כותרות TheMarker >
    ';

    פוסטים אחרונים

    מדוע אנחנו עיוורים לשינויים גם כאשר הם בוהים בנו ממש מול אפנו?

    6 תגובות   יום שישי , 2/5/14, 06:37

    http://cafe.themarker.com/image/3093896/

    "מדוע אנחנו עיוורים לשינויים גם כאשר הם בוהים בנו ממש מול אפנו? "


    חשבתם פעם כמה מידע חושי, כמה רשמים רשתית העין שלנו פוגשת?  וכי  אותו מידע חושי נקלט ומעובד באופן שונה מאדם אחד למשנהו? כמה מידע הנמצא ממש מול אפנו, אנחנו מפספסים? ומה קורה לאובייקטים אחרים בשדה הראייה שלנו שפיספסנו?

     ועוד שאלה חשובה:

    האם יש לנו שליטה על זה? האם אנחנו יכולים לפתח כלים מודעים של סריקה וניפוי ולהחליט במה אנחנו מתמקדים?

    זוהי כותרת המאמר בנושא שפורסם ב"ניורק טיימס":

    "עין טובה היא עין, שיש לה את היכולת המודעת לסרוק ולנפות מידע חושי שהיא פוגשת"

     

    למי שרוצה לקרוא קצת יותר על המחקר  הנה הלינק #mce_temp_url#


    האיור הוא של   Tomasz Walenta

    .  הנה גם לינק לאתר שלו

     

    #mce_temp_url#

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/1/15 00:06:

      צטט: חוות המוזיקה 2014-05-03 12:51:10

      צטט: Einbar - blog 2014-05-02 20:12:43

      תודה על התגובה. מסכימה איתה כמובן. מה שכן...אני מבינה שהציטוט והתרגום שלי את הכותרת של המאמר קצת מטעים. הכוונה היא שיש וריאציות רבות של מידע חושי שאנחנו פוגשים. ולדעתי לרוב אנחנו קולטים ומבחינים רק במה שאנחנו רגילים להביט, ומפספסים דברים שממש עוברים מול אפינו. או גם, אם בהניף עין אנחנו קולטים משהו ייחודי התגובה לרוב היא מקרית וחולפת ..מודעת ולכן השאלה המעניינת כמו שנכתב בסוף הפוסט: "האם אנחנו יכולים לפתח כלים מודעים של סריקה וניפוי ולהחליט במה אנחנו מתמקדים?"

      יש יכולת ויש רצון, הנקודה שלעיתים הם כשני קווים מקבלים. אנשים לא אחת יטדעם שרצוי בשינוי ויש ביכולתם, אך מטעמים אנוכיים וחישובים מוטעים לא רוצים לעשות את השינוי.

       

      חולקת עלייך. לא נראה לי שרצון ויכולות יכולים להיות מקבילים. הם אולי קיימים בדמיון של האדם אבל זה כבר חוזר לשאלה האם אפשר לנתב את היכולת לקליטת חושית.

      שורש העניין במה שכתבת הוא כמו להגיד רציתי ויכולתי אבל לא רציתי. יש רציתי ויש לא רציתי- אין דבר כזה ששניהם שטים במצב מודעות במקביל. (אולי יש אבל זה ספירות אחרות)

      או שיש רצון ויש יכולת- אותו נתיב (ובחזרה)

      או שאין רצון 

      או שיש יכולת אבל אין רצון- נתיבים מצטלבים. 

      לא מסכימה שיש דבר כזה רצו ויכלו אך..

      יכולת ורצון ביחד הם כמו החלטה. נפל דבר. הפור הופל. נעשתה בחירה. (במשל העין- זה הרגע בו היא מתמקדת בפרטים שסרקה)

      אם יכולת ורצית- נעשתה בחירה. זה כבר קרה. אם הבחירה שלי היא שונה ממה שרציתי למרות שיכולתי, אזי היא הרצון שלי. (במשל העין- זה כבר אבוד, כבר התמקדת בפרטים, תהליך העיבוד כבר קורה, המח לא מפסיק לעבד מידע בפקודה, גם לא כשאנחנו עושים יוגה וגם לא כשאנחנו ישנים)

      יתכן שהרצון שלך לא מסופק מהבחירה, כלומר לא מרגיש שלם אבל זה לא מחזיר "את ארובת העין אחורה", זו עדיין הבחירה שלך, הרצון שלך, הרי יכולת, הייתה לך יכולת. אם לא הייתה יכולת זה דיון אחר לגמרי. כשהרצון והיכולת ברורים (נעשתה סריקה נעשה ניפוי) מתקיימת בחירה והבחירה היא הפעולה, שמשקפת את הרצון והיכולת שכבר עברו תהליך עיבוד.

      עכשיו השאלה היא אחרת, האם אני אוהב את הבחירה? יכול להיות שאני לא מסופק ממנה, אבל בחרתי בה, כלומר העדפתי אותה על פני אופציות אחרות משיקולים שונים. אולי זה לא הופך אותי למאושרת אבל אלו היו השיקולים- רצון שהתגבר על רצון או רצונות אחרים- ויכולת (הסריקה והניפוי) וזו הייתה הבחירה (ההחלטה- ה"זום אין").

       

      האם אפשר להפוך את ההחלטה? (את הזום אין- את השתקפות הרצון והיכולת) נראה לי שזה כמו לשאול האם אפשר לא לראות משהו שכבר ראיתי?

      כל רגע הוא בחירה וכל בחירה משפיעה על המכלול. 

      המח לא מפסיק לעבוד.

      לפתח כלים כדי לבחור מה לראות. זה כמו לבקש מהמח להחליט לפני העין. אבל אז הראיה לא מגיעה מהעין. נעשה ונשמע. "קודם נראה בפנים ואז נראה בחוץ".

      אני בטוחה שזה אפשרי, לא בכלים של העין (:

       

       

       

       

        3/5/14 12:51:

      צטט: Einbar - blog 2014-05-02 20:12:43

      תודה על התגובה. מסכימה איתה כמובן. מה שכן...אני מבינה שהציטוט והתרגום שלי את הכותרת של המאמר קצת מטעים. הכוונה היא שיש וריאציות רבות של מידע חושי שאנחנו פוגשים. ולדעתי לרוב אנחנו קולטים ומבחינים רק במה שאנחנו רגילים להביט, ומפספסים דברים שממש עוברים מול אפינו. או גם, אם בהניף עין אנחנו קולטים משהו ייחודי התגובה לרוב היא מקרית וחולפת ..מודעת ולכן השאלה המעניינת כמו שנכתב בסוף הפוסט: "האם אנחנו יכולים לפתח כלים מודעים של סריקה וניפוי ולהחליט במה אנחנו מתמקדים?"

      יש יכולת ויש רצון, הנקודה שלעיתים הם כשני קווים מקבלים. אנשים לא אחת יטדעם שרצוי בשינוי ויש ביכולתם, אך מטעמים אנוכיים וחישובים מוטעים לא רוצים לעשות את השינוי.

        3/5/14 08:52:

      נכנסתי לקישור של הכתבה והתחלתי לקרוא,

      זה מעניין ונכון כמובן.

      אנחנו יכולים לראות דברים אבל לא לשים לב בכלל שהם שם,

      זה תלוי בהתמקדות ובריכוז שלנו.

      כמו אותו ניסוי שאנשים מתבוננים במשהו במסך וחולפת איזו חיה על המסך

      והם לא הבחינו בה כלל כי היו מרוכזים במשהו אחר.

      אבל, במהלך הקריאה של המאמר,

      איבדתי את יכולת הריכוז,

      אולי כי זה באנגלית והפונט קטן,

      וגם רציתי שיגיעו כבר לפואנטה וזה הלך יותר מידיי סחור סחור.

      אז - האם יש כלים לפיתוח מודעות לאבחנה?

        2/5/14 20:12:
      תודה על התגובה. מסכימה איתה כמובן. מה שכן...אני מבינה שהציטוט והתרגום שלי את הכותרת של המאמר קצת מטעים. הכוונה היא שיש וריאציות רבות של מידע חושי שאנחנו פוגשים. ולדעתי לרוב אנחנו קולטים ומבחינים רק במה שאנחנו רגילים להביט, ומפספסים דברים שממש עוברים מול אפינו. או גם, אם בהניף עין אנחנו קולטים משהו ייחודי התגובה לרוב היא מקרית וחולפת ..מודעת ולכן השאלה המעניינת כמו שנכתב בסוף הפוסט: "האם אנחנו יכולים לפתח כלים מודעים של סריקה וניפוי ולהחליט במה אנחנו מתמקדים?"
        2/5/14 20:03:

      צטט: חוות המוזיקה 2014-05-02 08:27:32

      באדם קיימים כוחות חזקים של פחדים, ועקב כוחות אלה הוא חושש משינויים. יש אף החוששים משינויים שמא זה יפגע בם או יגרום לשינוי בחיי יומם. ואנשים לא תמיד ששים לבצע שינויים הם אוהבים את הקיבוע ואת השגרה. ולכן לא אחת הם רואים את השינוי, אך מראש מתעלמים ממנו.

       

        2/5/14 08:27:
      באדם קיימים כוחות חזקים של פחדים, ועקב כוחות אלה הוא חושש משינויים. יש אף החוששים משינויים שמא זה יפגע בם או יגרום לשינוי בחיי יומם. ואנשים לא תמיד ששים לבצע שינויים הם אוהבים את הקיבוע ואת השגרה. ולכן לא אחת הם רואים את השינוי, אך מראש מתעלמים ממנו.

      שאר רוח ופליאה כאורח חיים


      מהו והיכן חבוי הניצוץ הנוגע וההופך את החיים ככאלה ששווה לחיות אותם.
      איך מייצרים חדווה קיומית , הכרה שיש בה תמימות ופליאה השואפת כל הזמן לעמוק וליפה יותר

      לתור אחר נגיעות שמהותן בהרף עין.
      שאיכותן מעוררת ו "מעלה" את רובד ה"היות" שלי כאדם.

      ארכיון

      פרופיל