כותרות TheMarker >
    ';

    דברים שרציתי לאמר לָך

    על מה שקורה מסביב

    0

    מכתב אהבה למאיר שלו

    17 תגובות   יום חמישי, 1/5/14, 00:18

     

    מכתב אהבה למאיר שלו

    אנחנו בכלל לא מכירים. כלומר, אני מכירה אותך וקוראת אותך באהבה כבר הרבה שנים, אבל אתה לא מכיר אותי בכלל, למרות שלפעמים נדמה לי שאתה כותב במיוחד בשבילי, ויש לי אפילו הוכחה:  הסיפור הנפלא של "רוני ונומי והדב יעקב" שנכתב במיוחד בשבילי, אבל צריך להתחיל מההתחלה. 

     

     

    ''

     

     

    בכל אשמה המורה עדנה, והטיול השנתי של כיתה ג' לירושליים. סיור להכרת השכונות קוראים לטיול הזה. בשביל זה, הקדימה המורה עדנה וחילקה את התלמידים לקבוצות וכל קבוצה התבקשה לאתר כמה מקורות מידע ולכתוב על אחת השכונות שבסיור.

    סיון התבקשה לכתוב על קריית משה, ואפילו התחילה בעצמה, אלא שאז התערבה יד הגורל בדמות שרי (זה סיפור לפעם אחרת) והדפים נעלמו. ניסיתי להרגיע את הדמעות והבכי, והפתרון היחיד שיכולתי להציע, היה לעזור לה לכתוב מחדש. התחלנו לענות על השאלות בדף העבודה שהודפס מחדש ע"י נעמי שהצטערה מאוד בשבילה,  אחרי שאמא רחומה אחת צילמה ושלחה לנו בטלפון הסלולרי.

     

    הסברנו היכן השכונה, ומתי הוקמה (1924) ומי היו מתכנניה – אשר תכננו שכונת גנים במקור, אני מקצרת וסיון כותבת בכתב ידה היפה והמסודר, שתמיד מפתיע אותי, כאמור, סיון תלמידת כיתה ג'. השאלה האחרונה היתה פרט שמות של אנשים חשובים הקשורים בשכונה – התיאור בויקיפדיה סיפר על בלוק המורים ושר החינוך לשעבר בן ציון דינור והמשורר והמורה יצחק שלו ובנו הסופר מאיר שלו. הבת שלי כמו תמיד מנסה לקצר ולמהר, המחשב והמשחקים קורצים לה והיא למגינת לבה של אמא לא אוהבת לקרוא, ובטח לא לכתוב.

     

    השלמנו את העבודה – סיון הדפיסה בעצמה,  באצבעות יד שמאל אצבע אחר אצבע, והרשתה לי רק לבצע תיקוני עימוד בתמונות של השכונה שהוספנו. שלחנו להדפסה וסיון עמדה מוכנה עם תיקיה ומדבקה,  ואז הרגשתי ששום דבר, לא באמת נשאר אצלה, הכל עבר וחלף.


    "את יודעת מי זה מאיר שלו"? שאלתי והיא משכה בכתפיה, הוא כתב המון ספרים לילדים וגם לגדולים אמרתי לה וגם את מכירה והתחלתי למנות "רוני ונומי והדב יעקב", ה"גשם של סבא אהרון", ה"גומות של זהר",הצלחת שמתחת  ו"אבא עושה בושות". בשלב זה נעמי הצטרפה ופערה עיניים גדולות – "נומי ורוני והדב יעקב"?  כן, חייכתי אליה. כי נעמי כבר יודעת את הסיפור הזה בע"פ...  

     

    כשנעמי נולדה והייתה בסה"כ בת מספר ימים יצאתי לטייל איתה ברחובות העיר שלנו. בחוץ היה דצמבר וחורף גשום וקר ונעמי הייתה עטופה במנשא ובמעיל שממנו הציץ רק ראשה העטוף בכובע.  ופתאום ברחוב הראשי, בחנות ספרים קטנה ומאובקת, הוצג ספרך - ספר חדש לילדים של "מאיר שלו". אני יודעת שזה נשמע מצחיק, ולא אמיתי  אבל אני ידעתי מייד, שלא יתכן שזה במקרה, הספר הזה פשוט נועד בשבילי – מתנה נפלאה לכבוד לידתה של נעמי – "רוני ונומי והדב יעקב"!

     

    בחלוף השנים קראתי את ספריך, וכשהגיע העיתון בו התפרסם הטור שלך, פתחתי קודם כל בעמוד שלך, וחייכתי והתפעלתי מהדרך בה אתה טווה את החוטים, אהבתי את הסיפורים הקטנים ואת הלקח, שבחרת להביא לנו לשבת, אהבתי במיוחד לקרוא כיצד הצלפת בפוליטיקאים, בעברית יפה של שבת שלמרבה הצער כבר אין שומעים אותה. תיאוריך של האנשים והתמונות, נשמעים כמו תיאור של תצלום. וכך לימדתי את בנותי לאהוב גם את התיאורים של התמונות, לצד המילים בספרים שאנו קוראות ביחד, ואם לפעמים אני שוכחת ומשמיטה פרט, הן מצביעות ומזכירות לי.  

     

    השכבתי את סיון ונעמי לישון, ולקחתי לקרוא את הספר שהביאה נעמי מהספריה. פתאום חשבתי לי, שהבנות שלי וגם אני נזכור בעיקר את קרית משה, כמקום הזה, שבו  התגורר פעם ילד, בנו של המורה והמשורר, שהפך לסופר האהוב עלינו מאיר שלו

    דרג את התוכן:

      תגובות (15)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/5/14 13:47:

      ולו, אפילו רק את "יונה ונער" היה כותב - דיינו.

      לדעתי הוא מספר הסיפור שבין הטובים ביקום!

      ואגב - לא רק זה, הוא גם איש אמיץ שאינו פוחד להביע את דעותיו

                ואינו מנסה להתנחמד לכולם ולהיות "פוליטיקליקורקט",

                דבר הנדיר מאד במקומותינו בזמנים טרופים אלה.

        4/5/14 08:07:
      בדיוק סיימתי לקרוא את שתיים דובים,וכן הוא חכם,מצחיק ונפלא ...
        3/5/14 19:33:

      צטט: רונית אברהם 2014-05-01 21:02:28

      ואוו. איזה תגובות. מחמם את הלב, תודה! איזה כיף לדעת שיש עוד אנשים שאוהבים את מאיר שלו, לא ידעתי שגם אמא שלו משוררת, אבל אין ספק שנשים השפיעו עליו רבות ויש להן מקום מכובד בכתיבתו.

       

      האמא שלו היתה אישה יוצאת דופן. היתה המחנכת שלי ביסודי. ובספר האחרון שלו היא מוזכרת. היתה אישה יפיפיה מלאת רגש, חיה חיים פיוטיים.  למאיר היה קשר מיוחד איתה. 

        3/5/14 16:10:
      קסום ומענג!!!
        3/5/14 12:14:

      התחלתי דווקא מיצחק שלו, ומספר הפרוזה שלו: "פרשת גבריאל תירוש". שנכתב מנקודת המבט של בני 16, נקודה שבה הכל ברור וחד משמעי - עד שמסתבר שלא.
      את מאיר שלו הכרתי מאז "רומן רוסי" - ואני משתדל לקרוא כל ספר שלו מאז. 

        3/5/14 09:02:
      גבריאל גרסיה מארקס של ישראל. סופר חכם ונבון ובעל נשמה יתרה. התברכנו.
        2/5/14 12:13:

      יופי של מכתב אהבה כתבת לו. למאיר שלו.

      לי הזכרת עכשיו את הסיפורים שרותה כתבה בשתיים דובים :-)

       

      וכן. גם קצת עניין של שמות. בספר ההוא ולא רק. 

        2/5/14 08:34:
      איני מכירה את ספרי הילדים של מאיר שלו, בודאי אכירם דרך נכדותיי הפעוטות בקרוב, אבל ספרו "יונה ונער" הילך עליי קסם שלא חוויתי שנים רבות מקריאת ספר. את יצחק שלו פגשתי לפני כשלושים שנה בקורס צבאי. באנו לסידרת חינוך בירושלים,חבורה של קצינים צעירים, והוא בא לחלוק איתנו את חוכמתו. איש ששפתו ה"ירושלמית" עשירה ומצוחצחת, אדם מחויך ונעים הליכות. חוויה.
        1/5/14 21:02:
      ואוו. איזה תגובות. מחמם את הלב, תודה! איזה כיף לדעת שיש עוד אנשים שאוהבים את מאיר שלו, לא ידעתי שגם אמא שלו משוררת, אבל אין ספק שנשים השפיעו עליו רבות ויש להן מקום מכובד בכתיבתו.
        1/5/14 20:51:
      חוץ מאבא משורר, היתה למאיר גם אמא משוררת, שמה בתיה שליו. היתה משוררת ומחנכת יוצאת דופן ....
        1/5/14 18:17:
      נולד בנהלל, כצאצא למשפחה מותיקי עמק יזרעאל, המעבר של אביו לירושלים, פתח והרחיב את אופקיו, והקיום שלו בין שני העולמות האלו יצרו את הסופר המצליח ביותר בישראל. סופר שכותב לכולנו.
        1/5/14 18:05:
      הכתיבה של מאיר שלו גאונית. לא בקלות אני משתמשת במילה, אלא לאחר מחשבה. לא מזמן קראתי את ספרו "עשו" וחשבתי כמה מחשבה ...חוכמה...ידע...נסיון חיים...ומה לא, יש בכל משפט. אוהבת מאד.
      גמני "מתה" על הספר הזה וקניתיו , אמנם משומש, פעמים, (בטעות) לנכדי, תודה
        1/5/14 00:34:
      איזה כיף, תודה!
        1/5/14 00:32:
      יופי של פוסט . אוהבת את התכנים האישיים שלך }{