אני צריכה את הבנאדם הזה שיעשה איתי אוהל בסלון ונישן בו.

אני צריכה את הבנאדם הזה שיסתכל עליי ויגיד 'איך אני אוהב את הילדה הזאת'. ושיכתוב את זה על הקירות, כמו ילד שמשוויץ בגאווה בציור שצייר בגן.

אני צריכה את הבנאדם הזה שיאהב משהו כל כך חזק אפילו יותר ממני ושנהיה שני עולמות נושקים אחד לשניה.

אני צריכה את הבנאדם הזה שיאהב שאני שרה במקלחת ושאני עושה קול של דמות מצויירת לפעמים.

אני צריכה את הבנאדם הזה שיספר לי אם הוא הלך מכות בביה"ס, או אם  לפעמים הוא התבייש במשפחה שלו,

או מה היה הדבר שהוא איבד ולא מצא.

אני צריכה את הבנאדם הזה שיאהב שאני מכינה סופגניות בצורת כדור הארץ. אחרי שמטאור התנגש בו.

אני צריכה את הבנאדם הזה שלא יצפה ממני להיות מושלמת, כי הפגמים שלי זה מה שהופך אותי להיות אני.

אני צריכה את הבנאדם הזה שישנא את החברה החומרנית, השטחית.

ושיאהב את הולדן קולפילד.

כי גם אני כמוהו רוצה להיות התפסן בשדה השיפון.