לא רוצה להכאיב.

אבל זה כואב.

לא רוצה לפגוע.

אבל זה פוגע.

הישר אל ליבך, אל ליבי.

ושוב הכלום חוזר אליי. הריק תופס מקום. 

והחומה שבה.

והקיר דוחק בבטני.

והאהבה נעלמת ממני ומתפוגגת.

נמסה. 

אתמול עדיין הייתי בה.

אתמול הכל היה נראה אחרת. 

והתשוקה לכתוב, היא לעצמי בלבד.

והתשוקה לכתוב לאחרים אינה קיימת בי כעת. 

הרבה אני, כבר כתבתי.

המון עצמי, כבר הזכרתי.

עולם קטן.

עולם גדול.

עולם ריק. 

לא רוצה להכאיב. 

אבל זה כואב.