עצות זהב מאנשי חינוך מנוסים
ערב אחד, ילד שוחח עם סבתו על מאורעות עכשוויים. הילד שאל את סבתו מה דעתה על נוער המחשבים, על אלימות בבית הספר, ועניינים שונים אחרים של ילדים. הסבתא ענתה: "ובכן ילדי היקר, תן לי לחשוב...
לפני הכל נתחיל בסיפור קצר על גננת שהכרתי, שעשתה משהו שגרם לי להבין עד כמה המקצוע שלה חשוב. היא ישבה בגן בשעת המשחק, כשאחת הילדות ניגשה אליה וסיפרה שהילד דן מציק לה ומקניט אותה. במקום להעמיד אותו בפינה, כמו שציפיתי שתעשה, היא קראה לו ואמרה "דן, בוא ועזור לי לספור שיש מספיק סוכריות לקבלת שבת". במעשה הקטן הזה, היא הצליחה גם להרחיק אותו מהמריבה, גם להסיח דעתו מההנאה שבהקנטה ובריב, להקדיש לו תשומת לב שהוא וודאי היה צריך (אחרת לא היה מקניט) וגם לגרום לו להרגיש חלק נחוץ מהכיתה, במקום להרגיש כמו הילד שזוכה להתייחסות רק כשהוא מקניט או מעליב. באותו הרגע הבנתי שלמורים ולאנשי החינוך יש המון טריקים בשרוול וטכניקות מדהימות לטיפול בבעיות משמעת. הנה 12 טיפים חשובים שכל הורה צריך להכיר, באדיבותן של מורות מנוסות במיוחד.
1. נסו להתחיל מחדש: "אם שני חברים מנסים למתוח את הגבול או מתנהגים לא כשורה, אני כנראה אגיד - בנים, אתם עושים בחירה לא מוצלחת" אומרת מישל, מחנכת כיתה א'. "ילדים לרוב יודעים כשהם עושים משהו לא בסדר, והשימוש בטכניקה הזו נותן להם הזדמנות לשנות את הבחירה שלהם, ולגרום להם להרגיש שאני מרוצה וגאה בהם. אך אם הם לא משנים את הבחירה שלהם" המסייגת, "כמובן שאז יש לנקוט בשיטת הענישה."
2. השתמשו ברגשות אשמה: "אם הילדים עושים משהו לא בסדר, נסו להביט בהם במבט מאשים או לגרום להם להרגיש אשמים" אומרת אליסון, גננת. "למשל, אם הילד שלך נוגע בכיכר לחם בסופרמרקט, במקום להגיד לו 'אל תגע!' עדיף לומר 'אני מקווה שאתה לא מפתח צינון, לא היית רוצה שמישהו יקנה את הלחם הזה עם כל החיידקים שלך עליו, נכון?' כך הם גם חושבים על השלכות המעשים שלהם, וגם יש להם סיבה ממשית להפסיק.
3. הישארו בקרבת מקום: "כמו שגנב לא יגנוב משהו מחנות כשהוא קרוב לשומר, כך גם ילדים לא יעברו על החוקים כשאתם בסביבה." אומרת איילין, מחנכת כיתה ג'. כשהיא מלמדת, היא מתמקדת בילדים הבעייתים ומסתובבת בין השולחנות בהם הם יושבים לעתים קרובות. השיטה הזו יכולה לעבוד גם עם ההורים, כאשר הילד שלכם יודע שגם כשאתם מדברים בטלפון אתם מסתכלים מעבר לכתפיכם או שאתם מציצים בחדרו לעתים קרובות.
4. דברו בגובה העיניים: "לרוב, נשים נוהגות לדבר לילדים בעמידה, כשגברים נוטים לרדת על ברכיהם כדי לשוחח בגובה העיניים", מציין ניק, יועץ חינוכי ומורה לשעבר. אם אתם רוצים לנהל שיחה פוריה וישירה, תמיד כדאי להתכופף לגובה העיניים.
5. נצלו את היתרונות שלהם: כשילד מתנהג לא יפה באותה דרך באופן קבוע, נסו לתעל את אותה צורת התנהגות לטוב, ולא לרע. כריסטין, מורה בכיתה ג', זוכרת מקרה שבו חברי הכיתה שלה דחו ילדה שהתנהגה בצורה שתלטנית, מה שגרם לה להפריע בשיעורים. "אמרתי לה: 'את יודעת, יש לך אישיות חזקה מאוד, יום אחד תוכלי להיות ראשת הממשלה, הבעיה היא, שכדי להיות ראשת הממשלה עלייך להתחבב על אנשים. חשבי על עצמך כמועמדת לראשות הממשלה, אם חבריך לא אוהבים את זה שאת שתלטנית, הקשיבי להם, ותדעי איך להשתמש בכישורי המנהיגות שלך בחכמה.' לאחר השיחה שלנו, היא הבינה מתי הזמן המתאים להתבלט ומתי צריך לקחת צעד אחורה, בעיות ההתנהגות נעלמו כלא היו". יש ילדים שלא יכולים לשבת רגועים, נסו ללמד אותם מתי לתעל את האנרגיה שלהם, למשל להיות זה שמסדר את החדר הכי מהר. ישנם ילדים שלא מפסיקים להפריע בארוחת הערב עם שירים ובדיחות, שבחו אותם על הכישרון שלהם הסבירו להם שבדיחה מצחיקה רק פעם אחת, ובמיוחד כשהיא בתזמון מתאים. זכרו שהסוד הוא השליטה והאיפוק לא רק של הילד, אלא גם שלכם.
6. החליפו את "לך" ב"בוא": "בפעם הבאה שאתם מנסים לגרום לילד שלכם לעשות שיעורי בית, נסו להחליף את 'לך עכשיו להכין שיעורים!' ל-'בוא נשב לשולחן ונכין שיעורים'", מציעה ג'ואן מורה לכיתות ג' ומחברת הספר "דברים שגננות יודעות". "שיטה זו משנה כמעט תמיד את הטון, והופכת סירוב לשיתוף פעולה." היא אומרת. "בנוסף, בשיטה זו אפשר גם לאחוז יד ביד ופשוט ללכת."
7. היו אסרטיבים: "להגיד: 'אוקיי, היום אנחנו מנקים את הגינה' עובד הרבה יותר טוב מ'חשבתי שאולי היום נוכל לנקות את הגינה'. עליכם לעמוד על שלכם, ולהבהיר להם שמה שאתם אומרים עומד להתקיים", אומרת מרי, גננת לשעבר וסופרת ילדים. לילדים לא צריך להיות ספק מי הבוס, אך זה לא אומר שאתם צריכים להיות רס"ר. רצוי לעודד אותם, להיות שמחים ונחמדים, אך להבהיר להם ללא כל ספק שאתם קובעים מה הולך לקרות.
8. דבר ראשון - אמרו את השם שלהם: "ילדים נוטים שלא להקשיב לפעמים. כאשר אתם מתחילים מהשם שלהם, אתם אוטומטית זוכים לתשומת לבם." אומרת מרי.
9. תנו להם להחליף בין מטלות: אם יש לכם כמה ילדים ואתם רוצים ללמד אותם לקחת אחריות על מטלות כמו סידור או ניקיון, תנו להם לבחור את המטלות שלהם או להחליף ביניהם מטלות, כך שיקבלו זריקת עידוד לביצוע המשימה. "דבר שמרגיש כמו הרבה עבודה לילד אחד, יכול להיראות טוב יותר לילד אחר", אומרת קרול, מחנכת כיתה ד' בגמלאות. "לתת לילדים להחליף בין משימות נותן להם תחושה של שליטה מסוימת ומעביר את קו המחשבה שלהם מ-'אוף יש לי מטלות' ל-'באיזו מטלה אבחר?'"
10. תנו להם "לקבוע": אל תחששו לתת להם לקבוע את החוקים. למעשה, יכול להיות שהחוקים שלהם יותר נוקשים משלכם. "בתחילת השנה, שבו יחד ובחרו את חוקי הבית, החליטו יחדיו מה מצופה מהם ומה מצופה מכם" אומרת אנה, מחנכת כיתה ה'. "דונו בכל החוקים והגיעו להחלטות יחד. כך, תוכלו להיות בטוחים במאה אחוז שהילדים ירצו לשמור על החוקים.
11. תנו להם לקחת חלק: אנה מחלקת לכל ילד משימה שהוא טוב בה, כך שהוא ירגיש חלק תורם ויעיל לכיתה. "היה לי ילד בשנה שעברה שאהב גינון, והתפקיד שלו היה לכבות ולהפעיל את הממטרות. הוא לא עשה הרבה, או עבד עבור תמורה, כל מה שהוא היה צריך זה עבודה שהוא אוהב ומילת תודה בסופה."
12. הגדירו "פינת פסק זמן": הגדירו אזור שקט בבית בלי טלוויזיה או הסחות דעת אליו הילדים יוכלו לגשת כשהם עצובים, עצבניים או כשהם מתנהגים לא יפה. "זכרו שזה לא עונש" אומרת אנה, "זה מקום שבו הם יכולים להרגיע את עצמם, כי הרי זו המטרה." הפינה יכולה להיות אפילו נחמדה, עם כריות או שולחן לציור, אך חשוב שהם ילכו לשם רק כשהם צריכים להירגע. |
