פוסטים אחרונים
- מדינה בחיסון 19/8/13
- לגדול 11/8/13
- מילים מילים...יותר טובות מכל דבר אחר 4/8/13
- ילדי הכאב - בעקות סופר נני, .12.8.2012 13/8/12
- פיצה. השילוש הקדוש. טעימטורף!!!!!!!!!!!! 4/7/12
- ציצים? חסל...הגיע זמן התמ"ל! 25/6/12
ארכיון
ריק
לא רוצה להכאיב. אבל זה כואב. לא רוצה לפגוע. אבל זה פוגע. הישר אל ליבך, אל ליבי. ושוב הכלום חוזר אליי. הריק תופס מקום. והחומה שבה. והקיר דוחק בבטני. והאהבה נעלמת ממני ומתפוגגת. נמסה. אתמול עדיין הייתי בה. אתמול הכל היה נראה אחרת. והתשוקה לכתוב, היא לעצמי בלבד. והתשוקה לכתוב לאחרים אינה קיימת בי כעת. הרבה אני, כבר כתבתי. המון עצמי, כבר הזכרתי. עולם קטן. עולם גדול. עולם ריק. לא רוצה להכאיב. אבל זה כואב.
|
פרופיל
מילים מדברות
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אמנם אני בזוג כבר 15 שנה, אבל גם בתוך זוג ישנם ימים של לבד, של כאב הדדי שהורג ואוכל אותך מבפנים, מה שבטוח זה שכשמשלימים יש התעלות גם רגעית (את בוודאי מבינה למה כוונתי), וגם כזאת שמצתברת ובונה את העמידות של ה"בזוג", כך שגם ממצב כזה אפשר למצוא נקודות להרוויח.
ד.א. אם פגעת - תבקשי סליחה, הכי פשוט, גם אם לא תתקבל את תרגישי טוב עם עצמך
יקירה תודה שבקרת כאן.
את הכאב אני גרמתי לו.
ולכן זה כואב לי.
והריק? לעיתים הוא ברכה, כי מתוכו נתמלא בערוץ שנבחר לנו מתוך אלפי ערוצים הקיימים בנו.
הם בדרך ממי.
ממי שלי.
הכל עובר.
אוהבת אותך.
אויי שרונה יקירתי, נדמה כאילו גנבת לי את המילים מהפה..
זה לא ייאמן!!
שיגיעו ימים טובים יותר הלוואי, שיבואו כבר!