ה"סיטה", קריית האמנים הבינלאומית בפריז, הנו מרכז

לאירוח אמנים זרים בסדנאות יצירה לתקופות קצרות.

באחד מביקוריי אצל הצייר אלכסנדר בוגן, ששהה במקום

בשנת 1981, הוא הציג אותי בפני הצייר מרדכי ארדון 

"ראובן, הוא פריזאי, אם תזדקק לשרות כלשהו, אתה

יכול לסמוך עליו." 

ארדון ישב מול החלון ונהנה מקרני השמש המלטפות של

יום אביבי.

הוא כתש בתוך צלוחית אבקת פיגמנטים לבנה בעזרת עלי

מזכוכית. מדי פעם הוסיף מים עד לקבלת משחה סמיכה.

בעזרת מכחול ערבב את משחת הפיגמנט עם האמולסיה

על בסיס חלבון שהכין בעוד מועד.

פתאום, הישיר אליי מבט ואמר: "את סוד הנחת הצבע

הלבן קיבלתי ממורי הצייר פאול קליי. אני מניח צבע

טמפרה לבן על משטח צבע שחור ובכך יוצר צבע זוהר

המאיר את השכבות הבאות כשהוא משמש שכבה ראשונה.

עם טמפרה לבנה אני מוציא את האור מהרקע החשוך."

"תורת הנחת הצבעים זה לא עניין של מה בכך, לימדתי

אותה בבית הספר הגבוה שניהל הצייר יוהנס איטן בציריך

לאחר סגירת הבאוהאוס בברלין. 

איטן היה מגיע להרצאות שלי, מתיישב בספסל האחורי,

פותח מחברת וכותב בה אי אלו דברים. ציפיתי שיזמין

אותי יום אחד למשרדו ויבהיר לי מה כתב.

לאחר פטירתו של איטן, באתי לנחם את אלמנתו בביתה.

היא הציגה בפניי את המחברות. כאן גילתי להפתעתי

שאיטן העלה בהן את הרצאותיי כאחרון התלמידים". 

הוויטראז' בסיפרייה הלאומית, ירושלים  

האם אינך חושב לחזור לישראל? שאלתי.

"סיימתי את הוויטראז' "חזון ישעיהו" בספרייה הלאומית

בירושלים. וויטראז' שהתיש את כוחותיי. עבדתי עליו

במשך ארבע שנים. למזלי, עזר לי בביצועו הוויטראז'ר

שארל מארק, המייסטר שעשה גם את הוויטראז'ים של

מארק שאגאל בבית חולים הדסה בעין-כרם. עתה, לאחר

פטירתה של רעייתי היקרה מרים, אינני יכול עוד לחזור

לארץ כמו בעבר."

הרחק ממאבקי הכח והאידאולוגיה בארץ, מצא ארדון

בשנים אלו בפריז את הרוגע הדרוש לו כדי להתמקד

אך ורק ביצירה. 

                      ***

איתן קפון, צלם ישראלי בשנות העשרים לחייו, בא

לבקר אצלי בסטודיו בפריז. 

באותה תקופה ביקש לפתוח בקריירה של בימוי

סרטים. הוא התיישב מולי ואמר "הצלחתי לגייס

שלושים אלף פרנקים צרפתיים, סכום שיאפשר 

לי לצלם סרט תיעודי קצר".

"באיזה נושא יעסוק הסרט שלך?" שאלתי.

"פגשתי כאן חולה נפש עם סיפור אישי מעניין,

הייתי רוצה להפיק עליו סרט", מה דעתך?

"הרעיון שלך נשמע לי טוב, אבל לדעתי אולי כדאי

להשקיע את המשאבים בדבר נעלה לא פחות.

הצייר מרדכי ארדון בגיל 91, ולמיטב ידיעתי לא

נעשה עליו סרט תיעודי כלשהו. יתכן שכדאי לצלם

אותו מכין את צבעיו, מצייר ומסביר את יצירתו.

איתן הרהר ולא הגיב. לאחר המפגש נפרדו דרכינו

ולא ראיתיו יותר.

בשנת 1989, ביקרתי בתערוכה שהוקדשה לצייר

מרדכי ארדון במוזיאון "הנגב" בבאר-שבע. באחד

מאולמות התערוכה ניצב על פודיום צג שעליו הוקרן

סרט תיעודי קצר. את הסרט צילם איתן קפון בשנת

1988. הסרט מתאר שלב אחר שלב, את ביצוע 

הטריפטיכון "ויהי ערב ויהי בוקר", המוקדש לזכר

תושבי העיר הירושימה.

סרטו של איתן קפון בו הוא מתעד את הכנת הטריפטיכון "ויהי ערב ויהי בוקר"

ארדון מצייר את הטריפטיכון "ויהי ערב ויהי בוקר".