אם תירצו...
בוקר אחד השכים זרתוסטרא עם שחר,
עמד מול השמש ואמר לה: \"אתה הכוכב הגדול!
וכי מה היה אושרך לולא היו לך כל אלה אשר
אתה מאיר להם!\" (ניטשה)
© כל הזכויות לחומר המפורסם בבלוג זה שמורות ליוצר.
Tous droits réservé à Reouven Peltz ©
פמוטים לנרות שבת
לפני מספר שבועות קיבלה נכדתי אוריין, משימה ממורתה ליאת, להגיש עבודה על חפץ הנמצא במשפחתנו. מצאנו כי יש לנו במשפחה פמוטים לנרות שבת די מיוחדים.
----------------------------------------------------
פמוטים לנרות שבת
בתחילת המאה שעברה, שני פמוטים לנרות שבת מפליז מצופים בכסף היו במשפחה שלי. הם היו שייכים לדוד פלץ, הסבא של סבא שלי שהתגורר עם בני משפחתו בעיר וורשה בירת פולין. הפמוטים יוצרו במפעל קטן בוורשה הנקרא "פרז'ה"-Fraget. מלבד יופיים, בתחתיתם היו רקועים מספרים סידוריים שניתן בעזרתם לזהות את דגמיהם ועל ידי כך גם להתאים ביניהם. במלחמת העולם השנייה, כאשר הגרמנים כבשו את פולין וצרו על הגטו היהודי בוורשה, חילק דוד פלץ את מעט רכושו בין ילדיו. לנחום, הסבא רבא שלי, נתן פמוט אחד ואחיו מרדכי קיבל ממנו את הפמוט השני. המלחמה הפרידה את המשפחה וכך גם נפרדו הפמוטים. פרט לנחום ואחותו מרים, כל שלושה עשר בני המשפחה נספו בשואה. בשנות החמישים, עזב נחום עם אשתו וילדיו את פולין ועלה למדינת ישראל. במשך שנים רבות עמד הפמוט הבודד על אחד המדפים בביתם. כאשר נפטר נחום, עבר הפמוט לסבא ראובן. יום אחד, הלך סבא ראובן לפשפש בשוק הפשפשים ביפו. בחנות העתיקות של אברהם, הבחין בפמוט דומה לפמוט שהיה ברשותו. הוא נסע הביתה כדי לרשום את המספר הסידורי של הפמוט, חזר לחנות ביפו, השווה בין המספרים וגילה כי הפמוט זהה. סבא ראובן רכש אותו ובכך השלים זוג פמוטים מקסים. מאז, מדי יום שישי, האמא שלי קרולין, מדליקה את הנרות לשבת בפמוטים האלה, ואני ואחותי הגדולה נועה מצטרפות אליה לאמירת הברכה. אוריין
--------------------------------------------------------------------------------------------- |
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה, איציק היקר!
קראתי בפוסט שלך שאתה
נמצא השנה בחו"ל.
תודה מאיה
תודה לך, במסע מתמיד