרוזה, אבל הפרוזה הלקונית. במשפט אחד היא מציירת תקופה שלמה, במשפט אחד היא מאפיינת דמות מופלאה מבני משפחתה, במשפט אחד היא מתארת יחסי משפחה, ילדות קסומה למרות שלא ידעה, שהיא יהודית זכתה בה. כל הביאוגרפיה היא בת ארבעה וחצי עמודים, המתארים חיים שלמים בצורה השלמה ביותר ומביאה את הקורא שיבין ויכיר לא רק את דמותה הנעימה של הכותבת, אלא גם ביאוגרפיה זו מדברת אל הקורא עצמו, מכיוון שדמות מרכזית בחייה של הכותבת, יהודית, היא דמות מרכזית בחיינו כלנו. רצה הגורל ויהודית נולדה למשפחת סופרים, ובעקר סופר-צייר אחד, שכלנו גדלנו על ברכי אמנותו המופלאה, הוא נחום גוטמן הצייר וסופר הילדים היה דודה. יצירת ביאוגרפיה זו היא:
"על דוד ובית וורוד. או- זיכרונות ותמונות." כן יהודית מציירת בקו דק ובוטח, תקופת חיים שלמה המתגבשת לאור, או בצל, הדמות המופלאה של הסופר- צייר הידוע והאהוב על כלנו. וכמו שהספרים והציורים שלו ליוו אותנו בנועם, כך השכילה יהודית להפגיש אותנו עם דמות היוצר הגדול, ללא
התנשאות, אלא באהבה גדולה שקבלה ממשפחתה ואותה היא מוסרת לנו ביצירתה. תודה.
ר. מיפו.
|
